דרוש מידע כמה סוכר יש במעדן הזה

[שירי :)]

בשוקולד יש שומן שמעכב את התפרקות הסוכר ולכן ערכי המדידה של הסוכר אחריו יהיו לא אמינים מספיק.

אבל ביומיום אני לא מנשנשת סוכר ענבים
אני אוכלת שוקולדים
שיבדקו איך הגוף מגיב לשוקולד, הגיוני?

 

[אני לי]

כן, רק השאלה מה אני אוכלת ליד, לפני ואחרי..
אני רוצה שמות של חטיפים ומעדנים בריאים ולא משמינים (חוץ מפרכיות אורז.. שיש להן טעם של קלקר)

דווקא פריכיות אורז הן גם לא בריאות וגם מאד משמינות...

החטיף היחידי שאני מכירה שלא צריך להכין בבית והוא לא מלא פחמימה זה שוקולד מריר 85%. מאד טעים!

אבל יש אין סוף מתכונים ברשת לחטיפים ועוגות דלי פחמימה ומאד טעימים.

 

[אני לי]

אין קשר בין סכרת הריון לסכרת סוג 2.
מי שמזלזלת בשמירת סוכר במקרה של סכרת הריון - מכניסה לסכנה את עצמה ואת העובר שלה. (עלול לגרום למות העובר בשבועות שבים 30-36.
מי שנשאר לה אח"כ הסוכרת - משמע שהסוכרת לא היתה הריונית אלא סוכרת סוג 2 שלא אובחנה לפני כן, וההריון היה רק הטריגר לגילוי.
זו הסיבה שלאחר 6 שבועות מהלידה עושים שוב העמסת סוכר כדי לבדוק שאכן אין סוכרת.
15 נים הם טווח רחב מאד - גם מי שלא היתה לה סוכרת בהריון יכולה לחלות בסוכרת בטווח השנים הזה (לגיל יש הרבה מה לדבר...)
כך שקשה לקשר את זה לסוכרת.
יתכן גם שאישה שהיתה סוכרתית בהריון ראשון שני ושלישי - לא תהיה סוכרתית בהריון רביעי חמישי או שישי.
בקיצור - סוכרת הריון היא זמנית להריון הנוכחי בלבד!

חני

זה לא לגמרי נכון.
הסיבה לסכרת הריון היא ההורמונים שמופרשים וגורמים לעמידות לאינסולין.
אצל רוב הנשים הלבלב מתמודד עם העמידות הזאת ואין להן סכרת, כ-5% מהנשים לא מתמודדות עם זה ואצלן מתגלה סכרת הריון.

ההריון הוא כמו מבחן מאמץ לגוף. גוף שלא הצליח להתמודד עם העמידות הזאת שנבעה מהורמוני ההריון כנראה שיש לו נטייה לסוכרת. והיום כן מדברים בפירוש על קשר בין סכרת הריון לסכרת טייפ 2.
סכרת הריון היא דגל צהוב. מי שלא תשמור על תזונה מכניסה את עצמה לסיכון גבוה מאד לסכרת טייפ 2.

 

[MPשלוש]

זה לא לגמרי נכון.
הסיבה לסכרת הריון היא ההורמונים שמופרשים וגורמים לעמידות לאינסולין.
אצל רוב הנשים הלבלב מתמודד עם העמידות הזאת ואין להן סכרת, כ-5% מהנשים לא מתמודדות עם זה ואצלן מתגלה סכרת הריון.

ההריון הוא כמו מבחן מאמץ לגוף. גוף שלא הצליח להתמודד עם העמידות הזאת שנבעה מהורמוני ההריון כנראה שיש לו נטייה לסוכרת. והיום כן מדברים בפירוש על קשר בין סכרת הריון לסכרת טייפ 2.
סכרת הריון היא דגל צהוב. מי שלא תשמור על תזונה מכניסה את עצמה לסיכון גבוה מאד לסכרת טייפ 2.

ופרופסור מאד גדולה בתחום האנדוקרינולוגיה שאיתה התייעצתי אמרה לי, שמי שהיה לה יותר מסכרת הריון אחת, יש סיכון גבוה שכל הריון נוסף מוביל אותה ישר לשם (פגיעה חוזרת ונשנית בלבלב בעקבות העמידות בהריון). מה שעוד יותר דורש חשיבה ושמירה.

אישית, הדבר היחיד שיישר לי קו, הוא תזונה דלת פחמימות לחלוטין.

 

[א-ירושלמית]

שמעתי ממשהי סוכרתית שכשהיא אוכלת מאפה עם קמח לבן הסוכר בדם מזנק וכשהיא אוכלת קמח כוסמין אין עליה משמעותית.
הלוואי שהיתה איזה טבלה כזו כי הרבה פעמים כתוב שאין סוכר אבל זה משפיעה על רמת הסוכר בדם.

זה אינדוידואלי מאד.
יש כאלו שקמח מלא רגיל לא מקפיץ להן את הסוכר. יש כאלו שקמח חיטה על כל סוגיו מקפיץ, וקמח כוסמין (גם 0%...) - לא. ויש כאלו שכל הקמחים מקפיצים להן את הסוכר. כל גוף - עם הנטיות האישיות שלו.
ואפשר לגלות את זה במעקב 1:1.

 

[אני לי]

אבל ביומיום אני לא מנשנשת סוכר ענבים
אני אוכלת שוקולדים
שיבדקו איך הגוף מגיב לשוקולד, הגיוני?

באמת אם הובחנת עם סכרת הריון את צריכה לבדוק עבור כל מאכל איך הגוף האישי שלך מגיב לו, אבל כשמדובר על בדיקה שניתנת לכלל האוכלוסיה צריך שהיא תהיה אחידה וכזאת שאפשר להכניס את תוצאותיה לתוך טווח ערכים מדויק.

 

[גפ"ן]

כף סוכר שווה בערך ל3.8 גר' סוכר. כלומר, כשיש כ10 גר' פחמימות ב100 גר' מוצר - זה אומר כ-3 כפות סוכר. כן, 3 כפות. לא כפיות, כפות.
ולמה לא מרגישים את המתיקות המבחילה והמגעילה הזאת? כי מוסיפים חומצת לימון, כדי לווסת את המתיקות (או מווסת אחר.)
המתיקות ממכרת, גם אם לא מרגישים אותה במלואה.

עדיף מוצר עם יותר שומנים, מאשר עם הרבה פחמימות, שבד"כ ריקות.

אז למה לשים 3 טון סוכר ולאזן עם 3 טון חומצת לימון?
אפשר טון אחד סוכר וטון אחד חומצת לימון.
ואם זה מה שמוסיף להם בנפח למילוי הגביע עדיף שימלאו בקוביות קרח...

 

[Ruti Kepler]

הערכים בלתי נתנים להבנה.
כשסגול חציל כותב שיש 6 כפיות סוכר, אני מבין את זה.
כשכתוב על גביע שיש בו 632 מ"ל פחמימות - אין לי מושג מה זה אומר.

לא לחינם מנסה שר הבריאות שלנו להכריח את החברות לסמן בצורה גרפית והגיונית את הערכים.

https://www.prog.co.il/threads/ככה-סוכר-יש-במעדן-הזה.359606/

ובקצרה, הנוסחה היא:

כמות ה'מתוכן סוכרים' (שרשומה מתחת לכמות הפחמימות),
לחלק 5.5.

התוצאה היא מס' כפיות הסוכר שבמוצר.

 

[מרחבית]

ובקצרה, הנוסחה היא:

כמות ה'מתוכן סוכרים' (שרשומה מתחת לכמות הפחמימות),
לחלק 5.5.

התוצאה היא מס' כפיות הסוכר שבמוצר.

תודה. קידמת את העניין. רק להדגיש:
התוצאה היא מס' כפיות סוכר שיש ב100 גרם מוצר. לא לשכוח שהכמות הפחמימות והסוכרים שרשומה על המוצרים - מתייחסת ל100 גרם או ל100 מ''ל. וכמו שהיה צורך בפרילי ההוא להכפיל את כמות הסוכר הרשומה פי שניים, כי הוא שוקל 200 גרם.
וזה מסבך לפעמים את העניין.
לדוגמא יש לי קופסא גדולה של ביסקוויטים, וכתוב עליה שהסוכרים ל100 גרם הם 25 גרם. כ- 4.5 כפיות סוכר - לפי החישוב שלמדנו כאן.
אבל כמה גרם סוכר יש בביסקוויט אחד? כמה שוקל ביסקוויט אחד? או כמה ביסקוויטים שוקלים 100 גרם?

במשקאות רושמים כמה סוכר יש ב100 מ''ל, שכמדומני זה כחצי כוס. כך שלכאורה במשקאות - תמיד צריך להכפיל את כמות הסוכר הרשומה פי שניים, ואז אפשר לחלק ל 5.5, ולדעת כמה כפיות סוכר יש בכוס. בדיוק כמו החישוב של הפרילי.
במוצרים אחרים, בפרט כאלה שמכילים פריטים רבים - זה מורכב יותר.
אולי אין מנוס מלשקול פעם אחת כל מוצר כזה, שאנו רגילים להשתמש בו. ולפי התוצאה - לכלכל בתבונה את מעשינו.

 

[א-ירושלמית]

אז למה לשים 3 טון סוכר ולאזן עם 3 טון חומצת לימון?
אפשר טון אחד סוכר וטון אחד חומצת לימון.
ואם זה מה שמוסיף להם בנפח למילוי הגביע עדיף שימלאו בקוביות קרח...

אבל אז הגוף לא מספיק מתמכר
וברצינות: חברות המזון מוסיפים כמויות הזויות של סוכר, כדי למכר אותנו לצרוך אותם. כדי שלא נחטוף בחילות, הם מאזנים עם חומצת לימון.

 

[efrat1]

שתיה מתוקה אפשר בקלות לדלל, ואף אחד לא ישים לב.
אולי להפך, הטעם רק ישתפר.
תות בננה של ספרינג- לטעמי מתוק עד בחילה. כנ"ל מנגו- של קריסטל.
טיפ שלי-
אל תחששו להוסיף לבקבוק שוקו/ אייס קפה קנוי כוס חלב, אף אחד לא ירגיש ותקבלו כמות גדולה יותר, בזול.

 

[שושן ורד]

זה מדהים כמה שהסוכר ממכר,

לדוגמא הכנתי לשבת עוגה והורדתי חצי מכמות הסוכר,
פרוסה אחת הספיקה והיתה טעימה,
מה שלא כן היה אם הייתי מוסיפה עוד סוכר
)רמז... הייתי מחסלת חצי תבנית..)

 

[א-ירושלמית]

את השתיה הקלה של ספרינג/פריגת/טמפו (סליחה, לא זוכרת איך קוראים להם...) וכו' - אני מדללת לפחות באותו כמות מים ביחס של 1:1. לפעמים אני מוסיפה מים, כאילו זה היה תמצית פטל.

ועדיין מתוק וטעים לי.

 

[אברימי]

אשתדל לקצר ולכן אכתוב זאת במשפטים קצרים ומדוייקים...
1. כל מה שאנו אוכלים ונצרך לקיום הגוף - נהפך לסוכרים = גלוקוז, זה מקור האנרגיה - "החיים" של כל התאים בגוף.
2. יש בלבול גדול בין המוצר "סוכר" לבין ה"גלוקוז" האמור.
3. מה שמעלה את הגלוקוז בדם באופן מובהק - הן הפחמימות.
4. חייבת להיות רמת גלוקוז בדם (היא מערכת הולכת המזון לכל התאים בגוף) ברמה של בין 70-110 מ"ל לד"ל בכל רגע נתון.
5. עודפי הגלוקוז מהמזון הופכים לגליקוגן (שרשרת של גלוקוזים) ומאוחסנים בכבד לשחרור איטי לפי הצורך.
6. גרם פחמימה = גרם פחמימה והיא תעלה את רמת הגלוקוז בדם בערכים מוחלטים, לא משנה מה מקורה (משקה תות בננה או לחם כוסמין)
7. האינדקס הגליקמי: נסיון של חוקרים להעריך את טווח הזמן בו מתפרק כל מזון מפחמימה לגלוקוז ואת השפעתו על ערכי הגלוקוז בדם. מסתבר, שאכן יש שוני גדול בין המאכלים השונים, אך באותה מידה יש שוני גדול בין בני האדם. כלומר, מאכל שאצל אחד מתפרק מהר - אצל משנהו יתפרק לאט, ולכן ה"אינדקס הגליקמי" כאינדקס מוחלט - לא התקבל בקהילה הרפואית. עם זאת, כל אחד יכול לבדוק ספציפית לגביו מה המאכל שמתפרק אצלו במהירות יותר ממאכלים אחרים ולנהוג בהתאם.
8. סוגי פחמימות: יש "פחמימה פשוטה" - מתפרקת מהר והופכת לגלוקוז, ולעומתה "פחמימה מורכבת" שמתפרקת באופן איטי, ומשכך, מעלה את רמות הגלוקוז באופן מתון ומתמשך.
9. אכילת פחמימות יחד עם שומנים מאיטה את קצב התפרקותן. (למרבה האירוניה, בקטע של מהירות ההתפרקות, צ'יפס עדיף מקטוצ'קעס..)
10. לשם הכנסת הגלוקוז לתאים נדרש הורמון בשם אינסולין המיוצר בלבלב.
11. האינסולין מיוצר באופן קבוע ברמות נמוכות הזקוקות להכנסת הגלוקוז לכל תא ותא בגוף שלא בעת האוכל, וב"פיקים" גבוהים כאשר מוכנס אוכל פחמימתי הדורש כמות אינסולין גבוהה להכנסתו לתאים.
12. לסיכום: תפסיקו לבדוק "סוכר" באוכל. (הכי עצוב לי כשאני שומע מסוכרתי מתקדם שמספר לי בחדווה שהוא לא מכניס סוכר לפה, אבל אוכל קוגלים מכל הסוגים עם בורקס תפו"א...) רצוי וחשוב לבדוק כמויות "פחמימות" באוכל, הן אלו שמעלות את ערכי הגלוקוז, וכתוצאה מכך אימוץ הלבלב בייצור אינסולין, כאשר אכילת כמויות גדולות של פחמימות עלולות לעייף את הלבלב ולעודד סוכרת מסוג 2, לנוטים לכך (תורשה, השמנה, גיל ועוד).

 

[מרחבית]

רצוי וחשוב לבדוק כמויות "פחמימות" באוכל, הן אלו שמעלות את ערכי הגלוקוז, וכתוצאה מכך אימוץ הלבלב בייצור אינסולין, כאשר אכילת כמויות גדולות של פחמימות עלולות לעייף את הלבלב ולעודד סוכרת מסוג 2, לנוטים לכך (תורשה, השמנה, גיל ועוד).

תודה על ההסבר המפורט, החשוב והמחכים.
אז מהיום בודקים פחמימות ומשתדלים להימנע מכמות גדולה מידי של פחמימות.
רק נראה, לפי ההסברים, שחשוב לא פחות לבדוק האם הפחמימות האלה פשוטות או מורכבות. כי אם הבנתי נכון, הפחמימות הפשוטות הן אלה שמעייפות את הלבלב בצורה מיוחדת, בגלל הקפיצות שלהם.
או במילים אחרות, לחם כוסמין הרבה פחות יזיק מאשר משקה תות בננה, גם אם כמות הפחמימות בהם תהיה זהה.(מעבר לערכים התזונתיים האחרים, שזה לא הנושא כאן).
האם זה נכון?

 

[יום אביב]

@אברימי תודה על ההארות.
לגבי סעיף 7- כיצד אדם יכול לבדוק מהו האינדקס הגליקמי הספציפי שלו?
ועוד שאלה: הסברת מה ההשפעה של צריכת פחמימות על הגלוקוז בגוף. מעניין לדעת מה ההשפעה של צריכת הסוכרים על משק הגלוקוז בגוף.

 

[אברימי]

תודה על ההסבר המפורט, החשוב והמחכים.
אז מהיום בודקים פחמימות ומשתדלים להימנע מכמות גדולה מידי של פחמימות.
רק נראה, לפי ההסברים, שחשוב לא פחות לבדוק האם הפחמימות האלה פשוטות או מורכבות. כי אם הבנתי נכון, הפחמימות הפשוטות הן אלה שמעייפות את הלבלב בצורה מיוחדת, בגלל הקפיצות שלהם.
או במילים אחרות, לחם כוסמין הרבה פחות יזיק מאשר משקה תות בננה, גם אם כמות הפחמימות בהם תהיה זהה.(מעבר לערכים התזונתיים האחרים, שזה לא הנושא כאן).
האם זה נכון?

בגדול זה נכון. אבל עדיין יש שינויים בין אנשים. כבר מצאתי אנשים שקמח לבן מקפיץ להם את הגלוקוז יותר איטי מקמח מלא! זה כל אחד לגופו.

@אברימי תודה על ההארות.
לגבי סעיף 7- כיצד אדם יכול לבדוק מהו האינדקס הגליקמי הספציפי שלו?
ועוד שאלה: הסברת מה ההשפעה של צריכת פחמימות על הגלוקוז בגוף. מעניין לדעת מה ההשפעה של צריכת הסוכרים על משק הגלוקוז בגוף.

יש אפשרות טכנית לבדוק אינדקס גליקמי. זה אומר להיות מחובר לציוד אלקטרוני (מד סוכר רציף) שסוכרתיים מסוג 1 משתמשים בו, ולעקוב אחרי תגובות הגוף לתנודת הגלוקוז הנוצר אחרי האוכל הספציפי.
החלק השני בהודעתך מדגיש שוב את הבלבול הרב בציבור בין "סוכרים" ל"פחמימות". הדבר נובע מכך שבתוך הפחמימות יש גם סיבים תזונתיים שמחלוקת בין בעלי המקצוע אם לחשב אותם כפחמימה לגבי משק הגלוקוז או לא. הנטיה של הציבור (סוכרתיים סוג 1 מקצועיים..) היא לא לחשב את הסיבים התזונתיים כפחמימה, או להפחית מערכה לפחות במחצית. ובמילים פשוטות: כשכתוב תחת הפחמימות: "מתוכן סוכרים" מחשבים רק את הסוכרים.

 

[אברימי]

<iframe width="520" height="293" src=" https://www.youtube.com/watch?v=Ni3OjWUG4vA " frameborder="0" allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen></iframe>
הנה עוד חלק מהבלבול...
כדי לסחוט מאיתנו קריאות התפעלות, יסורי מצפון, זעזוע וגועל, הפיקו את הסרטון הנ"ל.
בנתונים היא צודקת לחלוטין. ההשפעה של המזונות על משק הגלוקוז בגוף שוות ערך לקוביות הסוכר שהיא מראה. אבל כאן יוצרים בשקט הטעיה מכוונת. כולנו רואים את הסרטון ומדמיינים אכילה של כמות קוביות סוכר על מתיקותן המחליאה...
אין כל קשר בין ה"מתיקות" להשפעה על משק הגלוקוז בדם. עובדה: במבה (אגב, 100 גרם זה יותר מחבילה גדולה שלמה..) היא לא מתוקה, והיא ללא תוספת סוכר, אבל בהחלט פחמימתית במידת מה, ומעלה את ערכי הגלוקוז בהתאם.
אז מהיום, לא לחשוב על ה"מתיקות" אלא על ההשפעה של הפחמימה על ערכי הגלוקוז בדם.

 

[א-ירושלמית]

בקבוק קולה 1.5 ליטר רק 80 קוביות סוכר?????!!!!!!!!!

וכמה זה קוביה? כפית? כף?

 

[מרחבית]

יש טעות נוספת בסרט. מבודדים נתון אחד - הסוכרים - כאילו רק הפראמטר הזה קיים.
להשוות תפוח עץ, שהוא אחד המאכלים הבריאים ביותר לקוביות סוכר - זה להתעלם מכל הערכים הבריאותיים שיש בתפוח, מהסיבים, שבניגוד לסוכר מאזנים את ההשפעה, ומכך שמדובר בסוג אחר של סוכר, שעובד אחרת.
תפוח עץ לא אמור להיות בתודעה שלנו שווה ערך לכך וכך קוביות סוכר. יש מכלול, שאי אפשר להתעלם ממנו.
בשורה התחתונה תפוח עץ בריא מאוד (יש האומרים אפילו לסוכרתיים). וסוכר בכמויות - מאוד לא בריא.