אולי הילד הזה שלך?

  • הוסף לסימניות
  • #61
בעניין הזהירות של כיפה עם שם - זה וודאי.
ותוספת חשובה של חמותי תחי'-
ללמד את הילדים שאם מישהו נטפל אליהם
לא לצעוק "אבא" ואמא" כי זה יכול להישמע לעוברים ושבים כסתם ילד שבוכה להוריו.
צריך לצעוק "הצילו!!!!!". זה מצלצל הרבה יותר באוזני העוברים ושבים כמשהו דחוף שחייבים להביט לכיוון ולבדוק מה קורה.

זה חוץ מללמד חזור ושנן שאסור בכלל לענות לזרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
בכייף , תעשי מה בא לך
רק אל תגידו אחר כך ידינו לא שפכו את הדם הזה ודל.
ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
נכתב ע"י efrat1;1278753:
את הסיפור הבא חברתי שמעה מפי מורה בבית יעקב בעלת המעשה,
כשהיא היתה ילדה בת 4! בבני ברק! היא ירדה לבדה לגינה הסמוכה לבית.
ליד הגינה שכנה ישיבה, והנה ניגש אליה בחור ישיבה וביקש ממנה לבוא לעזור לו לסחוב סולם, והיא בתמימות הלכה אחריו לקצה הגינה, שם הבחור הציע לה לשכב על הספסל, כדי שתוכל לראות את הציפורים שעל העץ הסמוך:eek::eek::eek:
כאן הענינים התחילו להתקדם....
עד שלפתע עבר מישהו, והבחור נמלט.
הילדה שלא הבינה לאן הוא נעלם, עוד נשארה רגע על הספסל, וחיכתה שיראה לה את הציפורים המובטחות...

את המשמעות של המעשה היא לא הבינה בגיל 4, אבל את הפרצוף של אימה כששמעה את המעשה , היא לא תוכל לשכוח...

לתשומת לב...

פפפ...חחח...דדדדדדדדדדד
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אה, ולא כתבתי את זה כדי שתנעלו את הילדים בבתים,
אלא מטרתי היא שמי שנותן לילדיו להסתובב לבדם ברחוב, לא יתגאה בזה על בימת הפורום,
ואולי יחשוב על כך פעמיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
סתם כך, לשם איזון,
אני כאמא נקרעת לפעמים.

מצד אחד הילדות שלי בבית משועממות, מבקשות לרדת למטה, אני בבית באמצע משהו, או שלא בדיוק מתחשק לי לרדת למטה. אני מרשה להן לרדת עם הבימבה מתחת לבית לזמן קצוב דקות, ואז מציצה כל 5-10 דקות בחלון.

ואז מתעורר לי מצפון איך אני כ"כ חסרת זהירות ונותנת להן לצאת, מצד שני, היכולות שלי מוגבלות. אני לא יכולה לרדת באותה עת למטה, או שאין לי כח (מותר גם לאמהות הכי מסורות, לא?) אבל מצד שלישי- אי אפשר לסגור אותן בבית!
אם זה היה סיפור של יום אחד יומיים או שבוע, הייתי נאבקת בעצמי ופוסקת חד משמעית: ילד עד גיל (תמלאו לבד) לא יורד למטה גם לא לדקה לבד.
אבל זה יומיומי. אני יכולה לעמוד בזה יום, יומיים, אבל ביום רביעי, אחרי שהכוחות שלי כלו ונגמרו, אני מרשה להן לצאת.

אני כן עם יד על הדופק, למרות שיכול להיות מצב שבדיוק לקוח יתקשר ו5 דקות הראש שלי יהיה במקום אחר, אבל זה לא דבר נורמלי שילד כל הזמן יהיה בבית או שאמא תרד כל אימת שהילד חייב את ההתאווררות למטה.

אני כן יורדת איתם כל יום למטה, אבל יש תמיד את הדקות הללו הריקות, שאני נקרעת איתם.
ולפעמים אני כן עושה בניגוד למצפוני ומתירה להן לרדת בלעדיי.
לכן תיקחנה בפורפורציה. כל האמהות רוצות לשמור על ילדיהן כמה שאפשר, אבל לפעמים יש דברים שיוצאים מגדר רמת האפשרות, ועל זה נא' שומר פתאים ה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
מלפפוניתה, כל השאלה היא בנות כמה הילדות שלך.
יש דברים שאסור לעשות גם אם מאאאאד אין כוח,
וזה פשוט ענין של חשיבה.
הרי יש דברים שהכוח לא רלוונטי לגביהם ולעולם לא נרשה אותם בכל מקרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
תמיד אפשר למצוא שכנה שיושבת על הספסל ממילא, ולבקש ממנה לשים עין...
אם זה ילדות שלא צריכות השגחה צמודה, זה לא נשמע לי מטריח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
היה סיפור כאן לידי- מלפפון- תקשיבי טוב, זה ממש בשבילך:)

שבת אחרי הצהריים אמא שולחת את בנותיה לגינה עמוסת הילדים שתחת הבית ילדה בת 5 עם שתי אחיותיה הקטנות, היא רק תלביש את הקטן ותצטרף גם. אולי הכינה כריכים...
מחלון הבית היא רואה את 2 הקטנות משחקות בגינה והגדולה איננה. "טוב, בטח פגשה חברה במדרגות או שהחליטה לדלג את המדרגות בצורה אשר מאיטה את הקצב"
אחרי מספר דקות נוספות היא מביטה שוב. הגדולה עדיין לא למטה אך היא רואה גבר בלבוש חרדי בורח מהבנין בו ברגע שביתה הגדולה נכנסת הביתה בוכיה ודומעת וקולה קורע את השמים. מבועתת עד אימה ניגשת לביתה ושואלת לפשר הבכי הלא רגיל, לתדהמתה המוחלטת היא שומעת על מה שקרה ב5 דקות הללו במדרגות של הבנין...

אני- אמא הסטרית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
התלבטתי מאד אם להתערב באשכול הזה, אבל החלטתי שכן רק בגלל כמה סיפורים שקרו
ביומיים האחרונים (מאז פתיחת האשכול) ואני ראיתי אותם במו עיני...

האשכול הזה הוא זה שגרם לי לפעול בסיפור הבא:

השבוע נסעתי באוטובוס באחד מרחובות ב"ב, רח' סואן אם כי לא מידי מרכזי.
הרחוב הוא דו סיטרי, מכיוון אחד הגיע האוטובוס מכיוון שני הגיעה מונית.
פתאום האוטובוס עצר בפתאומיות ואנחנו רואים ילד בערך בן שנתיים וחצי (עוד לא היו לו פיאות)
נותן ריצה מצד אחד של המדרכה לצד השני!

אני לא רוצה לתאר לכם את הצרחות שנשמעו באוטובוס , כולם היו בטוחים ש....
בנס, גם האוטובוס וגם המונית הצליחו לעצור בשניה האחרונה.
כולם התחילו לחפש את האמא/האבא, אבל הם לא היו שם. היו שם האחים בני ה 6-8 בערך ששמרו עליו.
ברגע הראשון הם אפילו לא קלטו את מה שקרה שם..
בעקרון, אני לא אוהבת את אלו שמנסים לשנות/לחנך את כל העולם, אבל הייתי כ"כ נסערת וגם הדברים שקראתי פה באשכול גרמו לי לרדת תחנה אחת אח"כ(למרות שהיו לי עוד 10 דק' נסיעה), הלכתי לבנין ההוא ושאלתי את הילדים של מי הילד הזה, איפה אמא שלו וגם את שם משפחתם.
עליתי אליה דפקתי ולא פתחו, החלטתי שאני לא מוותרת. התקשרתי אליה בערב (התלבטתי אם להתקשר כי לפעמים כשאת מעירה בעדינות חושבים שאת היא הלא נורמלית ואת היא זו הקיצונית..)
היא מיד שאאלה אותי: אה, זה בקשר לבן שלי?
התברר שהיא אמרה לילדים שלה לחכות לה למטה בבנין והיא כבר מצטרפת אליהם והם כן יצאו מהבנין. אחרי שהיא שמעה את הסיפור היא אמרה לי שבחיים היא לא תעשה את זה שוב..
היא אמרה שהילדים שלה סיפרו משהו, אבל היא חשבה שמדובר ברחוב הסמוך (רחוב קטן וחד סטרי)
אז היא דיברה עם הילדים והוכיחה אותם אבל כשהיא שמעה שבעצם מדובר ברחוב הסמוך (להזכירכם:רחוב סואן! דו סיטרי!)עברה בה צמרמורת והיא הזדעזעה פי אלף...

הערכתי אותה שהיא קיבלה את הדברים בצורה יפה וידעה להודות ולא חשבה שמישהו בא לתקוף אותה...


וואו, זה יצא ארוך מידי,
אז תודה למי שהגיע עד פה :)

נ.ב. אני כותבת את זה לא רק כדי לשתף אלא גם כדי להראות שיש הורים שכן מעריכים את זה שבאים להעיר להם ויודעים לקבל את זה בצורה יפה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
נכתב ע"י yochp;1278717:
(ואם באתי לקחת אותה, היתה נשכבת על הריצפה בכעס...)
נו באמת, ואם היא היתה רוצה ליפול מהגג והיתה נשכבת על הרצפה גם אז כך מאפשרת?

נכתב ע"י yochp;1278721:
ולכל האמהות ששמו תודה על האמא ששולחת ילדה בגיל 3 לבד!!!
אם הייתי יודעת מי עומדת מאחורי הניק הייתי שוקלת ברצינות פניה לרווחה

את מוזמנת לפנות לרווחה כמה שאת רוצה.
תלוי מה שכונת המגורים, מה יש באזור הבית וכמה זמן הליכה.
אצלינו:
-אין כבישים בכלל! גם לא מדרכה!
-המרחק הוא 5-6 מטר!
-אני עומדת במטבח / בסלון / ורואה את כל השטח!
-וזהו מתחם של 3 גנים + בית ספר, כך שבטווח הזמן הזה של 15 דקות הבוקר,
צועדות שם כ400 ילדות + כ15 אנשי צוות שמגיעים למוסדות, ובנוסף מס' הורים בודדים שכן הולכים עם הילד הקטן לגן.

אז כל אמא ואבא,
צריכים לבדוק היטב את הנתונים בשטח, ולבדוק מה מתאים לילד ומה מסוכן!
וכן, זה גם חלק משיקול של קנית דירת מגורים - אזור המגורים, המרחק למוסדות, למכולת ולגינה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
הבטן שלי מתהפכת מהסיפורים פה....

אתן רציניות לגבי הכיפה עם שם?? גם בגיל 3?
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
ועוד סיפור-
אמא לילדה בת שנתיים ראתה את ביתה יוצאת מהבית לכיוון המדרגות. "נו מילא תעלה לשכנים קומה מעל"
אני יושבת ליד החלון בקומה 4 ורואה את בת השנים צועדת מעדנות עם עגלת בובה על המדרכה וממשיכה בקו ישיר לכביש כאילו שבת היום. לולא היו שם שתי בנות חביבות שהרימו אתה בצרחות לא יודעת איפה זה היה נגמר.
והאם אמרה: תראי מה קורה ב3 דקות שלא מסתכלים עליה. (לעניות דעתי זה היה יותר...)
היא לא תעשה את זה שוב (עד להודעה חדשה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכתב ע"י מזל בן הרוש;1278555:
לא יכולתי להמשיך לקרוא את התכתובת בלי להזדעזע!
לאלא משנה מה המצב בבית, אין בשום מצב הצדקה לתת לילד בן 6 ללכת לבד ולחצות כבישים!
כמו שברור שבשום מצב לא ילך עם פיג'מה, כך גם לא ילך לבד.
לי יש ילדה בת 6 והיא מאד עצמאית ומתחננת ללכת לבד, אבל היא יודעת שאין סיכוי בעולם!, לפני שתהיה לפחות בכיתה ג', לא תלך לבד בחיים לא לגן, לא לגינה וגם לא לשפוך את הזבל!
כביש זה לא משחק ילדים, ובתור נהגת בשכונות החרדיות רוב הילדים אצלנו לא מודעים לזה ובטוחים שזו רחבת משחקים.
אז כן גם אם המצב בבית בעייתי, עדיין צריך ללוות ילדים למוסדות, זה חושב בדיוק כמו שחשוב שיאכלו!


אני לא חולקת על דבריך ועל הדברים החמורים שנכתבו כאן באשכול,
רציתי רק לחדד את העניין של לדון לכף זכות. והאמינו לי, יש הרבה מקרים לא צפויים כגון ריצה פתאומית לביה"ח בשעת בוקר לחוצה (ללידה)
לכי תגידי להורים כאלה להחזיק את הראש, ויש עוד מקרים של חוסר ידע, ולדעתי, כמו שמלמדים בסמינרים על ניהול בית יהודי - צריך גם לחדד את כללי הבטיחות שאינם ידועים לרבים.
בימים הבודדים בין פתיחת האשכול להקפצתו - דיברתי עם ידידה, שרצתה לרוץ לעבודה ולהשאיר את ילדיה, לא אומר את הגיל מחשש לחטיפת בייצים ועגבניות...
אבל היא כלל לא הייתה מודעת למעשה החמור שהיא עמדה לעשות לולא הסברתי לה בנעימות על חומרת הדבר.
הזהרתי אותה גם - שבפרוג כבר היו שולחים לה את הרווחה ואולי אף את המשטרה, כבר היו מוציאים פאשקווילים על היותה "אמא מזניחה":)
ומהכירותי עימה, היא בכלל לא כזאת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
זה מה שמצער, אמהות לא יודעות כללי מוגנות פשוטים.

וחיי ילדיהם נתונים ל..... שה' ישמור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני חושבת שצריך למצוא איזון בין חניקת הילדים לבין עצמאות.
צריך לתת עצמאות מסוימת ואפשר לשלוח ילד בן 6-7 לחנות לקנות לחם וחלב אם זה במרחק סביר.
אבללללל-
צריך גם לחנך לזהירות.
כמה כמה חבל שרק בחו"ל יש לבתי ספר שכל לחנך לכך עם תוכניות לימוד מיוחדות וספרי ילדים מיוחדים לציבור שלנו בנושא כאוב זה.
למה אצלינו אין? מפחיד ללמד את זה אבל יותר מפחיד כשזה אכן קורה ואין לילד כלים להתגונן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
רחלי, יש גם אצלנו.
הולך ומתפתח.

פעם הניק SMESHI העלתה בפרוג חומר על מוגנות.

מאד מומלץ!

SMESHI, אפשר להניח שהג'מבו כבר לא פעיל. אולי תעלי שוב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
נכתב ע"י גלבוע;1278914:
רחלי, יש גם אצלנו.
הולך ומתפתח.

פעם הניק SMESHI העלתה בפרוג חומר על מוגנות.

מאד מומלץ!


זה שזה קיים לא אומר שהכניסו את זה לכל מוסדות הלימוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
נכתב ע"י גלבוע;1278914:
רחלי, יש גם אצלנו.
הולך ומתפתח.

פעם הניק SMESHI העלתה בפרוג חומר על מוגנות.

מאד מומלץ!

SMESHI, אפשר להניח שהג'מבו כבר לא פעיל. אולי תעלי שוב?
הנה זה.

אפשר ורצוי וחובה לחנך לזה בבית, ולא לחכות למערכת החינוך ש(לא) תעשה את העבודה.

ורק לזכור, שלא חסרים סיפורים, ואין לנו שליטה על זה, כי זה יכול לקרות גם במצבים הכי שמורים וגם מתחת לאף של ההורים, ולא יעזור כמה הם יהיו הסטריים.

הסטריה וחנק לא יועילו, רק חינוך, ----ותפילה!!
 

קבצים מצורפים

  • בטחון אישי.rar
    1.3 MB · צפיות: 34
  • הוסף לסימניות
  • #80
נכתב ע"י efrat1;1278928:
אני הזדעזעתי במיוחד כשראיתי את אי המודעות של נשים באשכול שכבר נמחק...
וכשהבעתי שם פליאה על כך שנשים לא נזהרות, היו נשים שנפגעו עד עמקי נשמתן...
אם לנשים אין שום מודעות למוגנות בסיסית, והם יכולות לדבר עם גברים זרים בטלפון במשך שעות ועל דברים אישיים, לא פלא שגם על הילדים שלהם הם לא מספיק נזהרות,
החינוך של ילדייך מתחיל בראש שלך!
אני מהאמהות שלא נותנות ללכת לבד כפי שכתבתי:
http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1276744&postcount=21
וגם לא מאלה שישוחחו עם גברים זרים ולא עם בעלי חנויות מעבר לדברים טכניים
רק השבוע ראיתי השגחה פרטית שמלשמור על עקרונות לא מפסידים:
בשבועות האחרונים הזדמן לי לקנות בחנות מסויימת מידי שבוע, כבר מהקניה הראשונה המוכר חיפש מה לדבר איתי ואכמ"ל עד שהשבוע החלטתי סטופ! בל"נ אני יותר לא נכנסת לחנות.
הלכתי לחנות מרוחקת כפול דרך ולהפתעתי מצאתי שעולה שם יותר זול חוץ ממה שהמוכר רציני ולא מקשקש בקומקום
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה