"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

כל מלה נסמכת לא יכולה להיות בתנועה גדולה היינו "פיתוחי חותם " שזה חיריק מלא שורוק בוו צירה חולם וקמץ גדול
אלא בתנועה קטנה וזה "נס מכל פשע " היינו קבוץשלוש נקודות חריק חסר קמץ קטון סגל ופתח
עיין רש"י ביתרו על המילים "יפרץ בם" פעם בחולם ופעם בקמץ קטון ורש"י קורא לו חטוף
 
ו"מרכז" מבטאים צירי בצורה שדומה יותר לפתח כמו ה"ישועות משה" זצוק"ל.
1615211637712.png
כמו הריש של שטרֵיימל פרֵייאר אֵייכלר דֵּייטש
 
נערך לאחרונה ב:
יפה הערת! יש הרבה מה לכתוב על ה"קדמא-זקף קטן" יש נוהגים לא להתייחס כלל לקדמא, ובמקביל לסלסל מעט בזקף-קטן יותר מהרגיל, (עיין בקישור) ולפי"ז מובן מדוע הקדמא לא נחשבת לטעם, משום שאינה טעם בפ"ע, אלא רק מסבירה לנו שהזקף-קטן כאן הוא שונה מהרגיל, ולכן הכף בקמץ "וְ כׇ֨ ל ־הַנָּשִׁ֔ים".
ציטוט מהרב מזוז:
כאשר יש במילה אחת קדמא וגם זקף קטן כגון במילה "ואשתך" בתחילת פרשת יתרו. לימדו אותנו לא להתיחס לקדמא כלל. אז למה היא נכתבה?
מרן ראש הישיבה
לא מצאו המדקדקים טעם לזה. ויש שעושים קצת ניגון בקדמא.

כנראה הספרדים מנגנים את הזקף כרגיל לכן אין להם הסבר לצורך מה מגיעה הקדמא,
אבל לאלו שמשנים את הזקף, ייתכן לומר שהיא מגיעה לתת תוספת ניגון לזקף.
אפשרות נוספת שזה בכלל לא קדמא, אלא סימן שבא להורות שיש להשאיר את הסגול על כנו ולא להפוך לצירי.
 
אפשרות נוספת שזה בכלל לא קדמא, אלא סימן שבא להורות שיש להשאיר את הסגול על כנו ולא להפוך לצירי.
לא יתכן. עצם הקפת התיבה לזו שלאחרי' די בו לשם כך.

לעצם הנדון, יעו"ע כאן. וכפי הנכתב שם, ידוע אף לי שנוהגים להטעימו במקצת כעין 'מתג' (על־אף הקושי שבדבר מבחינה דקדוקית טהורה. ככלל ראוי להעיר, שהנאמ"ן ס"ט - אחר מחכת"ה - נוהג להגי' ולחדש מסברא אף בפסוקי המקרא; ואף אם לו לפי גדלו יאתה דרך זו, הרי רוב־ככל שלומי אמוני ישראל ימאנו מלכת בה - ויש הטועים אחריו מחוסר ידיעה).
 
לא יתכן. עצם הקפת התיבה לזו שלאחרי' די בו לשם כך.
כך ראיתי ב"מענה לשון" בראשית לה א.
לעצם העניין-לא די בהקפת התיבה, משום שהיא אינה מוקפת לחלוטין, ומאידך גם אינה מוטעמת, אלא משהו באמצע, והקדמא משמשת כמין מתג קל. עיי"ש.
זה לא סימן לסגול, אלא זה סימן בעלמא, כמין מתג, שאין בכוחו להפך צירי לסגול.
 
נערך לאחרונה ב:
השפה האידיש היא אחד הניבים של השפה הגרמנית.
יש חילופי הברות קבועות בין האידיש לגרמנית,
ביניהם: כל "אוי" בגרמנית הופך ל"אַיי" (פתח) באידיש. (כמו הדוגמאות שהזכרתי: דויטש=דַייטש, אויך=אַייך, ברויער=ברַייער, וכן הלאה.)
כל "אַיי" בגרמנית (פתח) הופך ל"אֵיי" (צירי) באידיש. (כמו אֵיינס צוֵויי. דרַיי הוא יוצא דופן ומנוקד בשניהם בפתח).
 
השפה האידיש היא אחד הניבים של השפה הגרמנית.
יש חילופי הברות קבועות בין האידיש לגרמנית,
ביניהם: כל "אוי" בגרמנית הופך ל"אַיי" (פתח) באידיש. (כמו הדוגמאות שהזכרתי: דויטש=דַייטש, אויך=אַייך, ברויער=ברַייער, וכן הלאה.)
כל "אַיי" בגרמנית (פתח) הופך ל"אֵיי" (צירי) באידיש. (כמו אֵיינס צוֵויי. דרַיי הוא יוצא דופן ומנוקד בשניהם בפתח).
כיון שדריי עם ריש ולכן משתנה לפתח
 
ביניהם: כל "אוי" בגרמנית הופך ל"אַיי" (פתח) באידיש.
נכון. אך מי אמר לך שה"איי" זה פתח , אולי זה צירי במבטא חסידי כמו הריש של " שטרֵיימל?
דרַיי הוא יוצא דופן ומנוקד בשניהם בפתח).
גם כאן, מי אמר לך שזה פתח אשכנזי, אולי זה צירי חסידי?
 
נערך לאחרונה ב:
שאלה----
פרק לח פסוק יח
"וקומה ברוחב חמש אמות"
הבי"ת רפויה
צריך לעשות משהו כדי שזה לא ישמע "ורוחב"?
 
אפשר להפריד ביניהם כך:
וואו - שינים עליונות על שפה תחתונה (כמקובל)
ב' רפויה - שפתים עליונות על שפתיים תחתונות - אבל ברפיון ולא בסגירה מוחלטת כמו ב' דגושה.

(מקובל שבלשון הקודש המקורית וואו = W ואז אין בעיה עם ב' רפויה).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה