קורונה עצות מפיחות רוח חיים והתחדשות נגד השיממון הקורונאי

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
מה יש לכם להציע לאישה משועממת שאמנם נמצאת עם הילדים בבית כל היום,
ויש לה שלל מטלות בית לבצע, אבל זה לא במובן הטכני של הענין.
הייתי רגילה לעבוד, לקום בבוקר עם מטרה, מלאת אמביציה ומרץ, תוכניות, מחשבות, וכו וכו, ועכשיו? כלום. גורנישט.
אין צפי לחזרה לעבודה כרגע בתחום שלי (אומנות הבמה)
ואנחנו כל היום בבית, ממעטים ביציאות, אני ממש מתנוונת,
וחושבת עוד כמה ימים אפשר להעביר ככה בתסכול.
תנו רעיונות במה אפשר למלא את הראש ואת היום,
מה לעשות כדי ליצור שינוי, התחדשות ועניין במציאות הכפויה הזו, בתקווה שתחלוף מהר.
נראה אתכם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אם יש לך אמביציה תירתמי את כישוריך באומנות הבמה לענין
קחו ספרון תתאמנו עליו תפקידים וכו'
והשלב השני לארגן תפאורה -סיפור בפני עצמו
כשהכל מוכן תתחיל ההצגה ותסריטו, תחלקו לכל המשפחה המורחבת העתק
זה נכס לכל החיים
כשהילדים שלי היו קטנים עשינו את זה כמה פעמים
יצא מדהים
עד היום אנחנו מסתכלים מדי פעם ומתמוגגים מנחת ומצחוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אם יש לך אמביציה תירתמי את כישוריך באומנות הבמה לענין
קחו ספרון תתאמנו עליו תפקידים וכו'
והשלב השני לארגן תפאורה -סיפור בפני עצמו
כשהכל מוכן תתחיל ההצגה ותסריטו, תחלקו לכל המשפחה המורחבת העתק
זה נכס לכל החיים
כשהילדים שלי היו קטנים עשינו את זה כמה פעמים
יצא מדהים
עד היום אנחנו מסתכלים מדי פעם ומתמוגגים מנחת ומצחוק
אהבתי את הרעיון...
אצלי הוא פחות ישים כי הילדים קטנים ממש גילאי 4 ו2.
אבל אולי לעשות להם איזו הצגונת עם קצת תפאורה, אולי תיאטרון בובות, נראה לי ילך טוב.
הם לא אוהבים שאני מנגנת, ולי זה חסר ברמות,
איך שאני מתחילה כמה צלילים הם שניהם צועקיםםם,
מרגישים שאני מתעופפת למחוזות אחרים,
לכן אולי אני פשוט אשלב שירים בהצגה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קחי את המצלמה הביתית והפיקי לעצמך סרטונים הגדול/ה מצלם השאר צופים ועוזרים בתפאורה..
סרטוני קומדיה/ הצגות יחיד אולי תמצאי לך מזה אפיק חדש
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה הזמן לצאת מהקופסא.
את נשמעת אישה עם הרבה רעיונות, תנסי להרים משהו אחר, אישי.
משהו שאולי בסוף ילך למגירה, אבל יעשה לך טוב על הלב...

עוד משהו שאני מקפידה לעשות עם עצמי.
מפנה לעצמי זמן, לדברים שאני אוהבת, למה שעושה לי טוב.
כל פעם זה מה שבא לי באותו רגע, משהו שממלא אותי ונותן לי כח להמשיך הלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הם לא אוהבים שאני מנגנת, ולי זה חסר ברמות,

תוך כדי שאת קוראת אני חושבת שאולי כל פעם תתני להם לעשות כמה צלילים בעצמם בכלי נגינה ותכניסי למקום
ולאט לאט יותר יתחברו לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מה יש לכם להציע לאישה משועממת שאמנם נמצאת עם הילדים בבית כל היום,
ויש לה שלל מטלות בית לבצע, אבל זה לא במובן הטכני של הענין.
הייתי רגילה לעבוד, לקום בבוקר עם מטרה, מלאת אמביציה ומרץ, תוכניות, מחשבות, וכו וכו, ועכשיו? כלום. גורנישט.
אין צפי לחזרה לעבודה כרגע בתחום שלי (אומנות הבמה)
ואנחנו כל היום בבית, ממעטים ביציאות, אני ממש מתנוונת,
וחושבת עוד כמה ימים אפשר להעביר ככה בתסכול.
תנו רעיונות במה אפשר למלא את הראש ואת היום,
מה לעשות כדי ליצור שינוי, התחדשות ועניין במציאות הכפויה הזו, בתקווה שתחלוף מהר.
נראה אתכם!
מזדהה איתך מאוד.
אין לי רעיונות בשבילך, אני באותו מצב בדיוק.
רק רוצה להגיד שנקודת האור שלי זה שהעניין זמני.
ובחיים הרגילים חלמתי על הימים האלה שאין מרוץ.
ולא קמים בבוקר ועפים לעבודה ולאסוף את הילדים וגלגל שלא נגמר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
זה הזמן לצאת מהקופסא.
את נשמעת אישה עם הרבה רעיונות, תנסי להרים משהו אחר, אישי.
משהו שאולי בסוף ילך למגירה, אבל יעשה לך טוב על הלב...

עוד משהו שאני מקפידה לעשות עם עצמי.
מפנה לעצמי זמן, לדברים שאני אוהבת, למה שעושה לי טוב.
כל פעם זה מה שבא לי באותו רגע, משהו שממלא אותי ונותן לי כח להמשיך הלאה.

תודה על המחמאה.
כשהתחיל הסגר הראשון אי אז...
עשינו המון דברים בבית ואיכשהו הזמן עבר בשמחה ובכיף.
ועכשיו כאילו נגמר לי...
ומה למען השם עושים איתם כל כך הרבה שעות?
זה דבר אחד.
ודבר שני, בשעות שהם כבר ישנים ויש לי קצת זמן לעצמי, מחפשת משהו למלא בו את הראש שלי שיהיה עסוק במשהו מאתגר, אבל אין לי מה!
חוץ מלשוטט בפרוג ימה וקדמה צפונה ונגבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אנחנו בית של בנות
הפקנו ממש סרט מתח ממצלמה ביתית.
עם תלבושות, אביזרים, תסרוקות, לוקיישנים מעניינים בסביבת הבית.
את תתני את הרעיון לעלילה והשאר יבוא לבד.
אין גבול ליצירתיות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תודה על המחמאה.
כשהתחיל הסגר הראשון אי אז...
עשינו המון דברים בבית ואיכשהו הזמן עבר בשמחה ובכיף.
ועכשיו כאילו נגמר לי...
ומה למען השם עושים איתם כל כך הרבה שעות?
זה דבר אחד.
ודבר שני, בשעות שהם כבר ישנים ויש לי קצת זמן לעצמי, מחפשת משהו למלא בו את הראש שלי שיהיה עסוק במשהו מאתגר, אבל אין לי מה!
חוץ מלשוטט בפרוג ימה וקדמה צפונה ונגבה.
בטח חייבים את התחושה של עשיתי משהו, וזה משפיע על כל היום.
אולי אפשר ללמוד משהו שמעניין אותך /יקדם אותך מהבית.
יש אפילו קורסים חינמיים מעולים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תודה על המחמאה.
כשהתחיל הסגר הראשון אי אז...
עשינו המון דברים בבית ואיכשהו הזמן עבר בשמחה ובכיף.
ועכשיו כאילו נגמר לי...
ומה למען השם עושים איתם כל כך הרבה שעות?
זה דבר אחד.
ודבר שני, בשעות שהם כבר ישנים ויש לי קצת זמן לעצמי, מחפשת משהו למלא בו את הראש שלי שיהיה עסוק במשהו מאתגר, אבל אין לי מה!
חוץ מלשוטט בפרוג ימה וקדמה צפונה ונגבה.
אני כל כך יודעת על מה את מדברת.
וזה מתסכל, כי את מרגישה שבא לך להרים פרויקטים ולהזיז את העולם והרגליים שלך תקועות בקרקע.
אני במקרים כאלה פשוט מייצרת לעצמי פרויקטים.
פעם זה לעצב אלבום מתנה לאמא שלי, פעם זה להעלות איזה פוסט הדרכה, וכד'.
פשוט מייצרת לעצמי פרויקטים שמצד אחד ימלאו אותי, מצד שני שמשהו יהנה מהם, שיהיה להם תועלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הם לא אוהבים שאני מנגנת, ולי זה חסר ברמות,

תוך כדי שאת קוראת אני חושבת שאולי כל פעם תתני להם לעשות כמה צלילים בעצמם בכלי נגינה ותכניסי למקום
ולאט לאט יותר יתחברו לזה
ודאי שאני נותנת להם לעשות כמה צלילים... אבל איך לומר, הילד יושב עלי, הילדה לידי וכולנו
מנגנים יחד... פשוט לא יכולה לשמוע את זה....
עדיף שינגנו על אורגנית הצעצוע שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מזדהה איתך מאוד.
אין לי רעיונות בשבילך, אני באותו מצב בדיוק.
רק רוצה להגיד שנקודת האור שלי זה שהעניין זמני.
ובחיים הרגילים חלמתי על הימים האלה שאין מרוץ.
ולא קמים בבוקר ועפים לעבודה ולאסוף את הילדים וגלגל שלא נגמר.
את צודקת.
ודאי יש משהו טוב ברגיעה הזו.
רק שזה נמשך כבר הרבה זמן ובצורה קיצונית.
קודם היו חיים אינטנסיביים, ממש קוצר נשימה, המון עשיה ועניין,
ועכשיו יש את כל הזמן שבעולם, רק תהיי בבית ותהני מהשקט.
אז מי אמר שהחיים הם לא שחור לבן?
בעצם, מה שחסר לי זה הרגשה של חידוש וריענון במצב הקיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
  • הוסף לסימניות
  • #19
יש עוד רעיונות?
אולי תעבירי להם שיעור מוזיקה עם כלי הקשה וכד'
יכולה גם ללמד אותם הבעות פנים עם חישוקים ותאטרון בובות....
לקחת סיפור שהם אוהבים ולעשות מזה הצגה והם השחקנים....
מבינה אותך מצוין ;)
גמני בתחום הבמה והאימון וזה חסר מאדדדדדד :(

אבל לרגע אני חושבת שאת ודאי לא מחפשת תעסוקה לילדים
אלא משהו למלא את עצמך.
אני למשל מאד אוהבת את המטבח וכעת יש לי יותר פניות לזה.
קחי עוד תחום שאת אוהבת ונסי אולי בו לחפש תעסוקה וסיפוק.
הרבה הצלחות.
ומאחלת לך לחזור מהר לאומנות הבמה, כי אין עליה............
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה