עזרה האם יש לאכוף אי הגעת ילדות עם ראשים נגועים למוסדות החינוך

[צפורן]

כשהייתי בסמינר ראיתי כינה על ראש אחת הבנות. הזדעזעתי, מבטיחה, אבל להיגעל מהבן אדם? היום היא חברה מאוד מאוד טובה שלי. נס שלא נגעלתי.

אני ראיתי כינים על הראש של הילדים שלי, ואהבתי אליהם לא נפגמה בכהוא זה.
אז מה?
ילדים מתרחקים מילדים מכונמים. זו עובדה.

 

[userit]

הם לא היו ילדות רווחה, אחת בת של אדמו"ר ואחת נכדה של מנהלת ביה"ס.

לא סותר שהיו ילדות רווחה. כלל וכלל לא.

 

[nechamizak]

יש לה הרבה בנות. אצל כולן הצליחה למגר רק אצלה לא.

כנראה מפני שבכתה של אותו בת יש מקור שלא מטופל בכלל, ואז לא יעזור שום טיפול לחברות שלה. חוזרים כל יום עם כינים חדשות...

 

[דבורה ק]

להרחיק?
עד שזה יגיע לילדות שלי שנדבקו אחה"צ מהשכנה (שנשארה בבית, כמובן...)
, ועוד לא הספקנו למגר סופית....

 

[GRN]

אני ראיתי כינים על הראש של הילדים שלי, ואהבתי אליהם לא נפגמה בכהוא זה.
אז מה?
ילדים מתרחקים מילדים מכונמים. זו עובדה.

נו נו, אל תשווי.
אני לא חושבת שזאת עובדה. אם ילדה בין כה וכה דחויה חברתית - אז הכינים עוזרות לחברות שלה לנמק את הדחיה, אבל באמת נראה לך של"מלכות כיתה" לעולם אין כינים???

 

[ריבת חלב]

כשהייתי בסמינר ראיתי כינה על ראש אחת הבנות. הזדעזעתי, מבטיחה, אבל להיגעל מהבן אדם? היום היא חברה מאוד מאוד טובה שלי. נס שלא נגעלתי.

בגיל הסמינר. לכאורה זו כינה שקפצה הרגע, ומן הסתם היא לא בדקה מאז אף פעם את הראש, והיא נקיה עד עצם היום הזה.
הכינים אינם מעוניינים בראש מבוגר.

 

[bracha]

חושבת עליהן. כמו על ילדות שיש להן מחלה מידבקת כלשהי, ואינן יכולות ללכת לבית הספר עד שהמחלה תטופל ותחלוף.
זה לא אמור לבייש יותר מפעוט עם דלקת עיניים שלא מוכנס למעון. הוא לא אמור להרגיש אומלל או מוזנח.

מה את משווה?
ילד שיש לו דלקת עיניים לא נגעלים ממנו ומתרחקים ממנו בבוז.
ילדה עם כינים היא כמו ילדה עם נזלת. אף אחד לא רוצה להתקרב כי זה דוחה.

 

[צפורן]

בואי אני אספר לך שאני עובדת עם ילדות כאלה והן לא נחשבות מקרים של רווחה. אמא לחוצה מאד כלכלית והתנהלות כללית שגויה, היא לא מעוניינת להפסיד עבודה ופשוט משאירה את הילדה בבית עם האחות הגדולה ש'רק מפסידה בית ספר'...

יום יומים זה נורמלי, תלוי בגיל של האחות. אבל בית הספר לא מערב קב"ס לפני ש"נמאס לו"?

 

[GRN]

בתור פרקליטת הכינים המוכתרת, אני מודיעה שאני נאלצת לעזוב את המליאה, אבל לפני כן אומר את המילה האחרונה שלי לישיבה הנוכחית:
מצאו חן בעיניי הרעיונות שמדברים על האמא בסיפור. אם תהיה הסברה מקיפה ועם אזהרה שבעוד שלושה שבועות ילדה שתמצא עם כינים אמה תזומן לפגישה עם אנילאיודעתמי, או כל דרך אחרת לגרום להורים לפעול בעניין, כך שיווצר מצב בסיסי של ראשים נקיים, וכך אמהות במצבי לחץ וכו' - יהיה להן הרבה פחות קשה להתמודד עם תופעת הכינים (כי בין כה וכה ההדבקה לא תהיה משמעותית) ואז אפשר למצוא דרך לסייע למשפחות שקשה להן.
כתבתי לא ברור, סומכת עליכן שהבנתן.

 

[Ruti Kepler]

מה את משווה?
ילד שיש לו דלקת עיניים לא נגעלים ממנו ומתרחקים ממנו בבוז.
ילדה עם כינים היא כמו ילדה עם נזלת. אף אחד לא רוצה להתקרב כי זה דוחה.

ואם לא ירחיקו אותה הביתה, החברות כן יתקרבו אליה?
להבנתי הדלה, להפך.
לטובתה, עדיף שירחיקו אותה ליום-יומיים, אף אחת מהחברות לא אמורה לדעת את הסיבה. שיחשבו שנסעה לסבתא שלה באשדוד. וכשתחזור נקיה, כולן יתקרבו אליה בלי בעיה.

 

[RacheliArt]

אגב, לא יודעת למה לא הוזכר פה, אבל גם בנים סובלים מכינים.

 

[הגיג]

כנראה מפני שבכתה של אותו בת יש מקור שלא מטופל בכלל, ואז לא יעזור שום טיפול לחברות שלה. חוזרים כל יום עם כינים חדשות...

לא אמת. האמא עצמה אמרה לי.
אגב, יש מצב שאותה ילדה הפכה למקור בכיתה שלה. כן?

וב"ה, ב"ה, ב"ה אצלי כולם מגיבים נפלא לאסי אלפיים (לא משנה אפילו עם איזה חומר) עקבי.
כך שאני לא באה לגונן מתוך נגיעה.
אבל ההשפלה הזאת כואבת מדי, וההכללה עוד יותר. (להגיד שזה בהכרח מחוסר הגיינה)

 

[להרגיש בבית]

אני בחרתי באפשרות השלישית כי רציתי לראות את התוצאות ולא כי אין לי דעה...
מעניין אותי, רותי, את הרי כתבת על תופעת ההיפרמאזיס שגורמת לחולשה מטורפת בעקבות הקאות בלתי פוסקות.

אני לא סובלת מההקאות הללו (שלפחות יש להן שם...) אלא רק מהחולשה המזעזעת ומעוד אי אלו תופעות לוואי אחרות (שלרובן אין שם בכלל אז גם לא שמץ לגיטימציה) שהתוצאה הסופית שלהן היא אמא לא מתפקדת בבית לתקופה של 9 חודשים.

מי מסרק את הבנות שלך בתקופה הזו?


=

 

[תמי פ]

הילדות (שמגיעות לבית הספר) לא אמורות לדעת למה X Y Z חסרות מי אמר שהם חסרות בגלל הכינים? את זה המורה יודעת אבל למה גם הילדות? לא חשבתם על זה?

 

[קרן שמש]

ואם לא ירחיקו אותה הביתה, החברות כן יתקרבו אליה?
להבנתי הדלה, להפך.
לטובתה, עדיף שירחיקו אותה ליום-יומיים, אף אחת מהחברות לא אמורה לדעת את הסיבה. שיחשבו שנסעה לסבתא שלה באשדוד. וכשתחזור נקיה, כולן יתקרבו אליה בלי בעיה.

ליום יומיים?

 

[userit]

יום יומים זה נורמלי, תלוי בגיל של האחות. אבל בית הספר לא מערב קב"ס לפני ש"נמאס לו"?

א. ב'נמאס לו' כוונתי שהוא מתייאש ומחזיר את הילדה.
ב. לא כל בתי הספר ממהרים כל כך לערב רשויות. הרווחה עשויה לנהוג בחוסר רגישות ובחוסר הבנה. כמו כן, יש בתי ספר לאוכלוסיות מסויימות שחוששות מהממסד, ובית הספר משתדל להתמודד ללא עירוב רשויות בכדי לשמור על אמון ההורים ומתוך הבנה למצבם הרגיש והעדין.
רווחה אולי נשמע פתרון יעיל, ונח לחשוב שהעברנו את התיק לגורם רשמי ושהוא יתקע איתו, אבל יש הרבה מקום להתלבט היכן להכניס אותם, אם באמת איכפת לך מהילד ומשפחתו ולא רק מהסרת האחריות מעליך.

(למשל- בית ספר עשוי להציע להורים סדרת פגישות עם יועצת בית הספר בכדי לשפר את סגנון ההורות שלהם).

 

[Ruti Kepler]

הייתי רוצה להציע על אופציה מספר אחת. אבל זה תלוי באיזו דרך יאכפו את הנושא.
אולי זה לא אמור לבייש. אבל זה מבייש וחצי.
והורים שאדישים לנושא, אדישים בדרך כלל גם לתופעות החברתיות הנילוות.

ומה תעשה הבת ולא תתבייש?

אם הסגנית קוראת לבת בדיסקרטיות, ומשחררת אותה הביתה (בתיאום עם ההורים) - החברות לא אמורות לדעת למה היא הלכה. ילדות משתחררות ונעדרות כל הזמן, מכל מיני סיבות. שיחשבו שיש לה תור לרופא, שיש להם ברית מחוץ לעיר, שהם נסעו לטיול משפחתי. חסרות סיבות?

כל עוד המורות והצוות ישמרו על סודיות מוחלטת, הילדה לא תהיה אומללה כי החברות לא ידעו למה היא לא מגיעה.

 

[פדואלה]

כמו המצב שראיתי אתמול בראשי ילדותיי, הייתי אמורה להישאר איתן בבית לתקופה בלתי מוגבלת כנראה
אבל עם כל זאת - אני בעד, בעד בעד.

מה את משווה?
ילד שיש לו דלקת עיניים לא נגעלים ממנו ומתרחקים ממנו בבוז.
ילדה עם כינים היא כמו ילדה עם נזלת. אף אחד לא רוצה להתקרב כי זה דוחה.

אם כבר הזכרת נזלת, אז ילד עם נזלת אומלל גם ככה ודוחה גם ככה את החברה, ואם לא יטפלו בגורם לנזלת, או יסבירו לאמא על העניין, הוא יישאר דחוי הרבה יותר אם יישאר בבית ויטופל.
לא?

 

[כתומה]

כולן מדברות על השפלה, איך זה בארה"ב? שם אין השפלה?

 

[nechamizak]

(להגיד שזה בהכרח מחוסר הגיינה)

אני דווקא לא חושבת שזה נובע מחוסר הגיינה, וגם לבת שלי לפעמים היו תקופות שלמרות סירוק יומיומי ושימוש בתכשירים שונים לקח לנו כמה שבועות להיפטר סופית מהכינים (עד להדבקה הבאה, כמובן), אבל עדיין קשה לי להאמין שבמקרה של טיפול עקבי יש מצב שבו לא מצליחים להיפטר בכלל מהכינים.

אני חושבת שכן יש ילדות שנדבקות יותר מהר או שקשה להן להיפטר מהר מהכינים, וזה לא הופך אותן לחסרות הגיינה, אבל עם עקשנות אפשר להיפטר, ואם לא יהיו מקורות חדשים אז לא תהיינה עוד הדבקות.