דיון תיקון שגיאות איות

  • הוסף לסימניות
  • #1
רבים הם, היוצרים המוכשרים כאן בקהילה, איש איש בסגנונו וביחודיותו.
לא אחת, מתענג אני על סיפור מרגש, מאמר מוצלח או שיר עמוק. תוך כדי שנפשי מתרוממת בהנאה בלתי מוסתרת, פתאום מקבל אני חבטה עזה היישר אל מקום החיבור בין המוח והלב. שגיאת כתיב חמורה פחות או חמורה יותר, ניקוד מעוות או פיסוק בלתי הולם.
ואני, פדנט ביקורתי, משתוקק מיד לציין לכותב הנכבד את כל טעויותיו על מנת שיתקן אותם או לכל הפחות ישים את ליבו על כך ביצירתו הבאה. אך אז, עוברים להם כמה רגעים, סערתי שוככת קמעא, ואני מתחיל לשאול את עצמי האם אכן הכותב הנכבד ושאר הקוראים רוצים לקרוא את הביקורת הזו עלי אשכולתם או שמא זוהי טרחנות לשמה. התנשאות מיותרת.

אז אנא, חוו דעתכם בכדי שאדע אני וידעו גם חברינו כיצד להגיב בעת פגשנו טעות כזו או אחרת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
רבים הם, היוצרים המוכשרים כאן בקהילה, איש איש בסגנונו וביחודיותו.
לא אחת, מתענג אני על סיפור מרגש, מאמר מוצלח או שיר עמוק. תוך כדי שנפשי מתרוממת בהנאה בילתי מוסתרת, פתאום מקבל אני חבטה עזה היישר אל מקום החיבור בין המוח והלב. שגיאת כתיב חמורה פחות או חמורה יותר, ניקוד מעוות או פיסוק בלתי הולם.
ואני, פדנט ביקורתי, משתוקק מיד לציין לכותב הנכבד את כל טעויותיו על מנת שיתקן אותם או לכל הפחות ישים את ליבו על כך ביצירתו הבאה. אך אז, עוברים להם כמה רגעים, סערתי שוככת קמעא, ואני מתחיל לשאול את עצמי האם אכן הכותב הנכבד ושאר הקוראים רוצים לקרוא את הביקורת הזו עלי אשכולתם או שמא זוהי טרחנות לשמה. התנשאות מיותרת.

אז אנא, חוו דעתכם בכדי שאדע אני וידעו גם חברינו כיצד להגיב בעת פוגשם טעות כזו או אחרת.
חושבני שהכרחי ואין קשר להתנשאות.
כתיבה מקצועית מתיימרת להיות ללא רבב- שגיאות פיסוק, כתיב וניקוד בכלל זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
פגשנו

רק בשביל הכיף...;)

לגופו של נידון - אני בעד.
כמובן אם תתכן פגיעה כדאי לוותר.
בדרך כלל אצל הותיקים יותר ישנה שפה של הבנה ולא מצויה פגיעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כמובן אם תתכן פגיעה כדאי לוותר.
כמובן שהביקורת צריכה להגיע ממקום טוב ובצורה מכובדת ומכבדת.
אך עדיין, קטונתי מלנתח את רגישויותיהם של הניקים האנונימיים כאן בקהילה.
ומאחר והדבר ממש חורה לי ומשאיר בי טעם לפגם ביכרתי לפתוח את הנושא לדיון.
אשמח לשמוע גם את דעות המתנגדים אם ישנם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שגיאות כתיב, אולי בפרטי.
בכל אופן רובנו עברנו כבר כיתה ה' וקצת מביך לקבל הערה כזו.

פיסוק נכון, זה החוש לנגן את המשפט נכון.
יש כאלו שעושים את זה יפה, ויש זייפנים.
לא נראה לי שביקורת תעזור בתחום הזה.
כלומר, היא תעזור לאותה פעם, אבל לא יקלטו את הנקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
רבים הם, היוצרים המוכשרים כאן בקהילה, איש איש בסגנונו וביחודיותו.
לא אחת, מתענג אני על סיפור מרגש, מאמר מוצלח או שיר עמוק. תוך כדי שנפשי מתרוממת בהנאה בלתי מוסתרת, פתאום מקבל אני חבטה עזה היישר אל מקום החיבור בין המוח והלב. שגיאת כתיב חמורה פחות או חמורה יותר, ניקוד מעוות או פיסוק בלתי הולם.
ואני, פדנט ביקורתי, משתוקק מיד לציין לכותב הנכבד את כל טעויותיו על מנת שיתקן אותם או לכל הפחות ישים את ליבו על כך ביצירתו הבאה. אך אז, עוברים להם כמה רגעים, סערתי שוככת קמעא, ואני מתחיל לשאול את עצמי האם אכן הכותב הנכבד ושאר הקוראים רוצים לקרוא את הביקורת הזו עלי אשכולתם או שמא זוהי טרחנות לשמה. התנשאות מיותרת.

אז אנא, חוו דעתכם בכדי שאדע אני וידעו גם חברינו כיצד להגיב בעת פגשנו טעות כזו או אחרת.

תודה על העלאת הנושא.
מדובר בנושא רלוונטי ורגיש מאוד, לפחות אצל חלקנו.
השאלה הזאת מתעוררת אצלי רבות,
ויותר ממנה, שאלת הנספח שלה:
כאשר אנחנו מדברים על הערה על שגיאות כתיב ודקדוק, הנושא נעשה רגיש יותר מכיוון שלא מדובר רק על הטרחנות בהדגשת הטעויות כאן בפורום. נספחת לזה השאלה הכללית: האם זה רצוי?
מי אמר שרצוי להעיר על טעויות?
האם חובה על כותבים לנקות את טקסטיהם מטעויות?

כהתחלה:
עולם הכתיבה מתחלק לשניים: אלו שאכפת להם ואלו שלא.
בתוך שתי הקבוצות האלו, קיימים גוונים רבים, אין רק שחור לבן.

בעבר דובר בפורום הרבה על נושא ההיצמדות לכללים (כאן לדוגמה, האשכול הזכור לטוב). בסופו של דבר המסקנה הייתה שאין מסקנה.
גם כאן הובאו דעות שונות.
אחד הניקים המוכרים והוותיקים (סלחו לי שאני לא זוכרת אם זה היה @ראש לשועלים או @Natan Galant ), ציין בעבר במפורש: זה לא מעניין אותי.
(ניסיתי לחפש את האשכול ולא מצאתי. סליחה.)
הגם שבתחילה רגזתי, אחרי מחשבה הבנתי שייתכן מאוד שהוא צודק.
לא בטוח שזה אמור לעניין אותו.
מי קבע שסופר צריך לכתוב בלי שגיאות?

כדי להסביר, בואו נניח את העובדות על השולחן.
סופר אינו חתום על פרוטוקול של טקסט-מוגה-לא-מוגה.
סופר, למען האמת, אינו חתום על שום פרוטוקול.
המערכות היחידות אליהן מחויב הסופר הן:
1. עצמו
2. מוסר וערכים.
ואסביר:
סופר רשאי להוציא ספר זוועתי, מחריד, נורא ואיום, מעלה בחילה, מעורר פלצות, מתחת לכל ביקורת ועוד שלל מחמאות כיד הדמיון הטובה עליכם.
מותר לו.
כל עוד הספר אינו נוגד את המוסרים והערכים המקובלים במגזר קהל היעד - שיעשה מה שבא לו.

עכשיו יבואו כל הנאורים וירגזו: אבל ספר לא מוגה זאת בושה לאומה! זה מלכלך את העולם! זה לא יפה!
ויענה להם הסופר בנונשלנטיות: זה לא מעניין אותי.

למה בכל זאת סופרים משקיעים בספרים שלהם?
בגלל סיבה פשוטה ותמימה, ושמה: שיווק. סופרים רוצים שהספר שלהם יימכר, וקוראים קונים את מה שהם רוצים.
רוב הקוראים רוצים ספר מעניין. האינטליגנטים שבהם רוצים גם ספר מוגה.
זאת הסיבה שרוב הסופרים משקיעים בספרים שלהם.

טוב. כל זה בתאוריה.
בפועל כמעט ואין סופר המוציא ספר שזוכה לשלל המחמאות שצוינו לעיל,
אבל הבסיס, לכאורה, צודק: סופר אינו מחויב להגהות את הטקסט שלו.
אם זה לא אכפת לו - זאת זכותו המלאה.

כעת נחזור לשאלת הפתיחה:
האם סופרים כאן בפורום רוצים שיעירו להם על שגיאות?
אז כן, לרובנו כאן אכפת, בצורה כזאת או אחרת. אף אחד מאיתנו לא יוציא טקסט רדוד וטפשי וחסר עריכה מינימלית. כל הכותבים בפורום הזה מקצועיים מספיק כדי לבצע הגהה בסיסית.
אבל רמת האכפתיות - היא זאת השונה בין כותב לכותב.
יש את אלו שכל אות תיסרק בשבע סריקות,
ויש את אלו שמספיקה להם הגהה בסיסית ולהעלאה.
אין טוב ואין רע. כל אדם לפי רמת האכפתיות שלו.

כמסקנה סופית:
העירו לכותבים שאכפת,
אל תעירו לכותבים שלא אכפת.

ולסיום,
מכיוון שפותח האשכול הוא מאלו שאכפת להם... ;)
כל טעויותיו על מנת שיתקן אותם
אותן
אין כזו מילה (לא בהקשר הזה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
רגע רגע תשאירו משהו:


וביחודיותו

ובייחודיותו


קימעא



פוגשינו


רבים הם, היוצרים

הפסיק מיותר


או אשכולם או אשכולותיהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
פגשנו

רק בשביל הכיף...;)

לגופו של נידון - אני בעד.
כמובן אם תתכן פגיעה כדאי לוותר.
בדרך כלל אצל הותיקים יותר ישנה שפה של הבנה ולא מצויה פגיעות.
ולסיום,
מכיוון שפותח האשכול הוא מאלו שאכפת להם... ;)

אותן

אין כזו מילה (לא בהקשר הזה)
רגע רגע תשאירו לי משהו:


ובייחודיותו



קימעא




הפסיק מיותר



או אשכולם או אשכולותיהם
WOW.....

;););););)
:rolleyes::rolleyes::rolleyes::rolleyes::rolleyes:
:D:D:D:D:D

ולגופו של ענין:
אם אפילו בפוסט שמדבר על זה יש כ״כ הרבה שגיאות,
כנראה שהמסקנה שהכותב צריך לקרוא שוב חצי שעה אחרי שכתב לפני שהוא מפרסם.
אלא אם כן, כמו ש @מ. י. פרצמן ציינה,
פשוט לא איכפת אכפת? לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נראה לי הקפנו הכל,
אז אני עוברת להודעה השנייה, גם אחת שאכפת לה:
חושבתני (חושבני - זכר, חושבתני - נקבה)
רבב- שגיאות
רווח לפני ואחרי קו מפריד.

ואני רוצה להגיד עוד משהו, ברשותכם:
זה טבעי ובסדר גמור כשלסופר יש שגיאות.
לכולנו יש שגיאות. זה בסדר, כולנו בני אדם, לכולנו מותר לטעות וכולם טועים כל הזמן.
לא צריך להסמיק או לגדף את הרגע שבו העלינו את ההודעה בעלת השגיאה המבישה.
זה לא בושות לפספס משהו.
זה כן קצת בושות כשלא יודעים משהו בסיסי, אבל לא נורא. זה גם טבעי. מדלגים על הבושות ולומדים להבא.

עוד נקודה קטנה:
לא צריך להתנצל ולהסמיק כשמישהו מתקן אותנו.
תחייכו בנימוס, תגידו תודה, תקנו והלאה.

ומניסיון כעורכת אגיד:
גם לכותבים הטובים ביותר יש שגיאות, ואפילו הרבה.
זה אנושי. זה טבעי.
אנחנו בחברה טובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ובייחודיותו
על פי האקדמיה יש מקום לשתי הצורות

טעות בידך

כך כתבתי בתחילה והעירו לי כי טעות בידי. טרם התעמקתי בעניין.

הפסיק מיותר
מדוע? וכי אין הוא בא להפסיק ולתת הסבר קצר מי הם ההם?

ולענייננו,
א. אני אישית שמח לקבל ביקורת אף על שגיאות מעין אלו שקיבלתי לעיל. תודות למבקרים.
ב. כוונתי הייתה בעיקר לשגיאות מהותיות יותר. וכן טעויות אשר חוזרות על עצמן שוב ושוב.

יאללה, תתחילו לחפש כאן טעויות, פרס למוצא את מספר הטעויות הגדול ביותר.
טענות כזב יביאו לפסילתו של השחקן עד לתום הסבב..
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לגופה של שאלה - הנה השנקל שלי:

שגיאות הקלדה - לא להעיר. הכותב עצמו שם לב בקריאה מאוחרת ומן הסתם היה מוחק לולא שעברו ג' שעות.

כתיב מלא וחסר - לא להעיר, אם לא מדובר בטעות גדולה וגורפת לפי כל החוקים. מאז שהכללים השתנו ב-2017 הדברים משתנים בין עורך לשוני למשנהו. כאן באתר אפשר להסתדר איך שנוח לכותב ובדפוס יכריע העורך הלשוני או המגיה.

טעויות פיסוק - לא להעיר. אם יש רבות ובולטות לציין באופן כללי שיש בעיות מבחינת הפיסוק, כדי לעורר את הכותב לבחון את העניין. כאן ראוי לצטט מאתר האקדמיה עצמה: "הואיל וכמה מן הדברים תלויים בטעמו, במזגו ובסגנונו של אדם, מסור
השימוש בסימני הפיסוק במידת מה לרצונו של הכותב".

את השאר כדאי לתקן, בטח, למה לא.

אממה? כשההודעה הזו ראשונה באשכול, ואין בה עוד תוכן חוץ מאותם תיקונים, זה לא הכי נעים בעין. יואיל הפדנט המסור לשים לב גם לתוכן, כשם שהיה שמח שאחרים יתייחסו לתוכן שלו.
מה גם שכאשר המעיר עצמו לא מאוד מוסמך ומנוסה, יתמלאו כל האשכולות בוויכוחים נוקדניים מתישים. למטרה זו קיים פורום עריכה לשונית ודקדוק המקצועי, ממש כאן סמוך ונראה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
וידוי אישי,
גם בעת שטורח אני לתקן שגיאות מקלדת וחיפזון, אני עושה זאת בתוך הזמן הניתן לעריכה ומשתדל למחוק את הודעתי המבישה בטרם יוסמק הכותב הנבוך, וזאת מייד לאחר ששם אני לבי לכך שהדברים הובנו והתיקונים יושמו.
העליתי את הדיון הנ"ל לאור ריבוי מקרים שחשתי כי הקורא מתכעס על תיקוני ולא שת ליבו לתקן ולהנעים את הקריאה לצופים בזמן שהנר עוד דולק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אדרבה, אני בעד. אצלי תתקן חופשי.

על הדרך, אני קופץ על האשכול לשאול שאלה שמטרידה אותי. והיא באה לידי ביטוי גם בפוסטים שלך.
כשאני כותב פוסט, לא סיפור ולא מאמר, אלא סתם תגובה או הערה, כאן בפורום,
האם מוטל עלי להביע את מילותיי בהתנסחות ספרותית גבוהה, לבאר את כוונתי ועומק דבריי בטוב טעם והשכל, או יאלה עזוב אותי משטויות, דבר איתי בשפה שלי.
כי למשל, בפוסטים שלך אתה מרבה להתנסח בצורה מאוד ספרותית. לפעמים אני בודק לראות שאני על פרוג ולא בטעות פתוח על איזה ספר תלמודי עמוק.
הנה דוגמאות:
גם בעת שטורח אני
למה לא: גם כשאני טורח.
לאחר ששם אני לבי
כנ"ל. לאחר שאני שם לב.

היו עוד הרבה דוגמאות במהלך הקריאה, לא דווקא באשכול זה, ולא דווקא אצלך, שאני שם לב לזה.
אני אישית הייתי מעדיף לקרוא פוסטים שמדברים אלי בשפה של דיבור.
כי בשונה ממאמרים וסיפורים שאני ניגש לקרוא אותם בתור חומר ספרותי, הרי שפוסטים רגילים ופשוטים משמשים יותר בדיבור, פחות ככתיבה.
אני טועה?
אם כן, תקנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בעבר דובר בפורום הרבה על נושא ההיצמדות לכללים (כאן לדוגמה, האשכול הזכור לטוב). בסופו של דבר המסקנה הייתה שאין מסקנה.
גם כאן הובאו דעות שונות.
אחד הניקים המוכרים והוותיקים (סלחו לי שאני לא זוכרת אם זה היה @ראש לשועלים או @Natan Galant ), ציין בעבר במפורש: זה לא מעניין אותי.
(ניסיתי לחפש את האשכול ולא מצאתי. סליחה.)
הגם שבתחילה רגזתי, אחרי מחשבה הבנתי שייתכן מאוד שהוא צודק.
לא בטוח שזה אמור לעניין אותו.
מי קבע שסופר צריך לכתוב בלי שגיאות?
בלת"ק.
א. מוחה על ההשוואה. כשנתן התלבט אם לפרוש מהניהול, אני קראתי כאן בקול 'שלום כתה א''.
ב. זה כאן. ולא בדיוק כפי שצוטט.
וזה
הגם שבתחילה רגזתי
כאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני טועה?
אם כן, תקנו.
נראה לי עניין של טעם וסגנון. אישית, איני רואה בכתיבה מעין זו טעם לפגם. לכשעצמי, אדרבה, מבכר אני קריאת טקסטים המנוסחים בטוב טעם וניחוח אף בעת קריאת טקסטים בעלמא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אחד הניקים המוכרים והוותיקים ציין בעבר במפורש: זה לא מעניין אותי.
טוב, עכשיו אני קורא, ואם אכן הכוונה לדבריי, בבחינת 'על ראש לשועלים בוער הכובע' אבקש למחות בנימוס:
להד"ם.
שגיאות כתיב בטקסט שאני קורא, הן דבר איום ונורא. הן עבורי כמו אשפתון מסריח בחדר המדרגות; כמו חתונת-קורונה תחת החלון בשעה שהילדים רוצים לִישׁוֹן וההורים חפצים לְיָישֵּׁן; כמו פנסיונר לפניך בכביש בפלג המנחה של ערב שבת; כמו טשולנט מקולקל; כמו פרפר מת על נברשת קריסטלים מוזהבת; כמו גרעיני חמניות בחופן פיסטוקים צרופים; כמו גליון 'אז נדברו' בספריה ליוצאי ברלין; כמו קולה זירו עם סוכר; כמו עיגול קטשופ על חולצה לפני אירוע; כמו לימון בחנות אתרוגים; כמו מצות חמץ.
ומה שכן נאמר, נאמר כאמור רק על הנישה האנושה והבלתי אנושית של הַמִּסְפּוּר בַּסַפְרוּת, עיין שם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה