עזרה הסבר על שיטת שפר

  • הוסף לסימניות
  • #41
לגבי נקודת החוצפה.

חלק מן הורים יוצאים מתוך נקודת הנחה ש:
"הילד אמור להבין מי כאן הסמכות!
ובעיקר, הילד אמור להבין כיצד לדבר אל ההורים בדרך ארץ"

נקודת הנחה בסיסית מוטעית מעיקרה.

ילדים לא אמורים להבין כלום!
יתכן, וישנו מיעוט ש"יש לו את זה" והוא מצליח להשתלב בצורת השיח ובתגובות בצורה שמתאימה לנו.

כל ילד רוצה לרצות ולשמח את ההורה. רוב לא ידעו כיצד לעשות זאת אם לא נביע במילים מפורשות כיצד.
ומספר לא מועט של ילדים זקוקים לתירגול מעשי. של איך כן מדברים.

הרב שטיינמן זצ"ל היה אומר שרוב הדיבורים הנקראים חוצפה אינם חוצפה, אלא מעשי ילדות. וצריך להגיע לגיל מבוגר כדי שאפשר יהיה לכנות דיבורים כחוצפות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
ואפרופו נקיפות מצפון- אדלר מסביר שלנקיפות מצפון יש רק מטרה אחת- לגרום לנו להרגיש נעלים יותר, לדוגמא אמא שצעקה על הילדים בבוקר ובערב יש לה נקיפות מצפון, זה כי היא מרגישה רע עם האמהות שלה, והיא לא רוצה להרגיש אמא רעה אז היא מזמינה את נקיפות המצפון וככה היא מרגיעה את עצמה אני לא כזו רעה, עובדה שיש לי מצפון, אדלר אומר המצפון בא רק להרגיע אותך שאת טובה, אבל את אל תשתמשי בו, תסתכלי לעצמך בעיניים ותגידי כן! היום הייתי אמא על הפנים, זה לא בסדר, ממחר אני אהיה יותר טובה, כלומר אל תרגיעי את עצמך בנקיפות מצפון, אלא תסתכלי לאמת בעיניים כדי שמחר תוכלי לשנות ולהחליף ולא לחזור על אותה רוטינה, ועדיין להרגיש טוב עם עצמך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
גם אני למדתי את השיטה, וכמו כל דבר- צריך לקחת את החלקים המתאימים, ולא ללכת בעינים עוורות. ספציפית לשיטה זו- יכולה מאוד לעזור להורים נטולי חוט שדרה, אך נותנת כלי עוצמתי מידי להורים שתלטנים.
קלעת עכשיו כל כך! שממש מגיע לך שאפו על ההבנה והניסוח, בולללללללללל!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני אשמח אם תבקשי לדעת קודם כל איך אני מתייחסת אליהם ביומיום, איך אני רואה אותם ואת הצרכים שלהם וככה פשוט מונעת את החוצפות, כשהיחס לילדים הוא בגובה העיניים, עם הכלה, פניות, שיקוף לקשיים ולרגשות ועם זאת חינוך למילה של אמא זו מילה, אין סיבה שהילד יבטא את התיסכול שלו בדרכים ש"האמא צריכה לעבוד על עצמה שלא לתת להם יחס" לא הכל תותים אצלי, כי ילד הוא ילד ולעיתים לא רוצה להבין אלא פשוט להיות עצבני וכועס וגם אז אני לא באה ממקום של אשמה, כי אני האמא כאן וגם כשאני אומרת "לא" את טובת הילד אני מבקשת! אבל אני אגיד "את מאד רוצה א' ב' ג' ד'? חשבת שאני בטח ירשה ולכן באת לבקש רשות? מרגיש לך אכזבה כשאני לא מסכימה? בתוספת חיבוק וליטוף, אבל מותק אני האמא פה ואני מחליטה ולכן אני אומרת לא!" זה מה שאני עושה, ולדעתי שפר מבטל את ההבנה הזאת לילד, כאילו בתמונה יש רק את ההתמודדות של האמא ובואי נעזור לה להתמודד במלחמה היא צד א' הוא צד ב' ובעזרת לוחמות פסיכולוגיות, היא תצליח לנצח, וסורי אם אני בוטה, אבל יש לי היכרות מאד קרובה עם השיטה.
אשרייך, באמת.
כנראה נחצבתי ממקום אחר...

כי אני, גם אחרי שאני יודעת שאני האמא פה, וגם אחרי שאני בטוחה שהילדים שלי מושגחים לי ע"י בורא עולם, וגם אחרי שאני פונה לילד בגובה העיניים ומכילה אותו, ומשקפת לו את הרגש שלו ואת הבקשה שלו,
אני בנ"א. נקודה.
עם יכולות מוגבלות. נקודה.
עם רצון עז לא לכעוס. נקודה.
וכו' וכו' וכו'
ו...יש לי נפילות של כעס עליהם, ולפעמים אני בהחלט מתעצבנת עליהם(מוזמנת לרחם עליהם), וגם גוערת לפעמים וגם מתעלמת לפעמים, כן מה תעשי?
יש כאלה בנות אדם.
והם גם צריכות כח להמשיך בחיים, והכח הוא לא פיזי, אלא רגשי ונפשי.
ובשבילי לדעת, שהילד שלי הוא בעל בחירה, בכל רגע נתון, והוא יכול ע"פ הדרכת מבוגר לזכור איך מתנהגים ואיך מדברים בצומת הבחירה, נותן לי כח להמשיך לחנך אותו, בדרך שהבנתי לנכון שהיא מתאימה לו, ולראות ב"ה נחת אמיתית.
זה נותן לי כח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
קלעת עכשיו כל כך! שממש מגיע לך שאפו על ההבנה והניסוח, בולללללללללל!!!
תודה, אבל זה לא ניסוח שלי, אלא של אשה חכמה מאוד שאני עובדת איתה, אכן ניסחה את הבעיה כמו שצריך. אבל זה לא שאני שוללת את הגישה, אלא כמו כל דבר- לא ללכת בעינים עצומות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
..יש לי נפילות של כעס עליהם, ולפעמים אני בהחלט מתעצבנת עליהם(מוזמנת לרחם עליהם), וגם גוערת לפעמים וגם מתעלמת לפעמים, כן מה תעשי?
אני ממש בשוק!! שאת כועסת! איך את מעיזה????
תגידי הכל טוב? אל תבואי לבקר כי לפעמים שומעים את הצעקות גם מבעד לפלדלת, ברור שאני בנאדם וברור שאני מתפוצצת, ועדין אני צועקת לפעמים כי יש גבול לכל הכלה ותעלול, ולפעמים נגמר לי הסבלנות אבל לא כי הילד מנסה עכשיו להגיד לי משהו בשפה שלא מקובלת עלי וכו' וכו' ולכן זה לא יעבוד עליו.. ו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
ואפרופו נקיפות מצפון- אדלר מסביר שלנקיפות מצפון יש רק מטרה אחת- לגרום לנו להרגיש נעלים יותר, לדוגמא אמא שצעקה על הילדים בבוקר ובערב יש לה נקיפות מצפון, זה כי היא מרגישה רע עם האמהות שלה, והיא לא רוצה להרגיש אמא רעה אז היא מזמינה את נקיפות המצפון וככה היא מרגיעה את עצמה אני לא כזו רעה, עובדה שיש לי מצפון, אדלר אומר המצפון בא רק להרגיע אותך שאת טובה, אבל את אל תשתמשי בו, תסתכלי לעצמך בעיניים ותגידי כן! היום הייתי אמא על הפנים, זה לא בסדר, ממחר אני אהיה יותר טובה, כלומר אל תרגיעי את עצמך בנקיפות מצפון, אלא תסתכלי לאמת בעיניים כדי שמחר תוכלי לשנות ולהחליף ולא לחזור על אותה רוטינה, ועדיין להרגיש טוב עם עצמך...
נקיפות מצפון הן רק חרטה, אם זה מגיע עם קבלה לעתיד, כלומר שינוי, זה תועלתי. וזו גישת שפר. אין מקום לנקיפות מצפון ללא שינוי ההתנהגות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
זר לא יבין,
מי שלא למד שלא ידבר,
מי שלא הבין משהו שישתוק,
ומי שרוצה לדעת שישאל.
כמי שלומד את הגישה למעלה משלוש שנים ב'מרכז שפר' (ואף מנחה קבוצות בפועל) בתדירות שבועית, מלבד הגישה למדתי דבר יסודי: אל תדבר לפני שלמדת דבר לעומקו, ובטח 'גישת שפר', על אף שעם כל זאת הגישה מונגשת לכל בר דעת שרוצה להבין.
אשמח לענות על שאלות ענייניות על סמך לימוד בעבר, ולא על סמך מה שלמדתם מהשכנה בגינה, או על סמך הורה שנותן מכות לילדיו ומשאיר ילדים צורחים במיטה כי 'ככה אמרו בשפר' וד"ל.
בהצלחה
ואגב,
טסט קצר למי שרוצה לדעת האם הוא הבין באמת את הגישה,
למה בשפר מתעקשים לקרוא לכך 'גישת שפר', ולא 'שיטת שפר'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אין טעם להתחיל לבדוק שיטות שיש להם נפגעים
משה רבינו רץ אחרי שה קטן וכשגילה שהוא צמא ריחם עליו וכך ה' בחר אותו, מבחינתי אם יש שה קטן שנפגע מהשיטה, שהשיטה תלך לפח, היא לא שווה, נקודה.
אלו שלא מבינים את השיטה נפגעים? יותר גרוע

הייתם רוצים שיקראו לכם 'אנשי תשומת לב' הזלזול הזה בכבוד הילדים כבר מראה שהשיטה רקובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אין טעם להתחיל לבדוק שיטות שיש להם נפגעים
משה רבינו רץ אחרי שה קטן וכשגילה שהוא צמא ריחם עליו וכך ה' בחר אותו, מבחינתי אם יש שה קטן שנפגע מהשיטה, שהשיטה תלך לפח, היא לא שווה, נקודה.
אלו שלא מבינים את השיטה נפגעים? יותר גרוע

הייתם רוצים שיקראו לכם 'אנשי תשומת לב' הזלזול הזה בכבוד הילדים כבר מראה שהשיטה רקובה.
הזוי!...
יש שיטה/רפואה/גישה/טיפול/ וכד' שאין בו נפגעים?

מאוד הייתי רוצה שהמבוגרים משנות דור ידעו שכל ילד מתאים לו גישה שונה. כן. מאוד הייתי רוצה.

ואם רק ההגדרה מרחיקה אותך מהרצון לדעת איך לנהל את הרגשות שלך מול הסובבים אותך - אז כדאי לגדול ולהגדיל ראש מה חשוב לנו יותר בחיים, ללמוד נושא עד הסוף, ולדעת איך להתנהל נכון בחיים, או לזלזל מראש במה שאנו לא יודעים, ולהרחיק את עצמינו מלחקור דברים שעלולים לעזור לנו מאוד.

תצליחי מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
זר לא יבין,
מי שלא למד שלא ידבר,
מי שלא הבין משהו שישתוק,
ומי שרוצה לדעת שישאל.
כמי שלומד את הגישה למעלה משלוש שנים ב'מרכז שפר' (ואף מנחה קבוצות בפועל) בתדירות שבועית, מלבד הגישה למדתי דבר יסודי: אל תדבר לפני שלמדת דבר לעומקו, ובטח 'גישת שפר', על אף שעם כל זאת הגישה מונגשת לכל בר דעת שרוצה להבין.
אשמח לענות על שאלות ענייניות על סמך לימוד בעבר, ולא על סמך מה שלמדתם מהשכנה בגינה, או על סמך הורה שנותן מכות לילדיו ומשאיר ילדים צורחים במיטה כי 'ככה אמרו בשפר' וד"ל.
בהצלחה
ואגב,
טסט קצר למי שרוצה לדעת האם הוא הבין באמת את הגישה,
למה בשפר מתעקשים לקרוא לכך 'גישת שפר', ולא 'שיטת שפר'?
ננסה...
שיטה זו דרך לפתרון בעיות
גישה זו דרך חיים , הסתכלות מזוית אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ננסה...
שיטה זו דרך לפתרון בעיות
גישה זו דרך חיים, הסתכלות מזוית אחרת.
כמובן שהשאלה הינה שאלה רטורית - כל אחד לעצמו אם הוא באמת מבין מה שהוא עושה, ולא מנהיג בבית את הגישה כדרך חינוכית אפנתית.
לא הייתה בשאלתי כל יומרה לבחון מישהו... אלא רק כאיבחון עצמי, היכן אני מול הגישה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
הזוי!...
יש שיטה/רפואה/גישה/טיפול/ וכד' שאין בו נפגעים?

מאוד הייתי רוצה שהמבוגרים משנות דור ידעו שכל ילד מתאים לו גישה שונה. כן. מאוד הייתי רוצה.

ואם רק ההגדרה מרחיקה אותך מהרצון לדעת איך לנהל את הרגשות שלך מול הסובבים אותך - אז כדאי לגדול ולהגדיל ראש מה חשוב לנו יותר בחיים, ללמוד נושא עד הסוף, ולדעת איך להתנהל נכון בחיים, או לזלזל מראש במה שאנו לא יודעים, ולהרחיק את עצמינו מלחקור דברים שעלולים לעזור לנו מאוד.

תצליחי מאוד.


כשאני נכנסת לחנות בגדים ומחפשת מה לקנות, יש סטנדים שאני אעבור בגד בגד לראות אולי אוהב כאן משהו, יש סטנדים שאעביר אותם בהבזק, יש גם מהם שאני אראה מרחוק ואסמן אותם כלא מתאימים.

אני בעד לא לזלזל מראש אלא לבדוק ותמיד להיות קשובה לרעיונות חדשים
השיטה הזו לא עברה את הבדיקה הראשונית, מהסיבה שכתבתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #54
אין טעם להתחיל לבדוק שיטות שיש להם נפגעים
משה רבינו רץ אחרי שה קטן וכשגילה שהוא צמא ריחם עליו וכך ה' בחר אותו, מבחינתי אם יש שה קטן שנפגע מהשיטה, שהשיטה תלך לפח, היא לא שווה, נקודה.
אלו שלא מבינים את השיטה נפגעים? יותר גרוע

הייתם רוצים שיקראו לכם 'אנשי תשומת לב' הזלזול הזה בכבוד הילדים כבר מראה שהשיטה רקובה.
אגב לא קוראים לילד מאבק ילד מאבק קוראים לזה ילד "מפגן כח", כי מאבק הוא ב-2, וכאן אנחנו לא אמורות להגרר למאבק, אנחנו אמורות להבין שיש כאן ילד נהדר ופגיע שמפגין כח כלפינו.
ואם מפריע לך קטלוג תסתכלי מסביב רוב ההורים והמורים מקטלגים ילדים בלי להכיר את שיטת שפר, לכל אמא יש את הילד הרגוע והילד השובב הילד העוזר והילד המשתמט.
ואת יכולה לשנות את ההגדרה להתנהגות תשומת לב והתנהגות מפגינה כח אם כ"כ מפריעה לך ההגדרה.

ואגב, אם יש נפגעים משיטת הלימוד בישיבות אז צריך להחליף את השיטה ? ? ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
למדתי את הגישה לפני שנה ויש לי מה להגיד.
קודם כל, אין ספק שצריך שיקול דעת איך ומתי ליישם את הגישה.
כלומר, בכל מקרה לבדוק אם הילד באמת צריך עזרה או שזו הדרך שלו להתחבר לאמא באופן מוטעה.
ומי שעובדת נכון בהחלט יכולה לדעת את התשובה ובמהירות.
אצלי למשל אני קודם כל מנסה לבדוק אם זו שייכות מוטעית.
למדתי לראות את הילד בצורה חיובית בלבד, לראות אותו מול העיניים שלי כשהוא משתף פעולה, כשהוא עליז ושמח. כשאני עושה זאת, אז באופן טבעי אני מחייכת לעצמי ומרגישה כלפיו רגשות חיוביים ולא קונה את ההתנהגות העכשויות הלא רצויה שלו.
והיה, אם הוא משנה את ההתנהגות שלו תוך דקות, אז באמת היה כאן עניין עם שייכות מוטעית. אבל אם לא, אז צריך לבדוק לעומק.
וכן, יש לי ילד שמטופל בלקות למידה ועוד ילד שצריך עזרה מבחינה חברתית, אני לא מפילה הכל על שפר. אבל לפחות אני יודעת שלא מדובר במאבקי כח מולי אלא בבעיה אמיתית.
ולדעתי, בחוגי השפר היום לא ממש מדגישים את זה. החוגים קצרים מדי ולא מקיפים מספיק וצריך להבין הרבה לבד, לקרוא על זה עוד חומר ופשוט לעשות חושבים כדי להגיע למסקנות הנכונות ולעשות את העבודה כמו שצריך.
אז בגדול אני מאוד ממליצה על שפר, אבל זה דורש המון המון עבודה מצד האמא והשקעה לאורך זמן ולא ליפול בדרך וחיזוקים כל הזמן.
זה בגדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אז בגדול אני מאוד ממליצה על שפר, אבל זה דורש המון המון עבודה מצד האמא והשקעה לאורך זמן ולא ליפול בדרך וחיזוקים כל הזמן.
זה בגדול.
כל מילה נכונה, אגב, באנו לעולם כדי לעבוד, והילדים איתם אנו מתקשים הם אלו שיכניסו אותנו לגן עדן, לא בגלל הקושי, בגלל שבזכותם אנו מעבדים את מידותנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
וזה באמת אחד הדברים היחידים שלא התחברתי, לקטלג ילד.
אבל המדובר הוא רק בילדים שקשה לנו בהתנהלות איתם ומטרת הגדרתם לדעת כיצד להגיב להתנהגות שלילית שלהם ע״מ לעצור התנהגות זו.
ואני דוקא למדתי משפר -לא להדביק תוויות לילד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
ודאי יש גם דברים טובים בשפר. חלק מהדברים האלה, אגב, הם לא דווקא שפר. אם לומדים לבדוק מה מאחורי הדברים ולא להסתכל שטחי, כבר משתנים דברים. אם לומדים איך לא להיכנס למעורבות רגשית מוגזמת - זה טוב מאוד. זה לא משהו שמייחד את שפר. זה אונבירסלי. אבל צריך לעשות את זה נכון.
והבעיה הגדולה שבבסיס של שפר - לפי מה שהסבירו את הגישה מנחות בשפר - יש כמה עקרונות מוטעים. אפילו מקוממים. נתחיל מזה שהגישה בנויה על אדלר, ומייחסים אותה כאילו לתורה. זה עוול בפני עצמו.

נמשיך בזה שכל השאלה 'ילדים במרכז' 'הורים במרכז' - איננה קיימת ביהדות! כל הנושא הזה בא ממקורות זרים. ביהדות יש כיבוד הורים. ויש גם התמקדות מרכזית בחינוך וגידול הילדים. ואין כל סתירה בין הדברים. ואין שום שאלה 'מי במרכז'. יש שאלה של מה תפקידי!

לפי מנחות שפר, ההורים אמורים ללכת קדימה, והילדים - להתאים את עצמם.
בתורה - כפי שכתבו, משה רבינו רץ אחרי גדי, והיה מנהיג בזכות שהילך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. גם יעקב אבינו הלך לאיטו לרגל הטף אשר לרגליו. הוא הוביל, אבל הסתכל אחורה לצרכים ולקצב של הטף.

כבר כתבו - הסטיגמות שנותנים לילדים שקשה איתם, הם סטיגמות לא מחמיאות בעליל ונשמעות גרוע.

ההסתמכות על בחירה חופשית של ילדים קטנים! לילדים קטנים אין באמת בחירה חופשית, רק אינסטינקטים.
אבל לאמא יש הרבה יותר בחירה חופשית, כי היא מבוגרת ועליה לקחת אחריות, ואז באים ואומרים לה: את לא אשמה. הילד אשם.
אני לא בעד אשמה מופרזת. בכלל לא. אבל לומר, אמא - את לא אשמה, כי לילד יש בחירה חופשית? אה, ולאמא אין? למה חייבים בכלל למצוא אשמים? ולמה המחשבה, או האמא אשמה או הילד אשם? (מזכיר את 'ההורים במרכז' או 'הילד במרכז') למה יש כל פעם זה כנגד זה?
למה אנחנו לא מתרכזים במקום זה בשאלה העניינית: מה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עכשיו? איך וכיצד נלמד את הילד להתנהג נכון? איך ניתן לו מוטיבציה? מה עוד אפשר לעשות כדי לגרם לו להתנהגות נכונה יותר? לפיתוח נכון יותר - פיזי, רגשי, רוחני? זה התפקיד שלנו! ויש לנו אחריות!
התוצאה לא תמיד בידינו. אבל האחריות לעשות כל מה שאפשר, ולא להסתמך על בחירה חופשית של ילדים - חייבת להיות ברורה.

נמשיך ברעיון שמגישות מנחות שפר, שהאמא יודעת תמיד מה הכי טוב לילד שלה, כי ד' נתן לה אותו, ולא בטעות. אכן, ד' נתן לה אותו, ולא בטעות. ולכן? אין לה טעויות? אין לה בחירה חופשית? אין לה דברים שהיא צריכה לשפר? ללמוד?

טוב, כתבתי בקיצור נמרץ. גם ככה יצא ארוך. אי אפשר לומר כל הזמן: אתם לא באמת מכירים את שפר. יכול להיות. הבעיה היא, שכנראה גם רבות מהמנחות לא מכירות. עובדה, שדברים ברוח הנ''ל נשמעים מהן שוב ושוב.
זה לא באמת משנה אם הגישה מוטעית, או שהמנחות שלה טועות בה, או שהרבה מהאימהות לא יורדות לסודה.
אי אפשר לכתוב ברמה כל מיני עקרונות מוטעים ונוגדים ליהדות ולחינוך ולאחריות, ואז כשקמה התנגדות, לומר: אל תדברו עד שלא למדתם אותה עד תומה.
אז אל תדברו אתם, מנחי וחסידי שפר, אלא במקום שלומדים אותה עד תומה, ואל תפריחו סיסמאות ועקרונות באוויר ובכתבות שונות ומשונות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #60
מרחבית, אני כ"כ מזדהה איתך
אני הפסקתי באמע קורס רק בגלל שלא יכלתי לשמוע את הדבר ההזוי הזה שנקרא נתינת אחריות ואמון - לפי דברי המרצה
הרעיונות ההזויים שנתנה גובלים לדעתי בסכנת נפשות ממשית (להשאיר ילד קטן באמבטיה ולתת בו אמון, לתת לילד למזוג מיים רותחים וללת בו אמון,וכו' לדעתי זה מעילה בתפקיד ההורות שלנו להגן על ילדינו ולא לתת בהם אמון במה שיכול להזיק להם חלילה.)

כמובן שאמרה שזה דוגמאות מוקצנות., אבל לדעתי זה פשוט עוול לתת דוגמאות כאלה בהרצאה ל-30 אמהות שא"א לדעת לאיזה מקום כל אחת תיקח.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה