כמעט על כל הדברים שנכתבו כאן (להוציא ענייני פיוטים וכדו') זוהי התשובה."למדו את זה מהספרדים" או שיש מהפוסקים שלהם שכתבו כך?
המקור נמצא בגמראללכת לקברי צדיקים
זה התחיל הפוך.הרבה ממנהגי ארץ ישראל במקורם הם מנהגי הספרדים, והאשכנזים בבואם לארץ קיבלו עליהם מנהגים אלו
ואפרט רשימה חלקית,
א} ברכת כהנים כל יום ולא דווקא ברגלים
ב} ברכת שהחיינו בברית מילה (אם כי חשוב לציין שקהילות בודדות נמנעות מכך אף בארץ)
רוב האשכנזים לא אומריםג} שיר למעלות אשא עיני בתפילת ערבית
מה הכוונה פיוטים ספרדים? שמחברם ספרדי? אז יש את כל פיוטי ריה"ל ואבן גבירול ועודד} הרבה מהפיוטים שנאמרים בשמחת תורה על ידי האשכנזים (לפחות רובם) הם פיוטים ספרדים כגון: אין אדיר כה', יבוא אדיר במהרה.
כנ"לה} הרבה מפיוטי השבת הנאמרים אצל רוב האשכנזים הם מהספרדים- כגון לכה דודי, ידיד נפש, דרור יקרא, שבת היום, ויש עוד הרבה בסגנון זה.
לפי זה אז כל פסק של הראשונים הספרדים הוא מנהג ספרדי שהאשכנזים למדו מהם?ו} המנהג שלא לומר ברכת מעין שבע בליל הסדר שחל להיות בשבת מקורו בספרדים (והובא לראשונה בר"ן והאשכנזים יוצאי גרמניה נוהגים עד היום לומר מעין שבע בליל הסדר, אם כי יש לציין שמנהג זה נהגו בו אף בפולין בערך משנות הרמ"א.
יש לי עוד רשימה ארוכה אך אשמח לדעת לאיזה דברים התכוון פותח האשכול כדי לדעת במה להתמקד.
הגר"א פוסק כהשו"ע לומר בברכהאמירת הלל בברכה בבית הכנסת בליל הסדר , מנהג ספרדי שנשתרש אצל רוב מוחלט מהאשכנזים באה"ק.(להוציא את היקס השורשיים)
הוא מח' גדולה בפוסקים, והרבה ספרדים מקילים בזה ג"כאיסור אכילת דגים בחלב, הגם שרוב האשכנזים לא נוהגים בזה, הרבה מהאשכנזים הירושלמים נהגו בזה כהשפעה מהספרדים.
בפוסקים מוזכר החילוק בין א"י לחו"לתפילין בחול המועד בא"י כמעט שלא מצוי זו השפעה ממנהג הספרדים, בחו"ל מצוי מאד קהילות אשכנזיות שמנחים תפילין בבית ואפילו בביהכ"ס בחוה"מ.
אמירת תפילת הטל ותפילת הגשם קודם תפילת מוסף ולא בתוך החזרת הש"ץ.
ויש עוד שינויי הלכה ומנהג רבים צריך להיזכר, בשם רבה הגדול של ירושלים רבינו שמואל סלנט מפורסם שמאד חשש לדעתם של מרן הב"י והפר"ח שהיו רבני א"י והיו ספרדים, ואמר שבא"י יש לחוש לדעתם, ובמקרים רבים נטו ממנהג אירופה לשיטתם.
לא נכוןהוא מח' גדולה בפוסקים, והרבה ספרדים מקילים בזה ג"כ
כבר נהגו בזה באירופה חוץ מהושענא רבא, והגר"א ניסה להנהיגו גם בהושענא רבא.זכר לשמחת בית השואבה
מה, שזה מחלוקת או שמקילים?לא נכון
שמקילים.מה, שזה מחלוקת או שמקילים?
בגלל שרוב הגננות והמורות הן אשכנזיות...משהו שחורה לי לאחרונה - למה בגנים וגם בבתי ספר הספרדיים עדיין הגננות והמורות מלמדות נוסח תפילה וברכהמ"ז אשר יצר בנוסח אשכנזי.
זה לא אצל כולם, אבל קיים במוסדות שונים.
והבעיה שהם משתרשים בזה.. ולך תשנה את הילדים אח"כ לנוסח המקורי.
מעניין.משהו שחורה לי לאחרונה - למה בגנים וגם בבתי ספר הספרדיים עדיין הגננות והמורות מלמדות נוסח תפילה וברכהמ"ז אשר יצר בנוסח אשכנזי.
זה לא אצל כולם, אבל קיים במוסדות שונים.
והבעיה שהם משתרשים בזה.. ולך תשנה את הילדים אח"כ לנוסח המקורי.
גם שהגר"א פוסק כהשו"ע בטור זה כבר נזכר כמנהג ספרדי אז זה מנהג ספרדי שהשתרש אצל האשכנזים .הגר"א פוסק כהשו"ע לומר בברכה
הוא מח' גדולה בפוסקים, והרבה ספרדים מקילים בזה ג"כ
בפוסקים מוזכר החילוק בין א"י לחו"ל
כתבתי שהן ספרדיותבגלל שרוב הגננות והמורות הן אשכנזיות...
כל הכבוד להןמעניין.
גם אצלנו לימדו את נוסח התפילה בנוסח אשכנז.
ולפי מה שאני ראיתי הבנות הספרדיות חזרו מאוד מהר למקורות שלהן...
אשכנזיות מתפללות בהגיה ספרדית?מה גם שבתפילות בקול וכו' הבנות האשכנזיות 'מסתפרדות' מבחינת הגיה...
מדויק יותר, בגלל שהחסידות אימצה מנוסח התפילה של יהודי ארצות האיסלאם (ובתוך זה גם ענייני קבלה) ובכך יצרה נוסח חדש המשלב את נוסח יהודי ארצות הנצרות ונוסח יהודי ארצוות האיסלאם.נוסח החסידים מכונה 'נוסח ספרד'
כי הוא דומה לנוסח הספרדים שנהגו כמנהגי האר"י
גם בפסיקה עצמה יש השפעה ממנהג א"י כשיטת הספרדים ודו"קכמעט על כל הדברים שנכתבו כאן (להוציא ענייני פיוטים וכדו') זוהי התשובה.
חילוקי שיטות בפוסקים, שבחלק מהמקרים הספרדים והאשכנזים (או חלק מהם ומהם) עושים אותו דבר
כן.אשכנזיות מתפללות בהגיה ספרדית?
לא קשור ירושלמייםהרבה מהאשכנזים הירושלמים נהגו בזה כהשפעה מהספרדים.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים