1. מקווה שאף אחד לא משווה בין פסוקי תורה ותנ"ך, לסיפורי זוועות שכתבו בני דורנו.
2. במקומות רבים ילדים באמת לא נחשפים לקינות תשעה באב ולמגילת איכה.
3. אין שום השוואה בין 'ויענונו' ובין תיאורי בלהות מפורטים בספרות השואה.
4. ובנוסף, סיפורי מצרים שונים לגמרי. נתחיל בזה שהבן היילוד לא הושלך ליאור, כי אמו הסתירה אותו, וגם כשחרשו על גבו, מלאכים נתנו לו חלב ודבש מן הסלע. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, אחרי מכות למצרים, וקיבלו את התורה - מה שלא כל כך קרה בשואה. בשעבוד מצרים העיקר הוא היציאה משם, ההליכה במדבר וקבלת התורה. לא תיאורי זוועות נטו.
תגובה נכונה!יותר מידיי פעמים קורה פה בפורום, שמוציאים תגובה מהקשרה ועקב כך מגיבים שלא לענין.
אין חולק שאסור לחשוף נערות לזוועות השואה, והרחבתי על כך בתגובה בתחילת האשכול.
תגובתי על זכירת החורבן ויציאת מצרים, הגיעה כתגובה על תהייה שהועלתה למה עלינו ללמוד בכלל את נושא השואה. התגובה לא דיברה על הזוועות אלא על נושא השואה עצמו.
אז תשוב נפשך למנוחייכה, איש או אישה לא העלו בדעתם להשוות בין דברי אלוקים חיים לסופרות בנות זמננו.
לגבי מספר 2.
לא דיברנו על ילדים, אלא על נערות בנות 13 - 14, שברור שהן נחשפות לקינות ולאיכה.
3.
שוב, לא דיברנו על תיאורי בלהות, אלא על חשיפה לנושא באופן מבוקר ומדוד.
4.
תעייני במדרשים ותראי שהיו תינוקות רבים שניסים אלו לא התקיימו בהם.
כמה תינוקות הושמו כלבנים, כמה נשחטו כדי למלא את הג'קוזי של פרעה, כמה נולדו לתוך הטיט וטבעו בו. זכירת שיעבוד מצרים עצמו, היא חלק מהותי בחובתנו היהודית.
ישנם מקורות רבים לכך, והרי אחד מהם: הרד"ק על הפסוק "הנה ימים באים... ולא יאמר עוד חי השם אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים": "והענין הזה מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל יש אומרי' שלא יזכרו יציאת מצרים כל עיקר ויש אומרים שיזכרו אלא שיהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לה".
אז שוב, לא השוויתי בין קודש לחול, לא דיברתי על ילדים, לא על תיאורי זוועות וסיפורי בלהות.
דיברתי על חשיבות חשיפת נערות באופן מושכל לנושא השואה.
לא קוראים "בכף הקלע", לספר שלו?נדמה לי שעדיין לא הוזכר כאן הספר "עולם התהו" של ר' יחזקאל הרפנס ז"ל, שכנראה היה הספר החרדי הראשון על השואה. הכתיבה מרתקת ממש, אמנם התוכן כמובן לא קל.
אבל כן כתבת מרוקו ועיראק.
נכון, נכון.נדמה לי שעדיין לא הוזכר כאן הספר "עולם התהו" של ר' יחזקאל הרפנס ז"ל, שכנראה היה הספר החרדי הראשון על השואה. הכתיבה מרתקת ממש, אמנם התוכן כמובן לא קל.
לא היה מחנה ריכוז, אבל היה שלטון נאצי, והיו פרעות ורצח יהודים. גם במדינות אחרות באירופה לא תמיד היו מחנות ריכוז, ולרוב, היהודים הובלו לפולין או גרמניה.תני לי שם אחד של מחנה ריכוז בעיראק...
נכון, במרוקו היה מחנה ריכוז אחד בחצי שנה אחרונה של המלחמה ונהרגו בו 66 יהודים. שאר המחנות היו מיועדים גם ללא יהודים.
אבל למה להיתפס לפרט אחד שגוי ולכתוב על כל השאר ש"כדאי לעשות תחקיר הסטורי"?!
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14815
http://moreshet-morocco.com/archives/35640
ספר נורא. קראתי אותו בגיל צעיר מאוד ( משהו כמו 11-12), ובזאת תמה תקופת קריאת ספרי השואה. מאז לא חזרתי לקרוא ספרים שמתארים באופן ישיר את קורות השואה במחנות ריכוז וכדו'.נכון, נכון.
(הוא מזכיר בספר כמה פעמים את המושג "עולם התוהו" ולכן התבלבלתי)
(אגב, גם תמונות השואה שנידונות כאן הן עדינות מאוד בהשוואה לתמונות ה'אמיתיות' שמובאות בספרים כגון 'האינציקלופדיה של השואה' בהוצאת ידיעות ועוד.)
שונאת שמחליטים מי אמור להזדהות ומי לא. אנחנו עם אחד. כל דבר נוגע לכל אחד מאיתנו.
למה רק מחנה ריכוז הוא סממן שואה?תני לי שם אחד של מחנה ריכוז בעיראק...
נכון, במרוקו היה מחנה ריכוז אחד בחצי שנה אחרונה של המלחמה ונהרגו בו 66 יהודים. שאר המחנות היו מיועדים גם ללא יהודים.
אבל למה להיתפס לפרט אחד שגוי ולכתוב על כל השאר ש"כדאי לעשות תחקיר הסטורי"?!
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14815
http://moreshet-morocco.com/archives/35640
לדעתי יש כאן ערבוב של שני דברים. להיחשף יותר מידי לזוועות גורם או לחספוס או לחרדות ולחוסר רוגע פנימי.לעומת זאת במשפחות רבות אחרות שבהן אני רואה מן גוננות כזו על הילדים, גדלים בד"כ ילדים שהרבה פחות מסוגלים להכיל כאב של השני ולכאוב יחד איתו.
כל יהודי שסבל או נהרג - ראוי לזכירה. אין בכך ספק.השואה התאפיינה בכל ארץ בצורה שונה,
נכון, אבל מכאן ועד לפסיקה הנחרצת:כל יהודי שסבל או נהרג - ראוי לזכירה. אין בכך ספק.
עדיין כשמדברים על השואה בצורה כללית ובהיקף - ובעיקר האם הסבתות של הילדות עברו את השואה או לא - אז יש הבדל גדול בין מקומות שרוב רובם של היהודים הוכחדו, למקומות שהיו דברים בהיקפים קטנים בהרבה.
העובדה היא, שרוב רובן המכריע של בנות ליוצאי אירופה - יש להן סבתות שעברו את השואה, ועל כל סבתא אחת כזו - יש רבבות רבבות שלא נשארו. כולל בדרך כלל את המשפחה של הסבתא הזו עצמה.
ובנות מעדות המזרח - רוב הסבתות שלהן לא עברו את השואה.
הדרך ארוכה ארוכה.כי בתימן, מרוקו וחלב, עירק ופרס - לא היתה שואה.
ישנה חובה לזכור.
כל השאלה היא איך, ולאלה חומרים להחשף.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים