תח"צ מסע הייסורים מתחנת האוטובוס ועד היעד

  • הוסף לסימניות
  • #41
מי אמור לשלם את זה ?
מחירי ההסעות הפרטיות הוא מאד יקר בהשוואה לחופשי חודשי בתחבורה ציבורית. וגם ההורים יתנגדו לחובה להסעה פרטית ושהם ישלמו.
אני מכיר מוסד חינוכי ששנים רבות היה לו 3 אוטובוסים כל יום לתלמידים שלו ואחרי הרפורמה במחירי התח"צ זה ירד לחצי בכל אוטובוס כי הרבה הורים לא רצו לשלם את המחיר הגבוה של ההסעה ושלחו את בניהם בתח"צ (ולעשות אוטובוס אחד למי שמעוניין - לא היה שייך בגלל שאז המסלול יהיה מאד ארוך)
והמוסד ביטל את ההסעות לגמרי
במקרה הטוב 400, יש מוסדות שיש יותר...
נו אז מה אתה מסיק משתי ההודעות האלו? {שבעיני ממש סותרות אחת את השנייה..}

הרי לפי כמות התלמידים שכתבת כאן רק על מוסד אחד!
וניתן להכפיל בלעה״ר בכמות במו״ע שמסיימים כל יום בין 13:00 ל16:00

אז כמה אוטובוסים צריך להעמיד?

זה נראה בעיניך הגיוני שהתחב״צ אמורה לדאוג לזה?
מובן שאין להורים רצון לשלם יקר, אבל אם יבינו שתחב״צ זו לא אופציה, ייתכן ויהיה יותר קל..

במצב שמתואר כאן, ושניתן לראות כיום באוטובוסים, תחב״צ הוא לא אופציה לתלמידים,
ונקווה שהמנהלים יבינו את זה ויפה שעה אחת קודם..

{הנ״ל כמובן במצב הנוכחי בלבד, כל זמן שהמשרד לא לוקח את זה כפרוייקט..}
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
יום ראשון בצהריים, החום של המדרכה עולה לך ישר לראש, ואתה עומד שם כבר 45 דקות עם עוד שבעים יהודים יקרים שנראים כאילו הם בדרך לגלות בבל. השלט הדיגיטלי מזייף זמנים, כבר ארבעים דקות כתוב "2 דקות" (כשמדי פעם זה קופץ ל-9 וחוזר ל-5), ובשלב מסוים המספר פשוט נעלם, כאילו האוטובוס עבר הארה רוחנית והחליט להפוך לניידת חב"ד.

פתאום, באופק, מופיע צל צהוב. האדרנלין בתחנה עולה לרמה של ערב פסח. עשרות ידיים נשלחות לאוויר בנפנוף נואש של ניצולים על אי בודד. אנשים קופצים לכביש, מסכנים את חייהם, מנופפים בתיקי טליתות, במזוודות בגודל של ארון קודש. והנהג? הנהג חולף על פניכם בטיסה נמוכה של מטוס F-15, עושה תנועת "ביטול" עם היד, ומשאיר אחריו ענן פיח שחור וסמיך שצובע לכולם את הציציות בשחור-פחם.

עוברת עוד חצי שעה. מגיע האוטובוס הבא. הוא לא עוצר בתחנה, כי זה פשוט מדי. הוא עוצר 30 מטר קדימה, באמצע נתיב נסיעה, ליד פח זבל שעלה על גדותיו. באותו רגע נשמעת שריקת הפתיחה. יהודים עם פראקים מתעופפים, נשים עם עגלות תאומים שהופכות לנגמ"שים, וכולם רצים בטירוף לעבר הדלת. הנהג פותח את הדלת הקדמית.

אתה נדחף פנימה ומוצא את עצמך נמרח על השמשה של הנהג. והנהג? יש לו אוזניית בלוטוס שיושבת לו על האוזן כמו גידול ממאיר, והוא צורח בערבית בווליום שגורם למנוע להישמע כמו לחישה. "יא אבו-יוסף! וולאהי אמרתי לו שהברקסים שרופים! יא חיוואן, אל תגיד לי מה לעשות!" הוא לא מדבר, הוא מנהל מלחמת עולם שלישית בשידור חי, ותוך כדי הוא דופק גז שמעיף את כל הנוסעים קדימה כמו ערימת דומינו.

בפנים אין מקום לעמוד, יש רק מקום "להיטמע". אתה מוצא את עצמך דבוק לאדם זר ברמה שאתה מרגיש את פעימות הלב שלו ואת העובדה שהוא אכל חמין לפני יומיים. הריח הוא שילוב של סולר, זיעה קולקטיבית ובושם זול שהנהג התיז כדי להסתיר את ריח הסנדוויץ' טונה שאכל. הנהג לוקח פנייה ב-80 קמ"ש בתוך סמטה צרה בבני ברק, האוטובוס נוטה על הצד, ואתה רואה את החלון מתקרב למדרכה. הנהג לא מסתכל על הכביש, הוא מחזיק קלמנטינה ביד אחת, את הטלפון ביד השנייה, ומנווט עם המרפק תוך כדי שהוא צורח בערבית: "לא, לא! תגיד לו שאני לא משלם על הטרקטור הזה!".

בכל ברקס חירום – ויש כאלה כל שלוש שניות – מאה איש מבצעים קידה אלימה קדימה. הראש שלך נכנס בתוך התיק של יהודי שסוחב קוגל תפוחי אדמה חם. "סליחה," אתה ממלמל, והוא עונה לך: "הכל טוב, בברקס הקודם נכנסתי לתוך קופסה של כבד קצוץ". הנהג מסתכל במראה, רואה את כל הפסיפס האנושי שמעוך לו על הדשבורד, ומחייך חיוך סדיסטי של מי שמצא את הייעוד שלו בחיים – התעללות המונית בשכר מינימום.

כשאתה סוף סוף מגיע לתחנה שלך, אתה מגלה שאתה נעול מאחורי חומה של מזוודות וארגזי חלב. אתה צועק "נהג, דלת!", אבל הוא בשיא של ויכוח על מחיר הדיזל בירדן. אתה לוחץ על הסטופ בטירוף, והוא מצפצף כמו סירנה של אמבולנס, אבל הנהג ב"מוד" של טייס קרב. הוא עוצר קילומטר אחרי היעד, פותח את הדלת לשנייה וחצי בדיוק כשהאוטובוס עוד בנסיעה איטית, ואתה פשוט "נפלט" החוצה כמו פגז שנורה מתותח. אתה נוחת על המדרכה, מיוזע, רועד, מריח כמו עשן וקוגל, ורואה את האוטובוס נעלם באופק בענן פיח, כשקולות הצרחות בערבית של הנהג עוד מהדהדות לך בתוך הנשמה כמו קינה על השפיות שאבדה לך לעד.
מה באמת אפשר לעשות עם תופעת הנהגים מ'בני דודינו' שנוסעים בפראות כאילו הם באמצע תחרות מרוץ בכבישי רהט?
סיפור טרי מעכשיו, קו 618 מירושלים, בתחנה הראשונה כמעט ועבר אותה במהירות שיא, סימנו לו, הוא עצר כמה מטרים טובים אחרי התחנה בחריקה מחרידה, כל הנסיעה הייתה בהתאם, ביציאה מרחוב ירמיהו הוא ניסה לעקוף את האוטובוס לידו, וכמובן עשה זאת בצורה ערבית, וכיסח לאוטובוס לידו את המראה. ברגע הראשון שמענו "בום" מטורף, מה שעבר לי בראש באותו רגע עדיף לא לתאר..., הזכוכיות שלו למרבה הנס רק נסדקו לחתיכות קטנות אבל לא התפוצצו ממש, כמובן שאת המשך הסרט אפשר לתאר, איך הלכנו לתחנה של הכניסה לעיר בניסיון לתפוס כל אוטובוס אחר הביתה.
וזה לא פעם ראשונה שהנהגים נוסעים כמו מטורפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
תפקידו של מוסד הלימודים לדאוג לחניכיו לדרך הביתה ולא של המדינה,
המדינה מצידה שכל תלמיד ילמד במוסד הקרוב לביתו.
תקנות התעבורה מחייבות את החברות להסיע כל אדם שממתין בתחנה -
399. (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
416. (ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.
430. נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
  • הוסף לסימניות
  • #45
{לדעתי התופעה של בי״ס לא יזורי פחות קיימת מחוץ לערים שלנו, אין בת״א סמינר של חסידות x או חיידר של קבוצת y...
בד״כ ילדים לומדים ליד הבית.. וגם אם לא הרבה יותר הורים באים לאסוף עם האוטו..}
אני גרה בעיר חילונית (פריפריה בלע"ז)
ואין בי"ס כל רחוב.. ובבוקר האוטובוסים לפעמים לא עוצרים בתחנה מרוב עומס של תלמידים!!
כן, כן, לא רק לחרדים הנהגים לא עוצרים...
וכשכן עוצרים- עומדים דחוסים כמו בקופסת סרדינים.. בפעם הראשונה שחוויתי את זה- הייתי בהלם שהנה גם לחילונים זה ככה, ולא הכל נגדנו כי אנחנו חרדים... :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
יש חברות שהנהג משלם את זה מעבר לפגיעה בבונוס?
אסור לפגוע בשכר הבסיס, לא משנה למה
זה הסיבה שלנהגי אוטובוס חלק מהמשכורת משולמת כבונוסים - כדי שיהיה אפשר לקצץ
ואני לא חושב שזה 100% על הנהג, עובדה שהחברות מנסות לערער על הקנסות (בקווים אני יודע שיש מישהו שזה העבודה שלו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
בעיקרון - הנהג צריך לעצור בתוך השטח המסומן באבני השפה, למיטב ידיעתי. אולי @מרכז מידע @avi++ @יוסי ב.ק @נבחר או אחד ממומחי הפורום האחרים יחכימו אותנו בדבר המרחק המדויק.
החוק לא מתייחס למרחק מדויק, אלא ל"תחנה"

סעיף 428(א) לתקנות התעבורה
"לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות."

משמע - אם הוא עוצר מחוץ לתחנה, זה נכנס לתחום "שבו עצירת רכב מותרת" רק "כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות."
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
יום ראשון בצהריים, החום של המדרכה עולה לך ישר לראש, ואתה עומד שם כבר 45 דקות עם עוד שבעים יהודים יקרים שנראים כאילו הם בדרך לגלות בבל. השלט הדיגיטלי מזייף זמנים, כבר ארבעים דקות כתוב "2 דקות" (כשמדי פעם זה קופץ ל-9 וחוזר ל-5), ובשלב מסוים המספר פשוט נעלם, כאילו האוטובוס עבר הארה רוחנית והחליט להפוך לניידת חב"ד.

פתאום, באופק, מופיע צל צהוב. האדרנלין בתחנה עולה לרמה של ערב פסח. עשרות ידיים נשלחות לאוויר בנפנוף נואש של ניצולים על אי בודד. אנשים קופצים לכביש, מסכנים את חייהם, מנופפים בתיקי טליתות, במזוודות בגודל של ארון קודש. והנהג? הנהג חולף על פניכם בטיסה נמוכה של מטוס F-15, עושה תנועת "ביטול" עם היד, ומשאיר אחריו ענן פיח שחור וסמיך שצובע לכולם את הציציות בשחור-פחם.

עוברת עוד חצי שעה. מגיע האוטובוס הבא. הוא לא עוצר בתחנה, כי זה פשוט מדי. הוא עוצר 30 מטר קדימה, באמצע נתיב נסיעה, ליד פח זבל שעלה על גדותיו. באותו רגע נשמעת שריקת הפתיחה. יהודים עם פראקים מתעופפים, נשים עם עגלות תאומים שהופכות לנגמ"שים, וכולם רצים בטירוף לעבר הדלת. הנהג פותח את הדלת הקדמית.

אתה נדחף פנימה ומוצא את עצמך נמרח על השמשה של הנהג. והנהג? יש לו אוזניית בלוטוס שיושבת לו על האוזן כמו גידול ממאיר, והוא צורח בערבית בווליום שגורם למנוע להישמע כמו לחישה. "יא אבו-יוסף! וולאהי אמרתי לו שהברקסים שרופים! יא חיוואן, אל תגיד לי מה לעשות!" הוא לא מדבר, הוא מנהל מלחמת עולם שלישית בשידור חי, ותוך כדי הוא דופק גז שמעיף את כל הנוסעים קדימה כמו ערימת דומינו.

בפנים אין מקום לעמוד, יש רק מקום "להיטמע". אתה מוצא את עצמך דבוק לאדם זר ברמה שאתה מרגיש את פעימות הלב שלו ואת העובדה שהוא אכל חמין לפני יומיים. הריח הוא שילוב של סולר, זיעה קולקטיבית ובושם זול שהנהג התיז כדי להסתיר את ריח הסנדוויץ' טונה שאכל. הנהג לוקח פנייה ב-80 קמ"ש בתוך סמטה צרה בבני ברק, האוטובוס נוטה על הצד, ואתה רואה את החלון מתקרב למדרכה. הנהג לא מסתכל על הכביש, הוא מחזיק קלמנטינה ביד אחת, את הטלפון ביד השנייה, ומנווט עם המרפק תוך כדי שהוא צורח בערבית: "לא, לא! תגיד לו שאני לא משלם על הטרקטור הזה!".

בכל ברקס חירום – ויש כאלה כל שלוש שניות – מאה איש מבצעים קידה אלימה קדימה. הראש שלך נכנס בתוך התיק של יהודי שסוחב קוגל תפוחי אדמה חם. "סליחה," אתה ממלמל, והוא עונה לך: "הכל טוב, בברקס הקודם נכנסתי לתוך קופסה של כבד קצוץ". הנהג מסתכל במראה, רואה את כל הפסיפס האנושי שמעוך לו על הדשבורד, ומחייך חיוך סדיסטי של מי שמצא את הייעוד שלו בחיים – התעללות המונית בשכר מינימום.

כשאתה סוף סוף מגיע לתחנה שלך, אתה מגלה שאתה נעול מאחורי חומה של מזוודות וארגזי חלב. אתה צועק "נהג, דלת!", אבל הוא בשיא של ויכוח על מחיר הדיזל בירדן. אתה לוחץ על הסטופ בטירוף, והוא מצפצף כמו סירנה של אמבולנס, אבל הנהג ב"מוד" של טייס קרב. הוא עוצר קילומטר אחרי היעד, פותח את הדלת לשנייה וחצי בדיוק כשהאוטובוס עוד בנסיעה איטית, ואתה פשוט "נפלט" החוצה כמו פגז שנורה מתותח. אתה נוחת על המדרכה, מיוזע, רועד, מריח כמו עשן וקוגל, ורואה את האוטובוס נעלם באופק בענן פיח, כשקולות הצרחות בערבית של הנהג עוד מהדהדות לך בתוך הנשמה כמו קינה על השפיות שאבדה לך לעד.
מדויק!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
זה קורה משום שהנוסעים לא מדווחים.
ממעקב שלי, נהגים שהתקבלו עליהם תלונות במשרד התחבורה שיפרו את התנהגותם.
אולי זה הכיוון שצריך לחדד לאנשים
לדעת שזה אישי נגד הנהג הספציפי הזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אסור לפגוע בשכר הבסיס, לא משנה למה
זה הסיבה שלנהגי אוטובוס חלק מהמשכורת משולמת כבונוסים - כדי שיהיה אפשר לקצץ
ואני לא חושב שזה 100% על הנהג, עובדה שהחברות מנסות לערער על הקנסות (בקווים אני יודע שיש מישהו שזה העבודה שלו)
למיטב ידיעתי הקנס ממשרד התחבורה הוא על החברה.
במקביל החברה קונסת את הנהג ומורידה לו מהבונוס, גם אם מדובר בתלונה שהגיעה אליה ישירות. בקנסות לנהג יש מעורבות של ועד העובדים, סיפר לי נהג מחברה גדולה שמקסימום ההורדה מהבונוס אצלם הוא מקסימום עד 200 ש"ח לחודש (אני נוטה שלא ממש להאמין, אבל זה מה שהוא טען).
זה לכאורה אומר שאם הוא כבר קיבל הורדה בתחילת החודש, יש לו חופשי חודשי....
אבל יחד עם זאת, בדרך כלל נהג לא רוצה תלונות גם מסיבות נוספות שקשורות לרישום בתיק שבכמות מסויימת מגיע לשימוע וכו', ולכן חשוב מאוד לשלוח תלונות גם למשרד התחבורה וגם לחברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
תקנות התעבורה מחייבות את החברות להסיע כל אדם שממתין בתחנה -
399. (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
416. (ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.
430. נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות.
דיברו על מוסדות בגודל של 400/500 תלמידים,
לא נראה לי שהמשרד ייתן קנס של אפי׳ של 1 ש״ח למפעיל.. {אין הכוונה על אי עצירה, אלא על חוסר מקום כמובן..}

לא נדרש מאף מפעיל להעמיד עשרה אוטובסים ליד כל מוסד בצהריים.. {זה לא 10% תיגבור, אלא 1000%..}
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
דיברו על מוסדות בגודל של 400/500 תלמידים,
לא נראה לי שהמשרד ייתן קנס של אפי׳ של 1 ש״ח למפעיל.. {אין הכוונה על אי עצירה, אלא על חוסר מקום כמובן..}

לא נדרש מאף מפעיל להעמיד עשרה אוטובסים ליד כל מוסד בצהריים.. {זה לא 10% תיגבור, אלא 1000%..}
נאמר וחברות התחבורה באמת אינם צריכים לתגבר ברמה כזו,
המדינה ודאי צריכה לדאוג לכך שלכל תלמיד/ה בכל מוסד חינוך שהוא יהיה איך לחזור לבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נאמר וחברות התחבורה באמת אינם צריכים לתגבר ברמה כזו,
המדינה ודאי צריכה לדאוג לכך שלכל תלמיד/ה בכל מוסד חינוך שהוא יהיה איך לחזור לבית.
איזה כלים יש למדינה כדי לתגבר את התחבורה בבני ברק?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #56
דיברו על מוסדות בגודל של 400/500 תלמידים,
לא נראה לי שהמשרד ייתן קנס של אפי׳ של 1 ש״ח למפעיל.. {אין הכוונה על אי עצירה, אלא על חוסר מקום כמובן..}

לא נדרש מאף מפעיל להעמיד עשרה אוטובסים ליד כל מוסד בצהריים.. {זה לא 10% תיגבור, אלא 1000%..}
זו זכות של הנוסעים, וזכותו של כל נוסע בנפרד לממש את הזכות שלו מול המשרד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
איזה כלים יש למדינה כדי לתגר את התחבורה בבני ברק?
שלב א' - פיתוח תשתיות -
עידוד כספי ליזמים עבור הריסת מבנים שמפריעים להרחבת כבישים.
הקמת מסופי קצה במחלף גהה, מחלף גבעת שמואל (קוקה קולה, יישוב הסכסוך מול המטרו), חניון אם המושבות - ליד תחנת הרק"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
@מנוי פרימיום
למענינו
אנא
למה אתה לא עובד במשרד התחבורה?
למה אתה רק מבחוץ בפרוג
אין ספק שאם יעשה כאן מכתב המלצה
תקבל יותר המלצות מהמגיבים על בעיית הסמס בגוגל
תעשה משהו בשבילנו בבקשה!!
בשם עם ישראל!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה