נכתב ע"י תקוה;1278835:
היה סיפור כאן לידי- מלפפון- תקשיבי טוב, זה ממש בשבילך
שבת אחרי הצהריים אמא שולחת את בנותיה לגינה עמוסת הילדים שתחת הבית ילדה בת 5 עם שתי אחיותיה הקטנות, היא רק תלביש את הקטן ותצטרף גם. אולי הכינה כריכים...
מחלון הבית היא רואה את 2 הקטנות משחקות בגינה והגדולה איננה. "טוב, בטח פגשה חברה במדרגות או שהחליטה לדלג את המדרגות בצורה אשר מאיטה את הקצב"
אחרי מספר דקות נוספות היא מביטה שוב. הגדולה עדיין לא למטה אך היא רואה גבר בלבוש חרדי בורח מהבנין בו ברגע שביתה הגדולה נכנסת הביתה בוכיה ודומעת וקולה קורע את השמים. מבועתת עד אימה ניגשת לביתה ושואלת לפשר הבכי הלא רגיל, לתדהמתה המוחלטת היא שומעת על מה שקרה ב5 דקות הללו במדרגות של הבנין...
אני- אמא הסטרית.
תקוה, חשבתי על הסיפור שלך, והוא סיפור יפה אבל לא נכון.
נראה מהאשכול שכל הרחוב מלא אנשים רעים שטופי זימה ובכל רגע קורה משהו.
תנו להקב"ה לנהל את השותפות שלנו.
אם כל אמא תהיה הסטרית לשלוח את הילדות קודם כשהרחוב מלא אנשים נשים וטף, כשהיא יורדת אחרי ארגון הירקות, אז לא נוכל לגדל את הילדים.
ברור שעדיף לא לנסוע ברכב, כי אפשר להיתקל בתאונה ח"ו, וטוב יותר שילד בכלל לא ילך לגן כי מי יודע מה המטפלת עושה לו, ויש גם חברה לא טובה בבית הספר, אבל נולדנו לחיות. לא נכון להסתגר.
יש צורך באיזון, והסיפור שלך עובר את גדר ההשתדלות.
אני סתם כך לא מאמינה שגבר יעשה את זממו בתוך בנין ב2 דקות כשהוא יודע שזו שעת צהרים עמוסה וכל הרחוב שוקק ובשניה מישהו יעלה עליו.
אני לא נאיבית. יש מקרים, אבל מכאן ועד להתחיל להיכנס לאובססיות, רחוקה הדרך.
יש צורך באחריות, וגם החומר שהביאה אב"ש מעולה. למנוע מילד גדול לרדת למטה לבד כי אולי ושמא, זו לא חובת ההשתדלות.
מה כן, אם הגן רחוק, ילד בן 4 אינו גדול דיו. יש להיות עם יד על הדופק, ולא לשלוח ילדים קטנים עם אחות/ ביבי סיטר שלא מסוגלת לשמור עליהם.
אבל מכאן ועד להיכנס להיסטריה- זה מזיק לילדים נפשית ולא טוב בשביל האם.