ודאי יש גם דברים טובים בשפר. חלק מהדברים האלה, אגב, הם לא דווקא שפר. אם לומדים לבדוק מה מאחורי הדברים ולא להסתכל שטחי, כבר משתנים דברים. אם לומדים איך לא להיכנס למעורבות רגשית מוגזמת - זה טוב מאוד. זה לא משהו שמייחד את שפר. זה אונבירסלי. אבל צריך לעשות את זה נכון.
והבעיה הגדולה שבבסיס של שפר - לפי מה שהסבירו את הגישה מנחות בשפר - יש כמה עקרונות מוטעים. אפילו מקוממים. נתחיל מזה שהגישה בנויה על אדלר, ומייחסים אותה כאילו לתורה. זה עוול בפני עצמו.
נמשיך בזה שכל השאלה 'ילדים במרכז' 'הורים במרכז' - איננה קיימת ביהדות! כל הנושא הזה בא ממקורות זרים. ביהדות יש כיבוד הורים. ויש גם התמקדות מרכזית בחינוך וגידול הילדים. ואין כל סתירה בין הדברים. ואין שום שאלה 'מי במרכז'. יש שאלה של מה תפקידי!
לפי מנחות שפר, ההורים אמורים ללכת קדימה, והילדים - להתאים את עצמם.
בתורה - כפי שכתבו, משה רבינו רץ אחרי גדי, והיה מנהיג בזכות שהילך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. גם יעקב אבינו הלך לאיטו לרגל הטף אשר לרגליו. הוא הוביל, אבל הסתכל אחורה לצרכים ולקצב של הטף.
כבר כתבו - הסטיגמות שנותנים לילדים שקשה איתם, הם סטיגמות לא מחמיאות בעליל ונשמעות גרוע.
ההסתמכות על בחירה חופשית של ילדים קטנים! לילדים קטנים אין באמת בחירה חופשית, רק אינסטינקטים.
אבל לאמא יש הרבה יותר בחירה חופשית, כי היא מבוגרת ועליה לקחת אחריות, ואז באים ואומרים לה: את לא אשמה. הילד אשם.
אני לא בעד אשמה מופרזת. בכלל לא. אבל לומר, אמא - את לא אשמה, כי לילד יש בחירה חופשית? אה, ולאמא אין? למה חייבים בכלל למצוא אשמים? ולמה המחשבה, או האמא אשמה או הילד אשם? (מזכיר את 'ההורים במרכז' או 'הילד במרכז') למה יש כל פעם זה כנגד זה?
למה אנחנו לא מתרכזים במקום זה בשאלה העניינית: מה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עכשיו? איך וכיצד נלמד את הילד להתנהג נכון? איך ניתן לו מוטיבציה? מה עוד אפשר לעשות כדי לגרם לו להתנהגות נכונה יותר? לפיתוח נכון יותר - פיזי, רגשי, רוחני? זה התפקיד שלנו! ויש לנו אחריות!
התוצאה לא תמיד בידינו. אבל האחריות לעשות כל מה שאפשר, ולא להסתמך על בחירה חופשית של ילדים - חייבת להיות ברורה.
נמשיך ברעיון שמגישות מנחות שפר, שהאמא יודעת תמיד מה הכי טוב לילד שלה, כי ד' נתן לה אותו, ולא בטעות. אכן, ד' נתן לה אותו, ולא בטעות. ולכן? אין לה טעויות? אין לה בחירה חופשית? אין לה דברים שהיא צריכה לשפר? ללמוד?
טוב, כתבתי בקיצור נמרץ. גם ככה יצא ארוך. אי אפשר לומר כל הזמן: אתם לא באמת מכירים את שפר. יכול להיות. הבעיה היא, שכנראה גם רבות מהמנחות לא מכירות. עובדה, שדברים ברוח הנ''ל נשמעים מהן שוב ושוב.
זה לא באמת משנה אם הגישה מוטעית, או שהמנחות שלה טועות בה, או שהרבה מהאימהות לא יורדות לסודה.
אי אפשר לכתוב ברמה כל מיני עקרונות מוטעים ונוגדים ליהדות ולחינוך ולאחריות, ואז כשקמה התנגדות, לומר: אל תדברו עד שלא למדתם אותה עד תומה.
אז אל תדברו אתם, מנחי וחסידי שפר, אלא במקום שלומדים אותה עד תומה, ואל תפריחו סיסמאות ועקרונות באוויר ובכתבות שונות ומשונות.
הנושאים החמים
