התייעצות יש דבר כזה לא לעבור טסט פנימי?

  • הוסף לסימניות
  • #43
לפי מה שידוע לי - אין חיה כזאת טסט פנימי - כלומר היא קיימת אבל זה ממש "פורמלי" כלומר סוג של איזשהו תהליך בין המורה לבין מורה אחר מאותו בית ספר נהיגה --- לבין זה שלומד נהיגה - לא חובה ולא נעליים - ((בנוסף ניסו להוציא חוק לפקח על המחיר של ה"טסטים" האלה והיה התנגדות של בתי ספר לנהיגה (מסיבות מובנות ?))
בכל מקרה אם "לא עבר", את ה"טסט" הזה זה לא מחייב כלום כלום כלום - לפי מה שידוע לי בכל אופן (גם לא מחייב לעשות עוד שיעורים) זה פשוט מול המורה אם את אומרת לו אני רוצה לגשת לטסט ה"אמיתי" והוא מסכים אין שום בעיה חוקית מוסרית פורמלית או לא פורמלית וכו' .
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
בלת״ק
לעבור מורה עכשיו - חבל על כל שיעור
מניסיון! [ וחבל שלא עברתי קודם...]
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
מה יעזור להוריד את הפנימי?
הרי לחכות לטסט חיצוני לוקח ממילא חודש.

הייתי בשוק, כי אני בעצמי בדקתי באתר של משרד הרישוי וכתוב שם שחוקית למחכים בין 7 ל14 ימי עסקים לטסט. וקבעו לי טסט חודש אחרי הפנימי. (מה שאומר להוציא כסף על עוד שיעורים עד הטסט החיצוניץ...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
מסתבר שמהפחד וכישלון של לא לעבור פנימי, עשו מלא שיעורים, סגולות ץפילות וכו. וזה עזר...

תשובה לפורום- כן , יש דבר כזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
חובה להחליף מורה לי היה הרבה טעיות בטסט הפנימי והוא העביר אותי חבל על כספכם שילך לפח ובשרך כלל אם לקראת הסוף מחייבים לעבור הרבה שיעורים לפני הטסט
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בס"ד

אחרי מספר שנים כמורה נהיגה ועשרות תלמידים ותלמידות שעברו טסטים אני יכול להגיד דבר אחד בוודאות:
ראיתי תלמידים עם כישרון טבעי שנכשלו,
וראיתי תלמידים שהתחילו חלש מאוד – ועברו טסט בצורה יפה ובטוחה.

ההבדל ביניהם כמעט אף פעם לא היה יכולת נהיגה.
ההבדל היה לקיחת אחריות.

תלמיד שכל הזמן מחפש הוראות

תלמידים שבאו לשיעור, עלו לרכב, חגרו חגורה – וחיכו.
חיכו שאגיד מתי לאותת, מתי להאט, מתי לפנות... מחפשים הוראות ולא ביצוע...
גם אחרי 20–25 שיעורים, כל טעות נראית אותו דבר...

לא אמרת לי
לא שמתי לב
חשבתי שאתה תתקן
ועוד הברקות ...

אלו תלמידים שלא באמת נהגו לבד – הם נסעו עם מורה לידם.
וכשאני שואל : מה לדעתך היה לא טוב פה?
התשובה הרבה פעמים היא:

לא יודע… אתה תגיד... ועוד הברקות...

וכשככה נראה הלימוד – הטסט מרגיש כמו קפיצה למים עמוקים בלי מצופים.

לעומתם – התלמיד שאומר: פה טעיתי וכבר בכיכר ,צומת הבאה מתקן מקדם את עצמו בענק להצלחה בטסט וזה בס"ד קורה!

ומצד שני, ישנם תלמידים אחרים..
לא תמיד מבריקים, לא תמיד חלקים, לפעמים אפילו לחוצים.

אבל אחרי פנייה לא טובה הם אומרים..

פה נכנסתי מהר מדי
הייתי צריך להסתכל עוד שמאלה
החלטתי מאוחר וכ"ו

אלה תלמידים שעוצרים רגע, חושבים, שואלים.
לא מחכים שאני אגיד להם הכול – אלא רוצים להבין למה.

אצלם רואים שינוי אמיתי משיעור לשיעור.
הטעות חוזרת פחות. הביטחון גדל.
והטסט? הוא כבר לא מפחיד – הוא פשוט עוד נסיעה של 20 דקות ולוקחים רישיון...

האחריות משנה הכול

כשאני רואה תלמיד/ה שלוקח אחריות, זה מתבטא בהכול:

הוא מגיע לשיעור עם מטרה
הוא יודע להגיד מה קשה לו
הוא לא נעלב מהערה – הוא משתמש בה
הוא מבין שטעות היא חלק מהדרך

וברגע הזה, גם אני כמורה יכול לדחוף אותו קדימה באמת.
לא לסחוב אותו – אלא ללוות.

הטסט לא בודק שלמות – הוא בודק בגרות ,קבלת החלטות בריאה וביצוע סביר ובטוח זה הכול!

הרבה תלמידים חושבים שטסט זה מבחן על לא לטעות.
אבל האמת היא שטסט בודק:

האם אתה שם לב
האם אתה מגיב נכון
האם אתה אחראי על ההחלטות שלך

תלמיד שלוקח אחריות לאורך הדרך:

לא קופא כשטועה
לא מחפש אשמים
יודע לתקן תוך כדי

וזה בדיוק מה שהבוחן מחפש.

משפט שאני אומר לתלמידים

אני אומר ואומר גם פה:
אני יכול ללמד, להסביר, לתקן ולהכווין –
אבל אני לא יכול לקחת אחריות במקומך.

ברגע שתלמיד מבין את זה –
הדרך לרישיון נהיית הרבה יותר קצרה, והרבה יותר נכונה.

לסיום

מי שלוקח אחריות בלימודי נהיגה:

עובר טסט
נוהג טוב יותר
ובעיקר – יוצא לכביש כנהג חושב ובטוח

בהצלחה.
אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה