הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ז'בוטינסקי
רחוב סואן, אנשים מכל הסוגים, פיצוציות וקיוסקים, שלטים ומסכים של לוטו וטוטו, בכביש פקקים וצפירות רכבים, אני הולך בחשש אחרי מיכאל. אם האגדות נכונות, אז המשגיח אמור בכל רגע לצוץ כאן פתאום ולתפוס אותנו על חם, אז הוא יתן בי את מבטו המצמית עם הזקן, ולא בא לי לדמיין את ההמשך, זה סתם יהרוס לי את הטיול.
בעצם, כאן זה נקרא עדיין בני ברק, אז אני יוכל לתרץ שיצאתי לקניות לכבוד שבת, ולא ידעתי שאסור.
אלא אם כן המשגיח יקלוט גם את מיכאל, ואז לא יעזרו שום תירוצים ושקרים, מיכאל הולך עם תיק טיולים ענק, ומתוכו מציץ מזרן שינה מגולגל, כך שהמשגיח יבין מיד שברחנו מהישיבה ואנחנו נוסעים למירון.
צומת גהה
מיכאל אומר שאני ראשון לבקש טרמפ ואני לא מבין מה זה אומר, הוא מראה לי איך צריך לעשות עם האצבע וזה נראה לי די מוזר, אז התישבתי לידו על החומה הקטנה ואמרתי שנחכה שמישהו יעצור לנו מעצמו. במקום לענות לי הוא קם מהחומה במהירות ועשה בסוף המדרכה את התנועה כמו שהוא הראה לי.
גם כשהכביש היה ריק ולא עברו רכבים הוא המשיך לעשות עם היד, אבל את הפנים הוא סיבב לכיווני וצעק: "לעצור טרמפים זה מקצוע, מי שיודע יודע, ומי שלא יודע חבל לו על הזמן, כדאי לך להתחיל ללמוד את זה מהר כי לא תמיד יהיה לך אחד כמוני".
ניסיתי להבין מה מקצועי בזה אבל בדיוק עצר ליד מיכאל רכב קטנצ'יק מלוכלך בבוץ, בתוך הרכב היה דתי צעיר, ונראה שהוא מאד שמח לעצור לנו.
טרמפ
הנהג היה מאד נחמד, ואמר לנו כל הכבוד שאנחנו הולכים לשבות אצל הרשב"י, והוא מקנא בנו, והוא היה לוקח אותנו עד מירון אלא שהוא חייב להגיע לנתניה דחוף, מיכאל אמר לו שאפשר להגיע לנתניה דרך חדרה. הנהג שאל אותו אם הוא בטוח, אז מיכאל הודה שזה טיפ טיפה יאריך את הדרך לנתניה אבל מאד מאד יעזור לנו, וגם נתפלל עליו כל השבת, הנהג הדתי חשב כמה שניות בלי להסתכל על הכביש ובסוף הוא אמר "טוב, אני יוריד אתכם הפעם בחדרה, אבל אני מקוה שזה לא יעשה לי בלאגנים כי אני ממהר רצח" מיכאל התחיל לענות משהו אבל הנהג סימן לו עם היד לעצור את הדיבור, ואמר בעצבים: "זה בסדר,תרגיש בנוח".
חילול שם שמים
כשירדנו הנהג פתח את החלון ושאל את מיכאל איך מגיעים לנתניה, מיכאל אמר לו שפשוט צריך לחזור את כל הכביש אחורה, ואז התרחק, וצעק לנהג "אין לך ברירה אחרת, תודה!"
"בא נברח" אמר לי מיכאל, והתחיל לרוץ
רע לי בלב
הורדתי את הפנים למטה, והרגשתי שהם נשרפות מבושה. נראה לי שאני מתחיל להבין מה מקצועי בלעצור טרמפים, מסכן אותו נהג שרק רצה לעזור לנו וככה מיכאל דופק אותו, מאד רציתי להיות בצד של הנהג ולא עם מיכאל.
אח"כ מיכאל הסביר לי שרק לנהג הזה הוא יעשה את זה כי הוא תמים, ובטרמפים הבאים הוא לא ינצל וישקר,וזה עוד יותר עיצבן אותי.
צומת ועוד צומת
מיכאל הכיר טוב את כל הצמתים והמחלפים עד למירון, לכן הוא היה אחראי על הטרמפים ורק הוא דיבר עם הנהגים וביקש מהם סיגריות, באחד הטרמפים למשל נירדמתי, וחלמתי שהמשגיח עומד באיזה צומת ועוצר את הרכב שאנחנו נוסעים בו, הנהג עצר, והמשגיח נכנס והתיישב ממש לידי, מרוב בהלה התעוררתי.
אחרי כמה טרמפים, ירדנו ליד ישוב שנקרא "אמירים", בעל הרכב גר שם, ומיכאל אמר לו שמכאן אנחנו נסתדר, לא ידענו כמה אנחנו הולכים לסבול שם. מכאן בעצם מתחיל הסיפור שלי, עם הצרות והבושות שהיו לי כל השבת.
=============================
אשמח לשמוע ביקורת מכל סוג,
ועד כמה מפריע שאין כרגע עלילה כלשהיא,
והאם זה נשמע אמין או שהקצנתי מדי בדמויות,
תודה מראש.
רחוב סואן, אנשים מכל הסוגים, פיצוציות וקיוסקים, שלטים ומסכים של לוטו וטוטו, בכביש פקקים וצפירות רכבים, אני הולך בחשש אחרי מיכאל. אם האגדות נכונות, אז המשגיח אמור בכל רגע לצוץ כאן פתאום ולתפוס אותנו על חם, אז הוא יתן בי את מבטו המצמית עם הזקן, ולא בא לי לדמיין את ההמשך, זה סתם יהרוס לי את הטיול.
בעצם, כאן זה נקרא עדיין בני ברק, אז אני יוכל לתרץ שיצאתי לקניות לכבוד שבת, ולא ידעתי שאסור.
אלא אם כן המשגיח יקלוט גם את מיכאל, ואז לא יעזרו שום תירוצים ושקרים, מיכאל הולך עם תיק טיולים ענק, ומתוכו מציץ מזרן שינה מגולגל, כך שהמשגיח יבין מיד שברחנו מהישיבה ואנחנו נוסעים למירון.
צומת גהה
מיכאל אומר שאני ראשון לבקש טרמפ ואני לא מבין מה זה אומר, הוא מראה לי איך צריך לעשות עם האצבע וזה נראה לי די מוזר, אז התישבתי לידו על החומה הקטנה ואמרתי שנחכה שמישהו יעצור לנו מעצמו. במקום לענות לי הוא קם מהחומה במהירות ועשה בסוף המדרכה את התנועה כמו שהוא הראה לי.
גם כשהכביש היה ריק ולא עברו רכבים הוא המשיך לעשות עם היד, אבל את הפנים הוא סיבב לכיווני וצעק: "לעצור טרמפים זה מקצוע, מי שיודע יודע, ומי שלא יודע חבל לו על הזמן, כדאי לך להתחיל ללמוד את זה מהר כי לא תמיד יהיה לך אחד כמוני".
ניסיתי להבין מה מקצועי בזה אבל בדיוק עצר ליד מיכאל רכב קטנצ'יק מלוכלך בבוץ, בתוך הרכב היה דתי צעיר, ונראה שהוא מאד שמח לעצור לנו.
טרמפ
הנהג היה מאד נחמד, ואמר לנו כל הכבוד שאנחנו הולכים לשבות אצל הרשב"י, והוא מקנא בנו, והוא היה לוקח אותנו עד מירון אלא שהוא חייב להגיע לנתניה דחוף, מיכאל אמר לו שאפשר להגיע לנתניה דרך חדרה. הנהג שאל אותו אם הוא בטוח, אז מיכאל הודה שזה טיפ טיפה יאריך את הדרך לנתניה אבל מאד מאד יעזור לנו, וגם נתפלל עליו כל השבת, הנהג הדתי חשב כמה שניות בלי להסתכל על הכביש ובסוף הוא אמר "טוב, אני יוריד אתכם הפעם בחדרה, אבל אני מקוה שזה לא יעשה לי בלאגנים כי אני ממהר רצח" מיכאל התחיל לענות משהו אבל הנהג סימן לו עם היד לעצור את הדיבור, ואמר בעצבים: "זה בסדר,תרגיש בנוח".
חילול שם שמים
כשירדנו הנהג פתח את החלון ושאל את מיכאל איך מגיעים לנתניה, מיכאל אמר לו שפשוט צריך לחזור את כל הכביש אחורה, ואז התרחק, וצעק לנהג "אין לך ברירה אחרת, תודה!"
"בא נברח" אמר לי מיכאל, והתחיל לרוץ
רע לי בלב
הורדתי את הפנים למטה, והרגשתי שהם נשרפות מבושה. נראה לי שאני מתחיל להבין מה מקצועי בלעצור טרמפים, מסכן אותו נהג שרק רצה לעזור לנו וככה מיכאל דופק אותו, מאד רציתי להיות בצד של הנהג ולא עם מיכאל.
אח"כ מיכאל הסביר לי שרק לנהג הזה הוא יעשה את זה כי הוא תמים, ובטרמפים הבאים הוא לא ינצל וישקר,וזה עוד יותר עיצבן אותי.
צומת ועוד צומת
מיכאל הכיר טוב את כל הצמתים והמחלפים עד למירון, לכן הוא היה אחראי על הטרמפים ורק הוא דיבר עם הנהגים וביקש מהם סיגריות, באחד הטרמפים למשל נירדמתי, וחלמתי שהמשגיח עומד באיזה צומת ועוצר את הרכב שאנחנו נוסעים בו, הנהג עצר, והמשגיח נכנס והתיישב ממש לידי, מרוב בהלה התעוררתי.
אחרי כמה טרמפים, ירדנו ליד ישוב שנקרא "אמירים", בעל הרכב גר שם, ומיכאל אמר לו שמכאן אנחנו נסתדר, לא ידענו כמה אנחנו הולכים לסבול שם. מכאן בעצם מתחיל הסיפור שלי, עם הצרות והבושות שהיו לי כל השבת.
=============================
אשמח לשמוע ביקורת מכל סוג,
ועד כמה מפריע שאין כרגע עלילה כלשהיא,
והאם זה נשמע אמין או שהקצנתי מדי בדמויות,
תודה מראש.
נערך לאחרונה ב:
Reactions: שמואל!, בַּת שֶׁל מֶּלֶך, מיכל ש. ועוד 69 משתמשים72 //