דרוש מידע אירוח הורים בשבתות

  • הוסף לסימניות
  • #41
תזכורת!
האיש חייב בכל הלכות כיבוד הורים גם לאחר החתונה.
וזו מצוה חמורה שבחמורות.
גם אדם חייב בכבוד חמיו (שו"ע יו"ד רמ, כד)
מה נקרא כיבוד כתוב מפורש בשו"ע, לא נכלל בזה חיוב לתת לו את המקום שלך.
אם אתה רוצה לתת תתן, בתנאי שאתה נותן מתוך שיקול דעת והבנה [אולי גם ע"פ התייעצות עם רבך], לא בגלל שכולם נותנים, ובטח לא בגלל אי נעימות.
כי כמו שכתבתי לעיל יש חשיבות רבה לאבא שיושב על כסאו בביתו גם בנוכחות גדולי הדור, גם כלפי האשה וגם כלפי הילדים [ישנם סיפורים על גדולי הדור שסירבו בכל תוקף לשבת בראש או שינהו מנהג שונה לכבודם]. ולכן הדבר צריך שיקול דעת לפי הזמן והמקום. לא שייך כאן הרגשת הלב או דעת הקהל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לדעתי ענין של רצון אבא/שווער רצונו של אדם כבודו
אכן, להכריח הוא היפך הכבוד. אדם שיושב בראש השולחן בניגוד לרצונו, רק כי ילדיו לחצו ואפילו כפו עליו - לגמרי לא ברור איפה הכבוד. חסרה כאן ההבנה של מה זה כבוד אמיתי.
יש הורים שמרגישים לא בנוח שנותנים להם את חדר השינה. ואף נמנעים בגלל זה מלבוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
הבית שלו והוא מרגיש מאוד נוח עם זה
אבל כשאבא שלו או השווער שלו יושב בצד
הוא אמור להרגיש אי נוחות
מפאת כיבוד אב וכבוד חמיו

חבל לקבוע מסמרות בדברים שאינם הלכה. דברים נקבעים לפי מכלול שיקולים תורניים ומציאותיים.
תלוי מאוד בכל מקרה לגופו ובכל משפחה והנוהגים שלה.
יכול אבא או שווער לשבת בצד - ולקבל את מלוא הכבוד וההערכה מילדיו ונכדיו.
וייתכן להיפך.
ובפרט נשים חיבות לדעת, שהבעל קודם לאב, ואם היא דורשת שאביה ישב בראש, יש כאן בעיה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #45
לכל אלו שציטטו אותי
אני לא קבעתי שום מסמרים, ואני לא רב ולא רבנית לפסוק הלכות
אמרתי רק את דעתי (שהוא לא דעת תורה) שאני אישית לא מבינה איך בן או חתן
יכול להרגיש טוב כשהאבא או השווער יושב בצד, והוא יושב בראש השולחן
ולדעתי (שוב לא דעת תורה) אדרבה זה החינוך הכי טוב לילדים שהוא מכבד את האב או השווער
ולא סותר בכלל הבעלות שלו בבית
אני מקווה בלי"נ שזו התגובה האחרונה שלי באשכול
אני לא מעונינת להוכיח לאף אחד שאני צודקת :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
תגידו, אצלכם אין לשולחן 2 צדדים?
מה הבעיה להושיב את האבא בראש, ולתפוס את הראש ממול.
אני מכבד את האבא בקידוש משום כיבוד אב, ובוצע את החלות בעצמי כמו שמופיע בהלכה שבעל הבית פורס משום שהוא פורס בעיין יפה.
אני לא רב אבל כך זכור לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אצלנו בעלי יושב בראש ואבא שלי בצד.
להפיך- אבא שלי מגיע ורוצה שבעלי ינהל את הסעודה וכו'.
גם כשהיה אצלנו בליל הסדר...

נראה לי שזה תלוי בסגנון של האב
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
כמו בכל דבר, גם כאן צריך פשוט מאוד ל-ד-ב-ר. להציע, לשאול, לדבר ברור, בלי קשקושי וגינוני כבוד. הצעתי לאבי ולחמי - בפעם הראשונה שהתארחו - שיישבו בראש. שניהם סירבו, ומאז אני יושב בראש בלי לבדוק כל פעם [פעם ביובל] אם יש עדכוני כבוד... השאלה איך בן מרגיש כשאביו יושב בצד נשמעת מאוד מרגשת ומוסרית, אבל רצונו של אדם זה כבודו, וגם אני כאב הייתי נהנה יותר לראות את בני מנהל את שולחן השבת, אם משום חופש ואם משום תענוג מיוחד לראות את הבן מנהל עניינים, ולא צריך יותר מדי שכל בשביל להרגיש כך. [אגב, נדמה לי שאצל הספרדים התרבות היא אחרת].
הקונפליקט היחיד הוא למי לתת חלה קודם, ואכמ"ל בצדדים ההלכתיים. אני נוהג לתת בשתי ידיי לכולם יחד. וגם בהגשת המנות, אף שמצדי שכולם ייקחו לפני, אבל אשתי נותנת לי ולאבי/חמי ביחד, האמא בין כה במטבח...

[אם כבר הזכירו את חדר השינה, לא כ"כ מתאים לכאן ואכתוב בקצרה. כאשר הזמנו לראשונה את הורי אשתי, הציעה אשתי בטבעיות שניתן להם את חדר השינה כמו ש"כל האחים עושים", חשבתי שאני מתעלף, "על גופתי" אמרתי לה, אשתי נבהלה מהתגובה ושקלה אפילו להעדיף לבטל את ההזמנה, אך כמו הרבה דברים, סידרנו להם מקום נוח ומסודר והם למדו והבינו עוד "ג'וק" של החתן החדש המוזר הזה. אנשים טובים וטקטיים מאוד. לפני שתמהרו לשפוט, זה נושא מאוד רגיש ורגשי ואף אחד לא יכול להבין את תחושותיו של כל אחד בנושאים כאלו, וזה גם לא נושא שיש להרחיב בו.]
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה