- הוסף לסימניות
- #81
גיל 2 /3 לגמרי מוגזם בלי פורפורציה בכללללבנוסף אאל"ט דובר גם על ילדים קטנים - גיל 3, ואני ראיתי שמוציאים גם מתחת לגיל שנתיים. זה גיל שבלי קשר לסיבה אני לא חושבת שאפשר לתת לילד להסתובב לבד מחוץ לבית.
גיל 2 /3 לגמרי מוגזם בלי פורפורציה בכללללבנוסף אאל"ט דובר גם על ילדים קטנים - גיל 3, ואני ראיתי שמוציאים גם מתחת לגיל שנתיים. זה גיל שבלי קשר לסיבה אני לא חושבת שאפשר לתת לילד להסתובב לבד מחוץ לבית.
ממש לא נראה לי אצל בנות שטוב להם בבית בסמינר בחברהמחשבות של 1 מתוך 3 מתבגרים - לא צריך להיבהל
מבחינתי להוציא מחוץ לבית בטח בכזה גיל זו אלימות ולא לזה התכוונתי מה שכתבתי לפניגיל 2 /3 לגמרי מוגזם בלי פורפורציה בכלללל
עד גיל 6 לא פרופורציונלי!גיל 2 /3 לגמרי מוגזם בלי פורפורציה בכלללל
יש הבדל בין יציאה מחוץ לכיתה לבין מחוץ לבית@על הדבש ועל העוקץ
דיברת עם הילדים, בררת איתם, ריחרחת מה הם מרגישים?
או כי כך גזרה חכמתו יתברך.
ועי' כאן
סתם רק שתדעו שכיום בלא 'מעט' בתי חינוך שהילדים שלנו לומדים שם זה 'עונש' מאוד מקובל.
לכו תסתובבו בפרוזדור וחדרי המדרגות. אצל שרתי התתי"ם והחיידרים תראו כמה ילדים יוצאים להינפש שם, וכמובן לעזור למלמד לנשום עמוק יותר ולהצליח להעביר שיעור נורמלי.
ואיני יודע בני כמה העונים כאן..
זכורני לפני יותר מ-35 שנה שזה היה מקובל מאוד סוג של 'לך חמוד תרגע בחוץ, ואח"כ תיכנס' .
והיו נפגשים שם בחדרי המדרגות או בחצרות כמה שובבים
ונשארנו אוהבים את ההורים בטירוף!!!
בקשר יומיומי, מכיל, מבין, משתף, וב"ה שום מועקה וצלקות לא לקחנו איתנו..
מקווה![]()
נכוןואיני יודע בני כמה העונים כאן..
זכורני לפני יותר מ-35 שנה שזה היה מקובל מאוד סוג של 'לך חמוד תרגע בחוץ, ואח"כ תיכנס' .
והיו נפגשים שם בחדרי המדרגות או בחצרות כמה שובבים
ונשארנו אוהבים את ההורים בטירוף!!!
בקשר יומיומי, מכיל, מבין, משתף, וב"ה שום מועקה וצלקות לא לקחנו איתנו..
מקווה![]()
אשרי המאמין!כמו שבמוסדות חינוך מצליחים להעביר יום ולנהל משמעת בלי להרים קול או יד
כך גם בבית
כמובן בביה"ס נשארים בתוך המתחם.יש הבדל בין יציאה מחוץ לכיתה לבין מחוץ לבית
מחוץ לבית זה כמו מחוץ לבית הספר וזה ממש לא חוקי ורשלנות אסור שתלמידים עד גיל מסוים ובתפקוד מסוים יהיו מחוץ למתחם ללא השגחה
גם היום לא משחררים לפי נהלי משרד החינוך ללא לווי עד שעה מסוימת ועד גיל מסוים
וחוץ מזה שיש הבדל עצום הבית זה המקום שהילד אמור להרגיש בטוח ןבית ספר זה לכמה שעות עם ידיעת שעת הסוים
אולי, לא יודע.עד גיל 6 לא פרופורציונלי!
בוול!נכון
מסתבר שיש גם טונציה והקשר, ויש דברים שאפשר לעשות אותם גרוע ואפשר לעשות אותם נורא ואיום.
למען הדוגמא-
אצל אמא שלי, אחד המשפטים הלגיטימים כשהתווכחנו / לא הסכמנו / התנגדנו למשהו שהיא ביקשה, היה "אם אתה לא רוצה לך תחפש לך אמא אחרת" או לחילופין "לך תחפש בית אחר".
זה היה משפט נפוץ, וכסוג של ווטו וסיום הדיון.
מסכים מאוד. ואכן מסתבר שזה תלוי אופי ועוד לא יודע מה.. אולי לב גדול שמאמין בילד ובצדקת הדרך..ואף אחד מבין הילדים לא לקח את זה כטראומה, זה אפילו בדיחה משפחתית היום ביננו, מין נוסטלגיה.
ולאחרונה חברה סיפרה לי על המשפט הזה שנחרט אצלה כטראומה וכמשפט פוגעני ממש כאשר הוא נאמר ע"י אמא שלה, ממש הזדעזעה לשמוע שאני לפעמים אומרת את זה, הבטיחה לי שהיא בחיים לא תוציא משפט כזה מהפה.
והופתעתי! ממש! כי אצלינו בבית זה משפט בסיסי של "הנושא לא נתון לדיון, ככה עושים בבית שלנו וככה אמא אמרה"!
מה המסקנה? שיש שאין נחרצות על שום דבר, ואין משהו שהוא תמיד רע...
ומי רואה את הילד בתוך המתחם? בפעמים (הבודדות למזלי) שיצאתי מהכיתה יכולתי להסתובב חופשי ברחבי בית הספר בלי שאף אחד שם עין. להוציא מהכיתה היום יותר ויותר נשמע לי כמו עונש חסר אחריות במיוחד בגילאים הנמוכים. איכשהוא, לא נשמע לי שמתחנכים מעונשים. זה יותר גורם לשנאה וכעס כלפי המוסד.כמובן בביה"ס נשארים בתוך המתחם.
שאר הילדים שיצאו..ומי רואה את הילד בתוך המתחם?
ברור שזה קורה וברור שזה לא חינוכי.בפעמים (הבודדות למזלי) שיצאתי מהכיתה יכולתי להסתובב חופשי ברחבי בית הספר בלי שאף אחד שם עין.
צודק. לוידע אם שנאה..להוציא מהכיתה היום יותר ויותר נשמע לי כמו עונש חסר אחריות במיוחד בגילאים הנמוכים. איכשהוא, לא נשמע לי שמתחנכים מעונשים. זה יותר גורם לשנאה וכעס כלפי המוסד.
אסור לו לחטוף סטירה משניהםבכללי מהאשכולות פה בחודש האחרון יש לי תחושה שהורים רבים מצד אחד מגוננים על הילדים כשלא צריך, ומצד שני פוצעים להם את הנפש, או לפחות לא מבינים כמה זה יכול לפצוע.
ילד בן 5 יכול ללכת לגינה ליד הבית לבד בשעות נורמליות, מותר לו גם לחטוף סטירה פעם ב גם מההורים וגם מהמלמד, ומצד שני אסור לזרוק אותו מהבית כעונש, ואסור לחטט לו בחפצים אם הוא לא מסכים.
לי אישית לאחר 6 ילדים בינתיים בלע"הר זה נראה דבר פשוט ומובן מאליו, אבל לצערנו יש הורים שמגדלים את הילדים בצמר גפן עם טיטול ומוצץ בלילה, מלבישים אותם עדיין בגיל 8, לא נותנים להם ללכת לבד לשום מקום, היחדים כנראה נראים תמיד מטופחים עם בגדים חדשים ונקיים בלי חורים, ומצד שני שורטים להם את הנפש, משקרים להם, מפחידים אותם שיבוא שוטר או שאבא יעניש אותם, זורקים אותם מהבית כשהם צורחים, לא מאפשרים להם פרטיות, לא מאפשרים להם כמעט שום גישה לטבע, מגדלים אותם בתוך שבלונה עירונית מיינסטרימית הכל שאלה של מה מקובל ומה אחרים עושים, שולחים אותם לשירותי אפסנאות של מעון או צהרון (נכון, לפעמים אין ברירה), ואין התייחסות למה שהנפש שלהם באמת צריכה.
סליחה על האריכות, פרקתי כי זה פשוט כואב.
לנו יש חוקים של התורה.אסור לו לחטוף סטירה משניהם
אם זה ממלמד זה פלילי וכבר היה חקירות נגד גננות ומטפלות שיטשבות בכלא
לפי החק אסור למלמד להרביץ יש חק ונהלי במשרד החינוך
לעיתים אם הכל בסדר ילדים כאלה שעברו התעללות הם מחושלים יותר ועם עוצמות שהתפתו בלית ברירה בעקבות השלכות החייםאני לגמרי מזדהה עם הדבר
אני מכיר באופן אישי סיפור כזה
ואת התוצאה אני ראיתי במו עיני
לא רק שהמצב לא השתפר בכלום רק המצב נהיה הרבה יותר גרוע
ומה שהרויחו ההורים במקרה ההוא היה רק שהבן ניתק קשר
וחי בקונפליקט מול ההורים
ב"ה דווקא הבחור ההוא בגלל הנחישות והעוצמות שלו
וכמובן הסייעתא דשמייא הוא יצא מזה איכשהו בסדר
אבל אני שמעתי ממנו את המחשבות שהיו לו
לחזור בשאלה ואפי' יותר גרוע מזה ב"ה השם שמר עליו
אבל ברור שזה דבר ממש לא מומלץ
ומה שבטוח שצריך טוב טוב להתייעץ ולתת ליועצים
את התמונה השלמה שלגמרי יבינו את זה
והשם יעזור שלא נגיע למצבים כאלו
אתה רציני שלפי התורה מותר להיות פסיכופטלנו יש חוקים של התורה.
לגמרי!וואו איזה סיפור
אגב באופן כללי אסור להוציא ילד מהבית כעונש זאת צלקת נוראית, ממש משדרים לו בצורה מובהקת שהמקום שלו בבית על תנאי, וכתוצאה מזה במקרה הטוב הוא יחפש מקום משלו מחוץ לבית, ובמקרה הגרוע יותר הוא פשוט ירגיש לא רצוי במובן העמוק והנוראי של המילה.
אני נוהגת כמוך,בכללי מהאשכולות פה בחודש האחרון יש לי תחושה שהורים רבים מצד אחד מגוננים על הילדים כשלא צריך, ומצד שני פוצעים להם את הנפש, או לפחות לא מבינים כמה זה יכול לפצוע.
ילד בן 5 יכול ללכת לגינה ליד הבית לבד בשעות נורמליות, מותר לו גם לחטוף סטירה פעם ב גם מההורים וגם מהמלמד, ומצד שני אסור לזרוק אותו מהבית כעונש, ואסור לחטט לו בחפצים אם הוא לא מסכים.
לי אישית לאחר 6 ילדים בינתיים בלע"הר זה נראה דבר פשוט ומובן מאליו, אבל לצערנו יש הורים שמגדלים את הילדים בצמר גפן עם טיטול ומוצץ בלילה, מלבישים אותם עדיין בגיל 8, לא נותנים להם ללכת לבד לשום מקום, היחדים כנראה נראים תמיד מטופחים עם בגדים חדשים ונקיים בלי חורים, ומצד שני שורטים להם את הנפש, משקרים להם, מפחידים אותם שיבוא שוטר או שאבא יעניש אותם, זורקים אותם מהבית כשהם צורחים, לא מאפשרים להם פרטיות, לא מאפשרים להם כמעט שום גישה לטבע, מגדלים אותם בתוך שבלונה עירונית מיינסטרימית הכל שאלה של מה מקובל ומה אחרים עושים, שולחים אותם לשירותי אפסנאות של מעון או צהרון (נכון, לפעמים אין ברירה), ואין התייחסות למה שהנפש שלהם באמת צריכה.
סליחה על האריכות, פרקתי כי זה פשוט כואב.
לא הבנתי זה הסטנדרט במגזר שלנו אני בשוקלגמרי!
מכירה משפחה כזו שהבת שלהם כמעט הלכה לכפרים הערביים בגלל זה.....
זה לא משפחה מהמגזר החרדי..לא הבנתי זה הסטנדרט במגזר שלנו אני בשוק
לא קשור לסוגי מגזר.אם הוא מתחיללסטות ואז מגלה את הפרצוף האמיתי של אבא זה לא גורם לחיבוב שהדרך החרדית זה נחמד וטוב ככה
ידוע שהנכבה של החפץ חיים דברה איתה ואמרה לו סבא אתה יושב בחושך תראה אעזה אור יש בח
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים