התייעצות איך להגיד לה בלי לפגוע

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכון מאד.
אני לא הולכת סתם לעשות מה שאומרים לי פה, רק מקווה קודם לשמוע מנסיון של אחרים מה עבד ומה לא. וגם לפעמים יש פטנט פשוט שאי אפשר לקבל אלא דרך חכמת המונים
הלוואי שהיה בזה פטנט פשוט

הפטנט היחיד שאני מכיר זה:
(ואני מכיר, לצערי)
לאהוב, להכיל, ולקבל
בכל מצב, בכל זמן

זה נכון לגבי ההורים
וק״ו לגבי האחים הגדולים
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #23
אתם רוצים סרטונים ביוטיוב שפתוחים בנטפרי ומסבירים איך לפרוץ מנעול? (אני לא מבין את זה שאומרים שהיא תגלה)
אני גם לא ממליץ בכיוון הזה, בכלל לא הבנתי מה הארון קשור למצבה הרוחני, ואם תגלו שם סיגריות זה ישנה משהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
זו גישה שנובעת משתלטנות. אתם לא זקוקים לכוח כדי לעזור לה.
היא תפתח רגרסיה קשה אם תפתחו "אסטרטגיות" זו לא מלחמה. זו בן אדם.
לא "כוח" במובן הזה. כוח במובן של מרחב אפשרויות ויכולות.
ברור שצריך אסטרטגיה, גם אם אבחר ב"הכלה" וכאלה, עדיין אבנה שיטה ברורה איך לעשות זאת.
בנוגע לשתלטנות- אני מודה שיש לי מזה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכון מאד.
אני לא הולכת סתם לעשות מה שאומרים לי פה, רק מקווה קודם לשמוע מנסיון של אחרים מה עבד ומה לא. וגם לפעמים יש פטנט פשוט שאי אפשר לקבל אלא דרך חכמת המונים
ומי אמר שזה מניסיון אולי זה עוד נער/ה שיש להם כזה ארון ולכן אומרים בשופו"א לא לפתוח או להפך אחד/אחת חסרי אחריות שאומרים בטח לפתוח מיד בידיעתה/לא בידיעתה בלי לדעת רקע וכו'
לכן אני חושב שזה חסר אחריות בכלל לשאול שאלות מהסוג הזה בכל פורום מכובד ככל שיהיה מבלי לדעת מי עונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני אגיד כצמה דברים.

א.
אני חוזרת בי
גיל 15 כן צריך יותר להתערב.
לא את,
לא בהכרח לפתוח את הארון,
אבל כן יש להורים יותר אחריות.

ב.
אני נהנית מאחות
כי הדבר המשמעותי בו הוא
שהיארון נעול.
זה בזה הרבה טוב.
זה שאף אח אחר לא חשוף לזה

ג.
אפשר להתעלם מהארון להתיחס לכל השאר
כל מה אמרת שההתנהגות שלה הולכת לכיוון לא טוב.
יש הדרכות למצבים כאלה,
הרבה נעמי סובות והרב דן טיומקין וכדומה.

ד.
לחזק את הקשר הכל דרך.
שאתם תהיו אנשי הסוד שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
למצוא תחליפים מתאימים, להתיר לה דברים לא קריטיים, לצוות לה חברה טובה, לתת לה חומר קריאה או שמיעה

רעיונות מצוינים.
בלי לפתוח את הארון,
אפשר לעשות אותם עכשיו.

חלק מלהיות הורה למתבגר
זה ללמוד להתנהל באי וודאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
למצוא תחליפים מתאימים, להתיר לה דברים לא קריטיים, לצוות לה חברה טובה, לתת לה חומר קריאה או שמיעה
שלב ראשון בכל אסטרטגיה
זה ״הכר את האויב״ ;)

קחי אותה ליציאה זוגית בגלידה
דברי איתה על חברות
תזמיני אותה לשבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
דברתי אם ההורים שלי והם מסרבים לבקש ממנה לפתוח את הארון לפניהם כי זה יפגע בה.
נו ואת לא סומכת עליהם?
אני צריכה למצוא עבור ההורים שלי את האפשרות לפתוח את הארון בלי לפגוע בה, או בלי ידיעתה או משהו אחר.
הם ביקשו ממך?
אני ממש פוחדת עליה.
מצויין! כיף לה שיש לה אחות דואגת, זה הזמן שלך לקרב אותה, לפנק אותה, לתת לה אהבה וחום.
סיכוי גבוה שאם היא תרגיש ממש בנוח אצלך, בלי לחשוש מביקורת ו'חפירות', היא מעצמה תחשוף בפנייך את מה שהיא מסתירה מאחרים.
האחות הזאת בתקופה האחרונה משנה קצת את ההתנהגות, כך אני מרגישה
גם ההורים שותפים להרגשה הזו?
גם אם אבחר ב"הכלה" וכאלה, עדיין אבנה שיטה ברורה איך לעשות זאת.
את האמא או האחות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הלוואי שהיה בזה פטנט פשוט

הפטנט היחיד שאני מכיר זה:
(ואני מכיר, לצערי)
לאהוב, להכיל, ולקבל
בכל מצב, בכל זמן

זה נכון לגבי ההורים
וק״ו לגבי האחים הגדולים
- ואם זה לא עובד, ד"ר?
- תגביר את המינון
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הייתי שמחה לקבל עצה בדבר חשוב שמטריד אותי מאד. יש לי אחות בת 15 שיש לה ארון פרטי עם מנעול. היא לא מוכנה להראות לאף אחד מה יש לה שם, לא לאחים ולא להורים. היא אומרת - זה דברים אישיים. אני האחות הגדולה (כבר נשואה) שמרגישה די אחריות על הבית, כי ההורים שלי שיהיו בריאים מאד מאד עדינים וחלשי אופי.
מתערבב לי מה שאני רוצה לומר אבל אני חייבת להסביר את כל זה.
האחות הזאת בתקופה האחרונה משנה קצת את ההתנהגות, כך אני מרגישה, ולא לכיוון טוב. אני בטוחה שיש לה דברים לא טובים בארון ההוא.
דברתי אם ההורים שלי והם מסרבים לבקש ממנה לפתוח את הארון לפניהם כי זה יפגע בה. ואני חושבת שהם סתם פוחדים ממנה ולא רוצים להיות הורים נאחסים. אבל זה סכנה גדולה לדעתי. חייבים למצוא דרך לברר מה יש לה שם. אני ממש פוחדת עליה.
אני צריכה למצוא עבור ההורים שלי את האפשרות לפתוח את הארון בלי לפגוע בה, או בלי ידיעתה או משהו אחר.
אם מישהו עבר דבר דומה ויכול לשתף מנסיון, או שיש לו רעיון טוב - יבורך משמיים
סליחה שאני מתעצבנת, מה זה קשור אלייך מה יש בארון? גם אם עובר עליה משהו זה לא קשור אלייך, מה שאת יכולה לעשות זה להתפלל עליה, להחמיא לה, לתת בה אמון, להאיר לה את הנקודות הטובות שבה, לשתף אותה בחייך ואולי זה יגרום לה לשתף גם כן, לא לבקר, לא להעיר, לא להחליט עליה כמובן, לא לחנך, לאהוב פשוט לאהוב, ותסמכי על ההורים הם רואים אותה בדיוק כמוך ולא בטוחה שהם חלשי אופי ולא בטוח שמותר לבת לבקר את הוריה, אולי את יכולה להאיר להם את מה שאת חושבת בדרך של כבוד, אבל אני דווקא חושבת שעדיף לאחותך הורים חלשי אופי כהגדרתך מאשר הורים שתלטנים שפותחים ארונות בסתר,
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לפתוח לנערה בת 15 ארון אישי בכוח - זה אחד הדברים שיכולים להזיק יותר מכל הנזקים שכבר קרו אצלה, אם קרו.
ההורים נוהגים בשכל רב שהם לא מנסים לעשות דבר כזה.
זה חודרני, זה משפיל, זה כניסה בכוח לגבולות האישיים שלה - וזה יוצר פגיעה בנפש.
זה ודאי יגרום בנוסף לנזק הנפשי גם נזק רוחני.
אין מצב לתועלת אמיתית על ידי דרכים מהסוג הזה!

להיכנס למאבק ולמלחמה - זה עצמו ידרדר את המצב.
אם יש אפשרות לנהוג בה בכבוד, בגובה העיניים, תוך שמירת הגבולות שלה, ותוך יצירת אמון אמיתי -
יש סיכוי שיקרו דברים טובים. לפחות לא יקרו נזקים נוספים וקשים בנוסף למה שכבר קיים.
ואם לא מסוגלים ללכת בדרך הזו, אלא רק במאבק - כדאי לסגת אחורה, להפסיק להתערב ולהמשיך להתפלל עליה
מרחוק מתוך אהבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
למצוא תחליפים מתאימים, להתיר לה דברים לא קריטיים, לצוות לה חברה טובה, לתת לה חומר קריאה או שמיעה
אני יאמר בפחות עדינות
יכול להיות שאתם לא מסכימים עם הדרך של ההורים וחושבים שהם עדינים וכו
אבל הנתונים הם שזה החיים שלה היא לא ילדה קטנה ויש לה את ההורים שלה שאחראים עליה
ואת האחות וגם אם במקרים קיצוניים מאוד האחות צריכה להתערב בניגוד לדעת ההורים
זה בוודאי לא איך לפרוץ את הארון של אחותה הלא נשואה בניגוד לדעת ההורים
כשאתם בכלל לא גרים בבית ולא ההורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אתם רוצים סרטונים ביוטיוב שפתוחים בנטפרי ומסבירים איך לפרוץ מנעול? (אני לא מבין את זה שאומרים שהיא תגלה)
אני גם לא ממליץ בכיוון הזה, בכלל לא הבנתי מה הארון קשור למצבה הרוחני, ואם תגלו שם סיגריות זה ישנה משהו?
אם אגלה סיגריות - ארקוד משמחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
סליחה שאני מתעצבנת, מה זה קשור אלייך מה יש בארון? גם אם עובר עליה משהו זה לא קשור אלייך, מה שאת יכולה לעשות זה להתפלל עליה, להחמיא לה, לתת בה אמון, להאיר לה את הנקודות הטובות שבה, לשתף אותה בחייך ואולי זה יגרום לה לשתף גם כן, לא לבקר, לא להעיר, לא להחליט עליה כמובן, לא לחנך, לאהוב פשוט לאהוב, ותסמכי על ההורים הם רואים אותה בדיוק כמוך ולא בטוחה שהם חלשי אופי ולא בטוח שמותר לבת לבקר את הוריה, אולי את יכולה להאיר להם את מה שאת חושבת בדרך של כבוד, אבל אני דווקא חושבת שעדיף לאחותך הורים חלשי אופי כהגדרתך מאשר הורים שתלטנים שפותחים ארונות בסתר,
במטותא
אני חולק על זה
זה קשור אליה ועוד איך

נכון שאסור לה לפתוח את הארון
אבל גם אסור לה להתעלם

גם אם עד היום הם לא היו כ״כ בקשר
היא חייבת לחזק את הקשר

גם אם עד היום היא לא התעניינה בה מידי
או לא יצאה איתה לבד, או שיתפה אותה בחייה
היא חייבת לצאת איתה, לשוחח איתה, להתעניין בה
לשתף אותה במה שהיא עצמה עוברת
בקשיים שלה עצמה…

במשפט אחד
לאהוב באמת, בלי ביקורת או שיפוטיות

יכול להיות שהכל בסדר וזה יעבור
אבל אם ח״ו לא
שתגיד תודה לה׳ שנתן לה זמן לבנות קשר אוהב ומכיל לפני המבול

אני אומר את זה מידיעה
כל מחמאה, כל תשומת לב
יכולים להשפיע בשלב הזה פי כמה וכמה מההמשך

נכון, זה לא מחייב שהכל יהיה בסדר
יש כאלה שהרעיפו עליהם חום ואהבה, ועדיין…

אבל זה בהכרח ישפיע
על המינון, על התקופה, על השלב שאחרי

בהצלחה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
הסקרנות אוכלת אותך... מובן לגמרי.
בואי רגע נחשוב ברצינות.
מה היא מסתירה שם?
אולי שום דבר רציני והיא רק מנסה לבחון אם מאפשרים לה פרטיות?
אולי יש סתם שם משהו שהוא מביך בעיניה משום מה?

אבל לצורך הדיון בואי נניח שהארון מלא חלילה בבגדים פרוצים ו3 אייפונים.
מה חשבת לעשות בנידון? שההורים שלך יפרצו לה את הארון ואז היא תברח מהבית ויותר לא תשתף אותם בכלום? יותר טוב ככה?

אם יש לך חשד רציני כדאי מאד להתייעץ עם אנשי מקצוע, מה שזה לא יהיה הפתרון הוא כנראה לא לפרוץ לה את הארון.

גם אם נלך על האופציה הגרועה: הארון מלא בבבגדים פרוצים לגמרי שהיא בורחת בלילות ומסתובבת איתם - הפתרון הוא לאהוב ולקבל אותה, ולא ללכת נגדה, דווקא אם היא הגיעה לשפל כזה כל חיכוך קטן יכול להוריד אותה לתהום.
ומאידך גם אם היא בסך הכל שומרת שם איזו בובה מרוטה ומתביישת שיגלו שהיא עדיין קצת תינוקת - גם כן אסור לפגוע בה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת
שלום לכולן, הרבה זמן התלבטתי אם לפתוח את האשכול הזה, אבל הרגשתי שזה ממש 'מתבקש'.

רכישת תכשיט ובטח שמדובר ביהלומים היא בדרך כלל החלטה משמעותית, אבל גם כזו שמלווה בהרבה התלבטויות. בין אם זה עבור שמחה משפחתית קרובה, מתנה לחג או כהשקעה אישית – כולנו רוצות לדעת שהכסף שלנו הולך למקום הנכון ושאנחנו נקבל את התוצאה הכי טובה שאפשר להפיק.

אני מגיעה מבית שבו עולם היהלומים הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. גדלתי לתוך הידע הזה, ודרך המשפחה שלי שנמצאת עמוק בבורסה, למדתי לראות את הדברים "מבפנים" – לא רק את האבן כחומר גלם, אלא את כל התהליך שבו היא הופכת לתכשיט.

לאורך זמן ראיתי את הפער הגדול: אנחנו כציבור או כאדם פרטי משקיעים המון כסף בתכשיטים לשמחות, חגים וציוני דרך אבל לא תמיד יש לנו את הכלים לדעת מה באמת איכותי ואיפה המחיר מוצדק.

החלטתי לעשות קצת סדר בשיקולים החשובים באמת שכל אחת חייבת להכיר:

המודל והשיבוץ: שהוא הסוד למראה יוקרתי (וחסכוני)
יש נקודה אחת שחשוב לי להדגיש, כי היא לעיתים קרובות הופכת תכשיט מ'נחמד' ל'מרהיב': המודל והשיבוץ.


לפעמים משקיעים ביהלום, אבל המודל של התכשיט פשוט "בולע" אותו. מודל כבד עם המון זהב שסוגר את האבן, חוסם את כניסת האור וגורם ליהלום להיראות קטן וחבוי במקום לנצנץ.

הסוד הוא לבחור מודל אלגנטי שנותן ליהלום את הבמה. שיבוץ נכון ודק מרים את האבן ויוצר מראה אצילי הרבה יותר. וחוץ מהעניין האסתטי – היום כשמחירי הזהב כל כך גבוהים, מודל עדין וחכם פשוט חוסך לכן כסף על משקל זהב מיותר שכמו שאמרנו לא באמת תורם ליופי

איך לא לשלם על מה שהעין לא רואה?

אפשר למצוא יהלומים במחירים מעולים שנראים מיליון דולר. הסוד הגדול הוא שיש פגמים שקיימים באבן אבל הם בלתי נראים לעין ללא מיקרוסקופ ואז לא נשלם על דירוג גבוה.

תעודה גמולוגית – הביטוח שלכן!

לעולם אל תקנו יהלום בלי תעודה ממעבדה מוכרת. זה ה"תעודת זהות" של האבן והביטחון שלכן שמה ששילמתן עליו הוא אכן מה שקיבלתן.


אני פותחת כאן את האשכול לכל מי שמתלבטת לפני קנייה, רוצה להבין מושגים או פשוט מחפשת עצה טובה איך לבחור תכשיט שבאמת יחמיא לה.

מוזמנות לשאול הכל, ובנושאים הבאים, נדבר גם על ההבדלים שכולן שואלות עליהם בין יהלומי מעבדה לטבעי……
הנה לכם תיאור מקרה בשינוי ובטשטוש מגדרים, מגזרים, ושאר פרטים מזהים. הטלפון הסלולרי שלי (להלן: הפלאפון) שבק חיים לכל חי, ובשל העובדה שהתיקון שלו עולה בדמים מרובים וכן הוא שייך לדור 3 הגוסס, שמתי פעמי אל חנות פלאפונים בעירי הקטנה.

בבואי אל הקיטון הצנוע שבו שוכן החנות, התגלה בפני מוכרן נחמד וידידותי למשתמש, שהיה עסוק בלהבהיר ולהסביר לקונה כלשהו את החסרונות והמעלות של המכשיר הספציפי שאותו הוא ביקש לקנות. נעמדתי בצד ממתין בסבלנות לתורי. אך ההסבר התארך מאחר שהקונה החליט לנייד כמה מספרים לחברת סלולר אחרת על מנת לקבל הנחה על קניית הפלאפון, (גלוי נאות: אף אנוכי תכננתי לעשות זאת) המשכתי להמתין בסבלנות לתורי.

תוך כדי התרחשות הניוד התגלעו מספר תקלות שפתרונן נמשך משך כמה דקות ארוכות נוספות, עדיין המתנתי בסבלנות לתורי, ובינתיים אף נוספה אחרי לקוחה נוספת שהמתינה לקבל שירות כלשהו. לאחר פתרון כל התקלות, הפעלה מחדש של מסוף האשראי וחתימה על תעודת האחריות, נפנה הלוקח המאושר לצאת מן החנות ופלאפונו בידו.

והנה רק פונה אלי המוכרן לשאול לרצוני, נכנס אל החנות איש נכבד לבוש בחליפה מוקפדת פאותיו וזקנו עשויים מעשה חושב, וכל כולו אומר כבוד האדם, הוא פוסע פסיעה גסה ומעודנת אל עבר הדלפק ותיכף מתחיל להנחית את שאלותיו, מה ההבדל בין 4x4 ל־5x5 והאם זה נכון שחברת QLYX וחברת Escolls הם בעצם אותה החברה שיש לה שני מותגים ובעצם אין שום הבדל טכני בין Q22 ל־6x6.

אני לא יודע מה גרם לאיש הנחמד מאחורי הדלפק לענות לשאלותיו של הלה במקום לעזור לי. אבל ברגע שזה קרה, הסבלנות הנצחית שלי, שעזרה לי להמתין בתור במשך רבע שעה בלי לפלוט שום רמז לחוסר נחת או לשעמום גובר, אותה מידה מפוארת התאיידה ובמקומה הופיעו כעס ועלבון.

אך היות שאני אדם ביישן (יש שיקראו לזה: פראייר או נמושה), מסוג האנשים שישלמו קנס שהם קיבלו מהפקח שלא בצדק ולוּ כדי לא להרים טלפון כדי להסביר או להתחנן. מאלו שאם אתה גורם להרגיש שאתה מאכזב אותם הם ייקנו ממך מקרר בשלושת אלפים ₪ מאותם טיפוסים שנכנסים לחנות מודדים חליפה ותוך חמש דקות הם בחוץ, למרות שהם לא לגמרי בטוחים שהדוגמא מוצאת חן בעיניהם והשרוול נראה להם קצר מדי, רק בגלל שהזבן אמר שזה בסדר. בגלל כל זה – לא דפקתי על הדלפק, לא צווחתי ולא צעקתי, גם לא אמרתי את דברי באסרטיביות – פשוט הלכתי משם.

וזאת לא הפעם הראשונה, הסיטואציה הזאת חוזרת על עצמה בחיים שלי לא פעם, בכל מקום שבו נדרשים מרפקים כדי לקבל שירות אני פשוט הולך, ולכן יש חנויות שלעולם לא אכנס אליהם כמו אותה חנות שנמצאת ליד ביתי חנות מסוג "טמבור" (אין לי מושג מה המילה הזאת אומרת). וכשאני זקוק לכל מיני דברים שנמצאים בה, אני תמיד אצעד עשרים דקות כדי להגיע לחנות שנמצאת בצד השני של השכונה והיא יקרה יותר בעשרה אחוזים בממוצע רק כי אני יודע שאם אמתין בסבלנות, אני פשוט אקבל שרות.

אני לא יודע כמה אחוזים מאנשי העולם יש להם אישיות מזעזעת כמו שלי, אבל גם אם אלו רק חמישה אחוזים תדעו לכם שאלו הלקוחות הכי טובים שתוכלו לקבל לעסק שלכם, רק תנו להם שירות כמו שאתם נותנים לאנשים שיודעים להתעלם מהתור, והם לא יעזבו את החנות שלכם לעולם. רק אל תדחו אותם מפני אנשים "חשובים ועסוקים" והם ייקנו אצלכם וישובו כלקוחות חוזרים, ולא יתלוננו (כמעט) על שום דבר, לא יבקשו הנחות, לא ישגעו אתכם חצי שעה ובסוף יצאו בלי לקנות.

ולאותם אנשים שהם כמוני, שחוזרים הבייתה אחרי ביקור כזה ואין להם פלאפון עכשיו, כי הוא נשבר ולחנות היחידה בסביבה יש תודעת שירות של חדר אוכל בישיבה גדולה בליל שישי – נכון, אתם פגומים, אין לכם את כישורי החיים כדי להסתדר לבד בעולם הזה. אבל מי שמתעלם מכם, הוא לא רק פגום הוא גם טיפש.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה