מידע שימושי אין לי שום, שום הבנה בתחום. רק מה ששמעתי:

[גלבוע]

הפוליו הפך לנכה את מי שנדבק ממנו באותו זמן. לא?

לפני ההתפרצות הגדולה שלו, בראשית המאה העשרים, הוא לא היה גורם לנכות.סתם וירוס.

 

[מצליחה]

אנחנו בני אדם, היחידים בעולם שקיבלו כח להשפיע על המציאות.

נכון, אבל לא לשנות את מה שהקב"ה החליט שיקרה.
ברור שאפשר לשנות גזרה של הקב"ה ע"י תפילה ומעשים טובים.
אבל עדיין, אנחנו לא מחלים אנשים, ולא יכולים גם לרפא אותם, ללא רצון הקב"ה.
אנחנו בידי הקב"ה.
כמובן שמעשינו יכולים לשנות את הנגזר לטוב ולמוטב, אבל לא אנחנו קובעים.

 

[y&m]

הפוליו הפך לנכה את מי שנדבק ממנו באותו זמן. לא?

לפני ההתפרצות הגדולה שלו, בראשית המאה העשרים, הוא לא היה גורם לנכות.סתם וירוס.

יש מספר זנים של פוליו.
לרוב הוא גורם לשלשולים ובעיות מעיים. (גם החיסון המוחלש גורם לזה הרבה פעמים)

יש זן שעלול לפגוע במערכת העצבים ולגרום לשיתוק. הוא היה תמיד.
בתחילת המאה עשרים. וכאן בארץ בימי המעברות היו התפרצויות המוניות יותר של הנגיף הקטלני. בעיקר עקב תנאי הסביבה הקשים יותר של המלחמות. המעברות. התנועה בין המדינות. וכו'

 

[גלבוע]

יש זן שעלול לפגוע במערכת העצבים ולגרום לשיתוק. הוא היה תמיד.
בתחילת המאה עשרים. וכאן בארץ בימי המעברות היו התפרצויות המוניות יותר של הנגיף הקטלני. בעיקר עקב תנאי הסביבה הקשים יותר של המלחמות. המעברות. התנועה בין המדינות. וכו'

אותי לימדו שהוא מוטציה שנוצרה בארצות הברית בראשית המאה.
ואין לי דרך לבדוק אם המידע נכון או שגוי.

 

[הפצחן]

וזאת כי נגיף שונה לחלוטין מחיידק.

יתר פירוט:
נגיף הוא בעצם גוף שמתלבש מהתא ועליו, 'טפיל'.
חיידק הוא גוף חיצוני החודר לגוף.
הבדל תרופתי: חיידק ניתן לגרש באנטיביוטיקה, נגיף לא. ברגע שיעשה שימוש באנטיביוטיקה נגד הנגיף, הוא עלול ליצור השפעה מזיקה על התא.

אגב, אותו ביולוג אמר (לא ציינתי בהודעת הפתיחה כי לא רלוונטי) שברור לחלוטין שהוירוס מהונדס, כי חלקים ממנו מועתקים בשלימות מווירוסים אחרים, לא קשורים.
הוא ציין שלהערכתו זה היה כמו מליון וירוסים אחרים שנמצאים במעבדות של מלחמה ביולוגית, משהו נסיוני, שפשוט שדלף החוצה.

אותו ביולוג פלמוני צודק שנגיפים מהונדסים מתוחזקים במעבדות מחקר ממשלתיות ברחבי העולם, לא בנוגע לקורונה. אחת מקונספירציות רבות שהוטבעו בציבור.
הוא צודק, הנגיף הונדס, לא במעבדות. הוא נגיף ממשפחת נגיפים וותיקה שפגעה בבקר ובעופות, בשלב מסוים הוא עבר מוטציה בטבע, ו... טאדאם!
לא מאשים את לי שאנג הוא המסכן. סך הכל רצה להכין מרק עטלפים, מה רוצים ממנו.
רק רומז.
המידע הלז נמסר לי על ידי אדם בעל יד ורגל בגידול הבקר, שזכה להתמודד עם אותה מגפה טרם הנדוסה.
אבל, בכל זאת - ט.ל.ח

 

[במבה נוגט]

הקורונה, כך הביולוג, היא וירוס. כזה שמשנה משהו יסודי בגוף של האדם, בלתי הפיך.
כבר עכשיו מתברר שכבר אחרי היא יוצאת מהגוף, לפתע מתחוללים כל מיני נזקים מוזרים.
שאלתי אותו אם ייתכן שעוד 20 שנה כל החולים - כולל אלו שכלל לא חשו בשום תסמין כזה או אחר - ישתבש להם משהו, וענה ואמר חד וחלק שכן. אין לדעת.

בלת"ק
מי אמר שתופעות הלואי שאולי תתגלינה תהיינה דווקא שליליות?
אולי כל מי שנדבק בקורונה התחסן דרכה לכל מיני מחלות חשוכות מרפא, או חיזק מאוד את המערכת החיסונית שלו, או משהו נחמד אחר?

 

[גלבוע]

בלת"ק
מי אמר שתופעות הלואי שאולי תתגלינה תהיינה דווקא שליליות?
אולי כל מי שנדבק בקורונה התחסן דרכה לכל מיני מחלות חשוכות מרפא, או חיזק מאוד את המערכת החיסונית שלו, או משהו נחמד אחר?

אכן, רעיון טוב!
אני בעד

 

[efrat1]

אולי כל מי שנדבק בקורונה התחסן דרכה לכל מיני מחלות חשוכות מרפא, או חיזק מאוד את המערכת החיסונית שלו, או משהו נחמד אחר?

לא שמעתי עדיין על אף וירוס בעולם שחיזק מערכת חיסונית.
יש למישהו ידע על וירוס כזה?

(אולי צריך לבדוק מה שלום העטלפים הסיניים באמת)

 

[זבון וזבין]

ממתי הוא התחיל להשתולל?

אגב, אותו ביולוג אמר (לא ציינתי בהודעת הפתיחה כי לא רלוונטי) שברור לחלוטין שהוירוס מהונדס, כי חלקים ממנו מועתקים בשלימות מווירוסים אחרים, לא קשורים.
הוא ציין שלהערכתו זה היה כמו מליון וירוסים אחרים שנמצאים במעבדות של מלחמה ביולוגית, משהו נסיוני, שפשוט שדלף החוצה.

השאלה הזאת תמיד מטרידה אותי וכתבתי אותה כאן לפעמים:

הסינים הרי ידועים בגישה שלהם כלפי ערך החיים מול קדושת הכסף (כן - כן, בכוונה....) ובדיוק הפוך מכל יהודי מאמין,
ובדיוק הם נלחמו בצורה כ''כ דרסטית בנגיף עד שמיגרו אותו בלי גל שני שלישי ורביעי....

כנראה שהם יודעים יותר מאתנו אלו השלכות יכולים לצאת מזה....

אגב, כמה שהסינים נלחמים על הקונספירציות שמאשימות אותן - עדיין לא ידוע מאיפה זה כן פרץ לחיינו - ואלופי ההמצאות עדיין לא מצאו תירוץ מתקבל על הדעת בעניין זה...

עריכה: ולפי מה שהמומחים טוענים (ואינני משתייך אליהם) הנגיף הזה מהונדס ושונה לגמרי מנגיף קורונה הרגיל - רק לא יודעים איך הוא הונדס...

 

[טילון]

לא שמעתי עדיין על אף וירוס בעולם שחיזק מערכת חיסונית.
יש למישהו ידע על וירוס כזה?

לי יש. לא על וירוס טבעי אלא וירוס מהונדס

תקווה חדשה ל"ילדי הבועה" | מגזין | מכון דוידסון

חוקרים הצליחו לרפא תינוקות חסרי מערכת חיסון מתפקדת בעזרת גרסה משופרת של ריפוי גֵני

davidson.weizmann.ac.il

 

[yonatanr]

בלת"ק
מי אמר שתופעות הלואי שאולי תתגלינה תהיינה דווקא שליליות?
אולי כל מי שנדבק בקורונה התחסן דרכה לכל מיני מחלות חשוכות מרפא, או חיזק מאוד את המערכת החיסונית שלו, או משהו נחמד אחר?

כן, אני גם לא מבין את אלו שאומרים להתרחק מחומרים מסרטנים.
מה זה חומר מסרטן? חומר שעשוי לשנות את הד.נ.א.
למה לחשוב שהשינוי יגרום דווקא לגידול סרטני?
אולי זה דווקא יפתח בי יכולת של קריאת מחשבות?

אני תמיד מביא את המחשב שלי לילדיי הקטנים. אולי יום אחד עוד תצא להם מההקשה האקראית על המקלדת, יצירת מופת נוסח 'איסתרק'.

 

[טילון]

כן, אני גם לא מבין את אלו שאומרים להתרחק מחומרים מסרטנים.
מה זה חומר מסרטן? חומר שעשוי לשנות את הד.נ.א.
למה לחשוב שהשינוי יגרום דווקא לגידול סרטני?
אולי זה דווקא יפתח בי יכולת של קריאת מחשבות?

אני תמיד מביא את המחשב שלי לילדיי הקטנים. אולי יום אחד עוד תצא להם מההקשה האקראית על המקלדת, יצירת מופת נוסח 'איסתרק'.

הקב"ה לא שם לנו סתם גנים בתאים. ולכן שינוי בגנים יגרום לרוב לנזק לתא.
רוב סוגי הנזקים פשוט יגרמו לתא למות, ולאבד תא בודד מתוך מליוני תאים זה לא נורא.
הבעיה מתחילה כשהגן שנפגע הוא גן שאמור לבקר את התרבות התא. במקרה כזה לא רק שהתא לא ימות, אלא יתרבה בלי בקרה ועלול להתפתח גידול ח"ו

 

[זבון וזבין]

לי יש. לא על וירוס טבעי אלא וירוס מהונדס

תקווה חדשה ל"ילדי הבועה" | מגזין | מכון דוידסון

חוקרים הצליחו לרפא תינוקות חסרי מערכת חיסון מתפקדת בעזרת גרסה משופרת של ריפוי גֵני

davidson.weizmann.ac.il

כן,
אבל ווירוס מהונדס ע''י רופאים לשם ריפוי,
ולא (אולי !!!!!!) ע''י מדענים ביולוגיים סיניים במעבדות התת-קרקעיות שלהם...

 

[efrat1]

כן,
אבל ווירוס מהונדס ע''י רופאים לשם ריפוי,
ולא (אולי !!!!!!) ע''י מדענים ביולוגיים סיניים במעבדות התת-קרקעיות שלהם...

באסה.
בניתי על זה שאם אני נדבקת אני הופכת לסופרמן.

 

[חרבונא]

לך תדע אולי הם הינדסו אותו שירפא את כולנו....

נראה לי שמיסטר קורונה בעצמו לא מעודכן בכך...
בנתיים הוא ממש "קילר"

 

[y&m]

אותי לימדו שהוא מוטציה שנוצרה בארצות הברית בראשית המאה.
ואין לי דרך לבדוק אם המידע נכון או שגוי.

קראתי על זה בעבר, לכבוד כל מי שלא יכול מויקי:

ספוילר: על פוליו - שיתוק ילדים מויקיפדיה

שיתוק ילדים
(הופנה מהדף פוליו)


קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש

המונח "פוליו" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פוליו (פירושונים).
שיתוק ילדים

קישורים ומאגרי מידע
סיווגים
נגיף הפוליו
שם בלועזית	Poliomyelitis
תחום	מחלות זיהומיות
מיקום אנטומי	מערכת העצבים ההיקפית
גורם	נגיף הפוליו
תסמינים	muscle weakness, שיתוק, paresis, meningism signs, חום, הקאה, שלשול
eMedicine	article/306440
DiseasesDB	10209
MeSH	D011051
MedlinePlus	001402
ICD-10	A80, B91

שיתוק ילדים (פוליומייליטיס, Poliomyelitis) היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. הסימפטומים של המחלה לא מופיעים אצל כ-90% מהחולים בה, אולם אם הנגיף חודר למחזור הדם החולים עשויים לסבול ממגוון רחב של סימפטומים. בכאחוז אחד מההידבקויות חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית, פוגע בנוירונים מוטוריים, וגורם לחולשה ולשיתוק רפה או שיתוק חד וקשה במערכת השרירים. סוגים שונים של שיתוק יכולים להיגרם מכך כתלות בעצבים שנפגעים. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה א-סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים, כמו בשיתוק הסרעפת ושרירי הנשימה הבין צלעיים, המחלה עלולה לגרום אף למוות.
בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגדה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. נכון לתחילת 2019 הוכחדו זנים 2 ו-3 של הפוליו וישנם עשרות חולים בשנה בזן 1.[1]
תוכן עניינים

• 1 היסטוריה
• 2 חיסון נגד הנגיף
  • 2.1 סיכונים
• 3 פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome
• 4 שיתוק ילדים בישראל
  • 4.1 חוק פיצוי לנפגעי פוליו
• 5 הדברה
• 6 קישורים חיצוניים
• 7 הערות שוליים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטלה מתקופת השושלת ה-18 במצרים העתיקה, המתארת, ככל הנראה, חולה בפוליו

ניוון שרירים ברגל ימין כתוצאה ממחלת הפוליו
ארכאולוגים מוצאים עדויות לפגיעות נגיף הפוליו באנושות עוד משחר ההיסטוריה. תחריטים וציורי קיר מתקופת מצרים העתיקה מתארים אנשים בעלי גפיים פגועות, וילדים הנעזרים במקלות מגיל צעיר. הראשון שאבחן את המחלה היה יעקב היינה (אנ') ב-1840 ואחריו קארל אוסקר מדין (אנ') ב-1890 ולכן במשך שנים נקראה המחלה מחלת היינה-מדין. הראשון שבודד את הנגיף היה קרל לנדשטיינר ב-1908.[2] אף על פי שלפני סוף המאה ה-19 לא היו ידועות מגיפות גדולות של פוליו, במהלך המאה ה-20 היה הפוליו אחת ממחלות הילדות הקשות ביותר. מגיפות פוליו הטילו מום בהמוני אנשים, בעיקר בילדים צעירים; המחלה גרמה לשיתוק ולמוות במהלך רוב ההיסטוריה האנושית.
נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי (אנ') עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו המוני ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. במהלך שנות החמישים פותח חיסון לנגיף, שלזכותו נזקף צמצום של מספר החולים במחלה בעולם מדי שנה מרבבות לסביבות אלף.[3] מיזמי חיסון בהובלת ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף וארגון רוטרי עשויים להביא להכחדה עולמית של המחלה.
חיסון נגד הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים
לאחר מאמץ מחקרי של שנים, בשנות החמישים של המאה ה-20 שני חוקרים אמריקאים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך בבוא הזמן את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-74 בלבד בשנת 2015.[4] את התרכיב הראשון פיתח ד"ר יונה סאלק באמצעות נגיף מומת הניתן בזריקה (IPV), ולאחר מכן, בשנת 1962 ניתן בארצות הברית אישור לשימוש בתרכיב נוסף שפותח על ידי ד"ר אלברט סייבין שהסתמך על נגיף מוחלש הניתן בטיפות דרך הפה (OPV).
הנגיף המוחלש בתרכיב סבין יכול להתרבות במעיים אך לא במערכת העצבים, ולכן אינו גורם לשיתוק. חשיפה לנגיף גורמת לפיתוח נוגדנים ומקנה עמידות גם נגד הנגיף האלים. כתוצאה מקיומו במעיים הוא מופץ כמו הנגיף הרגיל גם באוכלוסייה שלא חוסנה ישירות, וחלק מהמודבקים מפתחים גם הם נוגדנים (חיסון משני). בתרכיב זה קיים סיכון בכך שבמקרים מועטים (אחד ל-750,000 מחוסנים) הנגיף המוחלש עלול להפוך בחזרה לנגיף רגיל, ואז להדביק אנשים שאינם מחוסנים ולגרום להתפרצות מחלת הפוליו (שבחלק קטן מהמקרים עלולה לגרום לשיתוק ואף למוות). הסיכון להפצת הנגיף הרגיל עולה יותר ככל שאחוז הלא-מחוסנים באוכלוסייה עולה. עם זאת, הקלות במתן תרכיב זה (דרך הפה), מחירו הנמוך, ויעילותו בחיסון משני במקרים בהם לא ניתן לחסן את כלל האוכלוסייה, גורמים לכך שבמדינות רבות בעולם נפוץ עדיין השימוש בו, לעיתים בשילוב תרכיב סאלק.
הנגיף המומת בתרכיב סאלק אינו מתרבה ואינו יכול להפוך לנגיף רגיל, כך שהשימוש בו בטוח יותר; עם זאת הוא אינו יוצר חיסון משני באוכלוסייה שלא חוסנה, ומתן החיסון בזריקה, הדורש תנאים היגייניים נאותים, מקשה על הפצתו במדינות מתפתחות.
שני התרכיבים מקנים חסינות כמעט מוחלטת למקבליהם לאחר מתן מספר מנות. משך זמן החסינות כתוצאה מתרכיב IPV נחשב למוגבל (אם כי אינו ידוע בוודאות), בעוד שחיסון ה-OPV יעיל לכל החיים.
בארצות הברית חלה ירידה משמעותית בתחלואה עם כניסת ה-IPV לשימוש, וירידה משמעותית נוספת לאחר שנכנס גם ה-OPV לשימוש, עד להדברה כמעט מוחלטת של המחלה. כתוצאה מכך הופסק בארצות הברית השימוש ב-OPV למעט מקרים יוצאי דופן, ואחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן ב-IPV. בישראל התרחש תהליך דומה וכיום התרכיב הניתן בשיגרה הוא IPV. לעומת זאת בהרבה מארצות העולם נפוץ עדיין השימוש ב-OPV.
ילדים או מבוגרים שלא חוסנו מעודם כנגד פוליו ועומדים לנסוע לארץ אנדמית (ארץ בה קיימת המחלה), יקבלו OPV חודש לפני נסיעתם.
ילדים בעלי רגישות לסוגי האנטיביוטיקה- נאומיצין, סטרפטומיצין, או פולימיקסין הנמצאים בשיעורים זעירים בתרכיב המומת, או בעלי רגישות אחרת לתרכיב המומת, יקבלו תרכיב מוחלש.
סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרכיב המוחלש עלול לעיתים נדירות לגרום אצל המקבל או אנשים בלתי מחוסנים בסביבתו למחלת הפוליו. במקרה כזה, כמו במחלה הרגילה, חלק מהנדבקים עלולים ללקות בשיתוק. סיכון זה נמנע על ידי מתן התרכיב המומת (בזריקה) לפני מתן התרכיב המוחלש.
פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome[עריכת קוד מקור | עריכה]
כעבור תקופה בת כ-45 שנים, מאז נדבק החולה בווירוס הפוליו, תוקפת המחלה בשנית. המחלה לא תוקפת את כל נפגעי הפוליו, אך מי ביניהם שכן, סובל מירידה נוספת בכישורי שריריו, וכן עלול לחוות חוויות קשות מבחינה עצבית, והשפעות נפשיות קשות ביותר. לא ידוע על טיפול תרופתי, אלא רק בתחום העיסויים וטיפולים תומכים.[5][6]
שיתוק ילדים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסון נגד פוליו בישראל בשנות ה-50
בישראל יוצר החיסון לראשונה על ידי נתן גולדבלום בסוף שנות החמישים של המאה העשרים. עד אז, לעיתים היו התפרצויות של המחלה, כפי שאירע בשנים 1949–1953 בישראל כשפרצה מגפת שיתוק הילדים (בשנת 1950 נצפו 1,621 מקרים כאלו). ההתפרצות האחרונה הייתה בשנת 1988, אז נדבקו במחלה 15 איש.[7]
ב-1989, הוכנס לתוכנית השגרתית בארץ מתן חיסון מומת לפני החיסון החי המוחלש ומאז לא אירע אף מקרה שיתוק בין מקבלי החיסון, אך נוכח הסיכון האפשרי הוחלט על הוצאתו משגרת החיסונים. ביוני 2005 הוחלט על שינוי במדיניות החיסונים וחיסון OPV הוצא משימוש, בדומה לארצות הברית והוחלט לחסן רק עם הנגיף המומת. חיסון זה ניתן מאז באופן שגרתי בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה ובהמשך לילדי כתות ב’ בבתי הספר.[8]
בשנת 2013 התגלו בישראל נשאים של נגיף הפוליו וכן שרידים של הנגיף בשפכים עירוניים ליד רהט, אשדוד, חדרה, קריית גת, אופקים, באר שבע וערים נוספות. בעקבות זאת החל משרד הבריאות בתחילת אוגוסט 2013 במבצע לחסן 150,000 ילדים שנולדו לאחר 2004 בדרום הארץ נגד נגיף הפוליו, בחיסון סייבין שמכיל נגיפים חיים מוחלשים. כעבור כמה ימים הודיע משרד הבריאות על הרחבת מבצע חיסון הפוליו לכמיליון ילדים בכל רחבי הארץ.[9]
חוק פיצוי לנפגעי פוליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 נחקק בישראל חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, שמטרתו, בהתאם לסעיף 1 של החוק: "לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם".[10] החוק אינו מפצה נפגעי פוליו שמחלתם נגרמה קודם שעלו לישראל, אף לא למי שמחלתו הוחמרה לאחר עלותו לישראל.[11] אולם בג"ץ קבע ברוב דעות שהחוק חל גם על תושבי ישראל שחלו במחלה בארץ ישראל לפני קום המדינה.[12] מלכתחילה, מטרת החוק הייתה "לעגן בחקיקה הטבות סוציאליות לנפגעי פוליו", אולם לאור ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה מפני חקיקה של חוקים עבור חולי מחלות שיש להם קבוצת לחץ מאורגנת, תוך הימנעות מחוקים כאלו לגבי מחלות אחרות, הוחלט שהחוק ייתן פיצוי לחולי הפוליו לאור רשלנות המדינה באי מניעת ההדבקות במחלה.[12]
הדברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמהות ממתינות עם ילדיהן לחיסון נגד פוליו בתחנת בריאות ברפובליקה המרכז-אפריקאית.
הארגון "Global Eradication of Poliomyelitis", הפועל תחת ארגון הבריאות העולמי, רוטרי ויוניצף עוסק במיגור המחלה ברחבי העולם. בכוונת הארגון לחסל את המחלה ברחבי העולם עד לשנת 2018.[13] בחלק מהמדינות בהן עדיין מתגלה המחלה קיימת התנגדות של המנהיגים למתן חיסונים, בדרך כלל על רקע דתי. בין המדינות האלה פקיסטן וניגריה. במדינות אלה מופעלות תוכניות ייחודיות שמטרתן לשכנע את המנהיגים ולהגיע אל האמהות.[14][15]

כן, אני גם לא מבין את אלו שאומרים להתרחק מחומרים מסרטנים.
מה זה חומר מסרטן? חומר שעשוי לשנות את הד.נ.א.
למה לחשוב שהשינוי יגרום דווקא לגידול סרטני?
אולי זה דווקא יפתח בי יכולת של קריאת מחשבות?

יש להבדיל בין מוטציה ושינוי בDNA.
לבין שינויים מסרטנים.

שינויים בDNA יכולים בהחלט גם להיות חיוביים ולא רק או דווקא מסרטנים. (הברירה הטבעית...)
מבחינה מעשית עושים בזה שימוש בתחום הנדסת המזון והשיפור שלו.

חומר מסרטן זה אומר שהשינויים בDNA הם ספציפיים בגנים בולמי התרבות, ובגנים מעודדי התרבות. מה שגורם למחלה ההרסנית.