"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[חייט]

בסימנים ריאחי בקמץ
ולכ/ כך מסתבר שהרי אחרי ת"ק צריך חזוק וא"א להדגיש הא
ולכן הפתח מתחלף בקמץ
ואפשר להאריך בהסבר ובדוגמאות

 

[סטודיו לגרפיקה]

בסימנים ריאחי בקמץ
ולכ/ כך מסתבר שהרי אחרי ת"ק צריך חזוק וא"א להדגיש הא
ולכן הפתח מתחלף בקמץ
ואפשר להאריך בהסבר ובדוגמאות

באר נמק!
לא כ"כ הבנתי...

 

[חייט]

בלעולם יהא אדם לפני הקרבנות כתוב מה כמה פעמים ונקוד המם משתנה פעם סגול ופעם קמץ ופעם פתח
וההסבר
תנועה קטנה צריכה חזוק או דגש או שוא סוגר הברה ומתחיל בפתח
אבל אם המלה הבאה מאותיות הגרון שאינם מקבלות דגש אז משתנה אמנם ח וע משתנה לסגול אבל א וה משתנה לקמץ
וכן במסעות לפעמים מעציון בצירה תחת המם ולפעמים מדבון בחיריק תחת המם והטעם היכן שזה אותיות גרון כמו מעציון העין לא מקבלת דגש ולכן המם משתנה לצירה תשלום דגש
ולכן רהיטנו אם היה הריש בפתח היה צריך חזוק דגש בהא והיא לא מקבלת דגש כיון שהיא אות גרונית ולכן משתנה לקמץ מקוה שמובן

 

[סטודיו לגרפיקה]

מקוה שמובן

די מובן
אעמיק בזה מחר בעזרת ד'

 

[סערצע]

'@חייט', עדיין אא"פ להכריע באופן מוחלט על־פי הסברא, שהרי ידוע היטב כי קיימות צורות יחידאיות רבות בתנ"ך (בפרט במילים המופיעות בכולו פעם אחת בלבד).
עם זאת, כפי שכבר כתבתי - בפשטות, אין שינוי קמ"ץ־פת"ח מעכב (לענין המשמעות), ודעבד כמר עבד (כשניתן לנקוט בשופי את גרסת כא"צ ושא"ס דווקני).

 

[סערצע]

לא צריך עמותה וסעיף 46 להקים את זה. אלא מעט מרץ.. לא חושב שכאן הוא מקום טוב מכמ"ט ואכמ"ל..

לו יהי. כמובן, אין הכוונה לשיתוף שוצף של מספרי טלפון וכתובות אימייל, ופתרונות אחרים 'גם הם' באים בחשבון.

 

[סערצע]

ולכן צריך לשים פסיק באופן מודגש אחרי מוקדה שיישמע כך "היא העולה על מוקדה, על המזבח"

עצתי היתה להיפך: לדקדק בנגינת התלישא עצמה, כך שיתפרש הימנה מובנו הנכון של המשפט.
כׇּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת, והעיקר - כאופן המועיל יותר להבנת והשגת המכוון.

 

[חייט]

יש אופנים שתלישא משנה משמעות בין מפסיק למחבר
כגון בפסוק לפני חמישי בפרשת שמות
עוד אלוקים שהפירוש שאמר עוד פעם מי? ה,
אבל במפסיק יהיה ח"ו עוד אלוקים

 

[סערצע]

ואכן צריך כמובן להזהר בזה טובא, ובפרט שם.
[אם שגג - כבר כתבתי לעיל, שיש להסתפק אם אי־ההבחנה הנפוץ יועיל לפטרו מלחזור על קריאתו].

 

[סטודיו לגרפיקה]

.

 

[סטודיו לגרפיקה]

א. "ומבחר שלישיו טובעו בים-סוף"
מלעייל או מלרע?

ב. הניגון בשירה הוא כמו בפר' בשלח?

 

[מ הלוי]

א. מלרע.
ב. כן.

 

[חייט]

מלה הנסמכת לא מקבלת טעם
ולא בתנועה גדולה
וכן מלעיל להקל הקריאה
והדוגמא והמקור יפרץ בם
לפני מתו תורה בפרשת יתרו וברש"י שם

 

[סטודיו לגרפיקה]

מלה הנסמכת לא מקבלת טעם
ולא בתנועה גדולה
וכן מלעיל להקל הקריאה
והדוגמא והמקור יפרץ בם
לפני מתו תורה בפרשת יתרו וברש"י שם

לא כ"כ הבנתי
אבל אני חשבתי שכן אמור להיות במלעייל, מהטעם הנ"ל, שהרי מילה נסמכת לא מקבלת טעם וא"כ היא נקראית כמילת "סוף", ומילת "סוף" נראה לי שהיא מלעייל.
מה הטעות בחשבון שלי?

 

[חייט]

לא כ"כ הבנתי
אבל אני חשבתי שכן אמור להיות במלעייל, מהטעם הנ"ל, שהרי מילה נסמכת לא מקבלת טעם וא"כ היא נקראית כמילת "סוף", ומילת "סוף" נראה לי שהיא מלעייל.
מה הטעות בחשבון שלי?

לא כ"כ הבנתי מה שייך מלעיל {שהכוונה למעלה במילה} במלה סוף
אבל לא טעית
אכן בים מלעיל כי נסמך לסוף

 

[סטודיו לגרפיקה]

מה שייך מלעיל {שהכוונה למעלה במילה} במלה סוף

למה לא שייך בזה מלעייל?

 

[מרובע]

לא שייך מלעיל במילה עם הברה אחת (ים)

 

[סטודיו לגרפיקה]

לא שייך מלעיל במילה עם הברה אחת (ים)

אבל כשהמילים מחוברות שייך (ים-סוף)

אגב, דוג' נפלאה לענין:
הפסוק האחרון בהפטרת שביעי של פסח,
"מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו כו'"
ודו"ק

 

[מרובע]

אבל כשהמילים מחוברות שייך (ים-סוף)

אגב, דוג' נפלאה לענין:
הפסוק האחרון בהפטרת שביעי של פסח,
"מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו כו'"
ודו"ק

מילים מוקפות נחשבות כמילה אחת לעניין הטעם. ולכן זה נקרא כמו "ימסוף"
אבל אין שום סיבה שזה יהיה מלעיל.

עושה חסד זה גם מוקף ולכן לא ממש נחשב שעושה מלעיל אלא זה כמו מילה עם שתי הטעמות "עושחסד" וההטעמה בע' ובח'.

 

[סטודיו לגרפיקה]

אבל אין שום סיבה שזה יהיה מלעיל.

כי אם מילת "סוף"היא מלעייל אז גם מילת "ימסוף", לא?