התייעצות אשמח לעזרה מתושבי חריש (ובנוסף: רשמים מסיור בעיר)

מעניין אותי לבא לשבת לחריש
מישהו מכיר דירה להשכרה שם לשבת?
עדיף גדולה
 
איך חוזרים מחריש לב"ב בתחבורה ציבורית בשעות הערב המאוחרות? אזור 22:00..
 
זאת כתבה על העיר וירידת מחירי הדירות (כרגע) מלפני כשבוע
 
סתם לידיעה
מדברים הרבה על הציבור הכללי בחריש
הרוב הגיעו מהערים השכנות
 
סתם לידיעה
מדברים הרבה על הציבור הכללי בחריש
הרוב הגיעו מהערים השכנות
בלי קשר
זה נושא מיותר שבכלל לא קשור
שבא מאלו שסתם מחפשים תירוצים

75-80 אחוז מתושבי חריש הם חרדים, דתיים, מסורתיים ומצבעי ימין.
אפשר בדיוק באותו מידה "לדבר הרבה" על "הציבור הכללי" של חיפה, עפולה, כרמיאל, קריית אתא, קריית גת ועוד ועוד.
אגב יש בעיריית חריש רוב (9 נציגים) של נציגי עירייה חרדים ודתיים!!


זה מדהים ולא ייאמן לקרוא כתבה של ראש עיר שנבחר בתמיכת הציבור החרדי
ועוד בעיר מאד מאד מסורתית,
ופלא! משום מה אף אחד לא מדבר מזה ועושה עסק מזה ....
מגזין נדלן 2024 - אזור טיילת טבריה

אזור הטיילת בטבריה. ראש העיר בונה על תיירות של אוונגליסטים, אך מוקדם לדעת אם תנופת הפיתוח תצליח למנוע מהעיר להתחרד ותהפוך אותה לאטרקטיבית יותר לחילונים ולתיירים (צילום: נחום סגל)

מגזין נדל"ן

כשל על ים כנרת: האם ראש העיר החדש יצליח להחזיר את טבריה לגדולתה?​

בטבריה, שבה הפוטנציאל המרהיב של הכנרת מתנגש בשיכונים מתפוררים, ראש העיר החדש, יוסי נבעה, מתכנן להקים מפעלים ביטחוניים שיספקו תעסוקה, ומלונות נוצצים שיחזירו אליה את התיירים. אך כשמחצית ממשקי הבית החדשים בה הם חרדים, האם לעיר שרוצה להיות המטרופולין החמישי בישראל יש בכלל סיכוי לשוב לזהור?​

גיא נרדי
07:30, 09.09.24
תגיות:
מוסף נדל"ן 2024
יוסי נבעה
טבריה

קשה לחשוב על דוגמה טובה יותר לפוטנציאל נדל"ני לא ממומש מהעיר טבריה. הפער האדיר בין הנוף המרהיב של הכנרת והגולן לשיכונים המוזנחים של העיר ניכר לכל עין, ועשוי לייאש את כל מי שחולם שיום אחד היא תהפוך לעיר תיירות משגשגת — אילת של הצפון.
באופן אירוני, דווקא עשרת אלפים הפליטים שפונו לטבריה מיישובי הצפון ושוכנו במלונות שבה, הפיחו בעיר חיים. גם בצהרי אחד הימים הלוהטים של הקיץ, הכבישים בה מרגישים עמוסים יותר, וכך גם המרחבים הציבוריים ומרכזי הקניות. אולי זו הסיבה לכך שיוסי נבעה, ראש העיר מאז פברואר האחרון, משדר אופטימיות ואפילו מסמן מטרה: "אנחנו רוצים להיות העיר הראשית של המטרופולין החמישי במדינת ישראל".

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם
בשנים האחרונות ידעה טבריה לא מעט טלטלות. רון קובי, שנבחר לתפקיד ראש העירייה ב־2018 והוביל קו אנטי־חרדי מוצהר, הודח לאחר שלא הצליח להקים קואליציה ולהעביר תקציב. בינואר 2020 מונתה במקומו ועדה קרואה בראשות שמעון מעתוק שקודם לכן היה מנכ"ל משרד הדתות, ולקראת סוף השנה מינה אריה דרעי, שהיה אז שר הפנים, את בועז יוסף, מקורבו, לאותו תפקיד. ביולי 2023, אישרה הכנסת תיקון לחוק הרשויות המקומיות שאיפשר לחברי ועדה קרואה להתמודד בבחירות המוניציפליות. התיקון, שמיד כונה "חוק טבריה", נועד לאפשר ליוסף להתמודד לראשות העירייה, אך עוד באותו חודש פסק בג"ץ שהחוק ייכנס לתוקף החל מהבחירות הבאות לרשויות המקומיות. בכך למעשה נפסלה מועמדותו של יוסף לראשות העירייה.
לנבעה, שבעבר היה מנכ"ל העירייה, חשוב להדגיש שטבריה עומדת לפני שינוי. "היתה פה ועדה קרואה, בראשות בועז יוסף, שעשתה עבודה טובה, ומתוכנית הבראה הביאה את העיר לתוכנית המראה. תקציב העירייה עלה ל־440 מיליון שקל והגירעון ירד ל־43 מיליון שקל. איך הם עשו את זה? הם קיבלו לא מעט הלוואות ויזמו תב"עות. היזמים התחילו להאמין בעיר. שבעה בתי מלון חדשים נמצאים עכשיו בשלבי קידום שונים", הוא אומר.

מגזין נדלן 2024 -  ראש עיריית טבריה יוסי נבעה

ראש העירייה יוסי נבעה: "טבריה עומדת על 22% מגזר חרדי וזה עדיין לא התחרדות. אם יהיו פה 30% חרדים, ואני פועל נגד מצב כזה, היא לא תוכל להמשיך להיות עיר תיירות"
(צילום: נחום סגל)
האם תנופת הפיתוח שעליה מדבר נבעה יכולה לגרום לטבריה לעלות על דרך חדשה ולהתחזק? מוקדם לומר. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי מלמדים על עיר פריפריאלית, לא חזקה במיוחד. בימי שגרה מתגוררים בה כ־50 אלף תושבים והיא מדורגת במקום השלישי מתוך עשר במדד הסוציואקונומי ליישובים של מרכז השלטון האזורי.

מצד שני, וללא קשר למלחמה, בעשור האחרון טבריה שוב גדלה אחרי שנים של קיפאון דמוגרפי. בעוד בעשור שבין 2003 ל־2013 העיר גדלה בקצב כמעט אפסי שמעיד על הגירה שלילית משמעותית שילודה בקושי מפצה עליה, המצב בעשור שחלף מאז שונה. לא רק שהעיר גדלה לאורכו בקצב של 1.8% בשנה (תוספת של כ־8,000 תושבים), אלא שבחמש השנים האחרונות קצב גידול האוכלוסייה מגיע ל־2.6% בממוצע.

חרדת החרדים​

לפי הערכות מכון גיאוקרטוגרפיה, רוב רוכשי הדירות בטבריה אינם משפרי דירות מתוך העיר, אלא מגיעים אליה ממקומות אחרים בארץ, ורובם חרדים. החרדים מהווים כיום לפחות 20% מתושבי טבריה, לעומת כ־10% לפני עשור, ומספרם הולך וגדל. נכון לעכשיו, מחצית ממשקי הבית החדשים בעיר הם משקי בית חרדים. לפי גיאוקרטוגרפיה, תהליך ההתחרדות של העיר מתמקד בשכונות הוותיקות קריית שמואל, בן גוריון, שיכון ג' ושיכון ד', ובשכונה החרדית החדשה נוף כנרת.

בתגובה לנתונים, אומר ראש העיר כי "טבריה עומדת על 22% מגזר חרדי וזה עדיין לא התחרדות. צריך להבין שיש בעיר 65% מסורתיים ולכן הדימוי שלה הוא של עיר מתחרדת". אך גם הוא מודה ש"אם יהיו פה 30% חרדים, ואני פועל נגד מצב כזה, היא לא תוכל להיות עיר תיירות".

מגזין נדלן 2024 - חרדים ב טבריה

חרדים בטבריה. מהווים כיום לפחות 20% מתושבי העיר, לעומת כ־10% לפני עשור, ומספרם הולך וגדל
(צילום: אביהו שפירא)
התחרדותה של טבריה היא בעלת משמעות עצומה לעתיד העיר וליכולת שלה לשגשג. חוקרי מכון גיאוקרטוגרפיה, עופר מנחם וד"ר רינה דגני, אומרים בפשטות כי "ככל שהמגמה תימשך, כוח המשיכה של טבריה עבור אוכלוסייה שאינה חרדית ייחלש, ואילו כוח המשיכה שלה עבור הקהילות החרדיות יתחזק. אנחנו יודעים שככל שערים מקבלות תדמית של ערים חרדיות, גם כוח המשיכה שלהן יורד. וזה תהליך שמזין את עצמו".

כשנבעה נשאל כיצד בדיוק תמשוך טבריה אוכלוסיות לא חרדיות לאור השינוי הדמוגרפי שהיא עוברת בעשור האחרון, הוא מעדיף להתמקד במחירי הנדל"ן בה. "לכל זוג צעיר יש חלום לבית עם גינה וכלב, ואני יכול לתת להם את זה. תראה לי היום בן אדם שיכול לקנות דירה ב־14 אלף שקל למ"ר במקום אחר. הדבר המהותי ביותר הוא שצריך להביא לפה זה תעסוקה. החינוך שלנו טוב".
רון קובי, ראש העיר הקודם של טבריה שקיבל בבחירות האחרונות רק 22% מהקולות (לעומת 51% שקיבל נבעה), רואה את המציאות באופן שונה מאוד. "בחצי השנה האחרונה הוזרמו לעיר דרך מערכת החינוך כ־200 מיליון שקל שהופנו כולם לטובת המגזר החרדי. המטרה שלהם, והכוונה שלי היא לש"ס וליהדות התורה, היא לייצר פה עיר תיירות חרדית. למדינה אין כסף לתת למפונים ובינתיים בעירייה מעבירים תב"רים (תקציב בלתי רגיל) לטובת חרדים. אני לא נגד החרדים, אבל המציאות היא שאחוז החדירה החרדית לעיר הוא הגבוה ביותר בארץ כרגע. ראש העיר הנוכחי נבחר על ידי החרדים והוא חייב להם. הקואליציה שלו בנויה רק מחרדים. אומנם הוא רוצה להקים בעיר מפעל ביטחוני, אבל זה לא יקרה. אחרי המלחמה מדינת ישראל תיכנס לדפיציט היסטרי".


מגזין נדלן 2024 - אינפו טבריה דיוקן פריפריאלי




החזון הביטחוני של טבריה​

נבעה, שבטוח שמקורות תעסוקה נוספים יפתרו את בעיית ההתחרדות של טבריה ויחזקו אותה, רואה במלחמה הזדמנות דווקא בהקשר התעסוקתי. בטבריה פועלים כיום רק שני מפעלים משמעותיים: מדימור, חברה ליצור מכשור רפואי, מעסיקה 260 עובדים, וספאנטק, המייצרת בדים, מעסיקה 160 עובדים. בפארק התעשיות קדמת גליל הסמוך לעיר, שמנוהל על ידי עיריית טבריה, המועצה המקומית טורעאן והמועצה אזורית הגליל התחתון, עובדים עוד כ־500 איש.
"בדצמבר ראש הממשלה אמר שתקציב הביטחון יעלה מ־35 ל־70 מיליארד שקל, ושישראל רוצה להיות פחות תלויה בארה"ב ובהודו ולהעביר חזרה למדינה עבודות שנעשו בחו"ל עד כה", אומר נבעה. "הבנתי שכל התעשיות הביטחוניות הישראליות יקבלו מעכשיו נתח גדול מאוד מתקציב המדינה. אמרתי יאללה, אני הולך על הכיוון הזה. מצאתי שטח של 850 דונם מול קדמת גליל, על כביש 77 לכיוון תל אביב. עכשיו אני רוצה לקדם החלטת ממשלה כדי להביא לשם מפעל ביטחוני שיהיה עוגן תעסוקתי גדול. זה יפתור 75% מהבעיה שנקראת טבריה. זה היעד שלי".
ולמה שיקימו אזור תעסוקה כזה דווקא באזור טבריה?
"כי מגיע לנו".
יצירת מקומות עבודה חדשים בטבריה וסביבה היא נדבך קריטי בתוכניות הצמיחה של טבריה שנשענות על הסכם הגג שנחתם עם משרד האוצר ב־2022 וקובע שהעיר תקדם תוכניות לבניית כ־7,400 יחידות דיור בחמש שנים תמורת מענקים בסך 2.7 מיליארד שקל.
מהנדס העיר, האדריכל שני אלדן, מפגין אופטימיות לגבי החלק שעליו הוא אחראי בתוכנית. "בשנת 2020 אושרו פה 67 היתרי בנייה; בשנת 2021 אושרו 84, ובשנת 2022 הגיעו ל־125. לעומת זאת, בשנה שעברה נתתי היתרי בנייה ל־1,130 יחידות דיור. אלה מספרים שהעיר הזאת לא ראתה שנים והם מייצרים שיתוף פעולה בין העיר למדינה בדברים שהעיר צריכה, כמו למשל כסף לתשתיות־על שהובטח לנו. אני מכיר את הביקורת על הסכמי הגג, שמקדמים בניית אלפי יח"ד ללא תשתיות הולמות, אבל ערים כמו טבריה צריכות את הדחיפה הזאת".
לדברי אלדן, מרבית הבנייה תתרכז בחלק הגבוה של טבריה, בשכונות המושבה א' ו־ב' שיתחברו לשיכון ד' הוותיק, שיעבור, אולי, התחדשות עירונית. "התכנון כולל גריד מאוד מסודר עם צירים מרכזיים. בחלק המזרחי של האזור החדש שייבנה, על המצוק המשקיף אל הכנרת, יהיו גם 900 חדרי מלון. בעתיד, אנחנו רוצים לפתח רכבל, שיחבר את האזור לחלק התחתון של העיר".

מגזין נדלן 2024 -  בנייה ב שכונת המושבה טבריה

בנייה בשכונת המושבה בטבריה. מחירי הדירות החדשות בשכונה גבוהים יותר מאשר בעפולה
(צילום: נחום סגל)
היזם יורם כהן שבונה בשכונת המושבה בטבריה (אבל מזכיר בשיחה עמו שוב ושוב שהוא בכלל תושב עפולה) שותף לאופטימיות שמשדר אלדן: "אני מופתע מהשוק בטבריה. בשנה האחרונה הצענו למכירה 144 יחידות דיור ומכרנו עד עכשיו 110 מהן. המחירים בטבריה גבוהים יותר מאשר בעפולה. דירת 4 חדרים בעפולה עולה 1.5 מיליון שקל, ובטבריה 1.65 מיליון שקל. מי שמגיע זה חרדים, חילונים, ובעיקר מסורתיים, שיש להם זיקה לעיר. הם נולדו או גדלו בה. המלחמה גרמה לחלק מהמפונים לגור פה, בשונה מעפולה, ואני משער שחלק יישארו. כשהיינו צעירים היינו נוסעים לבלות בטבריה, אח"כ זה התהפך ובאו לעפולה. יש לי הרגשה שזה שוב משתנה".
גם בחלק התחתון של העיר מתוכנן שינוי משמעותי. אלדן מסביר: "משרד השיכון יצר ב־2018 תוכנית לאזור לב העיר, שטח של 600 דונם, שהפכה לזרז משמעותי להתחדשות. בעלי הקרקעות, חלקם פרטיים, הבינו שיש רוח גבית שלנו ושל המחוז, וכיום יש בערך 30 תוכניות בניין עיר מקודמות ורובן לעירוב שימושים. הרעיון הוא לייצר מרכז עירוני תוסס עם 1,500 יחידות דיור. מכיוון שמרכז צריך שיהיה בו משקל סגולי של אנשים שיחיו אותו ושהוא יהיה תוסס, האדריכל שתכנן אותו חתר לבנייה צפופה, ואנחנו מדברים על מגדלים של יותר מ־20 קומות". לעת עתה לא ברור מתי כל זה עומד לקרות.

ומה עם התיירות?​

אף שמשרד התיירות מגדיר את טבריה כ"עיר ליבה", ואף שבחמש השנים האחרונות הושקעו בה 167 מיליון שקל מכספי המשרד (מתוכם 123 מיליון שהוצאו על פיתוח תשתיות), אין מחלוקת על כך שהמרכז הישן של טבריה הסמוך לגדות הכנרת מוזנח ולא מזמין.
נבעה יודע שהיתרון היחסי של טבריה בתחום התיירות הוא קרבתה לאגם, ואומר שכדי לממש את הפוטנציאל הגלום בו "אני הולך לעודד את האוונגליסטים לבוא הנה בצורה מטורפת. לחבק אותם. היום הם יורדים לעיר ולא רואים שום דבר. הם רק ישנים פה. אני אדע לתת להם את הפסטיבלים שהם רוצים. מי מגיע למלון נבל דוד וסטאי, שני המלונות החדשים בצפון הכנרת? ישראלים שמחפשים שקט וים. המלונות החדשים שלנו שייפתחו בעיר ייתנו את אותם תנאים".

מגזין נדלן 2024 -  ראש עיריית טבריה לשעבר רון קובי

ראש העירייה לשעבר רון קובי: "בחצי השנה האחרונה הוזרמו לעיר דרך מערכת החינוך כ־200 מיליון שקל שהופנו כולם לטובת המגזר החרדי. המטרה שלהם היא לייצר פה עיר תיירות חרדית"
(צילום: רמי זרנגר)
כדי לממש את החזון, נבעה חותר לבנייה עם עירוב שימושים. "בא יזם ואומר לי: 'כדי שאני אקים מלון, אני חייב שזה יהיה בתהליך עירוב שימושים כזה או אחר', כי כלכלית, לא משתלם לו שלא לעשות את זה. אני בעד, אחרת המצב יישאר כמו שהוא. קח לדוגמה את פרויקט עיר כנרת, שמקים זוהר עובד סמוך לחמי טבריה, בדרך לצמח. יהיו שם תיאטרון מופעים גדול ואולמות והיזם רוצה לשלב שם, בנוסף לחדרי המלון, גם דירות קטנות. זה המודל שיאפשר להרחיב את אזור התיירות, אחרת הם פשוט לא יבנו. הלכה למעשה, למעט מלון סופיה, יותר מ־30 שנה לא נבנה פה שום מלון. זה אומר משהו. ולכן, כדי להניע את הגלגל הזה חזרה, המחיר הוא עירוב שימושים".
עובד, שהיה ראש עיריית טבריה בין 2003 ל־2013, מאמין שהפרויקט שעליו מדבר נבעה וששותפה לו חברת אב־גד — בניית קומפלקס של שבעה בתי מלון עם 2,000 חדרים, מרכז הופעות, מסחר ואירוח ו־500 יחידות דיור — יחזק את טבריה משמעותית בתחום בתיירות. הפרויקט קיבל כבר היתרי חפירה, ומימונו — כ־3 מיליארד שקל - נמצא במו"מ סופי מול הבנקים. "יש לנו את חטיבת הקרקע הפרטית הגדולה ביותר סביב הכנרת שמציעה עירוב שימושים מקסימלי", אומר עובד. "דמיין לעצמך שאתה לוקח חדר במלון, רואה מופע תיאטרון בסמיכות אליו ואחר כך הולך למסעדה באותו אזור. אני מאמין שהקונספט הזה ייצר ביקושים. אלה דברים שאין בישראל. לא בקיסריה ולא בשוני". עובד מאמין שהבנייה, שתיעשה בשני שלבים, תימשך כשבע שנים.

מגזין נדלן 2024 - שני אלדן מהנדס העיר טבריה

מהנדס העיר שני אלדן: "ב־2023 נתתי היתרי בנייה ל־1,130 יחידות דיור. אלה מספרים שטבריה לא ראתה זה שנים, והם מייצרים שיתוף פעולה בין העיר למדינה במימון תשתיות־על שהובטחו לנו"
(צילום: נחום סגל)
מוקדם מדי לדעת אם תנופת הפיתוח שניכרת בטבריה ובניית בתי המלון החדשים בה אכן יצליחו למנוע מהעיר להתחרד ויהפכו אותה אטרקטיבית יותר לאוכלוסייה חילונית ולתיירים. בנצי ראקוב, מתכנן ערים שמתמחה בדיור לחברה החרדית: "בשנים רגילות יש בטבריה תיירות מחו"ל, וגם תיירים מישראל שצורכים שירותים בסופי שבוע, ומשום כך אני מעריך שהחלק התחתון של העיר לא יתחרד. עם זאת, אם לא יינתנו פתרונות דיור משמעותיים לאוכלוסייה החרדית בה, מכל מקום שיש בו כיום התבססות של קהילה חרדית, נראה התרחבות. זאת עובדה שכשהחרדים באים לשכונות ותיקות, החילונים נוטים לעזוב אותן. האתגר הוא לייצר ולתמוך בפתרונות לכלל האוכלוסיות בעיר תוך שמירה על האיזון הנכון".
אורי אילן, שהיה עד לפני כשנתיים יו"ר הוועדה המחוזית צפון, משוכנע שכדי להעלות את העיר למסלול חיובי, נדרשת ראייה אזורית. "טבריה היא עיר מיוחדת במינה כי יש בה ים, טופוגרפיה הררית וגם מורשת היסטורית וקדושה, ובכל זאת, היא לא עיר נפלאה. אם רוצים לחזק את הצפון אי אפשר להשקיע רק במה שנמצא במרחק של עד 9 קילומטרים מהגבול. צריך להסתכל על כל הצפון, ולחלק אותו למרחבים. זה לא עוזר שמעודדים תעשייה או שנותנים עוד שעות לבית ספר. צריך שמיכה כלכלית מכלילה על בסיס אזורי. טבריה היא עיר חשובה שמשרתת את רמת הגולן, הגליל התחתון והעליון ואזור נצרת. זה העתיד של טבריה. עד שלא ייעשו הדברים האלה זה ברור שהיא תמשוך רק את החלשים".
אני רק מדמיין לעצמי אילו הייתה נכתבת כתבה כזאת על העיר חריש
כמה האינטרסנטים השונים
וכל אלו שלא מפרגנים
היו עושים מזה עסק כמוצא שלל רב.
 
אולי די עם הריבים!!!

מאוד נהנתי לראות את האשכול (פחות את הויכוחים חריש vs עמנואל, ירוחם, דימונה, עפולה וכו')
אציין כמה נושאים שפחות דוברו פה:
א: בשכונת אבני חן בחלקה המזרחי, יש מספר בתי כנסת ספרדיים גדולים, לעבדך באמת (הרב זיגדון), בית כנסת גדול עם מאות מתפללים מידי יום, סגנון ספרדי מעורבב אברכים ובעלי בתים, בית הכנסת נמצא כעת במהלך בניה של היכל שני, שעתיד להפתח בשבועות הקרובים, והיכל שלישי שיפתח בעוד כמה חודשים (השלד כבר בנוי לגמרי).
בית הכנסת עמלי תורה ספרדי סגנון הרב זעפרני, גם הוא עם עשרות משפחות, ולידו חזון עובדיה באותו סגנון.
ב: בעיר חריש יש אחוז גבוה של דירות שכורות (הנתון הוזכר כאן ללא מספר), האחוז הוא 45.4%!!! זה אומר שחצי מתושבי העיר יכולים לזוז ביום שרק ירצו, וחושבני שהציבור החרדי מחזיק בהרבה דירות קנויות ביחס לגודלו באוכלוסיה.
ג: נתוני פילוח האוכלוסייה על פי הלמ"ס: (נערך בטבלה באמצעות ג'מיני)
צפה בקובץ המצורף 1943937
אני חושב שמדובר על מבוגרים, וישנם מאות/אלפי (מאות גבוהות עד אלפים נמוכים) ילדים חרדים, שהאחוז שלהם ודאי יותר גבוה מהחילונים. ועדיין נראה לי קצת מפלה את החרדים לרעה... (נתון שאולי תושבי חריש יכעסו שהבאתי... )
אגב. אני לא רואה שאוזכרו פה ערבים, יש קצת ערבים אבל הם לא מגיעים למספרים עבור הטבלה.
נושאים שכבר דוברו פה, התחבורה הציבורית לא יכולה לספק הורים שצריכים לפזר ילדים בגנים ברחבי העיר (לפי דעתי...) יש לתחבורה פה לאן להתקדם, והרבה. משער שבשנים הקרובות זה ישתפר בהרבה מאוד, והחלוקה בין שכירות לקניה מאוד רלוונטית בנידון.
אגב. סיור בעיר שלא ביקר בלעבדך באמת לא באמת טייל מספיק, או לא שאל את האנשים הנכונים מה צריך להיות.
ולמי שדיבר על הרחובות הריקים מומלץ מאוד לבוא לדרך ארץ בשעות הצהרים ביום שישי, יש מספיק אנשים ברחובות...
תודה רבה על הפירוט ועל הטבלה!

אם ידוע, אשמח לשמוע (נטו נתונים, שלא ייכנס ללשון הרע חס וחלילה) אילו מאבקי דת היו בבצוותא בעבר. ומתי היו.
תודה רבה!
אשמח שמי שיודע יענה, ושלאחר שיענו אף אחד לא יגיב על כך (חוץ מתוספת נתונים יבשים) ולא יביע דעות. זה משחק באש ואני ממש מפחדת אבל חשוב לי לדעת.
אז ממש בבקשה!
 
תודה רבה על הפירוט ועל הטבלה!

אם ידוע, אשמח לשמוע (נטו נתונים, שלא ייכנס ללשון הרע חס וחלילה) אילו מאבקי דת היו בבצוותא בעבר. ומתי היו.
תודה רבה!
אשמח שמי שיודע יענה, ושלאחר שיענו אף אחד לא יגיב על כך (חוץ מתוספת נתונים יבשים) ולא יביע דעות. זה משחק באש ואני ממש מפחדת אבל חשוב לי לדעת.
אז ממש בבקשה!
היה את המשחקיה בשבת לפני כשנתיים, נפתחה משחקיה בשבת במרכזה המסחרי בשכונה, וחרדים הגיעו בשבת בצהרים למחות, ודומני שהיה גם עצרת בעניין בשבת מחוץ למקום ונוצרה קצת פרובוקציה, משטרה וכו'.
היה את המקרה של הרגל של 'דבר אחר' שנתלתה בשבת על דלת של חרדי, לא היה משהו מידי מעניין הבנאדם נעצר ואח"כ התנצל.
היה את הפירוק של הבית כנסת לפני כשנתיים, זה פחות היה ריב בין חרדים לחילונים של השכונה, אלא בין חרדים למשטרה, הפירוק היה בגלל שזה הוקם על שטח של העירייה.
היה מאבק יותר שקט לפני 3+ שנים שחרדים תלו שלטים של שבת היא מקור הברכה וכו', והחילונים בתגובה תלו תמונות לא ראויות וכו', לא זכור לי שהתפתח מהסיפור משהו.
כללי בעיר, היה את מאבקי השבת על חנויות שראש העיר החליט שחלק יוכלו להיות פתוחות בשבת לפני 4 שנים+-, וכן את צופרי השבת בשכונת אבני חן עם קבלות שבת ברחובה של עיר וחילונים שהגיעו להפריע, וקצת בלאגן.
היה את הקאנטרי שפורסם מכרז להפעלה שבע ימים בשבוע, גם היה קבלות שבת ברחובות (באישור המשטרה), וקצת פרובוקציות מצד חילונים.
היה עוד פעם (או שזה באחת מהפעמים שמניתי) שהיה קבלת שבת המונית ברחוב בבצוותא לא זוכר למה.
מקווה שמניתי הכל.
אגב, לפי מה שאני זוכר לא היה בכלל בשנה וחצי האחרונות+- כלום.
 
היה את המשחקיה בשבת לפני כשנתיים, נפתחה משחקיה בשבת במרכזה המסחרי בשכונה, וחרדים הגיעו בשבת בצהרים למחות, ודומני שהיה גם עצרת בעניין בשבת מחוץ למקום ונוצרה קצת פרובוקציה, משטרה וכו'.
היה את המקרה של הרגל של 'דבר אחר' שנתלתה בשבת על דלת של חרדי, לא היה משהו מידי מעניין הבנאדם נעצר ואח"כ התנצל.
היה את הפירוק של הבית כנסת לפני כשנתיים, זה פחות היה ריב בין חרדים לחילונים של השכונה, אלא בין חרדים למשטרה, הפירוק היה בגלל שזה הוקם על שטח של העירייה.
היה מאבק יותר שקט לפני 3+ שנים שחרדים תלו שלטים של שבת היא מקור הברכה וכו', והחילונים בתגובה תלו תמונות לא ראויות וכו', לא זכור לי שהתפתח מהסיפור משהו.
כללי בעיר, היה את מאבקי השבת על חנויות שראש העיר החליט שחלק יוכלו להיות פתוחות בשבת לפני 4 שנים+-, וכן את צופרי השבת בשכונת אבני חן עם קבלות שבת ברחובה של עיר וחילונים שהגיעו להפריע, וקצת בלאגן.
היה את הקאנטרי שפורסם מכרז להפעלה שבע ימים בשבוע, גם היה קבלות שבת ברחובות (באישור המשטרה), וקצת פרובוקציות מצד חילונים.
היה עוד פעם (או שזה באחת מהפעמים שמניתי) שהיה קבלת שבת המונית ברחוב בבצוותא לא זוכר למה.
מקווה שמניתי הכל.
אגב, לפי מה שאני זוכר לא היה בכלל בשנה וחצי האחרונות+- כלום.
היה גם בתחילה את המאבק בצופרי השבת.

אאל"ט, מאז, גם העירייה נרגעה, וגם אלו שהובילו את המאבקים מצד החילונים ברובם עזבו את השכונה.
 
היה גם בתחילה את המאבק בצופרי השבת.
כללי בעיר, היה את מאבקי השבת על חנויות שראש העיר החליט שחלק יוכלו להיות פתוחות בשבת לפני 4 שנים+-, וכן את צופרי השבת בשכונת אבני חן עם קבלות שבת ברחובה של עיר וחילונים שהגיעו להפריע, וקצת בלאגן.
היה גם בבצוותא או שעל זה דיברת?
ואם דיברת על זה, זה קשור?
היה עוד פעם (או שזה באחת מהפעמים שמניתי) שהיה קבלת שבת המונית ברחוב בבצוותא לא זוכר למה.
 
מאז, גם העירייה נרגעה, וגם אלו שהובילו את המאבקים מצד החילונים ברובם עזבו.
העירייה לא נרגעה, היא פשוט השתנתה, 9 שומרי שבת במועצה, מתוך 15!!!
ולגבי החילונים, הייתי אומר נכנעו/התייאשו ועזבו, כלומר הבינו שהחרדים שם לא כדי ללכת...
 
היה את המשחקיה בשבת לפני כשנתיים, נפתחה משחקיה בשבת במרכזה המסחרי בשכונה, וחרדים הגיעו בשבת בצהרים למחות, ודומני שהיה גם עצרת בעניין בשבת מחוץ למקום ונוצרה קצת פרובוקציה, משטרה וכו'.
היה את המקרה של הרגל של 'דבר אחר' שנתלתה בשבת על דלת של חרדי, לא היה משהו מידי מעניין הבנאדם נעצר ואח"כ התנצל.
היה את הפירוק של הבית כנסת לפני כשנתיים, זה פחות היה ריב בין חרדים לחילונים של השכונה, אלא בין חרדים למשטרה, הפירוק היה בגלל שזה הוקם על שטח של העירייה.
היה מאבק יותר שקט לפני 3+ שנים שחרדים תלו שלטים של שבת היא מקור הברכה וכו', והחילונים בתגובה תלו תמונות לא ראויות וכו', לא זכור לי שהתפתח מהסיפור משהו.
כללי בעיר, היה את מאבקי השבת על חנויות שראש העיר החליט שחלק יוכלו להיות פתוחות בשבת לפני 4 שנים+-, וכן את צופרי השבת בשכונת אבני חן עם קבלות שבת ברחובה של עיר וחילונים שהגיעו להפריע, וקצת בלאגן.
היה את הקאנטרי שפורסם מכרז להפעלה שבע ימים בשבוע, גם היה קבלות שבת ברחובות (באישור המשטרה), וקצת פרובוקציות מצד חילונים.
היה עוד פעם (או שזה באחת מהפעמים שמניתי) שהיה קבלת שבת המונית ברחוב בבצוותא לא זוכר למה.
מקווה שמניתי הכל.
אגב, לפי מה שאני זוכר לא היה בכלל בשנה וחצי האחרונות+- כלום.

היה גם בתחילה את המאבק בצופרי השבת.

אאל"ט, מאז, גם העירייה נרגעה, וגם אלו שהובילו את המאבקים מצד החילונים ברובם עזבו את השכונה.

היה גם בבצוותא או שעל זה דיברת?
ואם דיברת על זה, זה קשור?

העירייה לא נרגעה, היא פשוט השתנתה, 9 שומרי שבת במועצה, מתוך 15!!!
ולגבי החילונים, הייתי אומר נכנעו/התייאשו ועזבו, כלומר הבינו שהחרדים שם לא כדי ללכת...

תודה רבה על המידע!

אני חושבת שנאמר כל מה שהייתי צריכה. תודה רבה!

שבוע טוב.
 
כיף לקרוא אשכול כזה.
אתן נקודת מבט בתור שוכר שלא מושקע פה במיליונים.
העיר היא לא עיר חרדית. כל מי שיוצא מעיר חרדית צריך להבין את זה, גם התחושה של שכונות חרדות כמו באשדוד אין פה.
מה כן יש? כל מה שנכתב פה בארוכה. בנוסף -
מבחינה פוליטית - מה שהיה מבחינת העירייה זה לא מה שהיום.החרדים פה בשביל להישאר וכולם מבינים את זה.
רק לפני שבועיים אושרו הקצאות למבני קבע לקהילת אהבת תורה והפרושים.
בפרספקטיבה של שלוש שנים שזה הזמן שלי בעיר, המצב פה מדהים לעומת מה שהיה.
בתי הכנסת בפריחה והתרחבות, המוסדות במגמת צמיחה, הקיום והצרכים שלנו מובנים וידועים ולא נופלים על העירייה כרעם ביום בהיר כל פעם מחדש. כמובן שתודות להרב דוד פינקל רב הפעלים וכל המעשים והעושים.
מבחינה חברתית - חרדים עובדים מסתדרים מבחינה קהילתית מצוין ברוב הקהילות בעיר. זה פשוט וברור לכולם, אין פה קהילה ליטאית שחרדי עובד מרגיש בה סוג ב.
מלבד זאת זו כנראה העיר היחידה בארץ עם אחדות מופלאה בין כל הגוונים והזרמים. לא חושב שיש עוד מקום שאפשר לראות חסיד תו"א בצוותא עם חרדלני"ק חופרים תעלה לכבל חשמל שמיועד לאוהל בית הכנסת התימני שהוא עצמו מכיל מתפללים גם חרדים גם דתיים וגם מסורתיים.
מי שמעוניין במענה בפרטי יוכל לכתוב פה כתובת מייל, בשמחה.
 
תודה רבה על המידע!

אני חושבת שנאמר כל מה שהייתי צריכה. תודה רבה!

שבוע טוב.
בסוף חשוב להשים הכל בפורפורציה.
אין הבדל בין לגור בחריש לעפולה, חיפה ,קריית גת, כרמיאל אשדוד .ועוד.
רון קובי היה ראש עיר פי 10 יותר גרוע מקשת ואף אחד לא שאל איך קרלין וצאנז גרים בטבריה.
בבני ברק, באחיסמך, בבית שמש הרסו בתי כנסיות לפני חריש והכל היה בסדר.
בעפולה ובחיפה יש תחבורה ציבורית בשבת והכל גם שם בסדר.
החניות שפתוחות בשבת הם בדיוק "3 " מנגד באשדוד ובחיפה ועוד הרבה ערים יש מאות חניות שפתוחות בשבת ה"י
(הבחור שצעק שבת היום באשדוד למי שזוכר ....)
אולי בחריש היה קצת עם טונים יותר גבוהים דווקא מהצד החיובי
1. יש בחריש רוב של 60 אחוז חרדים ודתיים בניגוד להערים הנ"ל
2. היה מאבק על מקום חדש שכבר הוכרע.
מנגד בערים הנ"ל הם ערים עם סטטוס קו חילוני מובהק שלעולם לא ישתנה.

הקטע שהציבור זוכר רק מה שהיה פעם פעם
וכל האינטרסנטים שמפחדים שחריש תתפתח ומפחדים מקריסת הפרוייקטים השונים שלהם
דואגים לפמפם אירועים שוליים שקרו בעבר בעוד עשרות מקומות
ושם אף אחד לא עשה מזה עסק
ובוודאי שאף אחד כבר לא זוכר שהם היו פעם התרחשו.
 
מלבד זאת זו כנראה העיר היחידה בארץ עם אחדות מופלאה בין כל הגוונים והזרמים. לא חושב שיש עוד מקום שאפשר לראות חסיד תו"א בצוותא עם חרדלני"ק חופרים תעלה לכבל חשמל שמיועד לאוהל בית הכנסת התימני שהוא עצמו מכיל מתפללים גם חרדים גם דתיים וגם מסורתיים.
מדוייק!!
 
בל ללכת לשכור דירה בחריש, לטלטל את המשפחה, להפריח את השממה ולהילחם בכלום בשביל שבעוד 3 שנים יבנו תחנת רכבת ומחירי השכירות יעלו לרמת אלעד/בית שמש - לא נשמע כ"כ מפתה.
במודיעין עילית יש רכבת?
בביתר עילית יש רכבת?
לערים האלו יהיה פעם בהיסטוריה רכבת???
בעפולה יש רכבת (למרכז לא לחיפה)?
בטבריה יש רכבת?
בבית שמש יש רכבת מהירה או שמובילה לבני ברק ירושלים?
באלעד יש רכבת?

דווקא, לחריש כן הולך להיות רכבת ישירה לירושלים ולבני ברק עם החלפה בראש העין וגם ישירה לאלעד!
היא אגב נכנסה לביצוע המקטע מבית חפר עד חריש לתוכנית החומש של רכבת ישראל!!!!
אבל כן, היא לא טובה:rolleyes:
לגור בחורים של עכו נצרת עילית או טבריה
בעוד 40 דקות! נסיעה ולשלם אותו מחיר!!!!!!! זה כן טוב:)


שממה?
לגור 26 דקות מקריית צאנז טבריה זה שממה?
38 דקות מבני ברק זה שממה?
פחות 30 דקות מכפר סבא ורעננה זה שממה?
15 דקות בלבד! מפארק ההייטק של קיסריה והעיר חדרה (עיר נמל ונופש חשובה בגודל של בית שמש) זה שממה?
12 דקות בלבד! מפרדס חנה זה שממה?
אגב בפרדס חנה וחדרה שהם פסיעה מחריש דירות עולות שם כמו בית שמש!!!

על כביש 6 ו 65' ממש בדרך ובציר מהראשיים בארץ שכולם נוסעים דרכה
בנוסף גם 35 דקות מחיפה, (המטרופולין השני בחשיבותו אחרי גוש דן)
22 דקות מאור עקיבא קיסריה 20 דקות כפר יונה, 20 יוקנעם עילית, פארק תעשייה עמק חפר ועוד
סורי, אבל במושגים חרדיים זה שיא המרכז!!!

אפשר כבר לצאת מהבועה!
מילא אלעד...
אבל בית שמש זה יותר מרכז מחריש????
זה כבר הזיה מוחלטת!
מסכים שבית שמש היא עיר חרדית והיא קרובה לירושלים שחשוב למי שיש לו שם הורים...
אבל תסתכל בצורה אובייקטיבית טוב טוב את המרחב של סביב בית שמש ומה שסביב חריש....
מבטיח לך שבאזור חריש יש פי כמה וכמה יש אפשריות תעסוקה מהאזור בית שמש...

ואחרי הכל המחיר ההזוי
עיר החדשה והיפיפה טובלת ביערות ירוקים
בפחות ממליון וחצי לדירת 4 חדרים חדשה!!!
כמעט 900 אלף שקל !!! פחות מדירה דומה בבית שמש
ועם הרבה יותר אפשריות תעסוקה...
 
זה מיותר לשכנע על חריש,
אתם לא רוצים?
ההפסד כולו הוא ש-ל-כ-ם!

בעוד כמה שנים שהבעיות הסטיגימיות של חריש יפתרו
ודירות בחריש יעלו כמו דירות בחדרה ופרדס חנה,
שזה אומר בעצם כמו מחירי הדירות בבית שמש או מודיעין עילית,
יעלו אז בשנת תשצ"א באתר פרוג עשרות אשכולות עם הכותרת כדלהלן:

למה החרדים לא באו לחריש בתשפ"ה בזמן שיכלו אז לקנות שם דירת 4 חדרים חדשה במיליון 400 בלבד???

אבל אז זה כבר יהיה בבחינת של צועקים על שעבר...
 
את הפוטנציאל של חריש כולם יודעים ,
את המורכבויות והקשיים הראשוניים ג"כ ,
בשביל שיבואו חרדים לחריש צריך ועדת דיור רצינית שתעבוד כמו שצריך ,
ובינתיים אין את זה,
חבל....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה