התלבטתי מאד אם להתערב באשכול הזה, אבל החלטתי שכן רק בגלל כמה סיפורים שקרו
ביומיים האחרונים (מאז פתיחת האשכול) ואני ראיתי אותם במו עיני...
האשכול הזה הוא זה שגרם לי לפעול בסיפור הבא:
השבוע נסעתי באוטובוס באחד מרחובות ב"ב, רח' סואן אם כי לא מידי מרכזי.
הרחוב הוא דו סיטרי, מכיוון אחד הגיע האוטובוס מכיוון שני הגיעה מונית.
פתאום האוטובוס עצר בפתאומיות ואנחנו רואים ילד בערך בן שנתיים וחצי (עוד לא היו לו פיאות)
נותן ריצה מצד אחד של המדרכה לצד השני!
אני לא רוצה לתאר לכם את הצרחות שנשמעו באוטובוס , כולם היו בטוחים ש....
בנס, גם האוטובוס וגם המונית הצליחו לעצור בשניה האחרונה.
כולם התחילו לחפש את האמא/האבא, אבל הם לא היו שם. היו שם האחים בני ה 6-8 בערך ששמרו עליו.
ברגע הראשון הם אפילו לא קלטו את מה שקרה שם..
בעקרון, אני לא אוהבת את אלו שמנסים לשנות/לחנך את כל העולם, אבל הייתי כ"כ נסערת וגם הדברים שקראתי פה באשכול גרמו לי לרדת תחנה אחת אח"כ(למרות שהיו לי עוד 10 דק' נסיעה), הלכתי לבנין ההוא ושאלתי את הילדים של מי הילד הזה, איפה אמא שלו וגם את שם משפחתם.
עליתי אליה דפקתי ולא פתחו, החלטתי שאני לא מוותרת. התקשרתי אליה בערב (התלבטתי אם להתקשר כי לפעמים כשאת מעירה בעדינות חושבים שאת היא הלא נורמלית ואת היא זו הקיצונית..)
היא מיד שאאלה אותי: אה, זה בקשר לבן שלי?
התברר שהיא אמרה לילדים שלה לחכות לה למטה בבנין והיא כבר מצטרפת אליהם והם כן יצאו מהבנין. אחרי שהיא שמעה את הסיפור היא אמרה לי שבחיים היא לא תעשה את זה שוב..
היא אמרה שהילדים שלה סיפרו משהו, אבל היא חשבה שמדובר ברחוב הסמוך (רחוב קטן וחד סטרי)
אז היא דיברה עם הילדים והוכיחה אותם אבל כשהיא שמעה שבעצם מדובר ברחוב הסמוך (להזכירכם:רחוב סואן! דו סיטרי!)עברה בה צמרמורת והיא הזדעזעה פי אלף...
הערכתי אותה שהיא קיבלה את הדברים בצורה יפה וידעה להודות ולא חשבה שמישהו בא לתקוף אותה...
וואו, זה יצא ארוך מידי,
אז תודה למי שהגיע עד פה
נ.ב. אני כותבת את זה לא רק כדי לשתף אלא גם כדי להראות שיש הורים שכן מעריכים את זה שבאים להעיר להם ויודעים לקבל את זה בצורה יפה...
הנושאים החמים
