לא.
א. הדרך היא בתור התחלה להבין מה שהשני אומר לך. אם אמרתי כאן כמה פעמים לכמה אנשים שהם פשוט לא קוראים את מה שאמרתי, יש מצב שפשוט אתם לא מבינים (ואני כבר חושד שלא רוצים להבין) מה שאני אומר.
ב. וגם אם הייתם מבינים אותי מדוייק ב100%, מותר לא להסכים. אין שום צורך לגלוש לפסים אישיים. זכותי לדעתי בדיוק כמו שזכותך לדעתך.
אבל אתה בוחר להיות אלים.
איחלתי לחניך הצלחה בהמשך דרכו.
הגבתי בתחילה ודווקא לא התכוונתי להמשיך להתדיין, כי אני מבחינתי הבאתי את זווית ההסתכלות שלי ואין לי עניין להתנצח.
אבל כל הזמן קופץ לי בפעמון השרשור הזה, ובסוף נכנסתי וקראתי.
אני חושבת שאני מצליחה להבין מה שאתה מנסה להעביר פה, ושמה לב שזה לא הולך לך.
אנשים מדברים מתוך החוויה האישית שלהם שהיא מאוד לא נעימה,
ואתה מדבר בחשיבה קונקרטית, עובדתית, אפשר לומר "גמרתית" [מלשון גמרא],
ואז אחרים מפרשים את זה כחוסר רגישות [וזה לא כך], ועונים לך באמוציות שלא תואמות לדברים שנאמרים באובייקטיביות.
אתם מדברים בשתי שפות אחרות, שפת השכל ושפת הרגש.
ולכן זה מתכתב כמו שיח חירשים.
אני מצליחה להבין מה שאתה כותב פה, ומסכימה עם המסר שאתה מנסה להעביר,
ויחד עם זאת, אני מצליחה להבין באיזו נקודה רגישה זה נגע באנשים, שזה מקפיץ אותם, ומבינה מה הם מרגישים.
[בנאדם שחזר עכשיו מ"שטיפה הגונה", הוא פגוע ואמונציונלי, ומעצבנת אותו כרגע "השכליות הקרה"]
בקיצור, אני חושבת שלכולם יש כוונות ממש טובות, וחושבת שמצליחה [לעניות דעתי] להבין מה עומד מאחורי צורות התגובה השונות.
לא יודעת אם זו רק אני, אבל כואב לראות מהצד שזה נהיה כבר אישי וכל מיני השתלחויות.
לדעתי זה קצר בתקשורת, ומהצד זה נראה כמו עליהום עליך...
אז אני כן רואה צורך להתערב בשיח ולציין שבעלי ואני דווקא הצלחנו להבין את הסגנון והמסר שאתה מנסה להעביר פה, שקצת התפספס בשיח הזה.
העיקר שיהיה שלום, ושתהיה נעימות. ושלא יגיע לפגיעה אחד בשני. מצד כולם.
אני יודעת שכתבתי פה פסיכולוגיה ארוכה... מקווה שיהיה לתועלת כולנו, ולא להפך.



Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //