מידע שימושי פרוג- כר פורה לפריצות דרך והשראה...

[shira bira]

משום מה החליטו שמה שמעניין נשים זה כתבות גינה, סיפורים אישיים שלא ברורה רמת אמינותם, וכמובן, טורים אישיים, וזהו.
נדיר מאד למצוא כתבות בנושאים אקטואליים (לא מדברת על פוליטיקה או איך להקפיא אוכל לחג הקרוב), אלא כתבות מחקריות או היסטוריות בהקשר אקטואלי. כמו: עשרה בטבת - תנו לי כתבה על סוגי מצור שהיו בהיסטוריה. בחירות - למדו אותי על שיטות ממשל או סוגי משטרים ברחבי העולם. פורים - (אנא, לא איך חנה בישלה לגדוד האורחים שלה סעודת חג ובאמצע נחתה אליה גם גיסתה והיא לא ידעה איך להתמודד, אז בואו נעזור לה ונביא את דברי פלונית היועצת.) בהקשר לתחפושות אפשר להביא כתבה על חולשת האנוש של הסתרת פגמים וחוסר הצלחות, על אנשים צבועים, על יכולת ההסוואה של בעלי חיים.
ואפשר לכתוב גם כתבות בלי הקשר אקטואלי. כתבות עם העשרה פסיכולוגית (יש עוד נושאים חוץ מקש"ר), ידע עולם, ארצות שונות, תרבויות
לא יודעת! באמת זה לא מתפקידי למצוא רעיונות לכתבות...

הגיע הזמן שהעורכות יפנימו שזה שאנחנו נשים, לא גורם לנו להתעניין רק בד' אמותינו, קרי כביסות, אירוחים, בישולים וארגון הבית.
הלו, מישהו שם במערכת שומע? אנחנו לא מטומטמות! וגם אם כן, אדרבה, תנסו להעלות לנו את הרמה...

אלף צלצולים ועוד כמה.

 

[java]

הלו, מישהו שם במערכת שומע? אנחנו לא מטומטמות! וגם אם כן, אדרבה, תנסו להעלות לנו את הרמה...

אדרבה!
תפני לעורכות עיתונים ותגידי להן.
אני יודעת שעורכות מגזיני נשים, בבתוך המשפחה בכל אופן, מאוד קשובות לדעת הקהל, לשמוע מה רוצים לקרוא, מה מעניין ומה מיותר.

 

[Ok - מירי טריטל]

אדרבה!
תפני לעורכות עיתונים ותגידי להן.
אני יודעת שעורכות מגזיני נשים, בבתוך המשפחה בכל אופן, מאוד קשובות לדעת הקהל, לשמוע מה רוצים לקרוא, מה מעניין ומה מיותר.

אני תוהה אם זה אכן כך.
לפני כמה חודשים פניתי לאחת העורכות וקיבלתי תגובה בהחלט מכבדת, היה נשמע שהיא מתכננת להתייחס לדברים שכתבתי. דא עקא שרק כתבה אחת מאז הפנייה שלי היתה קצת יותר אינטליגנטית.

אני חוששת שזה נובע מעצלות של הכותבות והעורכות (מתנצלת אם זה פוגע... צר לי), ואולי גם מלחץ עבודה מטורף.
הרבה יותר קל ונוח למצוא חומר ולהביא כתבה מוכנה תוך שעות בודדות על דברים מתוך החיים שלנו, מאשר לשבת ולעשות עבודת מחקר.
בעצם, עכשיו אני חושבת, אולי הבעיה היא בשכר שמשלמים לכותבות? אם משלמים סכום פעוט לכתבה, למה שמישהי תרצה להשקיע?

ועוד משהו -
לא רוצה שיגידו לי 'מי מכריח אותך לעשות מנוי?'
א. כי אין לי אופציה אחרת. לא אכניס הביתה אשת או פנימה. וזכותי לבקש חומר שמתאים לי כאשה חרדית, הרי אני קהל היעד.
ב. לא מדברת רק כמנויה, אלא כנושאת באחריות הרמה הציבורית (פפפפ זה נשמע נורא מתנשא). אם אלה פני העיתונות במגזר, אולי זה אומר משהו על הרמה האנושית. אז קדימה, הגיע הזמן להעלות אותה קצת.

 

[java]

לפני כמה חודשים פניתי לאחת העורכות וקיבלתי תגובה בהחלט מכבדת, היה נשמע שהיא מתכננת להתייחס לדברים שכתבתי. דא עקא שרק כתבה אחת מאז הפנייה שלי היתה קצת יותר אינטליגנטית.

אולי צריך יותר מפניה אחת מאישה אחת...

 

[Ok - מירי טריטל]

אולי צריך יותר מפניה אחת מאישה אחת...

מכובדת לעשות זאת

 

[java]

מכובדת לעשות זאת

את מבינה שאם הצעתי לך את זה - אני כבר אחרי זה

 

[R DESIGN]

את מבינה שאם הצעתי לך את זה - אני כבר אחרי זה

@java יקרה וכל השאר,
אשמח לקבל פרטי יצירת קשר עם העורכות/מערכות העיתונים.
אולי פניה של שתי נשים תקודם יותר

 

[java]

אשמח לקבל פרטי יצירת קשר עם העורכות/מערכות העיתונים.

שלחתי לך...

 

[ריקי שחור]

מסכימה אתכן שהיעד הכי אפקטיבי זה עורכות העיתונים. אבל שימו לב, ציינו לשבח את הכותבות שאתן אוהבות, כתבות שהיו כתובות לטעמכם, טור שהיה בו חידוש, זה מאד מאד משמעותי עבור העורכת, ויגרום לקידום של אותה כותבת.
לא בסתירה לביקורת שצריכה להשמע, כן כדרך לקדם את מה שאתן כן רוצות ומתחברות. מידיעה, זה מאד משפיע.

 

[מוקה וניל]

@R DESIGN

אמנם אני לא מכירה את כל העיתונים, אבל את חלקם כן, ואני ממש מאוכזבת. כמובן בכל עיתון אפשר למצוא כתבת מוצלחת, אבל אני מדברת על הנראות הכללית של העיתון.
לטעמי, הבעיה היא לא כ"כ הכותבות כמו הנושאים.
משום מה החליטו שמה שמעניין נשים זה כתבות גינה, סיפורים אישיים שלא ברורה רמת אמינותם, וכמובן, טורים אישיים, וזהו.

מסכימה עם כל מילה. מהסיבה הזו בדיוק עברתי לקרוא מגזיני נשים באנגלית, ומאז שהתחלתי אני לא מסוגלת לחזור לקרוא את העיתונים שקראתי פעם. אין להשוות בכלל את רמת התכנים, החידושים והמקצועיות.