עזרה בית בלאגן. מה עושים?

היא חסרת טקט.
היא לא חשבה פעמיים, לדעתי. והיתה בהלם.
היא שמגדלת עכשיו רק נכדים שהולכים וחוזרים, אולי לא כל כך זוכרת איך היה נראה הבית שלה כשהילדים היו קטנים וצפופים.
אז הזכרתי לה, זה הכל.
אפילו ש.. כל פעם שאני נזכרת בזה אני מרגישה שאני מסמיקה שוב.
 
את הקטע הבא קראתי פעם ב'בתוך' של משפחה, והוא היה כזה "בומבה" עד שישבתי להקליד אותו (אז עוד לא היה לי סורק...)

חבל שאני לא יודעת למי הקרדיט, אשמח אם משהי תדע ותוסיף...
אהבתי...
וגם אני לא רוצה להכיר אותה....:eek:
 
ומה שבטוח- יש לה כלה מדהימה וזורמת!!


היא לא חשבה פעמיים, לדעתי. והיתה בהלם.
היא שמגדלת עכשיו רק נכדים שהולכים וחוזרים, אולי לא כל כך זוכרת איך היה נראה הבית שלה כשהילדים היו קטנים וצפופים.
אז הזכרתי לה, זה הכל.
אפילו ש.. כל פעם שאני נזכרת בזה אני מרגישה שאני מסמיקה שוב.
 
חבל שלא קפצתם אלי בשעה האחרונה.

בן השנתיים וחצי רצה תמר. יש לו אהבה מיוחדת לתמרים ואין לי בעיה עם זה, רק שהפעם בקשתי קודם שיאסוף את המשחקים בסלון. בהתחשב בכך שהיו שם שישה פריטים, הייתי עקשנית.

וואו.

מה שהלך.

הצרחות
שניסרו כאן

הצעקות שלו
שהרעידו את עור התוף

והנחישות
של אמא שלו
שרק חזרה על הכלל כמו על מנטרה משעממת: "אחרי שתאסוף תקבל תמר!"

הוא היה די בהלם, ועשה שרירים הרבה זמן
אבל 'הרבה' זה מושג יחסי... אחרי חצי שעה של צרחות (!) השתרר פתאום שקט.
רצתי לחדר ילדים לבדוק שהוא נושם...
וגיליתי אותו אוסף משחקים בדממה... ואז נשמעה טריקת המגרה וקול דקיק שצהל אל המטבח: "אמא, גמ'אתי לאסוף!"

אוהו... הוא קבל שני תמרים, חיבוק ותשואות
ועכשיו אתם באמת מוזמנים אלי!

שקט כאן...
ובמיטה נם ילדון שגילה ש:
א. אמא שלו היא יצור חזק, אפשר להישען עליה
ב. סדר זה דבר חשוב
ג. כולם שותפים בהשבת הסדר על כנו
עוד משהו לתוספת טעימה.
או בעצם כמה משהוא'ים.
הרב יעקובזון אומר שהורה חייב להיות סמכותי, ולעמוד מאחורי מילתו - דווקא בשביל הילד!!
לא להיות דיקטטור או שליט עריץ אל א כן לעמוד על עקרונות בצורה מכבדת, נעימה ולא פוגענית.
והוא המשיל זאת למשל לילד, שנוסע בבימבה שלו - ופתאום, נתקע במחסום מתמר - קיר.
הוא לא מבין שזה קיר, גבוה בשבילו לראות את הסוף, אז הוא דוחף, מתאמץ, דופק - אבל נשאר "מדבר לקירות".
אחרי כמה פעמים - הוא מסיק מתבקש ש"קיר - אי אפשר להזיז"! אז הוא בוחר מסלול אחר, כזה שלא נתקלים בו וטוב לו שם.
מתי מתחיל לחרוק? שהקיר מתחיל לזוז - לדוג' מחיצה. אם פעם הוא זז - ופעם לא - אז כל פעם שהילד לא יצליח להזיז את הקיר הוא ירגיש תסכול עמוק, הרי הוא ראה כבר שזה לא מחסום בלתי עביר - אז למה כעת הוא לא יצליח? ובמקום להתמודד בפתרונות הוא יכנס לעמדת כח מול הקיר.

ועוד משהו, לפעמים נראה לנו שילד לא מבין, אז כשהוא רוצה משהו - אנחנו אומרים לו "לא!" וזהו.
ודאי שבתור הורים אנחנו לא צריכים לנמק את החלטותינו, אך לפעמים - יש מקום לכך, הרי הילדים - מחונכים ככל שיהיו אינם רובוטים, ואין לנו ענין שיהפכו לכאלה...
אם תנסו להסביר להם (אפילו לקטן, ואפילו שהוא לא מקשיב!) תדהמו לראות - שהם מבינים ואפילו - כן! מקבלים! ואפילו מזכירים לפעם הבאה! זו שיטה כל כך מדהימה - שלא תבינו איך לא עשיתם אותה עד היום!
במקום לחנך את הילד רק לציות - לעשות מה שאומרים לו - אנחנו יכולות לחנך גם להרבה דברים חדשים בדרך, רוחניים וחכמת חיים (כמו: לא להגיד לדודה את שמנה וזהו! או- "לדודה לא נעים שאומרים לה שהיא שמנה, אז אנחנו נזכיר לה את זה?)
ילדונצ'יק קטן רצה ללכת לגינה למסיבת יומולדת שערכו לו - אבל עם נעליים של שבת.
הוא היה עקשן...כמעט כמו אמא שלו - תמיד נגמרו ויכוחים כאלו בדמעות משני הצדדים.
הפעם, האמא אמצה את השיטה, היא פנתה אליו ושאלה אותו - כדבר אדם אל אדם "למה אתה רוצה ללבוש נעליים של שבת".
הילד מבין הדמעות שתק לרגע - וענה "כי יש לי יומולדת, ולגן לקחתי נעליים של שבת...אני רוצה גם עכשיו!".
אמא לא אמרה לו "שטויות מה שאתה מדבר!" ו/או "גינה זה לא כמו גן1" כי מה שלה ברור - לא ברור לילדונצ'יק. היא רק אמרה לו : "נכון כשהלכת לגן לקחת נעליים של שבת? כי ככה בגן חוגגים יומלדת, אבל בגינה אנחנו עושים משהו אחר, יש לנו בלונים, ועודה, נעליים של שבת לא מתאימות לחול של גינה, הם יהרסו, ובכלל - הם לא מתאימות למסיבה בגינה, רק לשבת ומסיבות בגן, זה מצחיק ליומולדת של גינה".
היא לא הספיקה לגמור כשהוא אמר לה בחינניות מתוקה-"אמא, אני רוצה שתוציאי לי את הנעליים! טוב? זה מצחיק ללכת עם זה ליומולדת של גינה...":D
 
מקובל עלי לנסות...
ומוסיפה להתפלל גם על זה (באמת!!! שום דבר לא יזוז אם לא)
אעדכן מחר בעז"ה

תודה שהקדשת לי כמה דקות לכתוב ככ יפה!!!

אני חושבת שאפשר גם להתקשר להזכיר לילדים מהדרך את ה'מבצע היומי'
'אתם זוכרות שיש לי מסטיקים בתיק כדי לחלק לכם אם אני נכנסת לבית ואין נעליים ותיקים בכניסה?'
 
מה אתן אומרות על הרעיון לעשות קופסה אחת ענקית לכל המשחקים יחד.
כלומר, כל המשחקים שהם מוציאים כל יום פליימוביל + קפלה + לגו וכד'.
אם הם אוהבים לבנות את כל העולם בבת אחת אז שישאר מרוכז ולא כל היום יצטרכו למיין.
אמא שלי עשתה לנו כזו מגירה (מגירת המצעים) זה היה כיף עד שהיא החליטה שצריך לסדר את זה............
 
ילדונצ'יק קטן רצה ללכת לגינה למסיבת יומולדת שערכו לו - אבל עם נעליים של שבת.
הוא היה עקשן...כמעט כמו אמא שלו - תמיד נגמרו ויכוחים כאלו בדמעות משני הצדדים.
הפעם, האמא אמצה את השיטה, היא פנתה אליו ושאלה אותו - כדבר אדם אל אדם "למה אתה רוצה ללבוש נעליים של שבת".
הילד מבין הדמעות שתק לרגע - וענה "כי יש לי יומולדת, ולגן לקחתי נעליים של שבת...אני רוצה גם עכשיו!".
אמא לא אמרה לו "שטויות מה שאתה מדבר!" ו/או "גינה זה לא כמו גן1" כי מה שלה ברור - לא ברור לילדונצ'יק. היא רק אמרה לו : "נכון כשהלכת לגן לקחת נעליים של שבת? כי ככה בגן חוגגים יומלדת, אבל בגינה אנחנו עושים משהו אחר, יש לנו בלונים, ועודה, נעליים של שבת לא מתאימות לחול של גינה, הם יהרסו, ובכלל - הם לא מתאימות למסיבה בגינה, רק לשבת ומסיבות בגן, זה מצחיק ליומולדת של גינה".
היא לא הספיקה לגמור כשהוא אמר לה בחינניות מתוקה-"אמא, אני רוצה שתוציאי לי את הנעליים! טוב? זה מצחיק ללכת עם זה ליומולדת של גינה...":D

אני קוראת לזה לדבר בגובה העיניים של הילד, לפעמים אני ממש יורדת לגובהו פשוט להסתכל לו בעיניים ולנסות להרגיש ולהבין אותו
 
לא מצליחה לעשות ציטוט נורמלי... אבל לגבי האמירה:

זו האמא, המכשפה, שעל המטאטא מתעופפת
ואת כל החבורה מהמיטות שולפת
בנזיפותיה "שוטפת"
בלשונה צולפת
בעיניה רושפת
את אזניהם קוטפת
מה זו האנדרמוליה שאת הבית אופפת

אין לי אלא לומר שהילדים שלי נורא אוהבים שאני משחקת את המכשפה עם המטאטא!
אוספת את כל הבלאגן לערמה אחת ומודיעה שמי שמעז לגנוב משהו מהבלאגן שלי אני מבשלת אותו/כולאת אותו בצינוק/עושה ממנו נקניקיות
ואיזה עונג יש להם לגנוב לי מהערימה כדי שארדוף אחריהם..........
בשלב כלשהו נגמרה לי האנרגיה למשחקים האלה.
אבל הם כל כך אוהבים את זה שבת האחת עשרה ובת ה(כמעט) תשע לוקחות לעצמן את התפקיד....
כשהערמה נעלמת, אגב, המכשפה פורצת בצעקות שבר ובבכיות רמות ולא יודעת איך היא תוכל לחיות בבית מסודר, ואיפה היא תגדל את הצפרדעים שלה, ואיפה יתחבאו העכבישים שלה
והיא הולכת לחפש לה מקום יותר נחמד לגור בו.[/QUOTE]
 
לא מצליחה לעשות ציטוט נורמלי... אבל לגבי האמירה:

זו האמא, המכשפה, שעל המטאטא מתעופפת
ואת כל החבורה מהמיטות שולפת
בנזיפותיה "שוטפת"
בלשונה צולפת
בעיניה רושפת
את אזניהם קוטפת
מה זו האנדרמוליה שאת הבית אופפת

אין לי אלא לומר שהילדים שלי נורא אוהבים שאני משחקת את המכשפה עם המטאטא!
אוספת את כל הבלאגן לערמה אחת ומודיעה שמי שמעז לגנוב משהו מהבלאגן שלי אני מבשלת אותו/כולאת אותו בצינוק/עושה ממנו נקניקיות
ואיזה עונג יש להם לגנוב לי מהערימה כדי שארדוף אחריהם..........
בשלב כלשהו נגמרה לי האנרגיה למשחקים האלה.
אבל הם כל כך אוהבים את זה שבת האחת עשרה ובת ה(כמעט) תשע לוקחות לעצמן את התפקיד....
כשהערמה נעלמת, אגב, המכשפה פורצת בצעקות שבר ובבכיות רמות ולא יודעת איך היא תוכל לחיות בבית מסודר, ואיפה היא תגדל את הצפרדעים שלה, ואיפה יתחבאו העכבישים שלה
והיא הולכת לחפש לה מקום יותר נחמד לגור בו.
[/QUOTE]
אמא מקורית ורעיוניסטית:D
 
אולי כבר כתבו.
כשאני מתעצלת לסדר, אני לוחשת לציפור העצלנית שבתוכי: רק 20 דברים, רק 10 דקות...
אחרי שאני מתחילה, אני בד"כ נסחפת לתוך העבודה...
אבל קל יותר להתחיל כשאני יודעת שאני לא סוגרת חוזה על ככככל הבלגן ביחד.
 
כשאני מתעצלת לסדר, אני לוחשת לציפור העצלנית שבתוכי: רק 20 דברים, רק 10 דקות...
אחרי שאני מתחילה, אני בד"כ נסחפת לתוך העבודה...
אבל קל יותר להתחיל כשאני יודעת שאני לא סוגרת חוזה על ככככל הבלגן ביחד.
אבל אחרי כמה פעמים את קולטת שאת מרמה את עצמך, ואז זה כבר לא עובד;)
 
אולי מכאן תצמח הישועה?
יש לי ערימות של כביסה שמחכה לקיפול, ואין לי ממש מקום לקפל.
הספות - צרות מידי.
השולחן הגדול בסלון - מלא כל השבוע בניירות וצבעים.
המיטות - לפעמים צריך לישון עליהם.
וכך אני שמה את הכביסה בשקיות אשפתון נקיות, והערימות מצטברות ומצטברות.
אולי פעמים בשבוע אני מצליחה להגיע לקיפול כביסה של 12-14 מכונות לשבוע.

אין לי מייבש, ולכן יש לי מלא בגדים - כדי שיספיקו להתכבס ולהתייבש על החבל
יש לי אובססיה להחלפת בגדים - על כל כתם מחליפים את המכנס / חולצה / ועדיף שניהם
יש לי כביסל לכביסה המלוכלכת, וחשבתי לקנות כזו גם לכביסה הנקיה, אבל - אין לי מקום לזה.

יש לכם רעיון??? עצה??? משהו???
מהר, תיכף אני טובעתתתתת בערימות הכביסה..
 
לא טרחתי לקרוא את כל התגובות
ואני מאמינה שיש ברובן טיפים מדהימים

ממליצה לך לקרוא את "סוד הקסם היפני" של מארי קונדו

הצלחות!
 
נערך לאחרונה ב:
וכך אני שמה את הכביסה בשקיות אשפתון נקיות, והערימות מצטברות ומצטברות.
אולי פעמים בשבוע אני מצליחה להגיע לקיפול כביסה של 12-14 מכונות לשבוע.

איפה את שמה את האשפתונים?, אולי שם תשימי כביסל?
או לחילופין, תקני סלסלאות דמוי ראטן נערמות, ותערימי אותן אחת על השניה עם הכביסה בפנים. כך הבית לפחות ישתחרר מאוירת השקיות המרגיזות.
את הסלסלאות אפשר לשים גם על מדף גבוה שמתקינים במיוחד לשם זה, במעבר, באמבטיה וכדו'
 
אולי מכאן תצמח הישועה?
יש לי ערימות של כביסה שמחכה לקיפול, ואין לי ממש מקום לקפל.
הספות - צרות מידי.
השולחן הגדול בסלון - מלא כל השבוע בניירות וצבעים.
המיטות - לפעמים צריך לישון עליהם.
וכך אני שמה את הכביסה בשקיות אשפתון נקיות, והערימות מצטברות ומצטברות.
אולי פעמים בשבוע אני מצליחה להגיע לקיפול כביסה של 12-14 מכונות לשבוע.

אין לי מייבש, ולכן יש לי מלא בגדים - כדי שיספיקו להתכבס ולהתייבש על החבל
יש לי אובססיה להחלפת בגדים - על כל כתם מחליפים את המכנס / חולצה / ועדיף שניהם
יש לי כביסל לכביסה המלוכלכת, וחשבתי לקנות כזו גם לכביסה הנקיה, אבל - אין לי מקום לזה.

יש לכם רעיון??? עצה??? משהו???
מהר, תיכף אני טובעתתתתת בערימות הכביסה..

נראה לי שבמקרה שלך אין לך ברירה אלא לקפל מיד. תוך כדי ההורדה מהחבל.
זה לא כל כך נורא כמו שנראה לך. תעשי נסיון לשבוע- בלי הנחות- ותרגישי גאולה.
(כואב לי הלב כשאני רואה בעיני רוחי את האשפתונים עם הכביסה...)
זה בסדר הרבה בגדים, זה בסדר להחליף על כל כתם, זה נורמלי שאין מקום בבית (גם לי אין...אם אין לי אפשרות לקפל מיד אני שמה על המיטה שלי ואז אני חיבת להעיף את זה בשביל לישון... אז אני כבר מעיפה כל דבר למקומו... אך מדובר בערימה קטנה, חצי מכונה לכל היותר. על יותר מזה לא אדחה את השינה שלי)
תילחמי רק בהצטברות. כל השאר זה נתונים.
בהצלחה רבה רבה!
(חכמה גדולה שאני משתתפת כאן רק במה שהוא הצד החזק שלי...מישהו רוצה לשמוע איך הרצפה אצלי נראית? :eek::eek::eek:)
 
איפה את שמה את האשפתונים?, אולי שם תשימי כביסל?
או לחילופין, תקני סלסלאות דמוי ראטן נערמות, ותערימי אותן אחת על השניה עם הכביסה בפנים. כך הבית לפחות ישתחרר מאוירת השקיות המרגיזות.
את הסלסלאות אפשר לשים גם על מדף גבוה שמתקינים במיוחד לשם זה, במעבר, באמבטיה וכדו'
את האשפתונים אני שמה בחדר השינה. זה עומד במקום העריסה של התינוק. והתינוק? איתי במיטה.
כשהוא יגדל הכביסה תצטרך לפנות את מקומה לעריסה כדי שאוכל לשים שם את התינוק.
בינתים העריסה משוטטת לה בסלון... :mad:
רעיון לקנות סלסלאות.
יש סלסלאות שאפשר לחבר אותן מלמעלה? כלומר יש לי מדף גבוה ומתחתיו אני רוצה לשים 2-3 סלסלאות. יש משהו?
 
נראה לי שבמקרה שלך אין לך ברירה אלא לקפל מיד. תוך כדי ההורדה מהחבל.
זה לא כל כך נורא כמו שנראה לך. תעשי נסיון לשבוע- בלי הנחות- ותרגישי גאולה.
(כואב לי הלב כשאני רואה בעיני רוחי את האשפתונים עם הכביסה...)
זה בסדר הרבה בגדים, זה בסדר להחליף על כל כתם, זה נורמלי שאין מקום בבית (גם לי אין...אם אין לי אפשרות לקפל מיד אני שמה על המיטה שלי ואז אני חיבת להעיף את זה בשביל לישון... אז אני כבר מעיפה כל דבר למקומו... אך מדובר בערימה קטנה, חצי מכונה לכל היותר. על יותר מזה לא אדחה את השינה שלי)
תילחמי רק בהצטברות. כל השאר זה נתונים.
בהצלחה רבה רבה!
(חכמה גדולה שאני משתתפת כאן רק במה שהוא הצד החזק שלי...מישהו רוצה לשמוע איך הרצפה אצלי נראית? :eek::eek::eek:)
לקפל. מיד. תוך כדי הורדה מהחבל.
מה זה?
אני מורידה כביסה בעינים עצומות באמצע הלילה, באמצע ארוחת ערב של הילדים, באמצע ארוחת צהרים, באמצע. תמיד באמצע משהו.
וכל מי שעובר ברחוב רואה אותי ואת החדר, אני ממהרת להוריד ולסגור מהר את החלון פן יבולע לי...
ואני שונאת לשים בגדים נקיים על המיטה. עם כל הכבוד למיטה הנקיה שלי - הבגדים שיצאו הרגע מהמכונה, נקיים יותר..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה