התייעצות התנהלות פרובוקטיבית עם ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #81
בנוסף אאל"ט דובר גם על ילדים קטנים - גיל 3, ואני ראיתי שמוציאים גם מתחת לגיל שנתיים. זה גיל שבלי קשר לסיבה אני לא חושבת שאפשר לתת לילד להסתובב לבד מחוץ לבית.
גיל 2 /3 לגמרי מוגזם בלי פורפורציה בכלללל
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
מחשבות של 1 מתוך 3 מתבגרים - לא צריך להיבהל
ממש לא נראה לי אצל בנות שטוב להם בבית בסמינר בחברה
במעמד החברתי
בעסק בעבודה
ואין לא חשופות לאינטרנט פרוץ
ואין את זה סביבן בחברות בשכנות ובמשפחה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #83
גיל 2 /3 לגמרי מוגזם בלי פורפורציה בכלללל
מבחינתי להוציא מחוץ לבית בטח בכזה גיל זו אלימות ולא לזה התכוונתי מה שכתבתי לפני
כמו שבמוסדות חינוך מצליחים להעביר יום ולנהל משמעת בלי להרים קול או יד
כך גם בבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
@על הדבש ועל העוקץ
דיברת עם הילדים, בררת איתם, ריחרחת מה הם מרגישים?

או כי כך גזרה חכמתו יתברך.
ועי' כאן



סתם רק שתדעו שכיום בלא 'מעט' בתי חינוך שהילדים שלנו לומדים שם זה 'עונש' מאוד מקובל.
לכו תסתובבו בפרוזדור וחדרי המדרגות. אצל שרתי התתי"ם והחיידרים תראו כמה ילדים יוצאים להינפש שם, וכמובן לעזור למלמד לנשום עמוק יותר ולהצליח להעביר שיעור נורמלי.

ואיני יודע בני כמה העונים כאן..
זכורני לפני יותר מ-35 שנה שזה היה מקובל מאוד סוג של 'לך חמוד תרגע בחוץ, ואח"כ תיכנס' .
והיו נפגשים שם בחדרי המדרגות או בחצרות כמה שובבים 😊
ונשארנו אוהבים את ההורים בטירוף!!!
בקשר יומיומי, מכיל, מבין, משתף, וב"ה שום מועקה וצלקות לא לקחנו איתנו..
מקווה 😜
יש הבדל בין יציאה מחוץ לכיתה לבין מחוץ לבית

מחוץ לבית זה כמו מחוץ לבית הספר וזה ממש לא חוקי ורשלנות אסור שתלמידים עד גיל מסוים ובתפקוד מסוים יהיו מחוץ למתחם ללא השגחה
גם היום לא משחררים לפי נהלי משרד החינוך ללא לווי עד שעה מסוימת ועד גיל מסוים
וחוץ מזה שיש הבדל עצום הבית זה המקום שהילד אמור להרגיש בטוח ןבית ספר זה לכמה שעות עם ידיעת שעת הסוים
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ואיני יודע בני כמה העונים כאן..
זכורני לפני יותר מ-35 שנה שזה היה מקובל מאוד סוג של 'לך חמוד תרגע בחוץ, ואח"כ תיכנס' .
והיו נפגשים שם בחדרי המדרגות או בחצרות כמה שובבים 😊
ונשארנו אוהבים את ההורים בטירוף!!!
בקשר יומיומי, מכיל, מבין, משתף, וב"ה שום מועקה וצלקות לא לקחנו איתנו..
מקווה 😜
נכון
מסתבר שיש גם טונציה והקשר, ויש דברים שאפשר לעשות אותם בסדר גמור ואפשר לעשות אותם נורא ואיום.
למען הדוגמא-
אצל אמא שלי, אחד המשפטים הלגיטימים כשהתווכחנו / לא הסכמנו / התנגדנו למשהו שהיא ביקשה, היה "אם אתה לא רוצה לך תחפש לך אמא אחרת" או לחילופין "לך תחפש בית אחר".
זה היה משפט נפוץ, וכסוג של ווטו וסיום הדיון. ואף אחד מבין הילדים לא לקח את זה כטראומה, זה אפילו בדיחה משפחתית היום ביננו, מין נוסטלגיה.
ולאחרונה חברה סיפרה לי על המשפט הזה שנחרט אצלה כטראומה וכמשפט פוגעני ממש כאשר הוא נאמר ע"י אמא שלה, ממש הזדעזעה לשמוע שאני לפעמים אומרת את זה, הבטיחה לי שהיא בחיים לא תוציא משפט כזה מהפה.
והופתעתי! ממש! כי אצלינו בבית זה משפט בסיסי של "הנושא לא נתון לדיון, ככה עושים בבית שלנו וככה אמא אמרה"!
מה המסקנה? שאין נחרצות על שום דבר, ואין משהו שהוא תמיד רע...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #87
כמו שבמוסדות חינוך מצליחים להעביר יום ולנהל משמעת בלי להרים קול או יד
כך גם בבית
אשרי המאמין!
יש הבדל בין יציאה מחוץ לכיתה לבין מחוץ לבית

מחוץ לבית זה כמו מחוץ לבית הספר וזה ממש לא חוקי ורשלנות אסור שתלמידים עד גיל מסוים ובתפקוד מסוים יהיו מחוץ למתחם ללא השגחה
גם היום לא משחררים לפי נהלי משרד החינוך ללא לווי עד שעה מסוימת ועד גיל מסוים
וחוץ מזה שיש הבדל עצום הבית זה המקום שהילד אמור להרגיש בטוח ןבית ספר זה לכמה שעות עם ידיעת שעת הסוים
כמובן בביה"ס נשארים בתוך המתחם.
עד גיל 6 לא פרופורציונלי!
אולי, לא יודע.
נכון
מסתבר שיש גם טונציה והקשר, ויש דברים שאפשר לעשות אותם גרוע ואפשר לעשות אותם נורא ואיום.
למען הדוגמא-
אצל אמא שלי, אחד המשפטים הלגיטימים כשהתווכחנו / לא הסכמנו / התנגדנו למשהו שהיא ביקשה, היה "אם אתה לא רוצה לך תחפש לך אמא אחרת" או לחילופין "לך תחפש בית אחר".
זה היה משפט נפוץ, וכסוג של ווטו וסיום הדיון.
בוול!
מענין שגם אצלנו..
ואני כמובן מעביר את זה הלאה 😉 ממשיכים את השיטה שעבדה.
ב"ה ובלעה"ר כולם שאלו ושואלים (וגם אני תמה ומעריך היום) תמיד, איך ההורים שלכם גידלו שבט לתפארה ומושא להערצה, איך זכו כולם עובדי ה' ממשיכים את מסורת ישראל סבא!
ואף אחד מבין הילדים לא לקח את זה כטראומה, זה אפילו בדיחה משפחתית היום ביננו, מין נוסטלגיה.
ולאחרונה חברה סיפרה לי על המשפט הזה שנחרט אצלה כטראומה וכמשפט פוגעני ממש כאשר הוא נאמר ע"י אמא שלה, ממש הזדעזעה לשמוע שאני לפעמים אומרת את זה, הבטיחה לי שהיא בחיים לא תוציא משפט כזה מהפה.
והופתעתי! ממש! כי אצלינו בבית זה משפט בסיסי של "הנושא לא נתון לדיון, ככה עושים בבית שלנו וככה אמא אמרה"!
מה המסקנה? שיש שאין נחרצות על שום דבר, ואין משהו שהוא תמיד רע...
מסכים מאוד. ואכן מסתבר שזה תלוי אופי ועוד לא יודע מה.. אולי לב גדול שמאמין בילד ובצדקת הדרך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
כמובן בביה"ס נשארים בתוך המתחם.
ומי רואה את הילד בתוך המתחם? בפעמים (הבודדות למזלי) שיצאתי מהכיתה יכולתי להסתובב חופשי ברחבי בית הספר בלי שאף אחד שם עין. להוציא מהכיתה היום יותר ויותר נשמע לי כמו עונש חסר אחריות במיוחד בגילאים הנמוכים. איכשהוא, לא נשמע לי שמתחנכים מעונשים. זה יותר גורם לשנאה וכעס כלפי המוסד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
חלק מהמגיבים פה לא תפסו בכלל את הנקודה.
להוציא ילד מהמקום 'שלו' ולגרום למצב שבו עצם המקום שלו הוא על תנאי - זה נורא ואיום.
להוציא ילד מהכיתה או לשלוח ילד לחדר - אין פשוט שום קשר!
בכיתה במילא הוא מרגיש שהוא בהתמודדות, זה לא המקום שלו, יש לו בבית מקום והורים עם מקום בלב!
אם מוציאים אותו מהבית - הוא מרגיש שעצם הקיום שלו בעולם הזה הוא על תנאי.
מחילה אבל מי שלא מבין את זה חסר לו הרבה מאד בהבנה בסיסית בנפש הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
ומי רואה את הילד בתוך המתחם?
שאר הילדים שיצאו..
לא ברור, בעיקרון יש אנשי צוות שמסתובבים.
בפעמים (הבודדות למזלי) שיצאתי מהכיתה יכולתי להסתובב חופשי ברחבי בית הספר בלי שאף אחד שם עין.
ברור שזה קורה וברור שזה לא חינוכי.
זה שקט לרב בכיתה.
כבר כתבתי כאן פעם שזה אחת הסיבות שקשה היום להיות מלמד בת"ת. יש חוסר משמעת מובנה בדור של הילדים. כמובן לא בהכללה.
להוציא מהכיתה היום יותר ויותר נשמע לי כמו עונש חסר אחריות במיוחד בגילאים הנמוכים. איכשהוא, לא נשמע לי שמתחנכים מעונשים. זה יותר גורם לשנאה וכעס כלפי המוסד.
צודק. לוידע אם שנאה..
בכ"א ממה שאני רואה ויודע, ואני רואה ויודע, זה קורה וזה גם בשביל שיהיה שקט למלמד בכיתה ולמהלך התקין של השיעור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
בכללי מהאשכולות פה בחודש האחרון יש לי תחושה שהורים רבים מצד אחד מגוננים על הילדים כשלא צריך, ומצד שני פוצעים להם את הנפש, או לפחות לא מבינים כמה זה יכול לפצוע.

ילד בן 5 יכול ללכת לגינה ליד הבית לבד בשעות נורמליות, מותר לו גם לחטוף סטירה פעם ב גם מההורים וגם מהמלמד, ומצד שני אסור לזרוק אותו מהבית כעונש, ואסור לחטט לו בחפצים אם הוא לא מסכים.
לי אישית לאחר 6 ילדים בינתיים בלע"הר זה נראה דבר פשוט ומובן מאליו, אבל לצערנו יש הורים שמגדלים את הילדים בצמר גפן עם טיטול ומוצץ בלילה, מלבישים אותם עדיין בגיל 8, לא נותנים להם ללכת לבד לשום מקום, היחדים כנראה נראים תמיד מטופחים עם בגדים חדשים ונקיים בלי חורים, ומצד שני שורטים להם את הנפש, משקרים להם, מפחידים אותם שיבוא שוטר או שאבא יעניש אותם, זורקים אותם מהבית כשהם צורחים, לא מאפשרים להם פרטיות, לא מאפשרים להם כמעט שום גישה לטבע, מגדלים אותם בתוך שבלונה עירונית מיינסטרימית הכל שאלה של מה מקובל ומה אחרים עושים, שולחים אותם לשירותי אפסנאות של מעון או צהרון (נכון, לפעמים אין ברירה), ואין התייחסות למה שהנפש שלהם באמת צריכה.

סליחה על האריכות, פרקתי כי זה פשוט כואב.
אסור לו לחטוף סטירה משניהם
אם זה ממלמד זה פלילי וכבר היה חקירות נגד גננות ומטפלות שיטשבות בכלא
לפי החק אסור למלמד להרביץ יש חק ונהלי במשרד החינוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
בלת"ק,

לפעמים נראה לנו מהצד תגובות של הורים כהתנהגות מוגזמת או קיצונית, אבל אין לנו מושג מה הדינמיקה בתוך המשפחה איזו אהבה מרעיפים על הילדים, כיצד הם מחונכים ואיך הם מקבלים את זה,
חסרים כל כך הרבה פרטים בפאזל,
לא מצליח להבין את הלהיטות הזאת לחנך אחרים וללמד אותם מה טוב לילדיהם.

ובמאמר מוסגר: הדור היום הוא כל כך מפונק עד שכל נוקשות קלה או קשיחות נראית לנו כבלתי הולמת או 'פרובוקטיבית' (בחירה תמוהה של מילה אבל מצטט)
כאן כדי להזכיר רק לפני דור וחצי גדלנו בבתים שבקושי העזנו לענות להורים שנוזפים בנו.
אני עצמי זוכר שאם הייתי עונה לאבי או אמי אפילו לא בחוצפה אלא בביקורת מרומזת הייתי חוטף סטירת לחי מצלצלת שהדהדה לי כמה דקות טובות אחרי. ולמרבה הפלא יצאתי נורמלי (כך אני מקווה לפחות)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #93
אסור לו לחטוף סטירה משניהם
אם זה ממלמד זה פלילי וכבר היה חקירות נגד גננות ומטפלות שיטשבות בכלא
לפי החק אסור למלמד להרביץ יש חק ונהלי במשרד החינוך
לנו יש חוקים של התורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
אני לגמרי מזדהה עם הדבר
אני מכיר באופן אישי סיפור כזה
ואת התוצאה אני ראיתי במו עיני
לא רק שהמצב לא השתפר בכלום רק המצב נהיה הרבה יותר גרוע
ומה שהרויחו ההורים במקרה ההוא היה רק שהבן ניתק קשר
וחי בקונפליקט מול ההורים

ב"ה דווקא הבחור ההוא בגלל הנחישות והעוצמות שלו
וכמובן הסייעתא דשמייא הוא יצא מזה איכשהו בסדר
אבל אני שמעתי ממנו את המחשבות שהיו לו
לחזור בשאלה ואפי' יותר גרוע מזה ב"ה השם שמר עליו
אבל ברור שזה דבר ממש לא מומלץ
ומה שבטוח שצריך טוב טוב להתייעץ ולתת ליועצים
את התמונה השלמה שלגמרי יבינו את זה


והשם יעזור שלא נגיע למצבים כאלו
לעיתים אם הכל בסדר ילדים כאלה שעברו התעללות הם מחושלים יותר ועם עוצמות שהתפתו בלית ברירה בעקבות השלכות החיים

ולעיתים יש להם יותר רצון לחיות מאשר ילד להורה שופט אומרופא שעסוק בעצמו ומה שצריך לעשות
לעיתים יכול לצאת שהם יכולים להתפלל כל לילה לד' שיסיים את הסיוט הזה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #96
וואו איזה סיפור
אגב באופן כללי אסור להוציא ילד מהבית כעונש זאת צלקת נוראית, ממש משדרים לו בצורה מובהקת שהמקום שלו בבית על תנאי, וכתוצאה מזה במקרה הטוב הוא יחפש מקום משלו מחוץ לבית, ובמקרה הגרוע יותר הוא פשוט ירגיש לא רצוי במובן העמוק והנוראי של המילה.
לגמרי!
מכירה משפחה שהיו מעיפים כמעט על בסיס יומיומי מהבית, שהבת שלהם כמעט הלכה לכפרים הערביים
כי לא היה לה איפה להיות
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #97
בכללי מהאשכולות פה בחודש האחרון יש לי תחושה שהורים רבים מצד אחד מגוננים על הילדים כשלא צריך, ומצד שני פוצעים להם את הנפש, או לפחות לא מבינים כמה זה יכול לפצוע.

ילד בן 5 יכול ללכת לגינה ליד הבית לבד בשעות נורמליות, מותר לו גם לחטוף סטירה פעם ב גם מההורים וגם מהמלמד, ומצד שני אסור לזרוק אותו מהבית כעונש, ואסור לחטט לו בחפצים אם הוא לא מסכים.
לי אישית לאחר 6 ילדים בינתיים בלע"הר זה נראה דבר פשוט ומובן מאליו, אבל לצערנו יש הורים שמגדלים את הילדים בצמר גפן עם טיטול ומוצץ בלילה, מלבישים אותם עדיין בגיל 8, לא נותנים להם ללכת לבד לשום מקום, היחדים כנראה נראים תמיד מטופחים עם בגדים חדשים ונקיים בלי חורים, ומצד שני שורטים להם את הנפש, משקרים להם, מפחידים אותם שיבוא שוטר או שאבא יעניש אותם, זורקים אותם מהבית כשהם צורחים, לא מאפשרים להם פרטיות, לא מאפשרים להם כמעט שום גישה לטבע, מגדלים אותם בתוך שבלונה עירונית מיינסטרימית הכל שאלה של מה מקובל ומה אחרים עושים, שולחים אותם לשירותי אפסנאות של מעון או צהרון (נכון, לפעמים אין ברירה), ואין התייחסות למה שהנפש שלהם באמת צריכה.

סליחה על האריכות, פרקתי כי זה פשוט כואב.
אני נוהגת כמוך,
אבל מה שמקומם אותי זה הבטחון בצדקת דרכך, כאילו לתת לילד להיות מחוץ לבית לבד זה בסדר אבל לחטט לו בתיק לא.
גם אם אני נוהגת בדיוק כמוך אני עדיין לא חושבת שרק הדרך שלי נכונה ומי שסוטה ממנה ס"מ צועד בדרך לתהום,
לא הבנתי ל מה זה כל כך כואב לראות אנשים שונים. הרי לא דיברת על מעשים קיצוניים רשמית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
לגמרי!
מכירה משפחה כזו שהבת שלהם כמעט הלכה לכפרים הערביים בגלל זה.....
לא הבנתי זה הסטנדרט במגזר שלנו אני בשוק
למה שלא תלך אם רואה מה הולך איפה שנמצאית ?

בכללי במדינה דמוקרטית הורים לא יולדים ילדים בשביל שיהיו העתק שלהם
ולא מעיפים ילדים מהבית בשום מצב
גם אם תופסים ילד מחלל שבת

יש להם המון לאיפה לברוח עש בחוץ אינסוף
עד גיל 18 המדינה לוקחת אחריות למקום מגורים לימודים הזנה וביגוד כל מה שצריך

אם מתגייסים הם ברשות המדינה שחייבת לדאוג להם הכל גם למגורים ואוכל אם הם מוגדריפ כחיילחם בודדים מה שבדרך כלל מי שבא ממגזר החרדי
וגם מעל יאיפה שיקבלו אותם
בטח אם לא יהיה להם איפה לישון בלילה
וגם אם הם בוגרים בקלות הם יכןלים לשכור מקום לגור גם במרחק זה לא כזה בעיה הם עובדים ומשלמים

אחר כך בהמשך החיים הם מספרים שהאבא ראה אותם מהלון ןנעל את הדלת והם ידעו שאין להם לאן לחזור

וגם הדתיים לא מבחינים זה דרך התורה

כמו שחוקית אין אפשרות להכריח עובדת להשיאר במדינה דמוקרטית

צריך לגרום לה לרצות להישאר
צריך להראות כמבה דרך התורה זה טוב וטוב לחות ככה ןשירצה מעצמו ושהוא יטכל להגיע רחוק גם כך


אם הוא מתחיללסטות ואז מגלה את הפרצוף האמיתי של אבא זה לא גורם לחיבוב שהדרך החרדית זה נחמד וטוב ככה

ידוע שהנכבה של החפץ חיים דברה איתה ואמרה לו סבא אתה יושב בחושך תראה אעזה אור יש בחוץ


באמת יש בחוץ אינסוף והם פוגשים אנשים נחמדים
ובשניה הם יכולים לברוח לאילת או לשכור מקום גם באחזור אחר וגם באותו עיר אם זה נגיד ירושלים

צריך שהילד מעצמו ירצה וירגיש שזה מה שיהיה לו טוב בחיים
 
אם הוא מתחיללסטות ואז מגלה את הפרצוף האמיתי של אבא זה לא גורם לחיבוב שהדרך החרדית זה נחמד וטוב ככה

ידוע שהנכבה של החפץ חיים דברה איתה ואמרה לו סבא אתה יושב בחושך תראה אעזה אור יש בח
לא קשור לסוגי מגזר.
איך הגעתם לזה?
חבל על האנרגיות.. :sneaky:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה