דרוש מידע איך נערכים לאירוח ארוך של אחיינים שאמא שלהם מאושפזת?

[BIZZARC- עשירה]

תודה תודה תודה!


אגב,
החלק של התפקידים הכי קשה לי פה.
איך אפשר להפעיל סמכות על ילדים לא שלי?
בפעם האחרונה שהיו אלי (בשבוע שעבר- להזכירכם- לא היו לימודים....)
הם לא כ"כ שיתפו פעולה. ממש הייתי צריכה להזיז אותם בכוח ולהסביר להם שבלי סדר יום וסדר בבית לא נוכל לעשות דברים כיפיים. וכמה שהיה פה כיף, כל מה שביקשתי לעשות מעבר - הם עשו בקושי רב.... עד שזזו...
זה מאוד מאיים עלי-
מי יסדר 6 מיטות של ילדים (2 תינוקים) כל יום- כולל פיג'מות + נעלי בית במקום???
מי ירים ניירות מהרצפה? / יאסוף את הצבעים?
יחזיר מגבת אחרי מקלחת? / יניח בגדים בכביסה?
וזה עוד כלום,
אבל זה בגדול מה שהילדים שלי "יודעים" לעשות לבד.

אצלינו עבד לוח גדול עם שם של כל ילד ולמעלה כל המשימות הקבועות שצריך לעשות וכל אחד שם כל יום כוכב במשבצות שלו/
סידור צעצועים הלך רגיל כמו עם חברים

 

[שרה אנסבכר]

איך אפשר להפעיל סמכות על ילדים לא שלי?

יכול להיות שמספיק שתשני אצלך את החשיבה והכל יסתדר
אין בעיה להפעיל סמכות על ילדים לא שלך כשזה התפקיד
כל גננת מפעילה סמכות על הילדים בגן וזה לא מוזר/ משונה
וילדים משתפים פעולה כי זה ברור לגננת שכך צריך להיות!

זה בהחלט דורש עבודה שלך לשינוי הגישה
אבל זה נצרך בהחלט
(אני נתקלת בזה מול חברים של ילדים שבאים לשחק ולא אוספים למשל
אבל זה באמת פחות קריטי)

בהצלחה ובשורות טובות

 

[אמא למתוקים ממש]

גם לי יצא לארח אחיינים מספר פעמים מסיבות שונות, היה באמת מאתגר ודי מעייף, אך במבט לאחור חוויה. השתדלתי ליצור תחושה שזו חוויה גדולה והילדים שלי מאד שיתפו פעולה בזכות זה. מנע קנאה ורתם אותם לתרום ולעזור.
היו כמה דברים שממש זכורים לי שעזרו:
1. השתדלתי להקצות מקום מסודר לחפצים של האחיינים, במיוחד שמדובר בתקופה יותר ארוכה. נתן להם יותר יציבות.
2. צילמתי כמה תמונות בכל יום, אני נתתי לגדולות שלי לערוך מזה סרטון ששלחתי אח"כ להורים של האחיינים, אפשר גם פשוט לשלוח תמונות וזה מאד תרם להורים של האחיינים, לילדים (הדגיש את הרגעים היפים) והשאיר טעם מאד טוב.
3. קניתי והדפסתי כל מיני תעסוקות זולות שיהיה לי זמין (יצירות מהכל בשקל, דפים של תפזורות, מבוכים, די צביעה וכו') זה מאד עזר שהיה משהו לשלוף באותו שניה ולתת...
4. מאגר של פרסים קטנים וממתקים ממש הועיל לי.
5. הרבה פעמים אמרתי מה אנחנו הולכים לעשות מיד אחרי ש... (המיטות יהיו מסודרות/ תסיימו להתפלל/ השולחן יהיה מפונה וכדו') ככה זה היה פחות אני מולם ויותר הם מול המטלה שצריכה להתבצע.
5. די השתדלתי ליצור זמנים שגדולים עשו בשביל הקטנים. נניח - ארוחה - קראתי לזה מסעדה וחילקתי תפקידים לגדולים: מלצר (רושם איזה ממרח כל אחד רוצה) טבח (מורח ומניח בצלחות) וכאלה...
6. הכנסתי פתקים וממתקים בהפתעה לילדים לתוך ציפית הכרית מידי פעם עם מחמאה על דברים טובים שעשו. יצר אווירה של שיתוף פעולה.
7. השתדלתי דווקא לעשות כל דבר משהו מיוחד, ובמידת האפשר כן לצאת מהבית לגינה וכדו'. לי היה יותר קל כך והם היו עסוקים בזה וסביב זה וזה עזר מול הגעגועים וכל זה. אומנם זה דרש ממני אבל בסיכומו של דבר זה היה שווה את המאמץ
זכות גדולה! תחזקנה ידיך!!! בפרט שאין מישהי אחרת, אז העשיה שלך היא בטוח הצלה של ממש!!!

 

[שושו 123]

לא קראתי את האשכול הייתי ממליצה
1. שיאספו ניקוד או כסף ואחכ לעשות להם מין יריד של פרסים
מקבלים ניקוד מי ש מוותר ,אוסף משחקים וכו...
2. להכין איתם עוגיות פיצה וכו...
בהצלחה!
וכל הכבוד לך לא מובן מאליו בכלל...

 

[nhfk]

אשכול מרגש.

 

[נתיבות 1234]

ממליצה בחום לעשות סדר יום ברור וקבוע - שידעו בכל שעה מה הולך לקרות.
כשהם יודעים מה הולך לקרות בכל רגע הם יותר רגועים.

אשכול מרגש.

ממש!!!

ולפותחת האשכול - את אלופה!!!!!
חסד שאין לשער.
בהצלחה!!

 

[ניק 96021]

שלום,
אשמח לטיפים / רעיונות / תובנות מניסיון-
איך להיערך מראש לאירוח ארוך של אחיינים (גילאי 3-8) בעקבות אשפוז של אמא שלהם?

ב"ה יש משחקים בבית וחומרי יצירה בסיסיים,
יש מקום לישון,
ויש רחבה מתחת לבנין למשחקים...
גילאי ילדים חופפים.

ובכל זאת, בגלל שעשיתי את זה בעבר והיה קצת מתיש,
אשמח להיערך מראש איך לעשות את זה הפעם כדי שלא ארגיש סחוטה אח"כ-----

אשמח לכל תובנה מבעלות ניסיון!
בשורות טובות!

ם עשית את זה בעבר, אז לך יש הכי הרבה ניסיון
וניסיון עם הילדים הספציפיים האילו...
מאמינה שעכשיו יהיה יותר קל, כי גם לכם וגם להם זאת לא הפעם הראשונה...

 

[רייזי 36]

תודה תודה תודה!


אגב,
החלק של התפקידים הכי קשה לי פה.
איך אפשר להפעיל סמכות על ילדים לא שלי?
בפעם האחרונה שהיו אלי (בשבוע שעבר- להזכירכם- לא היו לימודים....)
הם לא כ"כ שיתפו פעולה. ממש הייתי צריכה להזיז אותם בכוח ולהסביר להם שבלי סדר יום וסדר בבית לא נוכל לעשות דברים כיפיים. וכמה שהיה פה כיף, כל מה שביקשתי לעשות מעבר - הם עשו בקושי רב.... עד שזזו...
זה מאוד מאיים עלי-
מי יסדר 6 מיטות של ילדים (2 תינוקים) כל יום- כולל פיג'מות + נעלי בית במקום???
מי ירים ניירות מהרצפה? / יאסוף את הצבעים?
יחזיר מגבת אחרי מקלחת? / יניח בגדים בכביסה?
וזה עוד כלום,
אבל זה בגדול מה שהילדים שלי "יודעים" לעשות לבד.

כמו פרעה, מתחילים עם פרסים
עד שזה הופך לתפקיד קבוע, מורידים את הפרס

 

[ניק ללא שם]

אני מתפעמת ומתרגשת מהאשכול הזה.

איזה זכות מטורפת לגדל ילדים של מישהו אחר ולהשקיע בהם את הנשמה.
איזה מצווה ענקית של חסד, לתת מעצמך את כל הלב בלי שאתה חייב...

ואז אני נזכרת שבעצם גם את הילדים שלי אני מגדלת!
את הבית, את המיטות, את החום ואת האהבה, את הגבולות ואת החינוך.
את הלחם ואת הרוח, את תשומת הלב ואת החיבוק לפני השינה.
אני נותנת להם את כל נשמתי.

עכשיו אני מסתכלת על המובן מאליו, כמשהו מיוחד, מיוחד מאווד!
מצוות צריכות כוונה

 

[כתב עט]

שוב תודה על כל התגובות!
עזרתם לנו מאוד מאוד.

 

[כתב עט]

אם את במודיעין עילית - תכתבי לי
אולי אוכל לשלוח קצת עזרה

לא יודעת למה התפספה לי התגובה הזו---
אין מילים!!!
תודה רבה!!

 

[רדרד]

מה שאני יכולה להוסיף מכל העצות שנתנו פה זה באמת לנסות לקחת עזרה מכל מי שאפשר ואפילו בתשלום. (גיהוץ, קיפול כביסה, שטיפה וכו')
ההוצאות בתקופה כזו גדלות גם כי המחיה לאחיינים עולה וגם כי את צריכה יותר לפנק את האחיינים כפיצוי על החסר באמא וגם את המשפחה שלך על המאמץ שזה דורש.
אם מדובר על תקופה של כמה חודשים ולא רק שבוע שבועיים תבדקו את האופציה של תשלום אומנה מהרווחה לתקופה הזו. יש לכך תנאים מסוימים אבל בהחלט ניתן לקבל וזה עוזר מאד בתקופה כזו, מנסיון.

 

[כוכב103]

מה שאני יכולה להוסיף מכל העצות שנתנו פה זה באמת לנסות לקחת עזרה מכל מי שאפשר ואפילו בתשלום. (גיהוץ, קיפול כביסה, שטיפה וכו')
ההוצאות בתקופה כזו גדלות גם כי המחיה לאחיינים עולה וגם כי את צריכה יותר לפנק את האחיינים כפיצוי על החסר באמא וגם את המשפחה שלך על המאמץ שזה דורש.
אם מדובר על תקופה של כמה חודשים ולא רק שבוע שבועיים תבדקו את האופציה של תשלום אומנה מהרווחה לתקופה הזו. יש לכך תנאים מסוימים אבל בהחלט ניתן לקבל וזה עוזר מאד בתקופה כזו, מנסיון.

בדיוק באתי לכתוב על האומנה

 

[שלמות של אירוע]

אומנה זה מעל חודש אם אני לא טועה
אבל זה מול הרווחה של אותה עיר שבה גרים
אני חושבת שהמשפחה שהילדים שלה, צריכה לפתוח תיק הרווחה ואח"כ זה אפשרי....
משהו כזה...

בכל אופן -
את אישה צדיקה - יש לך זכויות עצומות!
אני מנסה לשים את עצמי במקומך, נושמת עמוק ומה שעולה מולי זה - וואו!!! את אדירה!!!!
לדעתי לתת לילדים בית חם ואוהב בתקופה קשה זה ממש "כל המציל נפש וכו'..."
את אומרת שעשית את זה כבר וזה היה קשה - אל תשכחי שגדלת מאז, וגם הילדים גדלים,
הם כבר יותר יכולים לעזור....
הייתי מנסה לסכם עם ההורים על מבצע (אגב, עשיתי את זה אצלי בבית עבד מצוין)
(אצלי לילדים היה מאוד קשה עם תפקידים מוגדרים - זה יצר מריבות למי התפקיד קשה יותר וכו'...)
אמרתי לילדים שאני במהלך היום מבקשת מהם עזרה כדוגמת: לשים בכביסה/בפח, לאסוף משהו, וכו'
ויש דף על המקרר ומידי פעם (בכוונה לא כל פעם) אני שמה מדבקה על מעשה טוב (בד"כ זה אם עשו בשמחה או אם זה היה משהו קשה)
כל מדבקה שווה שקל שלם וכשיגיעו לסכום גדול נלך לחנות משחקים וכל אחד יוכל לבחור לפי הסכום שצבר....
מאז הם ממש משתדלים לעזור (הם אמנם לא גדולים - גיל 7 ומטה...) אבל זה ממש מקל עלי...
והם הרבה פחות מתלוננות כשאני מבקשת עזרה, כי אני פתאום אומרת - עכשיו מגיע ל- X מדבקה כי היא....
ישר כולם שואלים מה אפשר גם לעזור....

תעסוקה שיכולה להועיל -
להכין בצק יחד עם הילדים וכל אחד מכין לעצמו לחמניה/חלה/עוגיות וכו'...
אני נותנת להם להכין כמה - ואז לוקחים למחרת ללימודים...
ממליצה מאוד להשיג בייביסיטר
אפילו להשיג חבר מהגן/ בי"ס שהילד יכול לבוא אליו לשעתיים אחרי הלימודים ואז יום אחד את דואגת שכל האורחים מסודרים לשעתיים... ויש לך זמן לילדים שלך...

העיקר - בהצלחה רבה רבה
והרבה בריאות ונחת

 

[נתיבות 1234]

אמרתי לילדים שאני במהלך היום מבקשת מהם עזרה כדוגמת: לשים בכביסה/בפח, לאסוף משהו, וכו'
ויש דף על המקרר ומידי פעם (בכוונה לא כל פעם) אני שמה מדבקה על מעשה טוב (בד"כ זה אם עשו בשמחה או אם זה היה משהו קשה)
כל מדבקה שווה שקל שלם וכשיגיעו לסכום גדול נלך לחנות משחקים וכל אחד יוכל לבחור לפי הסכום שצבר....
מאז הם ממש משתדלים לעזור (הם אמנם לא גדולים - גיל 7 ומטה...) אבל זה ממש מקל עלי...
והם הרבה פחות מתלוננות כשאני מבקשת עזרה, כי אני פתאום אומרת - עכשיו מגיע ל- X מדבקה כי היא....
ישר כולם שואלים מה אפשר גם לעזור....

וואו איזה רעיון!!
נחכה שיגדלו קצת ואני רצה ליישם..

 

[אמא של :-)]

בדיוק באתי לכתוב על האומנה

תחשבי פעמיים...
אנחנו התחלנו הליך אומנה והפסקנו באמצע ( מסיבה אישית, לא קשור למה שאכתוב) עוד לפני בא הילדים אלינו,
כשאת עוזרת את מקיימת מצווה אבל "השליטה " על התהליך בידיך.
כשאת מערבת אומנה: הם שולטים בתהליך

• הם יכולים להחליט שאת/ בעלך/ אחד מילדיך לא מתאימים לאומנה. ואז אחייניך בבעיה - מול הרווחה יש להם תיק שהם צריכים לצאת מהבית ואת לא מאושרת... משמעות לא נעימה- הם יוצאים לאומנה "סתם" לא אצלך של חודש. אפשרות נדירה, תלוי על מי תיפלו.
• אומנה זה ליווי פסיכולוגי שלהם - ואם תחשבי אחרת?! שוב, תלוי מי תהיה העו"ס מולך.
• הם מתערבים במקום הלינה הפיזי- יש לך ממש מלא מקום בבית? הם יכולים להחליט ש6 ילדים בחדר זה צפוף, או שאין דבר כזה שאחד הילדים ישן על מרון...
• תיארת שיש תינוק שלך ועוד תינוק אחיין (כתבת איפה שהוא שאת מפחדת מהבלגן של 2 תינוקות) - לא בטוחה בכלל שזה יחליק בגרון של עוסית.

ולמרות כל מה שכתבתי, תבררו בעדינות אולי כשזה אומנה במשפחה הם יותר מעגלים פינות...
ועוד משהו: בכלל לא בטוח שההורים של הילדים יסכימו לערב רווחה...

ועוד משהו את מקיימת מצווה כ"כ גדולה, פשוט מדהימה! לא בטוח בכלל שאת רוצה להכניס רווחה למצווה הזו... את כן יכולה לפנות למערך התנדבות של סמינר קרוב ולנסות להשיג מהם עזרה

 

[.Nava]

כתבו פה הרבה רעיונות טובים
הטיפים שלי:
לעצור מידי פעם כדי לנשום, ולשאול את עצמך: מה שלומי? מה יעשה לי טוב עכשיו? לפרגן לעצמך פינוקים קטנים שמשמחים אותך.

לא יודעת אם רלוונטי אצלך, אני הרגשתי שמקל עלי לשתף את ההורים בכל מה שקורה, גם ברגעי ההתמודדות. אני מארחת אותם ושומרת עליהם באהבה, אבל אתם ההורים והאחריות שלכם.

עברו הרבה שנים מאז, החיים שבו למסלולם הרגיל, חלקם כבר מתחתנים, עד היום יש לי קשר מרגש ומיוחד מאד עם האחיינים (שגם הם זוכרים את התקופה).

 

[nori]

תודה תודה תודה!


אגב,
החלק של התפקידים הכי קשה לי פה.
איך אפשר להפעיל סמכות על ילדים לא שלי?
בפעם האחרונה שהיו אלי (בשבוע שעבר- להזכירכם- לא היו לימודים....)
הם לא כ"כ שיתפו פעולה. ממש הייתי צריכה להזיז אותם בכוח ולהסביר להם שבלי סדר יום וסדר בבית לא נוכל לעשות דברים כיפיים. וכמה שהיה פה כיף, כל מה שביקשתי לעשות מעבר - הם עשו בקושי רב.... עד שזזו...
זה מאוד מאיים עלי-
מי יסדר 6 מיטות של ילדים (2 תינוקים) כל יום- כולל פיג'מות + נעלי בית במקום???
מי ירים ניירות מהרצפה? / יאסוף את הצבעים?
יחזיר מגבת אחרי מקלחת? / יניח בגדים בכביסה?
וזה עוד כלום,
אבל זה בגדול מה שהילדים שלי "יודעים" לעשות לבד.

אני חשבת שהייתי מוותרת.
ללמד ילדים את כל ההרגלים הטובים האלה זה כל כך הרבה מאמץ שלא הייתי משקיעה את זה על ילדים אורחים.
יותר קל לסגור מיטות מלנהל על זה דיונים ועוד בסיטואציה כזו רגישה.
כמובן שכשאת מסדרת מיטות מתאים לאמר מי עוזר לי לשים במקום את כל הנעלי בית ואז אם מישהו מצטרף מה טוב אם לא לא הייתי נלחמת על זה וגם בשעת הערב כולם מסדרים את הבית (ואפשר להעזר בממתק או טבלה עם מדבקות נושאת פרסים) אבל לצפות שהדברים האלה יעשו מעצמם עם אחריות של הילדים אני חוששת שהציפיות האלה מוגזמות.
אני יודעת שיש אמהות שיודעות לסגל הרגלים כאלה לילדים. אבל בכל כך הרבה בתים זה לא באמת עובד ובדיוק בתקופה כזו להשקיע בזה מאמץ אני לא בטוחה שזה נכון. יכול להיות שלעשות את זה בעצמך זה פחות עבודה ובטח פחות תסכול. ובגלל שזה באמת כל כך הרבה עבודה אני ממש מקוה שתצליחי לגייס עזרה (אם את עסוקה יותר בסדר אולי מישהו יוכל להוריד ממך נניח בישול)

 

[כוכב103]

תחשבי פעמיים...
אנחנו התחלנו הליך אומנה והפסקנו באמצע ( מסיבה אישית, לא קשור למה שאכתוב) עוד לפני בא הילדים אלינו,
כשאת עוזרת את מקיימת מצווה אבל "השליטה " על התהליך בידיך.
כשאת מערבת אומנה: הם שולטים בתהליך

• הם יכולים להחליט שאת/ בעלך/ אחד מילדיך לא מתאימים לאומנה. ואז אחייניך בבעיה - מול הרווחה יש להם תיק שהם צריכים לצאת מהבית ואת לא מאושרת... משמעות לא נעימה- הם יוצאים לאומנה "סתם" לא אצלך של חודש. אפשרות נדירה, תלוי על מי תיפלו.
• אומנה זה ליווי פסיכולוגי שלהם - ואם תחשבי אחרת?! שוב, תלוי מי תהיה העו"ס מולך.
• הם מתערבים במקום הלינה הפיזי- יש לך ממש מלא מקום בבית? הם יכולים להחליט ש6 ילדים בחדר זה צפוף, או שאין דבר כזה שאחד הילדים ישן על מרון...
• תיארת שיש תינוק שלך ועוד תינוק אחיין (כתבת איפה שהוא שאת מפחדת מהבלגן של 2 תינוקות) - לא בטוחה בכלל שזה יחליק בגרון של עוסית.

ולמרות כל מה שכתבתי, תבררו בעדינות אולי כשזה אומנה במשפחה הם יותר מעגלים פינות...
ועוד משהו: בכלל לא בטוח שההורים של הילדים יסכימו לערב רווחה...

ועוד משהו את מקיימת מצווה כ"כ גדולה, פשוט מדהימה! לא בטוח בכלל שאת רוצה להכניס רווחה למצווה הזו... את כן יכולה לפנות למערך התנדבות של סמינר קרוב ולנסות להשיג מהם עזרה

לא כתבתי סתם
אני עצמי משפחת אומנה
אז מכירה את ה-כ-ל מעולה וזה לא כ"כ נורא כמו שזה נשמע...

במקרה של אישפוז זמני, בעזרת ה', הרבה פעמים מאשרים אומנה יומית
שהיא הרבה יותר פשוטה וכדאי ללכת על זה
אמנם זאת השתתפות קטנה יחסית, אבל גם עזרה
ולגבי התינוק - יתכן שהוא זכאי למעון (או משפחתון) בדרגת רווחה שזה עם עלות סמלית או בכלל לא.

 

[אמא של :-)]

אמנם זאת השתתפות קטנה יחסית, אבל גם עזרה
ולגבי התינוק - יתכן שהוא זכאי למעון (או משפחתון) בדרגת רווחה שזה עם עלות סמלית או בכלל לא.

לא בטוחה אבל ככל שהזיכרון שלי נכון, במשפחה לא מקבלים כסף על אומנה.
לגבי מעון - מה הסיכוי שביוני יש מסגרת עם מקום???? שואף לאפס. זה לא שיוציאו ילד ממעון כי יש ילד רווחה...