- הוסף לסימניות
- #301
קראתי, שקבוצות הסיכון מונות קרוב למיליון איש!אם יש מישהו בקבוצת סיכון שרוצה לחזור לעבודה וחושש בגלל ההדבקה, ובכל זאת חוזר, אז אין לו מה לבוא בטענות לכאלו ש"לא מהדרים בונשמרתם". למה הפרנסה שלו חשובה יותר מפרנסה של אנשים צעירים ובריאים שנפגעת בגלל הסגר?
הן כוללות אנשים מגיל בערך 65 בכל המדינה, הן כוללות השמנה, סוכרת, לחץ דם גבוה. חוץ ממחלות של ממש, כגון כליות, סרטן.
הבקשה מאנשים צעירים ובריאים היא, שישמרו על הכללים הבסיסיים.
ייתכן מאוד שאם כולם היו מקפידים, לא היה צורך בהגבלות חריפות.
קל לומר, זו המציאות - שרבים לא שומרים, ולקבל את המצב הזה, ולא לקבל לעומת זאת שקבוצות הסיכון - גם הן צריכות לחיות. להיפגש אי פעם עם משפחותיהן המורחבות. לקבל טיפולים רפואיים, אפילו רופא שיניים. חשבתם כמה זה מסוכן להם בזמנים שיש התפשטות גבוהה של המחלה?
ילדים בסיכון צריכים אי פעם חברים ולימודים, ולצאת קצת. ואפשר עוד להרחיב הרבה למה קרוב למיליון איש לא יכולים להיות בכלא, רק כי יש מציאות שרבים לא שומרים.
אף אחד לא חושב ולא חשב אי פעם, שאם כולם ישמרו תהיה אפס הידבקות. אך יש הבדל גדול אם יש הידבקות רבה או מועטה. ויש הבדל גדול אם מי שרוצה לשמור - יכול לשמור, או שהוא בתוך סביבה, שאין לו אפשרות להיזהר בתוכה, ומה שנותר לו זה להסתגר בבית.
ההדבקה לא יציבה, זה בדיוק הבעיה. רצו להגיע להדבקה יציבה על ידי שמירת הכללים על ידי כולם. מי שעוקב אחרי המספרים העולים של המאושפזים והנפטרים רואה בדיוק - שההדבקה עולה ועולה. זו הסיבה היחידה שנוקטים באמצעים חריפים יותר.המצב הטבעי הוא הדבקה יציבה ואין שום סיבה לעצור את החיים בגלל זה.
הנושאים החמים