קורונה ממש לא חוזרים ללימודים ולשיגרה כבר בראשון הקרוב

[yonatanr]

התכנון הזה היה טוב ויפה לפי ההשערה כי החולים מפתחים חסינות.
השערה שמופרכת בימים אלו ומכניסה לסחרור את מקבלי ההחלטות.

זו לא ממש השערה, ולא בהכרח הפרכה.
המדענים התפלאו מאד לשמוע על הטענה שהחולים אינם מפתחים חסינות, ועולות השערות שהחולים בעצם לא הבריאו לחלוטין, אלא הנגיף עדיין קינן בהם.

 

[שרינה]

לא הכסף לא ההשכלה

אולי לך,ולנו,לחילונים לא בטוח

 

[פזמון]

אולי לך,ולנו,לחילונים לא בטוח

יהודים אחים אנחנו
לפחות בענין הזה

 

[פזמון]

דרום קוריאה שומרת על שגרה תוך ביצוע בדיקות המוניות וזה מה שבנט מציע לעשות כאן, להעלות לבדיקות של 30 -20 אלף ביום ויחד עם זאת לחזור לעבודה וללימודים ולהילחם ספציפית במחלה ולא עם פטיש בראש של המדינה
ואם כולם יוצאים עם מסכות ומקפידים על זה ההדבקה יורדת בעשרות אחוזים
ולגבי בתי החולים, כבר היום אין ניתוחים וטיפולים שאינם דחופים, המערכת כולה משותקת.
נצטרך לחיות עם הקורונה, אין ברירה ! אנחנו לא יכולים להמשיך ככה, ההשלכות הכלכליות קטסטרופליות!
עוד חודש כזה ואנשים יאבדו את פרנסתם ומטה לחמם ולא ברור מה יותר רע

אנחנו לא יכולים לאפשר שיהודי אחד יאבד את חייו
גם במחיר הכלכלה
אנחנו לא דומים בענין הזה לקוראה

 

[שרינה]

יהודים אחים אנחנו
לפחות בענין הזה

הלוואי...
יש כאלו והרבה שחושבים שאם אין כלכלה והכל יקרוס לא ישאר להם למה לחיות

 

[פזמון]

הלוואי...
יש כאלו והרבה שחושבים שאם אין כלכלה והכל יקרוס לא ישאר להם למה לחיות

ראי ערך השבוים שלנו

 

[גלית פוקוס]

וזה טבעי שהיא מכניסה לסחרור ולמערך דיונים מחודש.
מדובר בבני אנוש שמקבלים החלטות ועורכים אנליזות בעיצומו של אירוע מתגלגל.
נראה לי שלפעמים שוכחים את זה וקופצים על כל טעות שלהם...
מכאן ועד להסיק שיסגרו אותנו עוד שנה בבית הדרך ארוכה.
מה שכן אפשר להסיק שאם המחלה לא מפתחת חסינות כנראה יהיו פה גלי תחלואה עד למציאת החיסון.

אם המחלה עצמה לא מפתחת חסינות, איך חיסון יעזור?
(אולי זה שאלה טיפשית)

 

[shira bira]

אם המחלה עצמה לא מפתחת חסינות, איך חיסון יעזור?
(אולי זה שאלה טיפשית)

אני לא אפידמיולוגית כך שאין לי תשובה
ובכלל נשמע לי מוזר שאין חסינות.
זה עדיין לא ברור.

 

[פנינה 99]

דרום קוריאה שומרת על שגרה תוך ביצוע בדיקות המוניות וזה מה שבנט מציע לעשות כאן, להעלות לבדיקות של 30 -20 אלף ביום ויחד עם זאת לחזור לעבודה וללימודים ולהילחם ספציפית במחלה ולא עם פטיש בראש של המדינה
ואם כולם יוצאים עם מסכות ומקפידים על זה ההדבקה יורדת בעשרות אחוזים
ולגבי בתי החולים, כבר היום אין ניתוחים וטיפולים שאינם דחופים, המערכת כולה משותקת.
נצטרך לחיות עם הקורונה, אין ברירה ! אנחנו לא יכולים להמשיך ככה, ההשלכות הכלכליות קטסטרופליות!
עוד חודש כזה ואנשים יאבדו את פרנסתם ומטה לחמם ולא ברור מה יותר רע

ולא הזכרתם רפואת שינים שמשותקת.
מרפאות חוץ ,M R I ועוד...

 

[גלית פוקוס]

אני לא אפידמיולוגית כך שאין לי תשובה
ובכלל נשמע לי מוזר שאין חסינות.
זה עדיין לא ברור.

רק להסבר השאלה:
חיסון בעיקרון בנוי על נגיף מוחלש מלכתחילה
שמכניסים בכוונה תחילה לגוף, ואז הגוף מייצר חסינות אליו.

אבל אם הנגיף עצמו לא גורם לפתח חסינות
איך חיסון יעבוד?

 

[shira bira]

רק להסבר השאלה:
חיסון בעיקרון בנוי על נגיף מוחלש מלכתחילה
שמכניסים בכוונה תחילה לגוף, ואז הגוף מייצר חסינות אליו.

אבל אם הנגיף עצמו לא גורם לפתח חסינות
איך חיסון יעבוד?

יש עוד סוגי חיסון חוץ ממוחלש או מומת.
ואני ממש לא ברת סמכא בתחום.
אם עובדים על חיסון סימן שיש צפי להשגתו.

 

[Rachel z]

דרום קוריאה שומרת על שגרה תוך ביצוע בדיקות המוניות וזה מה שבנט מציע לעשות כאן, להעלות לבדיקות של 30 -20 אלף ביום ויחד עם זאת לחזור לעבודה וללימודים ולהילחם ספציפית במחלה ולא עם פטיש בראש של המדינה
ואם כולם יוצאים עם מסכות ומקפידים על זה ההדבקה יורדת בעשרות אחוזים

ממש מצליחה לדמיין את הילדים בגנים עם מסכות

 

[גלית פוקוס]

• 
  
• 
  

ארגון הבריאות העולמי: לא ברור אם חולים שהחלימו מקורונה מחוסנים מהדבקה נוספת
גורמים רשמיים בארגון טענו היום שלא כל האנשים שנדבקו בקורונה פיתחו נוגדנים לנגיף שמונעים הידבקות. "יש מצבים רבים בהדבקה ויראלית שבהם הווירוס לא מתנקה לחלוטין מהמערכת, יש מקרים אחרים שבהם המערכת התנקתה לחלוטין ובכל זאת מפתחים הדבקה נוספת", אמר מנהל בתוכנית מצבי החירום של הארגון
0313.04.20

גורמים רשמיים בארגון הבריאות העולמי (WHO) טענו היום (ב') שלא כל האנשים שנדבקו בקורונה פיתחו נוגדנים לנגיף שמונעים הידבקות נוספת. הבהרה זו מעלה סימני שאלה לגבי אמירות לפיהן מי שנדבק בנגיף מפתח חסינות לאחר ששרד את המחלה.



"בכל הנוגע להחלמה והאפשרות להדבקה מחודשת, אני מאמין שאין לנו את התשובות בעניין, זה עדיין לא ידוע", אמר היום ד"ר מייק ראיין (Mike Ryan), מנהל בתוכנית מצבי החירום של הארגון. ראיין אמר את הדברים במסיבת עיתונאים במטה של הארגון בג'נבה.

טדרוס אבהנום ג'יבריסוס, נשיא ארגון הבריאות העולמיצילום: אי.אף.פי
​

מחקר ראשוני של חולים בשנגחאי מצא ש"בכמה חולים לא התפתחה תגובת נגד בשעה שבחולים אחרים התפתחה תגובה חזקה". כך הסבירה ד"ר מריה ואן קרקהוב (Maria Van Kerkhove), המדענית הראשית של ארגון הבריאות בנושא הקורונה.

תגובת נגד (antibody response) היא השלב הראשון בתהליך הכימי של התגובה לנגיף, שמוביל בשלב הבא לחסינות גופנית. קרקהוב הדגישה שהשאלה אם בעלי התגובה החזקה פיתחו חסינות למגיפה היא "עניין אחר".

יותר מ-300 אלף מ-1.87 מיליון המקרים שאובחנו ברחבי העולם החלימו מהמחלה, אמרו נציגי הארגון במסיבת העיתונאים. לדבריהם, הם צריכים לאסוף עוד מידע על המחלימים שפיתחו תגובת נגד חזקה ולבדוק האם הם מחוסנים ואם כן לכמה זמן.

ד"ר ראיין הרחיב בעניין: "יש הרבה סיבות לכך שאנו יכולים לראות הפעלה חדשה של הדברה, עם אותו הנגיף או עם נגיף אחר. יש מצבים רבים בהדבקה ויראלית שבהם הוירוס לא מתנקה לחלוטין מהמערכת של מישהו, יש מקרים אחרים שבהם המערכת התנקתה לחלוטין והם בכל זאת מפתחים הדבקה נוספת".

 

[גלית פוקוס]

ממש מצליחה לדמיין את הילדים בגנים עם מסכות

מגיל 6 המסכות

 

[כוכב103]

יש כאן סוגיה לא פשוטה
מצד אחד- בקצב הזה שבכל זמן נתון יש חולים כמו עכשיו
יקח עוד כמה שנים טובות עד שנסיים את ההרפתקאה הזאת
אני חושבת שצריך לחשוב על חשיפה מבוקרת בקבוצות מוגנות של אוכלוסיה בשלבים
לדוג: קודם בכל הפנימיות בארץ שיהיו בהסגר מלא עד לסיום ההדבקה של כולם
אח"כ קבוצות גן ומעונות
אח"כ תיכונים אוניברסיטאות וכו'
ובתי ספר
בזמן הזה, קבוצות הסיכון אכן ישהו בבידוד
או ביתי הרמטי או במלוניות.
ואז אפקט חיסון העדר יעבוד כבר

זה יקח כמה חודשים קשים, אבל לפחות לאחריהם נהיה אחרי הסיפור.

 

[בשביל השמחה]

ספוילר: איך יוצאים מהסגר-מכון דוידסון

מדוע חשוב כל כך "לשטח את העקומה" של מגפת הקורונה? איך יודעים מתי אפשר להתחיל בהקלות? המספרים נותנים תשובות

אחד המאפיינים של מגפת הקורונה, כמו של מחלות מדבקות אחרות, הוא קצת ההתפשטות של המהיר של המחלה באוכלוסייה. בתחילת הדרך המחלה מתפשטת בקצב מעריכי (אקספוננציאלי) ומספר הנדבקים גדל בקצב הולך ועולה. בכתבה קודמת ראינו שאפשר לתאר את מתמטית את ההתפשטות של מגפת הקורונה, לפי המשוואה הלוגיסטית שפיתח המתמטיקאי והרופא בלגי פְּיֶר פְרַנְסוּאָה וֶרְהוּלְסְט (Verhulst) באמצע המאה ה-19.
הגידול המעריכי במספר הנדבקים בהחלט יכול להיות מבהיל, אבל גם בלי צעדי הסגר, מובטח לנו שהעקומה הלוגיסטית המתארת את הגידול במספר הנדבקים המצטבר עם הזמן, תתיישר בסופו של דבר. עקומה כזאת נקראת עקומה סיגמואידית (בזכות הדמיון לאות היוונית הקטנה סיגמא, ς, הדומה לאות s הלטינית) והיא תהיה בצורה הזו בין אם ננקוט צעדי מנע ובין אם לא, זאת משום שבסופו של דבר נגיע לאפס הדבקות. זה יכול להיות בזכות פיתוח חיסון, או שרוב האוכלוסייה תתחסן באופן טבעי עקב חשיפה לנגיף או שהנגיף ייעלם בסופו של דבר בשל נסיבות סביבתיות.
אז מדוע דרושים כל צעדי המנע? למה אנחנו בהסגר? משום שגם בלי חיסון אנחנו יכולים לשלוט בצורה של הגרף, ולקבוע אם ה-s יהיה תלול וגבוה כמו העקומה של סין, שהצליחה לשטח אותה בסוף, או יותר פחוס, כמו העקומה של קוריאה הדרומית, שגם היא הגיעה להשטחה אבל עם הרבה פחות נדבקים.

מצא את ההבדלים. עקומות ההדבקה בנגיף הקורונה בסין ובקוריאה הדרומית במשך כשלושה חודשים | איור: יוסי אלרן
העקומה הלוגיסטית משתטחת ככל שקצב ההדבקה יורד. בסין בתחילת המגפה קצב ההדבקה עלה בממוצע ב-50 אחוז בכל יום. אם למשל ביום מסוים 1000 אנשים נדבקו בנגיף, למחרת נוספו 500 חולים חדשים והמספר קפץ ל-1500. למחרת, אם קצב הגידול נשאר 50 אחוז, מספר החולים כבר קופץ ל-2250. ביום אחד נוספו 750 חולים חדשים וזה מה שמבהיל בגידול מעריכי. הסגר הנוקשה של הסינים, הצליח להוריד את קצב הגידול עד שנכון ליום כתיבת הכתבה הוא עומד על כ- 0.07 אחוז בלבד.
ומה קרה במדינות כמו איטליה, ספרד, בריטניה, ארצות הברית ומדינות אחרות שההדבקות גדלות אצלן בקצב מסחרר? בכמה מהמדינות האלה רק עכשיו מגיעים להשטחה של הגרף, ובאחרות גם זה עדיין נראה רחוק. בכל מקרה המחיר בחיי אדם כבד מאוד, למרבה הצער, ושיעור התמותה הוא כ-10 אחוזים ממספר החולים, לעומת כאחוז אחד בישראל, לשם השוואה. זה קרה משום שמדינות אלו איחרו להפעיל פעולות כמו הסגר ובידוד וכך מספר עצום של אנשים נדבקו בנגיף. בעקבות זאת נוצר עומס כבד על מערכות הבריאות, והן קרסו זו אחר זו בשל מחסור חריף ברופאים, אחיות, מיטות, מכונות הנשמה, חומרי הרדמה ועוד. הבעיה בהצפת מערכות הבריאות מעבר לקיבולת שלהן היא לא רק חוסר יכולת לטפל בחולי הקורונה הקשים אלא גם לספק פתרונות לכלל החולים, למשל בסרטן, מחלות לב, סוכרת וכן הלאה.
בישראל, נכון לכתיבת שורות אלה, המצב טוב בהרבה. קצב הגידול מלכתחילה היה נמוך, כ-25 אחוז בכל יום, ככל הנראה עקב נקיטת צעדי מנע מוקדמים, והוא ממשיך לרדת בעקביות. נכון לזמן כתיבת הכתבה אנחנו כבר על קצב גידול של כשלושה אחוזים בלבד.
בקרוב אנו מקווים כי צעדי המנע הדרמטיים בישראל יישאו פרי, ויהיה אפשר להתחיל להקל את ההסגר, בהנחה שהגענו לתחילת השטחה ושהרע מכל מאחורינו. הגרף של ישראל שמושווה באיור למדינות נוספות, תומך בהנחה זו.

המספר המצטבר של הדבקות בקורונה באוסטריה, ישראל, שוודיה ואוסטרליה ב-50 הימים האחרונים | איור: יוסי אלרן
עדיין נצטרך להיזהר מאוד מהתפרצות חדשה, ובשביל זה צריך "כלל אצבע" – מספר נדבקים חדשים ביום שכאשר נגיע אליו, נוכל להתחיל לצמצם את ההגבלות על האוכלוסייה. המתמטיקה יכולה לעזור לנו לחשב את המספר הזה. נבהיר עם זאת, שבגלל שמדובר בהנחות רבות ובעולם לא אידאלי, אין חשיבות רבה לדיוק. יתרה מזאת, יש השפעות נוספות שלא לקחנו בחשבון כמו מספר הבדיקות המבוצעות, מספר החולים שאינם מראים סימני מחלה ועוד. אף על פי כן, לפי כל ההערכות, השפעת הנתונים הללו אינה גדולה מאוד. בחישובים להלן נשתמש בהערכות בלבד - ונשתדל שהן יהיו לחומרה. בחרנו, לשם התרגיל, להניח את ההנחות הבאות:
‏א. הקיבולת של בתי החולים בישראל היא כ-1,000 מיטות טיפול נמרץ.
‏ב. ברגע שתפוסת בתי החולים מלאה (1,000 מיטות), קצב האשפוז תלוי בקצב שחרור החולים שהחלימו, מיד נראה שזה כ-60 ביום.
‏ג. קצב הגידול בהדבקה הוא כ-25 אחוז נדבקים חדשים בכל יום. במילים אחרות, מספר החולים מכפיל את עצמו כל שלושה ימים.
‏ד. זמן הדגירה של המחלה הוא כ-15 יום.
‏ה. משך האשפוז הממוצע של חולה הוא 15 יום.
למנוע אסון
מצב קטסטרופלי מתרחש ברגע שבתי החולים בתפוסה מלאה, כלומר כל 1,000 מיטות הטיפול הנמרץ תפוסות. במצב זה, מכיוון שקצב האשפוז והשחרור הוא כ-60 חולים קשים חדשים ביום, ואילו הגידול בהדבקה הוא מעריכי, מצטבר והולך תור של חולים מחוץ לבתי החולים, שאינם מקבלים טיפול רפואי הולם. אסור להגיע למצב כזה!
לכן אנחנו צריכים סוג של איתות אזהרה שבועיים לפני שנגיע לתוספת של 60 חולים קשים ביום אחד, מכיוון שמספר זה יגדל מעריכית, ואנו נאבד שליטה. נזכור שבערך חמישה אחוזים מהחולים הם חולים קשים, לכן המצב הקטסטרופלי יתרחש כאשר תוך שבועיים יהיו 1,200 חולים חדשים ביום אחד.
מספר "אצבע" זה הוא 40, משום שבהכפלה כל שלושה ימים גדל תוך 15 יום ל-1,280 חולים, כפי שאפשר לראות בטבלה:

המסקנה המתבקשת היא שברגע שיש 40 נדבקים חדשים ביום, יוחזרו צעדי המנע, כדי לרסן התפרצות עתידית שתהיה צפויה שבועיים לאחר מכן. מן הסתם, מקבלי ההחלטות יקחו עוד מרווח ביטחון, כדי לוודא שהתוצאות אכן מובהקות, ויחליטו על מספר נמוך מ-40, למשל 30, 25 או 20.
הניתוח המספרי הזה מדגים איך המתמטיקה מאפשרת למקבלי ההחלטות לתכנן את "אסטרטגיית היציאה" ולשלוט על המצב. רק נציין שהמספרים שבחרנו בכתבה אינם משקפים בהכרח את הנתונים האמיתיים או את בחירת הפרמטרים של מקבלי ההחלטות. אולי הם יהיו יותר זהירים ויחליטו על קצב גידול של 50 אחוז, או שאולי יש יותר מ-1,000 מיטות טיפול נמרץ, וכן הלאה. כל נתון כזה ישנה כמובן את המספרים, אבל לא את השיטה. אז מי אמר שהמתמטיקה לא רלוונטית לחיים? במקרה זה היא רלוונטית לחיים ולמוות!

 

[פזמון]

יש כאן סוגיה לא פשוטה
מצד אחד- בקצב הזה שבכל זמן נתון יש חולים כמו עכשיו
יקח עוד כמה שנים טובות עד שנסיים את ההרפתקאה הזאת
אני חושבת שצריך לחשוב על חשיפה מבוקרת בקבוצות מוגנות של אוכלוסיה בשלבים
לדוג: קודם בכל הפנימיות בארץ שיהיו בהסגר מלא עד לסיום ההדבקה של כולם
אח"כ קבוצות גן ומעונות
אח"כ תיכונים אוניברסיטאות וכו'
ובתי ספר
בזמן הזה, קבוצות הסיכון אכן ישהו בבידוד
או ביתי הרמטי או במלוניות.
ואז אפקט חיסון העדר יעבוד כבר

זה יקח כמה חודשים קשים, אבל לפחות לאחריהם נהיה אחרי הסיפור.

דיני נפשות מההכי חמורים שהיו. מבחינת ההגיון זה נכון. אבל הכל פג תוקף מול אבידה אחת

 

[כוכב103]

דיני נפשות מההכי חמורים שהיו. מבחינת ההגיון זה נכון. אבל הכל פג תוקף מול אבידה אחת

ברור שזאת לא סוגיה שאנחנו מסוגלים לדון בה.
ובמיוחד שמדובר כאן בדיני נפשות ומספיק אדם בריא אחד שנחשף ונפגע - שצריך כתפיים רחבות כדי להכריע בזה.

 

[חני בנני]

בזמן הזה, קבוצות הסיכון אכן ישהו בבידוד
או ביתי הרמטי או במלוניות.

איך ילד בן 3 יהיה בבידוד הרמטי?
ואמא שלו עובדת בעבודה חיונית... (אני במקרה הזה)

 

[שמחה-יקב נגבה]

נשמע נהדר!
רק הערה קטנה - נפתלי בנט עומד תוך כמה ימים להיות לא רלוונטי.
ולכן הייתי מציע לא להסתמך על שום תוכנית שהוא 'מציג' כרגע..

כמה ימים???