דרוש מידע בענין השארת ילדים אצל דודים ודודות ולברוח לחופשה

הורים רוצים . כן. רוצים! (לא חייבים, לא קיבלו פסק, כלום) רוצים לצאת לנופש זוגי לשם התאוורות וזמן איכות ביחד.
זו לא סיבה מספיק טובה?
סיבה מצוינת. בתנאי שלוקחים בחשבון את כל המחירים - אם יש כאלה - של כול הנוגעים בדבר ברצינות הראויה. ורק אז מגיעים להחלטה.
 
בלי להיכנס לעומק הדיון החשוב בפני עצמו.
המלצה חמה.

- לילדים תמיד יותר נח ובטוח בסביבה המוכרת, אם יש אפשרות להביא טיפול (בתשלום כמובן, אלא מה...) הביתה בלי להוציא אותם - בעיני זה אופטימלי לכל הצדדים.

- אם בכל אופן בוחרים להשאיר לידע בכל הפרטים ושגרת הילד בלי להתבייש.
עדיף למארחים לדעת לקראת מה הם הולכים מאשר לגלות את זה אח"כ לבד.
- אם ילד מרטיב - ספרו ע"כ, נתמודד. אבל שלא נגלה את זה אח"כ...
- אם ילד עד כה ישן בחדר שינה או עם אמו, ספרו ע"כ.
- יש מאכל אהוב עליו, דחוי עליו, הוא אוהב שקט, רעש או וכו'. דווחו.

התאימו את משך זמן היעדרות לאופי ילדכם.
יש הבדל עצום בין היעדרות של עד שבוע, להיעדרות ארוכה יותר.
 
סיבה מצוינת. בתנאי שלוקחים בחשבון את כל המחירים - אם יש כאלה - של כול הנוגעים בדבר ברצינות הראויה. ורק אז מגיעים להחלטה.
אם יש מחירים.
(אני מכירה ילדים ששמחים ללכת לסבתא שלהם גם לשבוע. רק שלאמא שלהם קשה לשחרר אז היא מתפשרת על יומיים..
ולמה שלא ירצו בעצם אם מזומנים להם טיולים, ממתקים,ושאר פינוקים.
במקרה הם גרים איתי באותו בית... :))
 
אגב, האשכול התחיל עם המחיר שמשלמים לפעמים מארחים שקשה להם ולא נהנים מהעניין. אחר כך המשיך על מחיר שמשלמים לפעמים הילדים. העניין הוא, כמו בכל דבר, לשקול הכל ברצינות ולא בזלזול, תוך התחשבות מתאימה בכולם.
מובן שזה אינדיוודואלי.
 
אם זה היה נשמע ככה, זה כי התייחסתי לנקודה מאוד מאוד ספציפית. לנושא של ילדים שקשה להם, ובמקום להבין אותם, במקום לכבד את הקושי שלהם ולהתייחס אליו ברצינות, ולראות מה לעשות עם זה - מתנערים בגישה של 'פינוק וחישול'.

מבינים אותם.
מכבדים את הקושי.
מתייחסים ברצינות.

כבר כתבתי למעלה-
מדברים על זה קודם
מוצאים משפחה שהילד אוהב ומתחבר
שולחים אותו עם משהו שלו מהבית + ממתקים שהוא יחלק,
לפעמים גם חומרי יצירה שיעסיקו אותו

יש פתרונות.
אפשר גם לשלוח עם הילד טבלה עם משבצות לפי מס' הימים עד שההורים יחזרו,
והוא ידביק כל יום מדבקה אחת עד שהוריו יחזרו

בקיצור,
זה מחליטים לנסוע בסוף לא אומר שלא מתחשבים בילד ולא מכבדים אותו.

וכאמור זה כנראה ענין של מקובלות
כי כשחיים בצורה כזאת שיום אחד החברה מגיעה אלינו
ומחר הילדה שלנו תלך לחברה,
הילדים לא עושים מזה כזה עסק,
כי זה מקובל
 
אם יש מחירים.
(אני מכירה ילדים ששמחים ללכת לסבתא שלהם גם לשבוע. רק שלאמא שלהם קשה לשחרר אז היא מתפשרת על יומיים..
ולמה שלא ירצו בעצם אם מזומנים להם טיולים, ממתקים,ושאר פינוקים.
במקרה הם גרים איתי באותו בית... :))

הזכרת לי מחזה חמוד אתמול במכולת ברחוב רש"י:
סבתא נמרצת נכנסה לשם עם שני נכדים, אחד מתולתל מתוק ואחד אחרי חלאק'ה מתוק. אמא שלהם נסעה להשתלמות.
"מה אתם רוצים לארוחת ערב?" היא שאלה.
החבר'ה התחילו לשלוף מהמקררים מעדני מלכים, 'יולואים' בשפע, שוקו מכל מיני סוגים. הכל עם כמויות סוכר שאין מצב שאמא נורמטיבית תאשר, אבל הסבתא - למה לא?

אז אם מישהי מכאן חזרה היום מהשתלמות, ולילדים שלה יהיו מיליון תולעים בלילה - רק שתדע מה הסיבה. :cool:
 
הזכרת לי מחזה חמוד אתמול במכולת ברחוב רש"י:
סבתא נמרצת נכנסה לשם עם שני נכדים, אחד מתולתל מתוק ואחד אחרי חלאק'ה מתוק. אמא שלהם נסעה להשתלמות.
"מה אתם רוצים לארוחת ערב?" היא שאלה.
החבר'ה התחילו לשלוף מהמקררים מעדני מלכים, 'יולואים' בשפע, שוקו מכל מיני סוגים. הכל עם כמויות סוכר שאין מצב שאמא נורמטיבית תאשר, אבל הסבתא - למה לא?

אז אם מישהי מכאן חזרה היום מהשתלמות, ולילדים שלה יהיו מיליון תולעים בלילה - רק שתדע מה הסיבה. :cool:
לסבתא מותר (- אמא שלי, שוחרת בריאות מושבעת כולל קמח מלא, סטיביה קינואה ובורגול)
 
ועיקר העיקרים- הדדיות
אם אתם שולחים ילדים תזמינו גם אתם ותתנו הרגשה טובה.
ההרגשה הכי לא נעימה זה ניצול. אני ארכב עליכם ואתם תשאו את זה בדממה...
תדאגי את לעצמך ותשלחי את הילדים שלך.
גם את לא הזמנת את הילדים שלהם.
וסתם עצה טובה-
פעם כשרצינו לצאת והיה מסובך לקחת חופש מהעבודה, נסענו ללילה מ5 אחה"צ עם בייביסיטר שהגיעה אלינו (אחת מוכרת לילדים להשכבה ואחת אחרת בוגרת לשינה).
יצאנו לצימר קרוב וב 8:00 כבר היינו חזרה לסיים את שליחת הילדים.
היה נפלא ומטעין.
 
הזכרת לי מחזה חמוד אתמול במכולת ברחוב רש"י:
סבתא נמרצת נכנסה לשם עם שני נכדים, אחד מתולתל מתוק ואחד אחרי חלאק'ה מתוק. אמא שלהם נסעה להשתלמות.
"מה אתם רוצים לארוחת ערב?" היא שאלה.
החבר'ה התחילו לשלוף מהמקררים מעדני מלכים, 'יולואים' בשפע, שוקו מכל מיני סוגים. הכל עם כמויות סוכר שאין מצב שאמא נורמטיבית תאשר, אבל הסבתא - למה לא?

אז אם מישהי מכאן חזרה היום מהשתלמות, ולילדים שלה יהיו מיליון תולעים בלילה - רק שתדע מה הסיבה.
אמא נורמטיבית לא תאשר כי זה יהיה מידי יקר לה.
ואני דווקא רואה בסיפור הזה ניצול של הסבתא שלא נעים לה להגיד לא.
 
אמא נורמטיבית לא תאשר כי זה יהיה מידי יקר לה.
ואני דווקא רואה בסיפור הזה ניצול של הסבתא שלא נעים לה להגיד לא.

זה היה רחוק מאד מניצול... שני פעוטות חמודים עם פני מלאך, שאומרים להם 'קחו מה שאתם רוצים', והם לוקחים מה שהם רוצים...
הסבתא יכלה בשקט להגביל ולומר: "כל אחד בוחר משהו אחד ודי". אבל היא העדיפה לפרגן להם ולהנות מהאושר הזורח.
 
לילדים תמיד יותר נח ובטוח בסביבה המוכרת, אם יש אפשרות להביא טיפול (בתשלום כמובן, אלא מה...) הביתה בלי להוציא אותם - בעיני זה אופטימלי לכל הצדדים.
ממש לא נכון. הילדים שלי מאושרים ללכת לדודים לשבת, אבל לא אוהבים בייביסיטר משום סוג.

סיבה מצוינת. בתנאי שלוקחים בחשבון את כל המחירים - אם יש כאלה - של כול הנוגעים בדבר ברצינות הראויה. ורק אז מגיעים להחלטה.
למה כ"כ הרבה הודעות נגד ההורים שבהם את מניחה שהורים זורקים את הילדים, ולא חושבת שהם לוקחים בחשבון את כל השיקולים מתי איפה ואיך יהיה הכי נוח לילדים להשתחרר קצת מהוריהם? זה שיש מקרי קצה לא מעיד על הכלל, וגם הילד שמתמודד עם אי נוחות זמנית שלא נעים לו שהוא שכח גרביים להחלפה, ייזכר ביומים האלה בערגה כמה פינוקים הוא קיבל...

מצד שני, הדור הנוכחי של ההורים עומד בלחצים כבדים, בלי שום השוואה לדור הקודם, שקיבלו דירות ברובם וחיו בהן בנחת כשהאם עובדת במשרה חלקית.

בשום דור קודם לא היה מצב של נשים שקמות בחמש בבוקר יום יום כדי לצאת לעבודה, של גברים שבמקביל לסדרי לימוד לוקחים כל עבודה אפשרית כדי לשלם משכנתא ולממן הוצאות בסיסיות.
הצחקתני. חצי כיתה שלי ביסודי האמהות שלהן היו עקרות בית. (כולל אמא שלי.)והחצי השני עבד בחצי משרה. (משרה מלאה של מורה/גננת זה חצי משרה בשוק)
על משכנתאות אני לא יודעת, אבל אני כן מעריכה שלרוב הכיתה לא היה משכנתא 10 שנים אחרי החתונה.
ואם כבר נדבר על הדור הקודם, אז ההורים שלי (האמא העקרת בית) יצאו לנופש כל שנה, לפחות פעם אחת, לרוב פעמיים. ל2 לילות. לקחו איתם את התינוק התורן ונסעו.
חלק ילדים נשארו בבית עם שמירה, חלק בחרו ללכת לחברים, חלק בחרו ללכת למשפחה.
היה כיף חיים, וחיכינו לזה ולשלל הפינוקים שקיבלנו בעקבות זאת.

-----------------

משפט לסיום, תזכרו שילדים מגדלים בין 20 ל40 שנה ואחרי זה עד 120 נשארים עם הבן זוג, וצריך להכיר אותו, ולדעת להנות רק איתו לבד, בלי ילדים שנמצאים באמצע.
(לדחות את החופשה לעוד 20 שנה יכול להתברר שכבר שכחתם מה זה להנות מהמרחב הזוגי שלכם. ויש זוגות כאלו!)
אז קודם כל הכי כדאי להשקיע במי שהכי חשוב.
וגם זה רווח לילדים שיש להם הורים שיודעים להנות עם עצמם ללא תלות בילדים.
 
פעם כשרצינו לצאת והיה מסובך לקחת חופש מהעבודה, נסענו ללילה מ5 אחה"צ עם בייביסיטר שהגיעה אלינו (אחת מוכרת לילדים להשכבה ואחת אחרת בוגרת לשינה).
יצאנו לצימר קרוב וב 8:00 כבר היינו חזרה לסיים את שליחת הילדים.
היה נפלא ומטעין.
גם אני נסעתי באופן הזה, ומברכת את הרגע הזה.
הגעתי למסקנה שככה זה הכי פחות לוגיסטיקה שהורסת את החשק לנסוע...
טוב לילדים (החיים ממשיכים כסדרם הם בבית שלהם במיטה שלהם)
טוב לארנק (לא מפסידים עבודה, חופש באמצע שבוע זול יותר, ולא צריך לפנק את כל המשפחה שעזרה ושמרה)
 
זרקתי דוגמה.)

ובהחלט היו שנים שנסעתי עם כל הילדים. ומאוד נהניתי. (-אם לא העלות הגבוהה, ופגיעה בקדושת הראיה, הייתי לוקחת אותם איתי כל שנה.)

קדושת הראיה זה רק לילדים????
 
בקיצור הדברים ברורים שהכל תלוי בסגנון הילדים, ודרך אגב לדעתי זה חשוב מאוד לצאת לנופש בלי הילדים ולתת להם קצת לצאת מהסינור של אמא, בחיים אח"כ הם צריכים לצאת מהסינר וזה בונה אותם מאוד, כדאי להתחיל מעכשיו לרכך את זה, ולו בשבילם... ושאף אחת לא תחשוב שזה שהיא משאירה אותם קרוב קרוב כל הזמן בלי שום נשימה לבד זה טוב להם, חד משמעית לרוב הילדים זה לא טוב
זה לא חד משמעית.
לרוב הילדים היה טוב אמא שתגדל אותם ותבשל אותם לחיים. ואז כשיגיעו לגיל המתאים, יצאו לחיים מבושלים כל צרכם, ולא יצטרכו להתמודד עם מה שילדים בני גילם לא אמורים להתמודד.
רק שלא כל האמהות כשירות לזה.
 
בדורות הקודמים לא היה כאלו בעיות נפשיות (אל תתקיפו אותי, אני לא חושב שצריך לחזור לשיטות חינוך של פעם) אבל חד משמעית הפינוק המיותר לא הנצרך גורם מרכזי לכל מה שכתבת
פעם הורים גדלו את הילדים שלהם יפה ולא היו כ"כ הרבה בעיות כמו היום.
מעניין שדווקא בדור היום, בו רווחת השיטה של "השקעה" (לא אמיתית) בזוגיות(כאילו זוגיות עם ילדים היא לא זוגיות....),
דווקא היום, כשכולם מודעים להכל, ומחנכים בכל מיני שיטות נרכשות.
דווקא היום, כשזה בושה לא לצאת לחופש.
דווקא היום, כשהילדים מחונכים לספוג את ההורים שלהם מגיל 0.
דווקא היום (וזה קורה באילוץ) תינוק יוצא מחיק אימו לרב היום בגיל שלושה חודשים. (הי שיתרגל לעצמאות!!!!!).
דווקא היום, שילדים רואים את הוריהם שעות בודדות ביום , ולא בשעותיהם הטובות (וזה גם אילוץ!) ושאר היום הם עצמאים בגיל מוקדם מדי.
דווקא היום, מתחילות וצצות יותר ויותר בעיות.
ודווקא היום, הורים יחפו על בעיות של ילדים בפינוק שגוי.

אבל לגדל ילד באהבה, ולשים אותו במקום ראשון. זה לא פינוק. לא בעיני.
 
פעם הורים גדלו את הילדים שלהם יפה ולא היו כ"כ הרבה בעיות כמו היום.
מעניין שדווקא בדור היום, בו רווחת השיטה של "השקעה" (לא אמיתית) בזוגיות(כאילו זוגיות עם ילדים היא לא זוגיות....),
דווקא היום, כשכולם מודעים להכל, ומחנכים בכל מיני שיטות נרכשות.
דווקא היום, כשזה בושה לא לצאת לחופש.
דווקא היום, כשהילדים מחונכים לספוג את ההורים שלהם מגיל 0.
דווקא היום (וזה קורה באילוץ) תינוק יוצא מחיק אימו לרב היום בגיל שלושה חודשים. (הי שיתרגל לעצמאות!!!!!).
דווקא היום, שילדים רואים את הוריהם שעות בודדות ביום , ולא בשעותיהם הטובות (וזה גם אילוץ!) ושאר היום הם עצמאים בגיל מוקדם מדי.
דווקא היום, מתחילות וצצות יותר ויותר בעיות.
ודווקא היום, הורים יחפו על בעיות של ילדים בפינוק שגוי.

אבל לגדל ילד באהבה, ולשים אותו במקום ראשון. זה לא פינוק. לא בעיני.
מתי פעם? ההורים שלי בני 60+ תמיד יצאו לחופש, פעם או פעמיים בשנה.
(להנאתם ולהנאת הילדים)


**אנשים שמדברים על 'פעם' מדומין ואלמוני שאף אחד לא היה בו, רק נעים להם לצקצק עליו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה