"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

בסימנים ריאחי בקמץ
ולכ/ כך מסתבר שהרי אחרי ת"ק צריך חזוק וא"א להדגיש הא
ולכן הפתח מתחלף בקמץ
ואפשר להאריך בהסבר ובדוגמאות
 
בלעולם יהא אדם לפני הקרבנות כתוב מה כמה פעמים ונקוד המם משתנה פעם סגול ופעם קמץ ופעם פתח
וההסבר
תנועה קטנה צריכה חזוק או דגש או שוא סוגר הברה ומתחיל בפתח
אבל אם המלה הבאה מאותיות הגרון שאינם מקבלות דגש אז משתנה אמנם ח וע משתנה לסגול אבל א וה משתנה לקמץ
וכן במסעות לפעמים מעציון בצירה תחת המם ולפעמים מדבון בחיריק תחת המם והטעם היכן שזה אותיות גרון כמו מעציון העין לא מקבלת דגש ולכן המם משתנה לצירה תשלום דגש
ולכן רהיטנו אם היה הריש בפתח היה צריך חזוק דגש בהא והיא לא מקבלת דגש כיון שהיא אות גרונית ולכן משתנה לקמץ מקוה שמובן
 
'@חייט', עדיין אא"פ להכריע באופן מוחלט על־פי הסברא, שהרי ידוע היטב כי קיימות צורות יחידאיות רבות בתנ"ך (בפרט במילים המופיעות בכולו פעם אחת בלבד).
עם זאת, כפי שכבר כתבתי - בפשטות, אין שינוי קמ"ץ־פת"ח מעכב (לענין המשמעות), ודעבד כמר עבד (כשניתן לנקוט בשופי את גרסת כא"צ ושא"ס דווקני).
 
לא צריך עמותה וסעיף 46 להקים את זה. אלא מעט מרץ.. לא חושב שכאן הוא מקום טוב מכמ"ט ואכמ"ל..
לו יהי. כמובן, אין הכוונה לשיתוף שוצף של מספרי טלפון וכתובות אימייל, ופתרונות אחרים 'גם הם' באים בחשבון.
 
ולכן צריך לשים פסיק באופן מודגש אחרי מוקדה שיישמע כך "היא העולה על מוקדה, על המזבח"
עצתי היתה להיפך: לדקדק בנגינת התלישא עצמה, כך שיתפרש הימנה מובנו הנכון של המשפט.
כׇּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת, והעיקר - כאופן המועיל יותר להבנת והשגת המכוון.
 
יש אופנים שתלישא משנה משמעות בין מפסיק למחבר
כגון בפסוק לפני חמישי בפרשת שמות
עוד אלוקים שהפירוש שאמר עוד פעם מי? ה,
אבל במפסיק יהיה ח"ו עוד אלוקים
 
ואכן צריך כמובן להזהר בזה טובא, ובפרט שם.
[אם שגג - כבר כתבתי לעיל, שיש להסתפק אם אי־ההבחנה הנפוץ יועיל לפטרו מלחזור על קריאתו].
 
א. "ומבחר שלישיו טובעו בים-סוף"
מלעייל או מלרע?

ב. הניגון בשירה הוא כמו בפר' בשלח?
 
מלה הנסמכת לא מקבלת טעם
ולא בתנועה גדולה
וכן מלעיל להקל הקריאה
והדוגמא והמקור יפרץ בם
לפני מתו תורה בפרשת יתרו וברש"י שם
 
מלה הנסמכת לא מקבלת טעם
ולא בתנועה גדולה
וכן מלעיל להקל הקריאה
והדוגמא והמקור יפרץ בם
לפני מתו תורה בפרשת יתרו וברש"י שם
לא כ"כ הבנתי
אבל אני חשבתי שכן אמור להיות במלעייל, מהטעם הנ"ל, שהרי מילה נסמכת לא מקבלת טעם וא"כ היא נקראית כמילת "סוף", ומילת "סוף" נראה לי שהיא מלעייל.
מה הטעות בחשבון שלי?
 
לא כ"כ הבנתי
אבל אני חשבתי שכן אמור להיות במלעייל, מהטעם הנ"ל, שהרי מילה נסמכת לא מקבלת טעם וא"כ היא נקראית כמילת "סוף", ומילת "סוף" נראה לי שהיא מלעייל.
מה הטעות בחשבון שלי?
לא כ"כ הבנתי מה שייך מלעיל {שהכוונה למעלה במילה} במלה סוף
אבל לא טעית
אכן בים מלעיל כי נסמך לסוף
 
אבל כשהמילים מחוברות שייך (ים-סוף)

אגב, דוג' נפלאה לענין:
הפסוק האחרון בהפטרת שביעי של פסח,
"מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו כו'"
ודו"ק
מילים מוקפות נחשבות כמילה אחת לעניין הטעם. ולכן זה נקרא כמו "ימסוף"
אבל אין שום סיבה שזה יהיה מלעיל.

עושה חסד זה גם מוקף ולכן לא ממש נחשב שעושה מלעיל אלא זה כמו מילה עם שתי הטעמות "עושחסד" וההטעמה בע' ובח'.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה