מידע שימושי אילו מנהגים השקפות והנהגות, כלל עדות האשכנזים למדו מהספרדים/עדות מזרח?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
ללכת לקברי צדיקים
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
"למדו את זה מהספרדים" או שיש מהפוסקים שלהם שכתבו כך?
כמעט על כל הדברים שנכתבו כאן (להוציא ענייני פיוטים וכדו') זוהי התשובה.
חילוקי שיטות בפוסקים, שבחלק מהמקרים הספרדים והאשכנזים (או חלק מהם ומהם) עושים אותו דבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נוסח החסידים מכונה 'נוסח ספרד'
כי הוא דומה לנוסח הספרדים שנהגו כמנהגי האר"י
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הרבה ממנהגי ארץ ישראל במקורם הם מנהגי הספרדים, והאשכנזים בבואם לארץ קיבלו עליהם מנהגים אלו
ואפרט רשימה חלקית,
א} ברכת כהנים כל יום ולא דווקא ברגלים
זה התחיל הפוך.
בחו"ל ספרדים נושאים כפים כל יום ואשכנזים לא ובא"י נהגו רוב האשכנזים כן לישא כפים כל יום.
אך אי"ז מנהג א"י
ב} ברכת שהחיינו בברית מילה (אם כי חשוב לציין שקהילות בודדות נמנעות מכך אף בארץ)

ג} שיר למעלות אשא עיני בתפילת ערבית
רוב האשכנזים לא אומרים
ד} הרבה מהפיוטים שנאמרים בשמחת תורה על ידי האשכנזים (לפחות רובם) הם פיוטים ספרדים כגון: אין אדיר כה', יבוא אדיר במהרה.
מה הכוונה פיוטים ספרדים? שמחברם ספרדי? אז יש את כל פיוטי ריה"ל ואבן גבירול ועוד
הפיוטים הנ"ל שצויינו הם מוקדמים, ונדפסו בסידורי האשכנזים והספרדים
ה} הרבה מפיוטי השבת הנאמרים אצל רוב האשכנזים הם מהספרדים- כגון לכה דודי, ידיד נפש, דרור יקרא, שבת היום, ויש עוד הרבה בסגנון זה.
כנ"ל
ו} המנהג שלא לומר ברכת מעין שבע בליל הסדר שחל להיות בשבת מקורו בספרדים (והובא לראשונה בר"ן והאשכנזים יוצאי גרמניה נוהגים עד היום לומר מעין שבע בליל הסדר, אם כי יש לציין שמנהג זה נהגו בו אף בפולין בערך משנות הרמ"א.
לפי זה אז כל פסק של הראשונים הספרדים הוא מנהג ספרדי שהאשכנזים למדו מהם?
ההלכה הנ"ל היא פסק ברור של השו"ע, וכמעט כולם נהגו כן
ואגב, יש בקהילות המקובלים הספרדים ג"כ שאומרים מעין שבע בליל הסדר
יש לי עוד רשימה ארוכה אך אשמח לדעת לאיזה דברים התכוון פותח האשכול כדי לדעת במה להתמקד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אמירת הלל בברכה בבית הכנסת בליל הסדר , מנהג ספרדי שנשתרש אצל רוב מוחלט מהאשכנזים באה"ק.(להוציא את היקס השורשיים)
הגר"א פוסק כהשו"ע לומר בברכה
איסור אכילת דגים בחלב, הגם שרוב האשכנזים לא נוהגים בזה, הרבה מהאשכנזים הירושלמים נהגו בזה כהשפעה מהספרדים.
הוא מח' גדולה בפוסקים, והרבה ספרדים מקילים בזה ג"כ
תפילין בחול המועד בא"י כמעט שלא מצוי זו השפעה ממנהג הספרדים, בחו"ל מצוי מאד קהילות אשכנזיות שמנחים תפילין בבית ואפילו בביהכ"ס בחוה"מ.
בפוסקים מוזכר החילוק בין א"י לחו"ל
אמירת תפילת הטל ותפילת הגשם קודם תפילת מוסף ולא בתוך החזרת הש"ץ.
ויש עוד שינויי הלכה ומנהג רבים צריך להיזכר, בשם רבה הגדול של ירושלים רבינו שמואל סלנט מפורסם שמאד חשש לדעתם של מרן הב"י והפר"ח שהיו רבני א"י והיו ספרדים, ואמר שבא"י יש לחוש לדעתם, ובמקרים רבים נטו ממנהג אירופה לשיטתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בלת׳׳ק
צניעות
בהרבה קהילות באירופה של לפני השואה ניתן לראות שנשות רבנים לא חבשו אפילו פיאה והלכו בגילוי ראש וכשהגיעו לארץ ראו את הספרדיות שהגיעו לארץ עם המון צניעות כנ׳׳ל חצאיות מקסי, ביגוד צנוע. מטפחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
משהו שחורה לי לאחרונה - למה בגנים וגם בבתי ספר הספרדיים עדיין הגננות והמורות מלמדות נוסח תפילה וברכהמ"ז אשר יצר בנוסח אשכנזי.
זה לא אצל כולם, אבל קיים במוסדות שונים.
והבעיה שהם משתרשים בזה.. ולך תשנה את הילדים אח"כ לנוסח המקורי.
בגלל שרוב הגננות והמורות הן אשכנזיות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
משהו שחורה לי לאחרונה - למה בגנים וגם בבתי ספר הספרדיים עדיין הגננות והמורות מלמדות נוסח תפילה וברכהמ"ז אשר יצר בנוסח אשכנזי.
זה לא אצל כולם, אבל קיים במוסדות שונים.
והבעיה שהם משתרשים בזה.. ולך תשנה את הילדים אח"כ לנוסח המקורי.
מעניין.
גם אצלנו לימדו את נוסח התפילה בנוסח אשכנז.
ולפי מה שאני ראיתי הבנות הספרדיות חזרו מאוד מהר למקורות שלהן...
מה גם שבתפילות בקול וכו' הבנות האשכנזיות 'מסתפרדות' מבחינת הגיה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הגר"א פוסק כהשו"ע לומר בברכה

הוא מח' גדולה בפוסקים, והרבה ספרדים מקילים בזה ג"כ

בפוסקים מוזכר החילוק בין א"י לחו"ל
גם שהגר"א פוסק כהשו"ע בטור זה כבר נזכר כמנהג ספרדי אז זה מנהג ספרדי שהשתרש אצל האשכנזים .
אין ספרדי שאוכל דג עם חלב אין!!!! אפילו לא אחד! (חוץ מחמאהה שזה נושא בפנ"ע)
החילוק בין א"י לחו"ל הוא בדיוק בגלל השפעות מנהגי הספרדים בא"י שקדמו לאשכנזים כאן בכ250+ וזה הסיבה העיקרית. ופשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בגלל שרוב הגננות והמורות הן אשכנזיות...
כתבתי שהן ספרדיות
מעניין.
גם אצלנו לימדו את נוסח התפילה בנוסח אשכנז.
ולפי מה שאני ראיתי הבנות הספרדיות חזרו מאוד מהר למקורות שלהן...
כל הכבוד להן
מה גם שבתפילות בקול וכו' הבנות האשכנזיות 'מסתפרדות' מבחינת הגיה...
אשכנזיות מתפללות בהגיה ספרדית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נוסח החסידים מכונה 'נוסח ספרד'
כי הוא דומה לנוסח הספרדים שנהגו כמנהגי האר"י
מדויק יותר, בגלל שהחסידות אימצה מנוסח התפילה של יהודי ארצות האיסלאם (ובתוך זה גם ענייני קבלה) ובכך יצרה נוסח חדש המשלב את נוסח יהודי ארצות הנצרות ונוסח יהודי ארצוות האיסלאם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כמעט על כל הדברים שנכתבו כאן (להוציא ענייני פיוטים וכדו') זוהי התשובה.
חילוקי שיטות בפוסקים, שבחלק מהמקרים הספרדים והאשכנזים (או חלק מהם ומהם) עושים אותו דבר
גם בפסיקה עצמה יש השפעה ממנהג א"י כשיטת הספרדים ודו"ק
זה שזה מוזכר בפוסקים לא אומר שזה לא השפעה של המנהג הנהוג הקדום בא"י. ופשוט
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
הרבה מהאשכנזים הירושלמים נהגו בזה כהשפעה מהספרדים.
לא קשור ירושלמיים
גם הונגרים לא אוכלים דג עם חלב (לא שמעתי שבהונגריה היה ספרדים)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה