דרוש מידע איך מרגיעים ילד בן 6 ששמע על פטירת תינוק?

[ביתו של ה']

תסבירו לו שלא כואב למות
זה לרוב הפחד כי גדול של הילדים
הם לרוב לא באמת מבינים מה זה מוות

 

[stars]

כתבו כאן הרבה דברים מאוד חכמים, אבל דומני שלא מספיק הדגישו דבר בסיסי ופשוט: אנחנו עצמנו גם לא יודעים מה הסיבה לזה.
ה׳ רוצה צדיקים לידו, וה׳ גם מעניש רשעים, אז מי שנפטר מן העולם זה בגלל שהוא צדיק או רשע?
ופתאום יש צדיקים שדווקא טוב להם ורשעים שרע להם, אבל אז יש ההיפך, אז מה הפשט? (נשמע מוכר, נכון?).
אם ה׳ רוצה צדיקים לידו, אז למה הרבה צדיקים האריכו ימים? למה הוא ברא אותם מלכתחילה? ואולי לא כדאי להיות צדיק?
ובכלל, כבר מתתם שאתם יודעים אם כואב למות או לא?
אולי הילד לא יודע לשאול את כל השאלות הללו, אבל בתת מודע השאלות הללו יכולות לנקר בו (כלומר משהו יפריע לו ולא ייראה לו הגיוני בכל מה שקורה פה, והוא לא יידע להכיל את זה), וגם בהמשך כשהוא יתבגר יותר השאלות הללו יכולות לשוב ולצוף.
לצטט חז״לים וספרי מוסר זה נפלא, אבל לענ״ד כדי להעביר את זה לילד צריך לעשות את זה בצורה הכי פשוטה ואמיתית, בלי להיכנס לשום הסבר שעשוי לתקוע אתכם בעצמכם - כי הילד ירגיש את זה ויחוש שאפילו אבא ואמא לא ממש יודעים מה שהם אומרים, והלא נודע במצב כזה מפחיד פי כמה וכמה.
אני חושב שצריך להדגיש היטב לילד שה׳ הוא כל-כך גדול וחכם שאפילו האנשים הכי חכמים בעולם לא מצליחים להבין את כל מה שהוא עושה. אבל בגלל שה׳ הוא גם הכי טוב שיש ורק רוצה לעשות לנו טוב, חייב להיות שאיכשהו זה טוב, גם אם אנחנו לא מבינים את זה, וכמו שכתבו כאן כ"כ יפה:

נכון להגיד לו שמה שה' עושה זה טוב
גם דברים מפחידים שאנחנו לא מבינים מה טוב בהם וגם דברים פשוטים ה' הופך את זה לטוב
ואין לנו מה לדאוג או לפחד שאם קרה לחבר שהתנוק שלהם נפטר זה לא אומר שח"ו זה יקרה שוב
כי ה' החליט שטוב לו להיות במקום אחר.
וגם אם הפסדנו את האוטובוס וזה נראה לנו מעצבן,
וגם אם נאבד לנו משהו חשוב ועוד דברים מהחיים שהם נראים לא טובים
ה' עושה הכל לטובתנו.
אז גם אם אנחנו עכשיו עצובים ובוכים וקשה לנו, אנחנו צריכים להתנחם שה' עשה את זה כי זה טוב גם אם לנו זה נראה לא טוב.
האמונה הזאת יכולה ללוות אותנו כל החיים.

לשבת איתו ולראות כמה טוב ה' עושה בעולם.
אולי אפילו לעשות רשימה של טובות וניסים שקורים כל הזמן.

 

[Positive spirit]

סיפור עצוב. תינוק שנולד לא בריא נפטר ל"ע.
הילדים בכיתה של האח (בגיל 6) אמרו עליו תהלים לרפואתו.
הבן שלי באותה כיתה חזר אחרי החג ואמר שנראה לו שהילד הבריא כי כבר לא מזכירים את השם של התינוק בתפילה...
אתמול, נודע לו מהאח שאחיו התינוק נפטר.
בערב הבן שלי בא אלי ואומר לי: אני חושב על התינוק שנפטר. זה עושה לי כאב בטן. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה.
מה הייתם ממליצים?
*
כעת אסביר את הכותרת: בלי היסטריה.
כי לאחרונה ראיתי שיש שמגיבים בלי פרופורציה. כאילו ברעיון תקחו סוללת פסיכולוגים וטיפולים רגשיים למשך שנים וכד'
ברור שזה מפחיד ומזעזע. אבל שהתגובות יהיו לעניין. בבקשה.
ושרק יהיו בשורות טובות

עלו לי דמעות בעיניים, איזה ילד מתוק ורגיש וחכם....
לדעתי באמת באמת הפתרון הכי פשוט וקל ונגיש, זה פשוט לדבר איתו על זה,
אני הייתי אומרת: לו בוא ניקח לנו ארטיק ונשב ונדבר על זה עד שתרגיש שאתה נרגע....

תכלס, אמרת אל תציעו לי פסיכולוגים, מה פסיכולוג עושה בתכלס? מקשיב לילד, נותן לו להביע כל מה שיושב עליו, מסביר לו במילים פשוטות למה הוא מרגיש ככה וכו.... את יכולה לעשות את זה לא פחות טוב...

המון הצלחה!

 

[סמליל]

תסבירו לו שלא כואב למות
זה לרוב הפחד כי גדול של הילדים
הם לרוב לא באמת מבינים מה זה מוות

מה קשור כואב?
ומבוגרים, לא מפחדים למות?

 

[יהודי-פשוט]

אני חושב שעם כל הכאב
כל מקרה כזה זה הזדמנות
לחזק את האמונה בהשראת הנפש
בחיים לאחר המוות
ב"ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי"
וכשמעבירים את המסרים האלה מגיל צעיר
א הילד מקבל אותם יותר ברור
ב הקושי של מקרי מוות יותר נמוך
אגב זה לא אומר שזה לא בסדר שכואב לילד הבטן
ישנם הרבה תגובות לרגשות צ
אני למשל גם המקום שבו אני מרגיש עצב חרדה התרגשות פחד זה בבטן לגיטימי לחלוטין
וגם הילד יכול להבין שמותר שתכאב לו הבטן