פאנל העיתונאים החרדי הראשון | מי בעד?

[RACHELIZ]

עכשיו מבינים מה זה מעלה ומוריד..

 

[הגשש]

הרשימה הזאת נהדרת
כי באמת כולם כאן נושאים את התעודה בכיס הקטן, ליד הרב קו
כולם מתפרנסים מכתיבה בעיתונים - ולכן הם עיתונאים.
אני מניח שמי שהיתה לו שאלה "מיהו עיתונאי" - קיבל כאן את הרשימה, וכעת יודע מיהו עיתונאי.
אך האם משה גוטמן שכותב בעיקר סיפורים, וגם הולך לפעמים לאיזה חקלאי לשאול אותו איך הוא משבית את שדה התירס שלו, הוא אכן עיתונאי?
ודוד דמן שמספר על השכן הגוי שלו בטור אישי -נחשב לעיתונאי?
ישראל קצובר הוא סופר צבאי (אולי הכי עיתונאי מכל הרשימה)
יוסי אליטוב הוא פרשן ופובליציסט
יאיר וינשטוק הוא סופר ועורך, לא הייתי מגדיר אותו כעיתונאי
גם את בנימין חינקיס לא הייתי מגדיר ככזה, למרות שהוא עובד בעיתון.
יש פה כמה שאם תשאל אותי מה הם כותבים? מה הסגנון שלהם? איפה הם עובדים?
אין לי אפשרות לענות על השאלה הזאת, כי הם כותבים בסגנון כל כך שבלוני וחסר זהות, שמבחינתי "פרופיל מרתק על מקומות הנופש של גדולי ישראל", יכול להיכתב תחת שם העט "אפרים דורלכר ונחום שפיץ - נאות דשא - שפיצברגן" ועדיין לא תהיה לכתבה שום משמעות, ואיש חוץ ממני ועוד שני קוראים שחשוב להם לדעת איפה האדמו"ר מלומזה אוכל שלשודעס, וכמה מ"ר מוקצים לו להתהלך מדי יום שקוע בשרעפים, ובאיזה נאות דשא הוא יצא להצטלם.
גם כתבת מגזין על איזה עשיר שבמקרה רכש מלון, וכמה הוא מחובר לדת, והנה תמונה של סבא שלו בבוכנוואלד, ליד חנוכיה עתיקה שהוא ידליק ביום הראשון, וכמה הוא התחיל מאפס והיום הוא תורם מלא כסף למוסדות של סורוצקין או משהו כזה, לא חשוב לי מי כתב אותה, אלא כמה שילם היחצ"ן שלו - שלחו את הכתב שהיה פנוי באותו יום, והוא גם הרוויח מסע היסטורי מרתק בסמטאות הסודיות של האנוסים בונציה (תמונה של הכתב במעיל וקסקט ליד שער נעול של מקווה טהרה היסטורי, לידו מקומי עם שן זהב וצרור מפתחות גדול - בכותרת "אמיצ'י שומר על בית הכנסת כי נגלה אליו הרמח"ל בחלום")

אני מחפש תעודת זהות עיתונאית - במה כל אחד עוסק, איך הוא בונה את הכתבות שלו, מה האג'נדה שלו - מאוד חשוב.
לא מתאים לי לראות שעיתונאי שביום יום יושב בין יושבי קרנות, ימרח בשמאלץ של "רגשי קודש" ויהי-המקום-לחרדת-אלוקים-ויהי-לפלא, כשהוא לא מאמין למילה שהוא כותב
כתיבה עיתונאית היא לא עבודה, היא אמנות, שמתחילה מבחירת הנושאים, מבניית שפה, סגנון, מבנה, תהליך עבודה.
לא כל אחד שקצת מוכשר בניסוח, יכול להיקרא עיתונאי, גם אם הוא נשלח בזוגות עם כתב אחר פעם בשנה לראיין את ביבי, וגם זה בגלל שהכתב היותר טוב לא מסכים להצטלם לכתבה כדי שלא ינייעסו עליו בשטיבל.

זאת בדיוק הנקודה.
הרשימה שהבאתי היא בדיוק כדי להאיר את הנקודה שאין עיתונאים בציבור שלנו. אין. נקודה. יש כותבים טובים. יש שנונים. יש מעניינים. יש מרתקים. עיתונאים אין. ומי שהקביעה הזאת לא מוצאת חן בעיניו יכול לבוא כאן ולהתווכח.
הכותרת הבומבסטית 'פאנל העיתונאים החרדי הראשון' טובה בשביל לנעוץ את האשכול בראש הפורום - פריבילגיה השמורה רק למנהלים - לדיון עצמו היא לא רלוונטית כלל.
ולכן אני חוזר וכותב, חברי הפורום שלנו הם חובבי המילה הכתובה על כל גווניה ומעניין אותם אין כותבים טוב? איך מתמקצעים בכתיבה? איך משתפרים בכתיבה? איך מרוויחים מכתיבה? ועוד ועוד. ולכן כל אחד שכבר כותב, דבריו מתפרסמים והוא מרוויח מכך, יכול להתארח כאן ולהפרות את המשתתפים ולקדם אותם בתחום הכתיבה. מי שיביא אותם לפורומינו הקט תבוא עליו ברכה.
אינני חושב - ויסלח לי ר' ידידיה - שפתיחת אשכולות נעוצים עם כותרות מפוצצות יקדמו את הפורום או אי מי ממשתתפיו.

 

[יוסף שחק]

אין עיתונאים בציבור שלנו. אין. נקודה. יש כותבים טובים. יש שנונים. יש מעניינים. יש מרתקים. עיתונאים אין.

נראה לי שבציבור שלנו אין כי יש בזה בעיה של רכילות, וכל ההיתר לכתוב חדשות זה בגלל שכבר התפרסם וכ"ו, אבל אין היתר להביא ידיעות ממקור ראשוני. (לא כולל שדות תירס וכד')
ונראה לי שמגיע לכותבים צל"ש, שלמרות ה'מגבלה' הזו, עדיין מצליחים (פחות או יותר) לעניין אותנו, כפוף לתקנונים..

 

[ראש לשועלים]

המילה עיתונאי מעלה ראקציה קשה אצל חלק מהאנשים כאן, הם רואים בהם את המקור לרוע הפושה בעולם ומאיים על האנושות על כל גווניה.
כשהטיתי את הדיון לשאלה מיהו עיתונאי ומהו עיתונאי, בוודאי שלא הייתה כוונתי לעיתונאי המתואר בויקיפדיה או במילון אבן ספיר.
מקצוע העיתונאי בעולם כולו מורכב מחושף שחיתויות שומר הסף של הדמוקרטיה, כל אחד והפרשנות שלו למילה דמוקרטיה (שמאל/ימין). לזכות הציבור החרדי ייאמר שברוב רובו של התחום אין הדבר כך. רובם אמונים על ספרו של ה'חפץ חיים' בפרשנויות נרחבות.
ומכיוון שחובבי המילה הכתובה אנו הבה נטה את הדיון למטרה אחרת: להעלות על נס את הכותבים המוכשרים במגזר החרדי בתחום העיתונאות. רשימה חלקית בלבד.
שלומי גיל
יוסי אליטוב
אליעזר שולמן
ישראל יוסקוביץ
ישראל פלר
דוד דמן
יעקב רייניץ
בנימין חינקיס
מוישה גוטמן
ישראל קצובר
מנחם בן ישי
מאיר גולד
יאיר וינשטוק
אליעזר גרינצייג
ואני מדגיש וחוזר ומדגיש. אל נא אחי תרעו. בואו נעשיר את הכתיבה של כולנו. בואו נבחן יחד את פרי עטם בלבד ולא איש איש ודעותיו.

הרשימה הזאת נהדרת
כי באמת כולם כאן נושאים את התעודה בכיס הקטן, ליד הרב קו
כולם מתפרנסים מכתיבה בעיתונים - ולכן הם עיתונאים.
אני מניח שמי שהיתה לו שאלה "מיהו עיתונאי" - קיבל כאן את הרשימה, וכעת יודע מיהו עיתונאי.
אך האם משה גוטמן שכותב בעיקר סיפורים, וגם הולך לפעמים לאיזה חקלאי לשאול אותו איך הוא משבית את שדה התירס שלו, הוא אכן עיתונאי?
ודוד דמן שמספר על השכן הגוי שלו בטור אישי -נחשב לעיתונאי?
ישראל קצובר הוא סופר צבאי (אולי הכי עיתונאי מכל הרשימה)
יוסי אליטוב הוא פרשן ופובליציסט
יאיר וינשטוק הוא סופר ועורך, לא הייתי מגדיר אותו כעיתונאי
גם את בנימין חינקיס לא הייתי מגדיר ככזה, למרות שהוא עובד בעיתון.
יש פה כמה שאם תשאל אותי מה הם כותבים? מה הסגנון שלהם? איפה הם עובדים?
אין לי אפשרות לענות על השאלה הזאת, כי הם כותבים בסגנון כל כך שבלוני וחסר זהות, שמבחינתי "פרופיל מרתק על מקומות הנופש של גדולי ישראל", יכול להיכתב תחת שם העט "אפרים דורלכר ונחום שפיץ - נאות דשא - שפיצברגן" ועדיין לא תהיה לכתבה שום משמעות, ואיש חוץ ממני ועוד שני קוראים שחשוב להם לדעת איפה האדמו"ר מלומזה אוכל שלשודעס, וכמה מ"ר מוקצים לו להתהלך מדי יום שקוע בשרעפים, ובאיזה נאות דשא הוא יצא להצטלם.
גם כתבת מגזין על איזה עשיר שבמקרה רכש מלון, וכמה הוא מחובר לדת, והנה תמונה של סבא שלו בבוכנוואלד, ליד חנוכיה עתיקה שהוא ידליק ביום הראשון, וכמה הוא התחיל מאפס והיום הוא תורם מלא כסף למוסדות של סורוצקין או משהו כזה, לא חשוב לי מי כתב אותה, אלא כמה שילם היחצ"ן שלו - שלחו את הכתב שהיה פנוי באותו יום, והוא גם הרוויח מסע היסטורי מרתק בסמטאות הסודיות של האנוסים בונציה (תמונה של הכתב במעיל וקסקט ליד שער נעול של מקווה טהרה היסטורי, לידו מקומי עם שן זהב וצרור מפתחות גדול - בכותרת "אמיצ'י שומר על בית הכנסת כי נגלה אליו הרמח"ל בחלום")

אני מחפש תעודת זהות עיתונאית - במה כל אחד עוסק, איך הוא בונה את הכתבות שלו, מה האג'נדה שלו - מאוד חשוב.
לא מתאים לי לראות שעיתונאי שביום יום יושב בין יושבי קרנות, ימרח בשמאלץ של "רגשי קודש" ויהי-המקום-לחרדת-אלוקים-ויהי-לפלא, כשהוא לא מאמין למילה שהוא כותב
כתיבה עיתונאית היא לא עבודה, היא אמנות, שמתחילה מבחירת הנושאים, מבניית שפה, סגנון, מבנה, תהליך עבודה.
לא כל אחד שקצת מוכשר בניסוח, יכול להיקרא עיתונאי, גם אם הוא נשלח בזוגות עם כתב אחר פעם בשנה לראיין את ביבי, וגם זה בגלל שהכתב היותר טוב לא מסכים להצטלם לכתבה כדי שלא ינייעסו עליו בשטיבל.

זאת בדיוק הנקודה.
הרשימה שהבאתי היא בדיוק כדי להאיר את הנקודה שאין עיתונאים בציבור שלנו. אין. נקודה. יש כותבים טובים. יש שנונים. יש מעניינים. יש מרתקים. עיתונאים אין. ומי שהקביעה הזאת לא מוצאת חן בעיניו יכול לבוא כאן ולהתווכח.
הכותרת הבומבסטית 'פאנל העיתונאים החרדי הראשון' טובה בשביל לנעוץ את האשכול בראש הפורום - פריבילגיה השמורה רק למנהלים - לדיון עצמו היא לא רלוונטית כלל.
ולכן אני חוזר וכותב, חברי הפורום שלנו הם חובבי המילה הכתובה על כל גווניה ומעניין אותם אין כותבים טוב? איך מתמקצעים בכתיבה? איך משתפרים בכתיבה? איך מרוויחים מכתיבה? ועוד ועוד. ולכן כל אחד שכבר כותב, דבריו מתפרסמים והוא מרוויח מכך, יכול להתארח כאן ולהפרות את המשתתפים ולקדם אותם בתחום הכתיבה. מי שיביא אותם לפורומינו הקט תבוא עליו ברכה.
אינני חושב - ויסלח לי ר' ידידיה - שפתיחת אשכולות נעוצים עם כותרות מפוצצות יקדמו את הפורום או אי מי ממשתתפיו.

לאלו שנעלבים מהדיווחים על 'חרדי גנב', אמר לי פעם יהודי צדיק [במובן הצול"י של המילה]: כמו שכותבים על אדם שנשך כלב ולא על כלב שנשך אדם, כך חותרים תמיד להבליט ידיעות חריגות יותר, ולכן לא כותבים סתם 'חילוני גנב', אלא רק "מקרה חריג" של 'חרדי גנב'.

ייתכן, אך כוונת המפרסמים כך כוללת עוד דברים, פחות נעימים, וכך גם ההשפעה על הציבור...

אה נכון. אז לא. חבל.

@מוישה ו@הגשש, אתם צריכים למתן את הציניות שלכם ולהתאימה לשכלנו הרפה.
היא עד כדי כך צינית, שהציבור הרחב פשוט לוקח אותה ברצינות. @מרחבית ויואל ארלנגר הם רק דוגמה טובה לזה. (גם אני הקטן חשבתי שהגשש רוצה באמת להביא רשימה של עיתונאים מוצלחים (התפלאתי לכן על כמה מהשמות) ומוישה רוצה לנחם את הציבור החרדי הנרדף). רדו רמה למען ישכילו פשוטי העם להבין את המשתמע.

 

[הגשש]

@מוישה ו@הגשש, אתם צריכים למתן את הציניות שלכם ולהתאימה לשכלנו הרפה.
היא עד כדי כך צינית, שהציבור הרחב פשוט לוקח אותה ברצינות. @מרחבית ויואל ארלנגר הם רק דוגמה טובה לזה. (גם אני הקטן חשבתי שהגשש רוצה באמת להביא רשימה של עיתונאים מוצלחים (התפלאתי לכן על כמה מהשמות) ומוישה באמת רוצה לנחם את הציבור החרדי הנרדף). רדו רמה למען ישכילו פשוטי העם להבין את המשתמע.

לא יודע אם מישהו שם לב, אבל הפורום הזה נקרא מאז התחדשותו האחרון גם 'פורום עיתונאות'. מה שהוביל אותי ליוזמה הבאה:

פאנל העיתונאים החרדי
​

הכוונה היא לארח כאן בפורום 4 - 5 עיתונאים מוכרים, שישתתפו אתנו בפאנל (טקסטואלי כמובן) על העיתונאות החרדית - מהיכן ולאן: מה המאפיינים היחודיים של העיתונאות החרדית, מה עתידה, מה המעלות/חסרונות שלה, וכדו'.

הרעיון לא חדש אצלי, אבל חיכיתי שהפורום יתחיל לשקוק חיים בשביל לעשות את זה, ואני חושב שהרגע הזה הגיע.
אבל כדי להיות בטוח בזה, בשביל לא להביא 4 עיתונאים ל3 ניקים שישתתפו, נערוך הצבעה מי בעד ומעוניין להשתתף - ומי נגד.

אז יאלא, ממשו את זכותכם הדמוקרטית להשפיע!

הבעיה כאן היא לא הציניות אלא הכיוון.
אם אין עיתונאים בציבור החרדי, למה לעשות פאנל עיתונאים?
חוזר וכותב. כל כותב שמפרסם את דבריו במרחב הציבורי ועומד בקריטריונים הבאים: נהנים ממנו / ממתינים לדבריו / מקבל שכר על עבודתו / דבריו מתפרסמים פעם אחר פעם. הוא מצד אחד נתון לביקורת ומצד שני אפשר ללמוד ממנו. ומכיוון שבפורום כותבים עסקינן ורבים וטובים מכאן רוצים ללמוד ולהשתפר, להתקדם ולהרוויח. כל מי שכבר עוסק בתחום ויבוא לכאן לחלוק עמנו מניסיונו, הרי זה מבורך.

 

[Ushaya]

עוזי ברק

מי זה? איפה הוא כותב?
ולאלו שמתעקשים על עיתונאים דייקא, תוכלו לתת שם של עיתונאי לאוו דווקא חרדי, ולהציב נקודות לחידוד? (מעבר לנקודת הסקופ. זו כבר נידושה באשכול והובן למה זה לא קיים אצלנו. אז מה, זה עיתונאי, לוכד סקופים?)

 

[עכביש]

כבוד המנהל ר' @ידידיה
נו... לפאנל העיתונאים החרדי הראשון - מי מגיע?