סטודיו לגרפיקה
משתמש סופר מקצוען
- הוסף לסימניות
- #521
כ' הלבוש שנהגו להעלות כהן או לוי אחרי ז' קרואים רק אם הם אחרוןאפשר להוסיף עוד עלייה לחזק הרי התוכחה לא נגמרת בסוף הפרשה
כ' הלבוש שנהגו להעלות כהן או לוי אחרי ז' קרואים רק אם הם אחרוןאפשר להוסיף עוד עלייה לחזק הרי התוכחה לא נגמרת בסוף הפרשה
מלרע. אפשר גם לראות שהטפחא מתחת לאות "ת". [ולא מתחת ה-"נ"]שאלה:
פר' בחוקותי פרק כ"ו פס' י"ז
"וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם" במלעיל או מלרע?
לי זה נראה מלרע כי זה לשון עתיד אבל משום מה זה מצלצל לי מלעיל
הרעיון שאין חשש לבעל קורא. מכיון שאומר בלשון נוכח על אחרים, ולא על עצמו. וכל החשש הוא רק בעולה לתורה, שכביכול הבעל קורא אומר עליו בלשון נוכח.במקום בו התפללתי בעבר, הבעל קורא היה כהן, ועלה עד סוף התוכחות.
ומשם ואילך עלו שאר קרואים.
השאלה היא האם יש בעיה בזה, ומהי.
עוד עניין, הייתי פעם במצב של צרה מסויימת, ושאלתי פוסק ידוע האם יש בעיה בכך שאני בעל קורא, ומקבל במצב רגיש זה את העליה עם התוכחות. (יש מקפידים טובא, לא לקרוא לה "קללות".) אך הוא אמר לי, שהעניין לא לעלות לעליה זו, כדי שח"ו לא יעלה אדם שהבעל קורא שונא אותו, ושלא יעלה במחשבתו ח"ו אפי' באונס, ואפי' בהעברה בעלמא כוונת "חלות" של הקללות על העולה, כי זה מסוכן.
לכן תיקנו שיעלה או הרב, שמסתמא אהוד על הבעל קורא, או הבעל קורא, כי אדם קרוב אצל עצמו ואין חשש.
ולסיום בירכני ב"ויהפוך ה' א' לך את הקללה לברכה".
לכאו' זה אפי' יותר מהודר ממה שכ' הביאור הלכה,במקום בו התפללתי בעבר, הבעל קורא היה כהן, ועלה עד סוף התוכחות.
ומשם ואילך עלו שאר קרואים.
השאלה היא האם יש בעיה בזה, ומהי.
ונסתם יכול להיות גם מלעיל וגם מלרע זה תלוי אם הוא וא"ו ההיפוך או וא"ו החיבור כידועשאלה:
פר' בחוקותי פרק כ"ו פס' י"ז
"וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם" במלעיל או מלרע?
לי זה נראה מלרע כי זה לשון עתיד אבל משום מה זה מצלצל לי מלעיל
אולי אפשר לומר כיון שבדרך כלל מחברים ברביעי כדי שיהיה חצי עליות בפרשה א' וחצי בפרשה ב' לכן עדיף לחבר בשעת הדחק עם שישי ולא עם ראשון שכך כל העליות הנותרות יהיו רק בבחוקותילכאו' זה אפי' יותר מהודר ממה שכ' הביאור הלכה,
משום שהביאור הלכה כ' שהכהן-הקורא יעלה בתור עולה שמיני עד סוף הפרשה, ובכזה מקרה יש כאן קצת סיבוך עם אמירת "חזק חזק"
ומה שאין כן בהנהגה שאתה מזכיר שאין בזה בעיה
וקצת צריך עיון מדוע לא נקט כך הביאור הלכה
כ"ה גם בנחמי' ח, י.למה במילה ממתקים אין דגש לאות תיו, הרי המם השניה במילה ממתקים היא בשווא נח?
וגם אילו היתה המילה ''ונסתם'' לשון עבר, (ו' החיבור ולא ההיפוך), המילה היתה נקראת במלרע!ונסתם יכול להיות גם מלעיל וגם מלרע זה תלוי אם הוא וא"ו ההיפוך או וא"ו החיבור כידוע
כאן הוא וא"ו ההיפוך [כי הכוונה ונסתם בעתיד] ולכן ברור שהוא מלרע
למעשה לא הבאת שום דוגמא של וא"ו החיבור שהוא מלרע הרי לא תמיד לשון עבר הוא מלעיל, רק כשהוא בוא"ו החיבורוגם אילו היתה המילה ''ונסתם'' לשון עבר, (ו' החיבור ולא ההיפוך), המילה היתה נקראת במלרע!
בלשוננו באמת מורגל לומר זאת במלעיל, אבל בתנ''ך זה לא כך-
דוגמאות- מתוך רבות-
שמות יב לב
גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ
זכריה יד ה
וְנַסְתֶּ֣ם גֵּיא־הָרַ֗י כִּי־יַגִּ֣יעַ גֵּֽי־הָרִים֮ אֶל־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה
(קשה להוכיח לציבור מדוגמא זו, משום שהטעם הוא פשטא- ופשטא לא נמצא במקום ההטעמה אלא בסוף המילה תמיד)
נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה
(קשה להוכיח לציבור מדוגמא זו, משום שהטעם הוא פשטא- ופשטא לא נמצא במקום ההטעמה אלא בסוף המילה תמיד)
אם לא הוסיפו עוד פשטא בתחילת המלה, שפיר יש להוכיח שהמלה מלרע!פשטא תמיד מגיעה בסוף המלה גם אם המלה מלעילית, ולכן ע"מ שנדע האם המלה מלעיל או מלרע, הוסיפו עוד פשטא בתחילת המלה ( עַל־כֵּ֤ן אָמַ֙רְתִּי֙ ) וה"ה לזרקא וסגול כל פעם שיש 2 זרקא או סגול זה מלעיל. וה"ה לתלישא קטנה שמגיעה לפעמים בכפילות.
מצינו וא"ו ההיפוך שהוא מלעיל כשצריך להיות נסוג אחור, וראיה מפר' (בהר כה' לה') "וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃" עי' ב"תורת הקורא" למה הוא מלעילאגב וא"ו ההיפוך הוא מלרע חזק שאינו נדחה אפי' כשצריך להיות נסוג אחור כמו "ונצבת לי שם על ראש ההר" ועוד הרבה
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים