הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #121
מילה בת הברה אחת היא מלרע בהחלט, שכן ההגדרה של הטעמת מלעיל היא ההברה הלפני-אחרונה, והיא איננה כזו. קיוויתי שמישהו ישאל האם שתי מילים מוקפות נחשבות כמילה לעניין זה, כי מבחינת ההטעמה הן נחשבות למילה אחת, ואז יש עוד פסוק: "ויאמר אבינו, שובו שברו-לנו מעט-אוכל". אולי בעוד ארבעים שנה תשאלו.
נכון, "וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּֽיִת:"
מבקש להביא גם את הפסוקים עצמם לתועלת הקוראים.
הפתרון לט"ז, 22 מ"מים: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶֽל אַֽהֲרֹן, קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָֽדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַֽהֲרֹתָם, עַל יְאֹֽרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵֽימֵיהֶם וְיִֽהְיוּ דָם, וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָֽעֵצִים וּבָֽאֲבָנִֽים:
הפתרון לי', שני פסוקים עם כל הא'-ב': זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה', לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַֽאֲשֶׁר בְּאָֽהֳלוֹ תִּקָּֽחוּ:
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמֽוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמֽוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹֽהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶֽיךָ:
לגבי המתגים, נכון שיש כמה שיטות, והשאלה מתייחסת לשיטה המקובלת ברוב הסידורים המצויים והתנ"כים. דהיינו, שהולכים מהטעם של המילה שני עיצורים אחורה. אם האות בתנועה (ולא בשווא) - שמים מתג. אם לא - הולכים עוד אחד אחורה ובודקים אותו דבר. ואחרי ששמו מתג, הולכים עוד פעם שני עיצורים אחורה וחוזר חלילה, עד שמגיעים לתחילת המילה.
סיכום ביניים:
א. נעמיתוש
ב. נעמיתוש
ג. נעמיתוש ועדיאל
ד. נעמיתוש
ה. בית היין
ו. בית היין
ז. עיגול רבוע
ח. ישנה מילה אחת בכל שלוש פרשיות של שמע שיש בה שני מתגים.
ט. שריונה
י. שריונה
יא. נעמיתוש
יב. שריונה
יג. שריונה
יד. בית היין
טו. עדיאל ושריונה
יו. שריונה
יז. פסוק בתורה שיש בו פשטא לפני סגול.
יח. פסוק בתנ"ך שיש בו מהפך לפני סגול.
יפה מאד (במיוחד על יג, זה היה קשה). וכצפוי, נשארו שאלות הטעמים אחרונות.
