אשכול בקשת קבצים תורניים

[מתקדם]

יערות דבש על הויכוח בין חזקיה לנביא - בהדי כבשי דרחמנא למה לך.
אולי חלק ב מאמר יד.

אכן.

מישהו יוכל לסייע?
תודה מראש.

בשמחה!

 

[למאי נפקא מינה]

לשון החת"ס בתורת משה ויחי
'ומצינו במדרש שפרעה השיב למשה אתה אומר שארוסתו של הקבה המה אני מצאתיה ערומה'

היכן המדרש?

 

[ההדר שבהדר]

אני מצאתי מקור קדום. אבל לא במדרש אלא בדברי הפייטן ביוצרות לשבת הגדול: טובת חן שאמרתם מצאתיה ערומה (פיוט אז כארסת) וצריך לחפש בפרשנים שם המקור הפיוט הזה חיברו יוסף בן שמואל בן דורו של רבינו גרשום מאור הגולה

 

[ר.ב.ב.ש]

למישהו יש גבורות ד' למהר''ל המבואר פרק ג
אשמח מאד לקבל.

 

[אליז]

כוונתך לזה?

 

[ר.ב.ב.ש]

כוונתך לזה?

יישר כוח

 

[אהרון לייב]

מישהו יודע על המקור המדוייק של הרמח"ל והאריז"ל שבכל יו"ט יש את הארה של אז.


מחפש גם מ"מ בענין דעת בגלות.


ייש"כ.

 

[למאי נפקא מינה]

מישהו יודע על המקור המדוייק של הרמח"ל והאריז"ל שבכל יו"ט יש את הארה של אז.

ראשית הייתי ממליץ לך להסתכל בקדשת לוי במהדורות החדשות קדושות לחנוכה על ברכת שעשה נסים בימים ההם בזמן הזה.

 

[אהרון לייב]

ראשית הייתי ממליץ לך להסתכל בקדשת לוי במהדורות החדשות קדושות לחנוכה על ברכת שעשה נסים בימים ההם בזמן הזה.

אין לי את המהדורות החדשות עם ההערות שם מובא המקורות הנוספים.
אגב הקדושת לוי על למה קוראים חג הפסח וחג המצות אתה יודע איפא הוא?

 

[למאי נפקא מינה]

אין לי את המהדורות החדשות עם ההערות שם מובא המקורות הנוספים.

גם לי.
אבל בבקשך ציטוט מסוים גדֵלים סיכוייך לקבלו בהקדם.

אגב הקדושת לוי על למה קוראים חג הפסח וחג המצות אתה יודע איפא הוא?

לא

 

[מוישה]

מישהו יודע על המקור המדוייק של הרמח"ל והאריז"ל שבכל יו"ט יש את הארה של אז.


מחפש גם מ"מ בענין דעת בגלות.


ייש"כ.

אני חושב שרמח"ל איפשהו בדרך ה' ח"ד לקראת הסוף.

 

[ר.ב.ב.ש]

מישהו יודע על המקור המדוייק של הרמח"ל והאריז"ל שבכל יו"ט יש את הארה של אז.

בפע''ח תמצא בכל חג שהוא מדבר על הארה שיש בחג כפי שהייתה אז, אך לא יודע מקור שבו הוא כותב שיהיה כך בכל חג.

המהר''ל בתפארת ישראל פרק כה לומד זאת מן המדרש קהלת רבה ג זמן היה לו לאדם הראשון וכו',
ועיין דחו''מ חלק ב רכז שמרחיב ביותר בנושא זה
וכן בדברי המכתב מאליהו חלק ב עמוד 17 והלאה בענין זמן חרותנו.

 

[ר.ב.ב.ש]

מחפש גם מ"מ בענין דעת בגלות.

תבאר כוונתך
יש את אברבנאל הידוע ישעיה ה, יא. 'גלה עמי מבלי דעת'
היכל הברכה פרשת תשא דרפ"ד ע"ג

 

[לעבדיג יענקל]

מישהו יודע על המקור המדוייק של הרמח"ל והאריז"ל שבכל יו"ט יש את הארה של אז.

לשון הרמח"ל בספר דרך ה' חלק ד' פרק ז'

ו. ואולם מלבד הקידוש הזה, הנשער במדרגותיו כפי מדרגת קדושת הימים, יש עוד ענינים פרטיים, מיוחדים לכל זמן מזמנים אלה כפי ענינו; ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה, שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא, יאיר עלינו אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו.
והנה על פי זה נצטוינו בחג הפסח, בכל הענינים שנצטוינו, לזכר יציאת מצרים, כי בהיות התיקון ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו, וכמו שזכרנו למעלה, הוקבע, שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז, ותחודש בנו תולדת אותו התיקון, ועל כן נתחייבנו באותם הענינים כולם. ועל דרך זה חג השבועות למתן התורה; וחג הסוכות לענין ענני הכבוד, אף על פי שאינו אותו הזמן בפרט, אלא שקבעה התורה חג זה לזכרון ענין זה, וכמו שכתוב (ויקרא כג מג): "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"; וכן חנוכה, וכן פורים. ועל דרך זה היו כל ימי מגילת תענית (שבת יג ב), אלא שנתבטלו מפני שלא היו ישראל יכולים לעמוד בהם, ונפטרו מהיות עושים זכר להם להתעוררות אור המאיר. ועתה נבאר המצוות האלה בפני עצמן.

 

[#ליבא]

הקדושת לוי על למה קוראים חג הפסח וחג המצות

תוספות חדשים על המשניות ריש פסחים

 

[אהרון לייב]

תבאר כוונתך
יש את אברבנאל הידוע ישעיה ה, יא. 'גלה עמי מבלי דעת'
היכל הברכה פרשת תשא דרפ"ד ע"ג

יש לך את לשונם?

 

[לעבדיג יענקל]

מישהו יודע על המקור המדוייק של הרמח"ל והאריז"ל שבכל יו"ט יש את הארה של אז.

לשון האריז"ל בספר פרי עץ חיים שער ראש השנה פרק ב':

אלא, להיות כי הדברים חוזרים בזמנם בכל השנה למציאת הראשון, והנה בתחלת הבריאה יצאו זו"ן אב"א ד"ו פרצופים, וגרם זה מה שלא המתין אדה"ר את הזווג עד ליל שבת, כי אז היה יורד הכל מתוקן, והמאציל העליון עשה כן שיצאו אב"א, כדי שלא יתאחזו הקליפות באחור, כי בפנים אין להם אחיזה, אבל באחור שהוא בחי' אלהים, ואחר הק"ך צרופי אלהים שיש בקדושה, בסוף יש אלהים אחרים, וינקו, לכן באו אב"א, שיהיה אחור דנוקבא דבוקה אליו, ובזה אין להם שום יניקה משם:
והנה בתשרי נברא העולם, וחזר הדבר לקדמותו, לכן צריך הנסירה, וענין הנסירה הוא, ליתן לה כל הדינין, וישאר הוא כולו רחמים, וצריך למתק דיניה בכמה מיתוקים כאשר נבאר למטה. והנה הנסירה נעשית באלו עשרה ימים, בכל יום ננסר מדה אחת, וידוע כי רישא דנוקבא הוא באחור שלו נגד החזה, ומשם ולמעלה היא מקום לאה, כנודע שעמה הוא הזווג נעשית בכל אלו הימים, כי רחל עדיין לא נשלמת נסירה עד יה"כ, ואפ"ה אינה ראוי לזווג עד ש"ע:

 

[ר.ב.ב.ש]

יש לך את לשונם?

 

[לעבדיג יענקל]

מחפש גם מ"מ בענין דעת בגלות.

עיין שער הכוונות דרושי פסח דרוש א' המבאר ענין זה באריכות.

 

[ר.ב.ב.ש]

יש לך את לשונם?