סיפור בהמשכים לכתחילה

[הני ר.]

לא.

 

[רותי רפפורט]

"סרטונים?" המצח שלו מתקמט כמו שאני אוהבת, כשהוא לומד.
"אני לא יודע על מה אתן מדברות"
"אני ממש לא 'אתן'. ואני לא מתכוונת לדבר איתה בחיים. היא שאלה אותי אם אני ברמן ואמרה שאתה קורע מצחוק"
אני מאמינה לו שהוא לא יודע.
"אההה זה יוסי ברמן" נהרה נשפכת לו בפנים. הלב שלי גם מקבל שטיפה טובה של רענון.
יוסי ברמן סיפור עצוב. בן דוד עוד מעט בן שלושים שלא מוצא את עצמו בשום עולם.

בלת"ק.
לא אמין, מחילה.
זו הייתה השאלה הראשונה שהיא הייתה צריכה לשאול. ולא להרפות. ולא לדחות את התשובה אפילו לא לרגע, כדי לדעת האם היא יכולה להמשיך לחיות איתו וד"ל.
לא להיזכר אחרי כמה ימים, באגביות, ולמצוא איזה פתרון בזק.

 

[הני ר.]

בלת"ק.
לא אמין, מחילה.
זו הייתה השאלה הראשונה שהיא הייתה צריכה לשאול. ולא להרפות. ולא לדחות את התשובה אפילו לא לרגע, כדי לדעת האם היא יכולה להמשיך לחיות איתו וד"ל.
לא להיזכר אחרי כמה ימים, באגביות, ולמצוא איזה פתרון בזק.

מועתק מהמציאות. [הדבר היחיד שמועתק ככתבו וכלשונו]
וכששאלתי איך לא אימתת את זה דבר ראשון, אז היא ענתה לי משפט שהדהים אותי.
"לא היה לי כח למות אז הדחקתי את זה, רבנו על דברים הרבה יותר פשוטים, ולא נגעתי כמעט במהותיים"
בעיבוד אבל [לש' אבלות] החלק הראשון זה ההכחשה.
זאת היתה הכחשה.
ורק שהוא החזיר את זה במכתב, היא התפנתה לזה.

 

[אמא ומתכנתת]

מועתק מהמציאות. [הדבר היחיד שמועתק ככתבו וכלשונו]
וכששאלתי איך לא אימתת את זה דבר ראשון, אז היא ענתה לי משפט שהדהים אותי.
"לא היה לי כח למות אז הדחקתי את זה, רבנו על דברים הרבה יותר פשוטים, ולא נגעתי כמעט במהותיים"
בעיבוד אבל [לש' אבלות] החלק הראשון זה ההכחשה.
זאת היתה הכחשה.
ורק שהוא החזיר את זה במכתב, היא התפנתה לזה.

מה עם זה:

"היא סיפרה לי שאתה שאתה..
הבכי מאיים לקרוע אותי
"שאתה מגניב ויש סרטונים שלך שאתה קורע, אה..יש לה וואצאפ"

?

 

[הני ר.]

מה עם זה:

?

כל הכבוד על הערנות...
חיימסון שמעה את השם ואם שמתם לב מדובר באשה שלא חושבת הרבה או יותר מידי.
ראתה משהו---זרקה.
הגיס המבוגר מעלה סרטונים לרשת מידי פעם.
מירי במקום שעומדת לא מסוגלת לברר נתונים או לחשוב בצלילות.
על אף שמהצד לנו כצופים קל לחלק מה הכי גרוע, מה בינוני גרוע, ומה ממש סביל.
היא מעורבבת.
ואת זה ניסיתי להעביר.

 

[אמא ומתכנתת]

כל הכבוד על הערנות...
חיימסון שמעה את השם ואם שמתם לב מדובר באשה שלא חושבת הרבה או יותר מידי.
ראתה משהו---זרקה.
הגיס המבוגר מעלה סרטונים לרשת מידי פעם.
מירי במקום שעומדת לא מסוגלת לברר נתונים או לחשוב בצלילות.
על אף שמהצד לנו כצופים קל לחלק מה הכי גרוע, מה בינוני גרוע, ומה ממש סביל.
היא מעורבבת.
ואת זה ניסיתי להעביר.

בקטע שציטטתי, היא מטיחה בבעלה את ענין הסרטונים והווצאפ, ובפרק הבא הבא אין לכך כל התיחסות, עד לפרק האחרון.
אם היא מדחיקה וחיה בהכחשה לגבי הענין הזה - היא לא אמורה להעלות אותו בשיחה הראשונה שלהם.
והוא לא אמור להתעלם מזה.

 

[הני ר.]

בקטע שציטטתי, היא מטיחה בבעלה את ענין הסרטונים והווצאפ, ובפרק הבא הבא אין לכך כל התיחסות, עד לפרק האחרון.
אם היא מדחיקה וחיה בהכחשה לגבי הענין הזה - היא לא אמורה להעלות אותו בשיחה הראשונה שלהם.
והוא לא אמור להתעלם מזה.

הוא נתפס על משהו חמור שהוא עושה.
אמיתי.
בכל יום חמישי במקום ללמוד הוא "מתחזק" עם חברים [מרכאות כי אולי הוא סתם שם ואולי הוא מתחזק]
הוא עסוק בזה.
מה שלא קריטי הוא לא נמצא.
במציאות כמטפלת אני פוגשת את זה, אבל חזקה עליי אם קיבלתי ביקורת על זה כמה פעמים שכנראה בסיפורת זה לא ככה.
כי גם אם אני צודקת, אתם הרוב.
והרוב קובע.

 

[אמא ומתכנתת]

הוא נתפס על משהו חמור שהוא עושה.
אמיתי.
בכל יום חמישי במקום ללמוד הוא "מתחזק" עם חברים [מרכאות כי אולי הוא סתם שם ואולי הוא מתחזק]
הוא עסוק בזה.
מה שלא קריטי הוא לא נמצא.
במציאות כמטפלת אני פוגשת את זה, אבל חזקה עליי אם קיבלתי ביקורת על זה כמה פעמים שכנראה בסיפורת זה לא ככה.
כי גם אם אני צודקת, אתם הרוב.
והרוב קובע.

אולי אני קשת הבנה אבל לא ממש הבנתי איך זה עונה לשאלה שלי.

את כתבת:

מועתק מהמציאות. [הדבר היחיד שמועתק ככתבו וכלשונו]
וכששאלתי איך לא אימתת את זה דבר ראשון, אז היא ענתה לי משפט שהדהים אותי.
"לא היה לי כח למות אז הדחקתי את זה, רבנו על דברים הרבה יותר פשוטים, ולא נגעתי כמעט במהותיים"
בעיבוד אבל [לש' אבלות] החלק הראשון זה ההכחשה.
זאת היתה הכחשה.
ורק שהוא החזיר את זה במכתב, היא התפנתה לזה.

(שאגב, אני יכולה להסכים ולהבין, למרות שב"ה אני לא ממש מבינה בדברים כאלו)

אבל בפועל, את בעצמך כתבת אחרת בסיפור. בדו שיח הראשון ביניהם היא מתיחסת לזה.
והוא זה שמתעלם.

 

[הני ר.]

א. היא שואלת על הכל-כל מה שנודע לה מאחת בגינה.
ב.הוא עסוק רק במה שהוא אשם כי זה מה שתופס אותו בביקורת קרי מה שבאמת קרה.
ג.היא לא חוקרת דווקא על מה שנראה הכי חשוד כי היא עסוקה בלהבהל.
ד. זה עולה בהמשך.
ה. על אף שבמציאות זה יכול לקרוא, כמו שבתאונה קשה יהיה מי שיתייחס לפרטים שוליים או לא קשורים.
[זה מנגנון הגנה. להתעלם או להקצין וכו' נכלל בתוך זה] אני מקבלת שבסיפור אני אצטרך לשנות את זה שיהיה קל לעיכול.

 

[אמא ומתכנתת]

א. היא שואלת על הכל-כל מה שנודע לה מאחת בגינה.
ב.הוא עסוק רק במה שהוא אשם כי זה מה שתופס אותו בביקורת קרי מה שבאמת קרה.
ג.היא לא חוקרת דווקא על מה שנראה הכי חשוד כי היא עסוקה בלהבהל.
ד. זה עולה בהמשך.
ה. על אף שבמציאות זה יכול לקרוא, כמו שבתאונה קשה יהיה מי שיתייחס לפרטים שוליים או לא קשורים.
[זה מנגנון הגנה. להתעלם או להקצין וכו' נכלל בתוך זה] אני מקבלת שבסיפור אני אצטרך לשנות את זה שיהיה קל לעיכול.

עכשיו זה מובן יותר.
תודה.

 

[הני ר.]

ח'
בוקר???
לא מאמינה. הגיע מהר מידי. שלוימי כבר יצא לתפילה.
לא עונה לשאלות. מכינה סנדוויצ'ים, שוקו מסוג אחד. מי שלא רוצה, שלא ישתה.
מארגנת מלבישה מחתלת מסדרת מפרקת מחברת, אנחנו בחוץ.
יוצאת לעבודה. מצחיק שהעולם חי ממשיך רגיל וותיק. רבקי שכנה שלי גם יוצאת לעבוד. אני מנופפת לה לשלום. שלא תתקרב אין לי כח להחליף מילה. מוזר אף פעם לא חשבתי על זה, למה היא עובדת אם בעלה מתווך מצליח, וחמיה איש נדל"ן מוערך. אפילו את הדירה שלנו, אבא שלי קנה דרכו. מעניין למה? יש גם ציפורים מעליי. אני שמה לב לזה ולעצים שלא ידעתי מקיומם. רחוב שלם קם פתאום מול העיניים שלי.
יום יפה בחוץ. טוב שיצאתי. לא חם מידי. צריכה גם לעשות קניות לשבת חמישי היום.
הארנק איתי וגם הרשימה השבועית. אולי אני אקנה בירה ושלוימי ישתה בבית. המחשבה הזו חולפת לי כמו ברק. מעבירה יד על הפאה, מנסה לתלוש אותה. כי אצלנו בבית אין בירות. ולא יהיו.
הלוואי.
נכנסת לעבודה. יפוש ומרימי מקבלות אותי בתרועות שמחה מרגיש שלא נפגשנו חודש או יותר.
הבן של מילכה התארס אתמול, אז הן מספרות שהיה שמח. ומילכה הבטיחה עוגות להיום.
מורידה את התיק. מתיישבת. צוללת בעבודה. מרימה ראש אחרי שעתיים להפסקת קפה.
לוקחת את דפי חיי שמקופלים לצרור כבד מהתיק. מכינה נס קפה ויוצאת לשבת בחוץ במדרגות. נזכרת קצת בסמינר בהפסקות. הייתי יושבת עם חדוי ומינדי במדרגות. אז לפני דור אני זוכרת איך הבעיות שלי הסתכמו בציונים והגשת מערכים.
תוך רגע אני במערכה נוספת "....ואני מקווה שתצליחי לקבל אותי כמו שאני. אני לא הבעל שחלמת שיהיה לך ואולי את מאוכזבת אבל אני רוצה תדעי שזה ככה. שלא תתאכזבי יותר. וגם אני גמרתי לשקר עלייך. בשבוע שעבר נסענו לחברון. נתי אחיך הצטרף הזהרתי אותו לא לגלות לך.."
נתי????? אני מרגישה אגרוף לתוך הפרצוף. נתי אחי הצעיר. גם אותו הוא סוחב לכל השטויות שלו? אוי ואבוי אם השווער שלו ישמע מזה. את נתי חטפו בשידוכים. הוא מתמיד אמיתי וירא שמים.לא בחינם לקח אותו 'ראש הישיבה' הנערץ.
דחף הזויי גורם לי לחייג לרותי גיסתי.
"היי מירי מה קורה? מה זכיתי?"
"רותי שבוע שעבר נתי נסע לחברו..."
"כן. אני דחפתי אותו. היה לו מבחן רציני. והוא היה בלחץ הצעתי לו שיסע, אבא שלי היה מידי פעם נוסע למירון. אבל צפון, את יודעת גם רחוק וגם אני פוחדת לשון לבד בלילה..."
"את מה???"
"אני אמרתי לו שיסע להתפלל קצת, ולהירגע. את יודעת, הוא אמר לי שאחרי שהוא התפלל על זה הוא הרגיש הרבה יותר רגוע."
"איזה מבחן היה לו?" שאלתי בטפשות מזהירה כאילו משנה לי אם זה בגמרא או בנהיגה, מה הקשר לטייל? מה???
"בדיינות. אל תגידי שאת לא מעודכנת שאחיך הקטן עוד מעט דיין, הגזמת!"
"המ... מעניין ממש מעניין מה שאת אומרת. אה..אני חייבת לסיים אני בעבודה".
מנתקת.
משהי מאיתנו לא נורמאלית.
וזה הדבר היחיד שאני סגורה עליו, ביומיים האחרונים.

 

[יאן]

היא נשואה כבר שמונה שנים...
לוקח לה הרבה זמן להתפכח מה"פס ייצור אחיד" של הסמינר.
בוא נראה אם זה יקרה עכשיו.

 

[מנוחה כהן]

סוף סוף הנה בא

מטגנת חביתות, חותכת ירקות מוציאה לחם.

יש פה קצת חזרה, מפרק ו..
(לא מצליחה לצטט)

וגם יש המון התבוססות באותה משבצת... (הייתי מצפה לקצב קצת יותר מהיר של עיבוד)

 

[anotherית]

מועתק מהמציאות. [הדבר היחיד שמועתק ככתבו וכלשונו]
וכששאלתי איך לא אימתת את זה דבר ראשון, אז היא ענתה לי משפט שהדהים אותי.
"לא היה לי כח למות אז הדחקתי את זה, רבנו על דברים הרבה יותר פשוטים, ולא נגעתי כמעט במהותיים"
בעיבוד אבל [לש' אבלות] החלק הראשון זה ההכחשה.
זאת היתה הכחשה.
ורק שהוא החזיר את זה במכתב, היא התפנתה לזה.

למדתי מ @dvory רנד שיש סצנות שמותר להם לקרות בחיים, אבל בסיפורים הם לא מצדיקים את היותם ולא אמינים.
לא, סורי, זה לא אמין הבריחה הזו מהסרטונים. וגם אם זה באמת קרה במציאות. בסיפור זה לא מצדיק את זה.

כדי לדעת האם היא יכולה להמשיך לחיות איתו וד"ל.

אני חושבת שגם זו הגזמה, לכיוון השני. אם אישה אמרה שהוא מגניב וראתה סרטונים שלו, זה לא מגיע כל כך מהר לגרוע מכל.

 

[+shira]

משהי מאיתנו לא נורמאלית.
וזה הדבר היחיד שאני סגורה עליו, ביומיים האחרונים.

והנה הנה התפנית המיוחלת. יופי לנו
הערת אגב, לגבי המבנה - נדמה שמסיפור שנראה כמעט כמו שיר במבט ראשון, הגענו לטקסט צפוף מאוד. דחוס כמעט. בפרקים האחרונים זה הסתדר מעולה עם העומס הרגשי וחוסר הקוהרנטיות שבחשיבה שלה, אבל אולי כדאי כעת לאזן את זה מעט.

לוקח לה הרבה זמן להתפכח מה"פס ייצור אחיד" של הסמינר.

לא יודעת מה יש לכולם נגד פס הייצור של הסמנירים. בתכל'ס, אם הם מצליחים לגרום לכל כך הרבה נשים לעשות כל כך הרבה עם כל כך מעט בשביל תורה - אולי הם עושים משהו נכון.

 

[יאן]

לא יודעת מה יש לכולם נגד פס הייצור של הסמנירים. בתכל'ס, אם הם מצליחים לגרום לכל כך הרבה נשים לעשות כל כך הרבה עם כל כך מעט בשביל תורה - אולי הם עושים משהו נכון.

שאלה מעוררת מחשבה.
יש לי את התשובה אבל צריך לחשוב על ניסוח נכון.

 

[+shira]

שאלה מעוררת מחשבה.

מספיק טוב.
כי הרי תשובה חד משמעית על מידת טוב והרע בפועלם של בסמינרים -מן הסתם אין. פשוט בזירה הזו מתחשק לי מדי פעם להזכיר שלא הכל שחור בעולמנו השחור - הלבן...

 

[יאן]

בודאי שהסמינרים והישיבות פועלים נכון.
אבל בוגרי "פס הייצור" צריכים לדעת שהרבה חוקים כוחם יפה רק כדי לשמור על ההליכה בתלם.
אחרי שאדם מתבגר עליו לבחור מחדש בחיי התורה מרצונו, וכללי-ברזל שהיו יפים לשעתם, יאבדו מתוקפם.
(כמובן שאת ילדיו הוא יחנך שוב לפי אותם כללים וכן הדין נותן).
הדבר מזכיר נטיעה חדשה שהפועל תקע לה קרש בצידה, חיבר אותה אליו והזהיר אותה לצמוח ישר כמו הקרש.
עברו שנים הנטיעה הפכה לעץ יציב והקרש סתם עומד שם כמו קלוץ ודינו להתפנות משם.

ראיתי לאחרונה בספר מכתבים של רבי ישראל אל'ה וינטרוב את הנוסח שבנות הסמינרים שומעות שיעורים תיאורתיים כיצד לחיות אבל חסר להם השיעור בחיי המעשה. וכך אחת סומכים עליה שתבין מעצמה כשתיכנס לחיים האמיתיים.
עד כאן לאשכול אאר.

 

[אשר שרבר]

לא יודעת מה יש לכולם נגד פס הייצור של הסמנירים. בתכל'ס, אם הם מצליחים לגרום לכל כך הרבה נשים לעשות כל כך הרבה עם כל כך מעט בשביל תורה - אולי הם עושים משהו נכון.
[/ISPOILER]
[/QUOTE]

שאלה מעוררת מחשבה.
יש לי את התשובה אבל צריך לחשוב על ניסוח נכון.

מספיק טוב.
כי הרי תשובה חד משמעית על מידת טוב והרע בפועלם של בסמינרים -מן הסתם אין. פשוט בזירה הזו מתחשק לי מדי פעם להזכיר שלא הכל שחור בעולמנו השחור - הלבן...

אשתוק כמובן.

 

[+shira]

.