דרוש מידע איך נכנסים לשמחת תורה כשמותשים מכל הארוח בכל החגים?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
שמעתי מאשה בעלת נסיון וחכמת חיים:
אם אתם בטוחים שתעשו לילדים שלכם בשמחה ובחפץ לב כל מה שאתם מצפים וברור לכם שההורים צריכים לתת לכם-תמשיכו עם זה..
אבל ב- 100 אחוז כנות!
הרבה מהדעות שלנו בעניין מה מגיע לי ישתנו כשנדמיין תצמנו הולכים ועושים את זה כפול מס' ילדינו (העכשווי/העתידי בעז"ה..)
ונבין ששום דבר לא מובן מאליו בנתינה של ההורים בשום תחום!!!
לא מגיע לנו כלום! ורק לומר תודה רבה.
נעשה חסד עם ילדינו ועם עצמנו ונרגיל אותם להסתכלות נכונה זו,כדי שעוד 20 שנה לא נדבר הפוך...
(ומי שהוא נהנתן יהיה כך בתור זו"צ וגם בתור הורה לנשואים, אם לא יעבוד על עצמו, רק שכל פעם יתפקד איך שמתאים לו ולאו דוקא לאחרים...)
נקודה חשובה:
לעיתים ההורים המארחים רוצים לארח בשמחה כמו תמיד אבל פתאום השנה הכוחות לא מה שהיו או העו"ש...
יש שינויים שלעיתים אפילו ההורים לא מפנימים מיד וצריך לתמוך בכך ולגלות הבנה גם אם זה בלי הכנה
ובפרט כעת שיש הורים מבוגרים אחרי קורונה-אמרה לי מישהי:
אני לא אני אחרי הקורונה הזו, לא זז כמו תמיד, לא מתקתק כמו שאני רגילה... הייתי מארחת 3 זוגות בלי למצמץ..
אז בואו נגלה רגישות והתחשבות ונתנהג כמו שננהג בעז"ה
ומה שאפשרי אצלנו בבית נאפשר בבית ההורים ולהיפך-לא להתיר ת'רסן אפילו שמה שהכי בא לנו זה לישוווון.
מינימום של ואהבת...
ונזכה לקבל שבתות וחגים יחד מתוך שמחה אמיתית כוחות ואחדות.
ותודה שהעלו את הנושא החשוב הזה פה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
לפעמים זוג נסחב עם ילדים באוטובוסים ממש מסובך להוסיף עוד מצעים.
מצעים למשפחה שלמה זה ממש מזוודה שלמה...
מצעים למשפחה שלימה זה שתי מכונות כביסה, להוריד, לכבס, לתלות, לקפל
כפול כמה וכמה משפחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
  • הוסף לסימניות
  • #64
נושא חשוב מאד לדיון!
הילדים המתארחים אפילו לא מבינים כמה זה נותן כשהם מציעים להביא משהו( כן! גם עוגה שלקח להם לילה שלם להכין!)
חושבת שיש פער גדול מאד בין הדור של היום שבא להתפנק אצל ההורים ומחכה לפינוקים....
לבין הדור שלנו שבא להורים כדי לכבדם ועזר וסייע בכל הדרוש.
מקווה שהאשכול יעורר את הצעירים לחשוב על ההורים כגורם שצריך לכבד ולא להתכבד על ידו.
בעלי לדוגמא, כשאנחנו מארחים את הורינו המבוגרים עמו"ש, אפילו לא מבקש מהם להעביר לו צלחות בשולחן כדי שלא להטריחם. ודאי שלא נותן להם להכין לו קפה מאותו סיבה.

אהבתי מאד את הרעיון שהוזכר פה למעלה שילדים מתארגנים אחרי החגים לשלוח את הוריהם העייפים לנוח בבית מלון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
נושא חשוב מאד לדיון!
הילדים המתארחים אפילו לא מבינים כמה זה נותן כשהם מציעים להביא משהו( כן! גם עוגה שלקח להם לילה שלם להכין!)
חושבת שיש פער גדול מאד בין הדור של היום שבא להתפנק אצל ההורים ומחכה לפינוקים....
לבין הדור שלנו שבא להורים כדי לכבדם ועזר וסייע בכל הדרוש.
מקווה שהאשכול יעורר את הצעירים לחשוב על ההורים כגורם שצריך לכבד ולא להתכבד על ידו.
בעלי לדוגמא, כשאנחנו מארחים את הורינו המבוגרים עמו"ש, אפילו לא מבקש מהם להעביר לו צלחות בשולחן כדי שלא להטריחם. ודאי שלא נותן להם להכין לו קפה מאותו סיבה.

אהבתי מאד את הרעיון שהוזכר פה למעלה שילדים מתארגנים אחרי החגים לשלוח את הוריהם העייפים לנוח בבית מלון.
חשוב לזכור שפער הדורות מתבטא לא פחות בעייפות החומר.
בדור הקודם, הורים שמחתנים ומחתלים היה נדיר מאד, לפחות בציבור הליטאי. היום הוא נפוץ יותר ויותר. לא קשה לפגוש במשפחות הילדים והנכדים בני אותו גיל.
מצד אחד - ההורים יותר צעירים. מצד שני, זה הרבה יותר קשה להורים. הם עדיין בתוך השוטף של היומיום, ופתאום נוחתים להם נשואים שמוסיפים על העבודה שעוד לא התמעטה.
יותר מכך, לא אחת הם רוויים מלשמוע בכיות ומריבות של ילדים. הם חוו את זה עם 10-12 ילדים שלהם, וכעת הם טרודים בנישואי הילדים, ובילדים שלא גומרים לריב (גם אם הם בגיל 10). הם עדיין עובדים במשרות מלאות ותובעניות, וכמה לא מפתיע - אין להם סבלנות לשמוע עוד בכיות של תינוקות.
דבר הגיוני ולגיטימי, כשחושבים על הדברים...
את לא מתחרפנת לפעמים, כשהילדים צורחים ואת מחכה לדקת שקט לעצמך? ומה עם ההורים שכבר בתוך הסחרחרה הזו למעלה מ-20 שנה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
לא נראה כבר רלוונטי (השנה) לפותחת האשכול ובכלל...
צריך לשים לב שבכללי חג סוכות זה חג מאד מעייף כי הוא מגיע אחרי רצף של חגים ואין כמעט זמן להתכונן ולמלא את המלאי לכל האורחים ובפרט השנה שהימים היו כל כך צפופים שבת-חג-שבת...
לגבי מה שנאמר כאן קודם שלא קל לארוז ולהגיע להורים עם משהו שימו לב שהעיקר הרצון להשתתף בהכנות ואפילו תבואו עם עוגה מהמקפיא או כמו שכתבו מעליי משהו קנוי, העיקר ההשתתפות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
ו
אמרה לי אשה שמארחת המוןןן, והמון עם רב.
יש לה משפחה ענקית בלעה"ר...
בשלב מסוים היא הבינה שכדי להמשיך לארח היא חיבת להציב לעצמה גבולות.
היא תארה לי את התפריא שהיא מכינה- הכי פשוט שיש, ממש נטול התקשקשויות- "אם מישהו רוצה לאכול משהו מעבא- הוא מוזמן להביא איתו".
מצעים- יש ארון שבו מאוכסנים המצעים של כל זוג, כל אחד אחראי על הכיבוס שלהם בעצמו...
משחקים- יש כמה משחקים מוגדרים שקל לאסוף אותם (מגנטים, לדוג') ויש להם מקום אכסון ש"דוחפים" אוצם בקלות ובמהירות בסוף האירוח.
אני מאד הערכתי אותה על המוכנות לוותר על ה"מושלם" וה"נוצץ", בשביל להצליח לארח בכיף.
ועוד נקודה, משומה, לפעמים נראה שהמחסור הכי חזק הוא בהדברות ישירה בין המארח למתארח. לא חבל?
דבור ישיר יכול לחסוך ה מ ו ן כאבי לב ותסכולים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
זהו שהיא הודיעה היום שאין אורחים לשמחת תורה,
נגמר הכח והסבלנות..במיוחד שהאורח כלל תמיד שינה ..לא נעים לנו הילדים
אבל גם אי אפשר לשלוח אוכל כי גרים רחוק
מקווה שמחר תקום עם כוחות רעננים..

חיפשתי לאורך כל האשכול, ולא ראיתי שום התייחסות לכבוד שהיא ראויה לו.
למה הצגת הדברים היא כבעיה?
בצורה הכי פשוטה היא התעייפה מכל האירוחים, רוצה חג שקט, למה זו בעיה?
אין לה זכות להגיד את זה?
ולמה אתם מרגישים לא נעים?
מכירה סביבי הרבה שאומרים שהפעם לא מתאים אורחים כי הם עייפים, וזה הכי טבעי בעולם.
לא הבנתי איזה פיתרון חיפשתם.

מקווה שלא מניפולציה איך לגרום להם לארח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אצלינו חג ראשון ארחו 2 זוגות
שבת 2 זוגות
אחותי הזמינה את ההורים שלי לשמחת תורה
ואת כל האחיות
מה הבעיה?
האמא מארחת כל שבת
עובדת
בעיה לארח את ההורים פעם אחת?
והורים לא עושים בלאגן ורעש
בניגוד לנשואים שמגיעים עם מלא ילדים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
רק חיבת לציין לסיכום.....
שכנראה לכתוב בפרוג עושה משהו טוב ;)
כי אחרי החג הזה
ואחרי תקשורת נכונה
היתה עבודת צוות שכללה בסך הכל שעה ורבע של העבודה.
והכל נותר פיקס. ( טוב גם בחג עצמו היתה עזרה באמת יותר מהרגיל)
ותאמינו לי רק הרוויחו מזה המסדרים.
שעה ומשהו של עבודת צוות כמו שאמרתי
וכולם יצאו מרוצים
וליהודים היתה אורה ושמחה ......"
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
רק חיבת לציין לסיכום.....
שכנראה לכתוב בפרוג עושה משהו טוב ;)
כי אחרי החג הזה
ואחרי תקשורת נכונה
היתה עבודת צוות שכללה בסך הכל שעה ורבע של העבודה.
והכל נותר פיקס. ( טוב גם בחג עצמו היתה עזרה באמת יותר מהרגיל)
ותאמינו לי רק הרוויחו מזה המסדרים.
שעה ומשהו של עבודת צוות כמו שאמרתי
וכולם יצאו מרוצים
וליהודים היתה אורה ושמחה ......"
פתחתי את האשכול עקב מקרה שהיה בערב החג,
תודה לה' החג עבר בנעימים על כולם,
המתארחים המארחים
וגם על הלא מתארחים שלמדו כמה כיף חג בבית..ואפילו החליטו לאמץ את זה גם לשנה הבאה בע"ה..
אני ועוד רבים ממשפחתי ומחברי פרוג הגיעו לתובנות חדשות
החכמתם אותי מאד, עוררתם פינות חשוכות
צבעתם את השקופים
מי כעמך ישראל
הרבה אהבה ואחוה שלום ורעות, כיבוד הורים ואהבת אחים..
חורף בריא ושמח לכולם
ותודה רבה ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
עולם הפוך ראיתי.
הצעירה בת ה-28 לא יכולה להכין פשטידה או עוגה, ייקח לה כל הלילה.
אבל אמה בת ה-65 יכולה
קצת מדי מכליל
ברור שההתייחסות הכללית צריכה להיות מה אנחנו נותנים להורים ולא מה לוקחים מהם
אבל איך לבצע זאת, כל אחד בצורה שמתאימה לו
כן, לאימא שלי זה לא יעזור כלום שאני אכין לה פשטידה ברבע שעה
אז לחג אני לא הכנתי כלום, לעומת זאת הזמנתי אותה לשבת בין יו''כ לסוכות ולשבת הגדול ויש עדיין 7 רווקים בבית... כך שזה לארח הרבה

העיקרון ברור, לחשוב מה לתת ולא מה לקבל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה