קורונה למה אף אחד לא אומר כלום?

אז אני יכולה לומר לך, שבעוד כשבוע יש לנו חתונה שחיכינו לה שנים ארוכות, ואנחנו רועדים על נפשנו, כי לצערנו לא כל המוזמנים מקפידים על התקנות, וכבר הושמעו קולות על עגולי פינות וחיפופים.
יש לי גיס שהוא ואשתו לא מתכוונים להגיע. בעלי אומר לי בלחץ: הלוואי שיהיה סגר או בידוד שימנע ממנו לבוא. וזה עם המון כאב בלב, כי כאמור חיכינו לחתונה הזו והתפללנו עליה שנים ארוכות.
אם לא היו מעגלים פינות, יכלנו לבוא, בני המשפחה הגרעינית. אמנם עם חששות, אבל מתוך ידיעה שהכמות המינימלית של המוזמנים מסכנת אותנו פחות.

נ.ב. החתן והכלה והמחותנים ידעו מהן התקנות וההגבלות כשנקבע מועד החתונה, ועם זאת הזוג היה זה שביקש לקיים אותה בהקדם. זה אומר שהיו ערוכים נפשית למציאות שמכתיבה חתונות במתכונת מסוימת.
סליחה על החפירה
הנושא הוא אם יהיה 20 או 40?
או שיש כאלו שלא ישמרו על מרחק כו'?
 
בתי החולים בירושלים פשוט לא רוצים לפתוח עוד מחלקות קורונה, לכן הם שולחים לבתי חולים אחרים, התפוסה בבתי החולים היא הרבה פחות מאשר בגל הראשון.

רוב מחלקות הקורונה בבתי החולים בארץ חצי ריקים,
אפשר לראות בלוח הבקרה של משרד הבריאות.
יש 739 מאושפזים.
בשערי צדק והדסה עין כרם ובתי חולים נוספים - יש יותר ממאה אחוז תפוסה. גם במחלקות הרגילות, וגם במחלקות קורונה. לפתוח עוד מחלקות קורונה זה לא בשניה, וגם צריך מספיק רופאים ואחיות בשביל זה. מאיפה יהיה אותם, כשגם המחלקות הרגילות כל-כך עמוסות?
לא זוכרת כמה מאושפזים היו בשיא הגל הקודם, אך 739 בזמן כל-כך קצר - בנוסף למאושפזים האחרים - זה הרבה מאוד!
שתהיה רפואה שלמה לכולם!
 
בלת"ק
מי אמר שאין התפרצות אחרי הפגנות? הם פשוט לא נבדקים.
בעוד שבחתונות ושמחות רובם מאותה משפחה, וזה יוצר שרשרת בדיקות, בהפגנה הם לא מכירים אחד את השני , לא יודעים ליד מי עמדו ואין שרשרת בדיקות...
 
מי שלא ראה את הכאוס במלקות קורונה ואת המצב הלא פשוט , פשוט לא מבין.
ויש אנשים שהחופש עבורם הוא הערך העליון. הכי חשוב.
הבריאות זה אחר כך.

לא להאמין
מדויק להפליא
שחררו את בעלי כי לא היה מקום בפנימיוןת מרוב שיש הצפה של חולים שבאים עם תסמינים ממלאים את המיון הביולוגי ואז יוצאים שליליים ומעבירים אותם לפנימיות כי הם באמת חולים . יש גם איזה דלקת ראות שמסתובבת ולא ממש ברור אם זה לא קורונה שיוצא שלילי בטעות. אומרת מידיעה לא מדמיונות .
בעלי היה במיון ביולוגי שלש שעות ואמר שזה סיוט!
אחותי אחות בכתר ואומרת תנסו לא להידבק אתם לא מבינים את הסבל!
אגב יולדת אם היא חיובית זה לא נעים. לא שווה את הנופש החלומי בחיק המשפחה הלא גרעינית
ותשמרו על השוויגער וההורים אל תתפתו לצאת משפחות שלמות לצימרים
זו עניות דעתי
 
תאמינו לי ששמעתימכמה זמרים שאמרו שודוקא החתונות קרונה פי כמה יותר שמחות........
בואו שניה נודה באמת, היו חתונות שמחות ויפות,אבל--- לא מתקרב לחתונה גדולה ומלאת מוזמנים מאושרים...
מנסיון, הייתי בכמה וכמה חתונות קורונה...!!!
 
בלת"ק
באמת שקשה להיכנס לנעליים של בעלי השמחות,
אבל תסתכלו סביבכם כמה אנשים אתם מכירים שנדבקו כתוצאה מחתונות, או מהשלכות של אלו שנדבקו שם, מדובר בכמויות בלתי רגילות. אני אישית מכיר שתי חתונות שהוציאו מתוכם עשרות חיוביים עם המון המון עגמת נפש במקרה הטוב.
ממחקר שכל אחד יעשה סביבו הוא יראה ששתי המקומות המדבקים ביותר, הם החתונות והישיבות. אז לגבי הישיבות התפתרון צריך להיות סגירה הרמטית של הישיבות עם הבחורים בפנים מר"ח אלול עד אחרי יו"כ עם כל הקושי בדבר, ולהשאיר את החתונות מצומצמות.
אין ברירה, כל מי שדיבר עם חולה קורונה שקיבל את זה קצת קשה (להיות מרותק למטה במשך שבוע בלי יכולת לזוז) ואני לא מדבר על אלו שהוזקקו לסיוע נשימתי, ישמע מהם שכל הגבלה שלא תהיה מוצדקת לגמרי.
ודי, נמאס מהפוליטיקאים שכל הזמן דוחפים לפתוח הכל, כן כן אותם פוליטקיאים שדחפו לפתיחת האולמות בגלל האפליה בין זה לתרבות, בא נראה אותם עומדים היום מול מאות אנשים שסובלים כתוצאה מזה. לא תמיד צריך להיכנע ללחץ מאנשים מסוימים, שליח ציבור צריך אחריות אמיתית ותו לא.
 
JDN בתקלה אצלי לא מצליחה לחפש שם.
כשסגרו את האולמות קראתי את זה שם מפי משפטנית של משרד הבריאות וגם ציטטתי את זה פה.
בטוחה?!?!?
אצלנו מתכננים חתונה ע"פ הכללים.
עם 20 איש בכל צד- בגברים ונשים (שזה אפילו לא אחים ואחיות גיסים וגיסות- ב"ה בלע"ה)
כמעט בטוחה שזה לפי הכללים אם המחיצה אמיתית והרמטית
 
מקומם אותי שכאשר הם קבעו תאריך לחתונה הם ידעו את זה! ידעו על מגבלת 20 האנשים!
הי,
אני כלה--- והתארסתי בקורונה, ברור שידעתי שיש הגבלות (היה אז 100)
בגלל זה לא להתארס?
או לא לקבוע חתונה???
וכן אני מקווה שימצאו דרך לאפשר בשטח פתוח יותר אנשים, אולי מתחמים שונים וכו,
כמובן עם שמירה על כליי הזהירות!!!
כן,גם אני כמו כל בחורה נורמלית, רוצה אירוע גדול ושמח, (כמות האנשים משפיעה...מוכח...)
ואני יודעת שהערך העליון זה עצם זה אנחנו מקימים בית, זה לא סותר את הרצון...
 
נערך לאחרונה ב:
למה כשמספר החולים עלה אף אחד לא טרח להסביר שיש גם עלייה במספר הבדיקות ???
למה רק כשיש ירידה במספר החולים פתאום כולם מבינים שזה קשור לירידה מספר הבדיקות, אתמהה.
היו בהחלט שהסבירו וכתבו על זה.
עם זאת, היתה גם עליה אמיתית. יש תמיד עוד פרמטרים.
הזהירו שזו מגמה של עלייה, ועליית מספרי המאושפזים, החולים קשה, והנפטרים - יעלה בהמשך.
בקשו - זעקו - להיזהר, להבין את המצב, ולא כולם רצו לשמוע.
לצערינו זה הגיע. 13 נפטרים היו ביממה אחת. יש 739 מאושפזים, מתוכם כמאה מונשמים - על אף שינוי המדיניות לא מייד להנשים כמו בפעם הקודמת.

כעת יש ירידה במספר הבדיקות, ולכן גם ירידה במספר החולים. אך נראה שיש גם התחלה של ירידה אמיתית. ב''ה.
תוצאה בע''ה של אולמות ובתי ספר סגורים, וקצת יותר מודעות בציבור למצב.
נראה מה יהיה הלאה.
האם יבינו שבדרך הטבע התרחקות וזהירות - מורידים את ההדבקה, וההפך - להפך?
 
הי,
אני כלה--- והתארסתי בקורונה, ברור שידעתי שיש הגבלות (היה אז 100)
בגלל זה לא להתארס?
או לא לקבוע חתונה???
וכן אני מקווה שימצאו דרך לאפשר בשטח פתוח יותר אנשים, אולי מתחמים שונים וכו,
כמובן אם שמירה על כליי הזהירות!!!
כן,גם אני כמו כל בחורה נורמלית, רוצה אירוע גדול ושמח, (כמות האנשים משפיעה...מוכח...)
ואני יודעת שהערך העליון זה עצם זה אנחנו מקימים בית, זה לא סותר את הרצון...
מבינה
היו בהחלט שהסבירו וכתבו על זה.
עם זאת, היתה גם עליה אמיתית. יש תמיד עוד פרמטרים.
הזהירו שזו מגמה של עלייה, ועליית מספרי המאושפזים, החולים קשה, והנפטרים - יעלה בהמשך.
בקשו - זעקו - להיזהר, להבין את המצב, ולא כולם רצו לשמוע.
לצערינו זה הגיע. 13 נפטרים היו ביממה אחת. יש 739 מאושפזים, מתוכם כמאה מונשמים - על אף שינוי המדיניות לא מייד להנשים כמו בפעם הקודמת.

כעת יש ירידה במספר הבדיקות, ולכן גם ירידה במספר החולים. אך נראה שיש גם התחלה של ירידה אמיתית. ב''ה.
תוצאה בע''ה של אולמות ובתי ספר סגורים, וקצת יותר מודעות בציבור למצב.
נראה מה יהיה הלאה.
האם יבינו שבדרך הטבע התרחקות וזהירות - מורידים את ההדבקה, וההפך - להפך?
לדעתי (הקלושה) עיקר הטעות של מהירות הפתיחה היתה התחושה שזה נתן לכולנו שזה מאחורינו לגמרי ואפשר להשתולל. מקווה שפעם הבאה אנשים יבינו שעדיין צריכים להזהר ולהיות אחראים
 
אכתוב שוב את מה שכבר כתבתי.
הנדבקים הרבים מחתונות הגל הראשון היו מחתונות שנפתחו תוך רגע, בלי שום הדרגתיות, בדיקת נתונים וכו, מ50 ל250 באולם סגור וממוזג בקיצור - מדגרת קורונה.

(וגם, על פי מעט הידע שיש לי, בעיקר בחתונות שלא מאוד הקפידו בהם, ונכון, קשה להקפיד בחתונות)

אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות.

שהיה באוויר התפוח מדבקת פחות, הרבה הרבה הרבה פחות, משמעותית!

אין ספק שרוב המכריע של ההדבקות ארעו במקום סגור! אין על כך עוררין.

ההפגנות ההמוניות הם דוגמא טובה לכך...

יש כאלה שלא נבדקים? נכון. (וגם אצלינו, קהלים שלמים)

הייתה קריאה להגיע בלי פלפאונים כדי למנוע איכונים ובידודים? - גם נכון.

ועדיין, אם היו כתוצאה מההפגנות המאוד צפופות ולא זהירות הללו אלפי נדבקים חדשים - אי אפשר היה להסתיר את זה.

זה ברור שהמחשבה הזאת התבררה כלא נכונה. ברור עובדתית.

לכן במצב שבו פותחים מסעדות ומכוני כושר (בפנים) ומאפשרים הפגנות בחוץ ופותחים את הספארי,

הזוי, פשוט הזוי לאפשר חתונות רק עד 20 איש בחוץ, גם בקפסולות, גם בשטח גדול, גם בזהירות.

ברור שאם ממש לא ישמרו יהיה אפשר להידבק שם, ברור שיהיה קשה לאכוף.

אבל זה שגם אם מישהו רוצה לעשות חתונה ולעבוד קשה ולהזהר מאוד,
כדי לאפשר משהו קצת יותר הגיוני מ20 איש שזה לא מספיק אפילו לאחים אחיות הורים סבא סבתא וצלם... הוא עובר על החוק,
זה קצת הזוי יחסית למצב הכללי.
 
בטוחה?!?!?
אצלנו מתכננים חתונה ע"פ הכללים.
עם 20 איש בכל צד- בגברים ונשים (שזה אפילו לא אחים ואחיות גיסים וגיסות- ב"ה בלע"ה)
כמעט בטוחה שזה לפי הכללים אם המחיצה אמיתית והרמטית

רוצה לדעת אם זה לפי הכללים??
תשאלי אם במתחם חינמי מוסדר של עירית ירושלים אם אפשר 20 בגברים ו-20 בנשים.
 
הי,
אני כלה--- והתארסתי בקורונה, ברור שידעתי שיש הגבלות (היה אז 100)
בגלל זה לא להתארס?
או לא לקבוע חתונה???
וכן אני מקווה שימצאו דרך לאפשר בשטח פתוח יותר אנשים, אולי מתחמים שונים וכו,
כמובן אם שמירה על כליי הזהירות!!!
כן,גם אני כמו כל בחורה נורמלית, רוצה אירוע גדול ושמח, (כמות האנשים משפיעה...מוכח...)
ואני יודעת שהערך העליון זה עצם זה אנחנו מקימים בית, זה לא סותר את הרצון...

הרצון שלך הכי לגיטימי בעולם.
אצלנו הסיפור שונה.
החתן והכלה רוצים חתונה קטנה לפי התקן, ותמיד חלמו על אירוע בוטיקי ( וגם הם נורמלים, לא פחות ממי שרוצה חתונה המונית...). הבעיה שיש עוד כמה נוגעים בדבר שמערימים קשיים.
 
לא זוכרת כמה מאושפזים היו בשיא הגל הקודם, אך 739 בזמן כל-כך קצר - בנוסף למאושפזים האחרים - זה הרבה מאוד!
שתהיה רפואה שלמה לכולם!

בגל הקודם היו 750 מאושפזים בתוך שבועיים וכשסך החולים הכולל היה רבע מהיום.

ברור ללא ספק שהגל הזה קל מקודמו . יותר חולים קל ופחות מסתבכים.
אין על זה חילוקי דעות. הסכמה מלאה בכלל המערכות.
יש הרבה נסיונות לנחש למה .
 
נושא האשכול בהחלט מסביר את השיטה שאומרת שכל הרעיון של הקורונה זה צמצום הילודה
אתה וחבריך עם הקונספרציות...מומלץ ש תלכו לאבחון דחוף!או שפשוט תראו איך נראה חולה קורונה ... ותבין שיש שטויות שעדיף לא להגיד...
 
בגל הקודם היו 750 מאושפזים בתוך שבועיים וכשסך החולים הכולל היה רבע מהיום.

ברור ללא ספק שהגל הזה קל מקודמו . יותר חולים קל ופחות מסתבכים.
אין על זה חילוקי דעות. הסכמה מלאה בכלל המערכות.
יש הרבה נסיונות לנחש למה .
זה ברור כשמש למה,
המבוגרים ואנשים בסיכון פשוט נזהרים.
 
רציתי שלא יסכנו אותי. ולא את בעלי. ולא את חמי וחמותי.
כולנו בקבוצת סיכון.
שלא יציבו אותנו בצומת הקורעת של משתתפים - מסתכנים, לא משתתפים - פוגעים פגיעה אנושה במשפחה.
מאד מבינה אותך.
אנחנו בעלי ואני סרבנו להשתתף בברית של אחין.(אין להשוות לחתונה)
היה לנו מאד לא נעים,ניסו לשכנע.
אבל לא השתתפנו.
בכל מקרה זה לא חתונה ולא סבא וסבתא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה