"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[חייט]

10 טורים בס"ת,(ויקהל, פקודי, החודש) הפרשה הכי ארוכה!

הקריאה הכי ארוכה

 

[חייט]

כל מלה נסמכת לא יכולה להיות בתנועה גדולה היינו "פיתוחי חותם " שזה חיריק מלא שורוק בוו צירה חולם וקמץ גדול
אלא בתנועה קטנה וזה "נס מכל פשע " היינו קבוץשלוש נקודות חריק חסר קמץ קטון סגל ופתח
עיין רש"י ביתרו על המילים "יפרץ בם" פעם בחולם ופעם בקמץ קטון ורש"י קורא לו חטוף

 

[גידל]

ו"מרכז" מבטאים צירי בצורה שדומה יותר לפתח כמו ה"ישועות משה" זצוק"ל.

כמו הריש של שטרֵיימל פרֵייאר אֵייכלר דֵּייטש

 

[מרובע]

כמו הריש של שטרֵיימל פרֵייער אֵייכלר דֵּייטש

לא מדוייק.
דייטש הוא כן בפתח (במקור דויטש, כמו נוי=ניי אויך=אייך וכדומה).

 

[גידל]

מנין לך?

 

[גידל]

יפה הערת! יש הרבה מה לכתוב על ה"קדמא-זקף קטן" יש נוהגים לא להתייחס כלל לקדמא, ובמקביל לסלסל מעט בזקף-קטן יותר מהרגיל, (עיין בקישור) ולפי"ז מובן מדוע הקדמא לא נחשבת לטעם, משום שאינה טעם בפ"ע, אלא רק מסבירה לנו שהזקף-קטן כאן הוא שונה מהרגיל, ולכן הכף בקמץ "וְ כׇ֨ ל ־הַנָּשִׁ֔ים".

ציטוט מהרב מזוז:
כאשר יש במילה אחת קדמא וגם זקף קטן כגון במילה "ואשתך" בתחילת פרשת יתרו. לימדו אותנו לא להתיחס לקדמא כלל. אז למה היא נכתבה?
מרן ראש הישיבה
לא מצאו המדקדקים טעם לזה. ויש שעושים קצת ניגון בקדמא.

כנראה הספרדים מנגנים את הזקף כרגיל לכן אין להם הסבר לצורך מה מגיעה הקדמא,
אבל לאלו שמשנים את הזקף, ייתכן לומר שהיא מגיעה לתת תוספת ניגון לזקף.
אפשרות נוספת שזה בכלל לא קדמא, אלא סימן שבא להורות שיש להשאיר את הסגול על כנו ולא להפוך לצירי.

 

[סערצע]

עיין שם, אולי אין 42 שורות אבל העימוד הוא אותו עימוד.

אכן לכך אף אני התכוונתי.

 

[סערצע]

אפשרות נוספת שזה בכלל לא קדמא, אלא סימן שבא להורות שיש להשאיר את הסגול על כנו ולא להפוך לצירי.

לא יתכן. עצם הקפת התיבה לזו שלאחרי' די בו לשם כך.

לעצם הנדון, יעו"ע כאן. וכפי הנכתב שם, ידוע אף לי שנוהגים להטעימו במקצת כעין 'מתג' (על־אף הקושי שבדבר מבחינה דקדוקית טהורה. ככלל ראוי להעיר, שהנאמ"ן ס"ט - אחר מחכת"ה - נוהג להגי' ולחדש מסברא אף בפסוקי המקרא; ואף אם לו לפי גדלו יאתה דרך זו, הרי רוב־ככל שלומי אמוני ישראל ימאנו מלכת בה - ויש הטועים אחריו מחוסר ידיעה).

 

[סערצע]

אתה בטוח בדבריך???

אכן כן.

מוקף נחשב מילה אחת לגבי הטעמים והניקוד

והיינו דכתיבנא.

 

[סטודיו לגרפיקה]

אפשרות נוספת שזה בכלל לא קדמא, אלא סימן שבא להורות שיש להשאיר את הסגול על כנו ולא להפוך לצירי.

במקרה שלנו קמ"ץ וחול"ם

 

[גידל]

לא יתכן. עצם הקפת התיבה לזו שלאחרי' די בו לשם כך.

כך ראיתי ב"מענה לשון" בראשית לה א.
לעצם העניין-לא די בהקפת התיבה, משום שהיא אינה מוקפת לחלוטין, ומאידך גם אינה מוטעמת, אלא משהו באמצע, והקדמא משמשת כמין מתג קל. עיי"ש.
זה לא סימן לסגול, אלא זה סימן בעלמא, כמין מתג, שאין בכוחו להפך צירי לסגול.

 

[גידל]

במקרה שלנו קמ"ץ וחול"ם

התכוונתי ל:
אֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן

 

[מרובע]

מנין לך?

השפה האידיש היא אחד הניבים של השפה הגרמנית.
יש חילופי הברות קבועות בין האידיש לגרמנית,
ביניהם: כל "אוי" בגרמנית הופך ל"אַיי" (פתח) באידיש. (כמו הדוגמאות שהזכרתי: דויטש=דַייטש, אויך=אַייך, ברויער=ברַייער, וכן הלאה.)
כל "אַיי" בגרמנית (פתח) הופך ל"אֵיי" (צירי) באידיש. (כמו אֵיינס צוֵויי. דרַיי הוא יוצא דופן ומנוקד בשניהם בפתח).

 

[חייט]

השפה האידיש היא אחד הניבים של השפה הגרמנית.
יש חילופי הברות קבועות בין האידיש לגרמנית,
ביניהם: כל "אוי" בגרמנית הופך ל"אַיי" (פתח) באידיש. (כמו הדוגמאות שהזכרתי: דויטש=דַייטש, אויך=אַייך, ברויער=ברַייער, וכן הלאה.)
כל "אַיי" בגרמנית (פתח) הופך ל"אֵיי" (צירי) באידיש. (כמו אֵיינס צוֵויי. דרַיי הוא יוצא דופן ומנוקד בשניהם בפתח).

כיון שדריי עם ריש ולכן משתנה לפתח

 

[מרובע]

נו נו.

 

[גידל]

ביניהם: כל "אוי" בגרמנית הופך ל"אַיי" (פתח) באידיש.

נכון. אך מי אמר לך שה"איי" זה פתח , אולי זה צירי במבטא חסידי כמו הריש של " שטרֵיימל?

דרַיי הוא יוצא דופן ומנוקד בשניהם בפתח).

גם כאן, מי אמר לך שזה פתח אשכנזי, אולי זה צירי חסידי?

 

[מרובע]

ככה זה באידיש הליטאית, איין צווי בצירי, ודריי בפתח. דייטש בפתח וכן הלאה.

 

[סטודיו לגרפיקה]

שאלה----
פרק לח פסוק יח
"וקומה ברוחב חמש אמות"
הבי"ת רפויה
צריך לעשות משהו כדי שזה לא ישמע "ורוחב"?

 

[מרובע]

אפשר להפריד ביניהם כך:
וואו - שינים עליונות על שפה תחתונה (כמקובל)
ב' רפויה - שפתים עליונות על שפתיים תחתונות - אבל ברפיון ולא בסגירה מוחלטת כמו ב' דגושה.

(מקובל שבלשון הקודש המקורית וואו = W ואז אין בעיה עם ב' רפויה).

 

[סטודיו לגרפיקה]

(מקובל שבלשון הקודש המקורית וואו = W ואז אין בעיה עם ב' רפויה).

זה רק אצל התימנים, לא?