רבים הם, היוצרים המוכשרים כאן בקהילה, איש איש בסגנונו וביחודיותו.
לא אחת, מתענג אני על סיפור מרגש, מאמר מוצלח או שיר עמוק. תוך כדי שנפשי מתרוממת בהנאה בלתי מוסתרת, פתאום מקבל אני חבטה עזה היישר אל מקום החיבור בין המוח והלב. שגיאת כתיב חמורה פחות או חמורה יותר, ניקוד מעוות או פיסוק בלתי הולם.
ואני, פדנט ביקורתי, משתוקק מיד לציין לכותב הנכבד את כל טעויותיו על מנת שיתקן אותם או לכל הפחות ישים את ליבו על כך ביצירתו הבאה. אך אז, עוברים להם כמה רגעים, סערתי שוככת קמעא, ואני מתחיל לשאול את עצמי האם אכן הכותב הנכבד ושאר הקוראים רוצים לקרוא את הביקורת הזו עלי אשכולתם או שמא זוהי טרחנות לשמה. התנשאות מיותרת.
אז אנא, חוו דעתכם בכדי שאדע אני וידעו גם חברינו כיצד להגיב בעת פגשנו טעות כזו או אחרת.
תודה על העלאת הנושא.
מדובר בנושא רלוונטי ורגיש מאוד, לפחות אצל חלקנו.
השאלה הזאת מתעוררת אצלי רבות,
ויותר ממנה, שאלת הנספח שלה:
כאשר אנחנו מדברים על הערה על שגיאות כתיב ודקדוק, הנושא נעשה רגיש יותר מכיוון שלא מדובר רק על הטרחנות בהדגשת הטעויות כאן בפורום. נספחת לזה השאלה הכללית: האם זה רצוי?
מי אמר שרצוי להעיר על טעויות?
האם חובה על כותבים לנקות את טקסטיהם מטעויות?
כהתחלה:
עולם הכתיבה מתחלק לשניים: אלו שאכפת להם ואלו שלא.
בתוך שתי הקבוצות האלו, קיימים גוונים רבים, אין רק שחור לבן.
בעבר דובר בפורום הרבה על נושא ההיצמדות לכללים (
כאן לדוגמה, האשכול הזכור לטוב). בסופו של דבר המסקנה הייתה שאין מסקנה.
גם
כאן הובאו דעות שונות.
אחד הניקים המוכרים והוותיקים (סלחו לי שאני לא זוכרת אם זה היה
@ראש לשועלים או
@Natan Galant ), ציין בעבר במפורש: זה לא מעניין אותי.
(ניסיתי לחפש את האשכול ולא מצאתי. סליחה.)
הגם שבתחילה רגזתי, אחרי מחשבה הבנתי שייתכן מאוד שהוא צודק.
לא בטוח שזה אמור לעניין אותו.
מי קבע שסופר צריך לכתוב בלי שגיאות?
כדי להסביר, בואו נניח את העובדות על השולחן.
סופר אינו חתום על פרוטוקול של טקסט-מוגה-לא-מוגה.
סופר, למען האמת, אינו חתום על שום פרוטוקול.
המערכות היחידות אליהן מחויב הסופר הן:
1. עצמו
2. מוסר וערכים.
ואסביר:
סופר רשאי להוציא ספר זוועתי, מחריד, נורא ואיום, מעלה בחילה, מעורר פלצות, מתחת לכל ביקורת ועוד שלל מחמאות כיד הדמיון הטובה עליכם.
מותר לו.
כל עוד הספר אינו נוגד את המוסרים והערכים המקובלים במגזר קהל היעד - שיעשה מה שבא לו.
עכשיו יבואו כל הנאורים וירגזו: אבל ספר לא מוגה זאת בושה לאומה! זה מלכלך את העולם! זה לא יפה!
ויענה להם הסופר בנונשלנטיות: זה לא מעניין אותי.
למה בכל זאת סופרים משקיעים בספרים שלהם?
בגלל סיבה פשוטה ותמימה, ושמה: שיווק. סופרים רוצים שהספר שלהם יימכר, וקוראים קונים את מה שהם רוצים.
רוב הקוראים רוצים ספר מעניין. האינטליגנטים שבהם רוצים גם ספר מוגה.
זאת הסיבה שרוב הסופרים משקיעים בספרים שלהם.
טוב. כל זה בתאוריה.
בפועל כמעט ואין סופר המוציא ספר שזוכה לשלל המחמאות שצוינו לעיל,
אבל הבסיס, לכאורה, צודק: סופר אינו מחויב להגהות את הטקסט שלו.
אם זה לא אכפת לו - זאת זכותו המלאה.
כעת נחזור לשאלת הפתיחה:
האם סופרים כאן בפורום רוצים שיעירו להם על שגיאות?
אז כן, לרובנו כאן אכפת, בצורה כזאת או אחרת. אף אחד מאיתנו לא יוציא טקסט רדוד וטפשי וחסר עריכה מינימלית. כל הכותבים בפורום הזה מקצועיים מספיק כדי לבצע הגהה בסיסית.
אבל רמת האכפתיות - היא זאת השונה בין כותב לכותב.
יש את אלו שכל אות תיסרק בשבע סריקות,
ויש את אלו שמספיקה להם הגהה בסיסית ולהעלאה.
אין טוב ואין רע. כל אדם לפי רמת האכפתיות שלו.
כמסקנה סופית:
העירו לכותבים שאכפת,
אל תעירו לכותבים שלא אכפת.
ולסיום,
מכיוון שפותח האשכול הוא מאלו שאכפת להם...
כל טעויותיו על מנת שיתקן אותם
אותן
אין כזו מילה (לא בהקשר הזה)
הנושאים החמים
