דרוש מידע בענין השארת ילדים אצל דודים ודודות ולברוח לחופשה

נקודה למחשבה:
חברתי גדלה במשפחה שההורים מעולם לא נסעו לבד, והצהירו חגיגית כל פעם שהכיף הכי גדול שלהם זה עם הילדים.
עד שהילדים גדלו וגילו שהם דוקא היו שמחים אם ההורים יסעו איזה שבת אחת והם ישארו לבד בבית... כדי לטעום, להרגיש ילדים גדולים....
לפעמים הנסיעה של ההורים היא איורור גם לילדים..
 
אצלו בבית לא הייתה 'הבנה', 'הכלה' 'רגישות' וכל מיני מילים של בית מרקחת.
סליחה על השאלה, ההורים שלו היו 'מוכרחים' לנסוע לנופש זוגי אחת לשנה, כדי לחזק את הזוגיות?
אי אפשר לדבר בשפה הזו לגבי ההורים, ואלו את הילדים 'לחסן ולא לפנק ולא לדבר במילים של בית מרקחת'.
 
סליחה על השאלה, ההורים שם היו 'מוכרחים' לנסוע לנופש זוגי אחת לשנה, כדי לחזק את הזוגיות? אי אפשר לדבר בשפה הזו לגבי ההורים, ואלו את הילדים 'לחסן ולא לפנק'.
סליחה שאני קצר דעת, למה זה סותר?
ההורים נותנים לילדים 365 יום בשנה. נותנים להם כל מה שהם צריכים בגוף ובנפש, דואגים לכל צורכיהם, ואם מישהו צריך נופש או טיול דואגים לספק לו את זה, הילדים שמחים וטובי לב, וגם ההורים נוסעים לנופש. איפה הסתירה?
הלא זה בדיוק מה שאני טוען! נופש הוא לא על חשבון הילדים! ילדים בריאים נהנים מהנופש של ההורים לא פחות!
 
מממ... הרשו לי לפקפק. יש עוד גורמים.
וודאי שיש עוד גורמים, אבל לתגובה של ההורים יש השפעה דרמטית.
2 ילדים שהושפלו בחיידר, קיבלו מכה הגונה, סתם כך חיים בצמצום כלכלי, חוו גירושי אח או אחות, אצל כל אחד מהם תהיה תוצאה שונה בהתאם לתגובת ההורים והסביבה הקרובה.
מניסיון.
 
סליחה שאני קצר דעת, למה זה סותר?
ההורים נותנים לילדים 365 יום בשנה. נותנים להם כל מה שהם צריכים בגוף ובנפש, דואגים לכל צורכיהם, ואם מישהו צריך נופש או טיול דואגים לספק לו את זה, הילדים שמחים וטובי לב, וגם ההורים נוסעים לנופש. איפה הסתירה?
מדברת על הגישה, לא על הנופש. הורים מדברים בשפת הפסיכולוגיה העכשווית. הם 'מוכרחים' נופש למען הזוגיות ואי אפשר בלי, וחנוקים וקורסים בלי זה.
וכלפי הילדים? - 'מספיק עם הכלה והבנה. תנו להם להתמודד ולהתחסן'.
בעיניי, לפחות, יש סתירה.

אני, אגב, כן בעד להיות מודעים לצרכים ולהרגשות. גם של ההורים, וגם של הילדים.
 
נערך לאחרונה ב:
מאשכול לאשכול מתחדדת אצלי ההבנה....
רבותי, אנחנו עושים נזק לילדים שלנו!!
אנחנו גורמים להם להיות פגיעים, רגישים, עושים להם נזקים, אבל הפוך ממה שכמה כתבו פה.
מתחילת האשכול לא מצליח להבין למה אצל זוג שאני מכיר, הבעל לא רואה שום בעיה מצד הילדים להשאיר אותם יומיים אצל דודה. אשתו רואה בזה את סוף העולם.
עד שהבנתי -
זה ההבדל בין החינוך שהוא קיבל לזה שהיא קיבלה...
אצלו בבית לא הייתה 'הבנה', 'הכלה' 'רגישות' וכל מיני מילים של בית מרקחת.
ילד נפל קיבל מכה? 'אוי אוי אוי חמודי, בוא אני אתן לך נשיקה, הנה עוד אחת, רוצה גם פלסטר? לך לארון באמבטיה ותשים לך פלסטר'. וזהו. הסתיים העניין.
לא היו דרמות.
אהבו אותם, דאגו להם, הם הרגישו את זה, אבל לא עשו עסק מכלום.
אף אחד מהם לא בכה בלילה הראשון בפנימיה, בתור ילדים בני 8 ומעלה נסעו חופשי לשבתות לדודים בירושלים (זוכרים את האוטובוס של 'מסעי'??), וזה בגלל שגידלו אותם בריאים.
אפילו דברים יותר קשים עברו בצורה הרבה יותר קלה.
ילדיי גדלים אף הם ב"ה בצורה כזו. אפילו ילדה שלפי כל הכללים אמורה להיות רגישה ועדינה מסתדרת ב"ה וגדלה בשמחה ובבריאות.
התוצאה של כל חוויה מכל סוג שקורית לילד היא בהתאם לתגובות של ההורים.
כל מילה פנינה...
 
מדברת על הגישה, לא על הנופש. הורים מדברים בשפת הפסיכולוגיה העכשווית. הם 'מוכרחים' נופש למען הזוגיות ואי אפשר בלי, וחנוקים בלי זה. וכלפי הילדים? - 'תפסיקו לדבר בשפה הזו של הכלה והבנה לצרכיהם'.
בעיניי, לפחות, יש סתירה.
כשדיברתי על המילים של בית מרקחת הכוונה הייתה שפשוט אהבו, ופשוט נתנו. לא בגלל 'הכלה' ו'הבנה'. פשוט אהבו אותנו. דאגו לנו. וכן, גם קיבלנו מכות, ואמי שאיננה מלאכית גם התפרצה עלינו לפעמים. ולפעמים מאוד.
ולא קרה לנו כלום.
היום היו מתחילים לדבר על נזק בלתי הפיך לנפשו הרכה של הילד....
 
כשדיברתי על המילים של בית מרקחת הכוונה הייתה שפשוט אהבו, ופשוט נתנו. לא בגלל 'הכלה' ו'הבנה'. פשוט אהבו אותנו. דאגו לנו. וכן, גם קיבלנו מכות, ואמי שאיננה מלאכית גם התפרצה עלינו לפעמים. ולפעמים מאוד.
ולא קרה לנו כלום.
היום היו מתחילים לדבר על נזק בלתי הפיך לנפשו הרכה של הילד....

במקביל, היא מן הסתם לא הרגישה מוכרחה לצאת לנופש בלי הילדים כדי לחזק את הזוגיות.
 
ברצוני להעלות כאן נושא לדיון
המדובר כאשר זוג רוצה להינפש ולהיחפש אך דא עקא א"א לקחת את כל הילדים כי איזה חופש זה עם הילדים, ובכלל יש להם לימודים וכו',
אז מה עושים?
הנה רעיון מבריק מהמוח הקודח: נעיף אותם לכל הרוחות לדודים ולדודות, לחברים ולחברות, שישתובבו וישתוללו שם, כי מה יותר פשוט למשפחה שגם כך מתמודדים עם החמשה או שישה ויותר או פחות קוצ'קאלאך שלה, שיקבלו תוספת נחמדה של ילדון קטן וצרחן או שניים, שאינו מודע להלך הרוח בבית הזה ומביא איתו את כל שגיונותיו מבית, ומהיום השני ואילך מתחילה הספירה לאחור מתי ההורים שלו כבר חוזרים.
טוב, לא נורא, העיקר שהזוג נופש וחופש לו אי שם בקצה הארץ, ונחמד להם וטוב להם.

כמובן שתמיד ישנם ילדים קלים יותר וקשים יותר לאירוח, אבל האם לא צריכים להפעיל שיקול דעת רחב יותר לפני שעושים זאת?

הגזמתי? אולי.

מה דעתכם?
הגזמת מאוד
לפעמים קשה ולפעמים לא, לחלק כן ולחלק לא
אבל ברור שמי שמחליט שכן הוא בודק שבע פעמים ומברר אלף פעם ומתלבט מיליון פעם ובסוף מחליט שככה ראוי וטוב ונצרך
ובתך שמגיע תודות לכל אלה שעוזרים ומסייעים ובדרך כלל תמיד אנשים מחזירים אח"כ בדרך כזו או אחרת

כך שזה תמיד משתלם
 
רק לי מעקצץ למקרא המשפטים הללו ודומיהם?
אני שומר על הילדים של אחותי כי אני אמור להרוויח מזה? אני שומר כי מאז שנולדתי ולאורך כל השנים בחיידר ובישיבות דיברו וחינכו אותנו לעשות חסד, וצריך מתי שהוא ליישם את החינוך הזה.
לא אמרתי לא לעשות חסד. אבל אם אפשר להשאיר טעם של עוד אצל המארחים. לעניות דעתי זו חובה.
בתור מארחת אני לא מחכה למתנות. בתור מבקשת כן, אם אפשר להקל ולעשות נעים יותר, ולתת הרגשה של לא מנצלים, לא מבינה איפה הבעיה.
 
כשדיברתי על המילים של בית מרקחת הכוונה הייתה שפשוט אהבו, ופשוט נתנו. לא בגלל 'הכלה' ו'הבנה'. פשוט אהבו אותנו. דאגו לנו. וכן, גם קיבלנו מכות, ואמי שאיננה מלאכית גם התפרצה עלינו לפעמים. ולפעמים מאוד.
ולא קרה לנו כלום.
היום היו מתחילים לדבר על נזק בלתי הפיך לנפשו הרכה של הילד....
אני מצדדת בגישה שאתה כותב אבל לא באופן גורף,
בכ"ז יש הבדל בין הילדים של היום לילדים של פעם, ואת זה כולם יודעים.

א"א לגדל היום ילדים כמו שגידלו פעם, כמובן.
צריך למצוא איפשהו את קו האמצע [החמקמק].
 
אני כבר אמרתי את זה באשכול ז"ל ואומר את זה שוב-

בדר"כ הילדים לא סובלים כשההורים נוסעים (למעט גיל קטן מאד). אבל אצלי אני בטוחה שאני אסבול אם אסע בלעדיהם. אני קשורה אליהם חזק חזק חזק...

אני דווקא מסתכלת מנקודת מבט של ההורים שרוצים לעזוב את הילדים, לא הילדים המסכנים שנשארים. כי אני שלחתי את הילדה שלי לדודים שלה מחוץ לעיר לחופש לשבוע, והיא אפילו לא רצתה לדבר איתנו בטלפון ולא התגעגעה בכלל. אבל כשהיא חזרה אני בכיתי, כמה בכיתי...
אז עשיתי את זה בשבילה ובשביל ההנאה שלה וויתרתי על עצמי. אבל בשביל הנאה לעצמי אני לא אעשה כזה דבר.
כשבחרתי להביא ילדים לעולם לקחתי בחשבון גם את העדר היציאות לנופשים זוגיים לשנים הבאות, ואני לא מבינה למה לא כל ההורים לקחו את זה בחשבון.

כמובן שיש מקרים מיוחדים ואני לא דנה את הצורך של כל אחד וכו' וכו', לי מפריע יותר הקטע שזה הפך למיינסטרים וסחף חברתי.
מי שבאמת מרגיש שהוא זקוק לנופש זוגי- זה דבר אחד.
אבל כשחברה אומרת לי "כולם נוסעים. אחותי השאירה תינוק בן חצי שנה ונסעה. חובה לנסוע. הילדים ממש לא סובלים. זה מאד עוזר לזוגיות. זה נותן אמא טובה יותר לילדים". את כל זה במשפט אחד- אני מבינה שזו קונספירציה חברתית ותו לא.

ויש ילדים שכן מתגעגעים- אנקדוטה נוספת: קרובת משפחה נסעה לשבוע וחצי לחו"ל והשאירה שני ילדים, גדולים בוגרים ומבינים. היא טענה שהיא מרגישה שיש לה את היכולת הרגשית לפצות אותם שהם לא ירגישו ח"ו קושי רגשי.
הילד שלה אחרי חצי שנה לפחות עדיין הזכיר את הנסיעה באוזניי. אמר לי שזה לא היה כיף כי הוא כל כך התגעגע. הם לא לקחו אותו כי הם לא רצו שהוא יבוא איתם. הוא זכר בדיוק את תאריכי הנסיעה שלהם.
היה קשה לי לשמוע אותו.

ועוד דבר- בענייני תשלום למארחים- אני מבינה את אלה שאומרים שהם עושים את זה כחסד ולא חלילה על מנת לקבל פרס. אבל קחו בחשבון שיש משפחות שאצלם מנות האוכל ספורות! כן, יש כאלו! אנשים כאלה לא חולמים אפילו על נופשים, אבל לארח ילדים ולהאכיל אותם 3 ארוחות ביום הם צריכים מטעמי חסד ומצפון. אז תחשבו גם על הנקודה הזאת.
 
מאשכול לאשכול מתחדדת אצלי ההבנה....
רבותי, אנחנו עושים נזק לילדים שלנו!!
אנחנו גורמים להם להיות פגיעים, רגישים, עושים להם נזקים, אבל הפוך ממה שכמה כתבו פה.
מתחילת האשכול לא מצליח להבין למה אצל זוג שאני מכיר, הבעל לא רואה שום בעיה מצד הילדים להשאיר אותם יומיים אצל דודה. אשתו רואה בזה את סוף העולם.
עד שהבנתי -
זה ההבדל בין החינוך שהוא קיבל לזה שהיא קיבלה...
אצלו בבית לא הייתה 'הבנה', 'הכלה' 'רגישות' וכל מיני מילים של בית מרקחת.
ילד נפל קיבל מכה? 'אוי אוי אוי חמודי, בוא אני אתן לך נשיקה, הנה עוד אחת, רוצה גם פלסטר? לך לארון באמבטיה ותשים לך פלסטר'. וזהו. הסתיים העניין.
לא היו דרמות.
אהבו אותם, דאגו להם, הם הרגישו את זה, אבל לא עשו עסק מכלום.
אף אחד מהם לא בכה בלילה הראשון בפנימיה, בתור ילדים בני 8 ומעלה נסעו חופשי לשבתות לדודים בירושלים (זוכרים את האוטובוס של 'מסעי'??), וזה בגלל שגידלו אותם בריאים.
אפילו דברים יותר קשים עברו בצורה הרבה יותר קלה.
ילדיי גדלים אף הם ב"ה בצורה כזו. אפילו ילדה שלפי כל הכללים אמורה להיות רגישה ועדינה מסתדרת ב"ה וגדלה בשמחה ובבריאות.
התוצאה של כל חוויה מכל סוג שקורית לילד היא בהתאם לתגובות של ההורים.
כ"כ נכון!!!!
אבל היום יש תופעה קשה של פינוק יתר שפוגע כ"כ בילדים.
מפנקים אותם כי רוצים את כל הטוב בשבילם אבל לא יודעים שזה לא לטובתם.....
 
בלת"ק
בלי להכנס לבעד או נגד
אני בקושי משיגה ביביסיטר ליציאות ספציפיות
איך לכולם כאן יש אופציה כזאת להשאיר ילדים אצל אחרים בזמן החופשות

שבתות איכשהו אנחנו יכולים להשאיר אצל ההורים שלי
מאוד חסרה לי יציאה באמצע שבוע להתאווררות דווקא מהיום יום
 
כ"כ נכון!!!!
אבל היום יש תופעה קשה של פינוק יתר שפוגע כ"כ בילדים.
מפנקים אותם כי רוצים את כל הטוב בשבילם אבל לא יודעים שזה לא לטובתם.....
זה ממש נוח לדבר על פינוק יתר של ילדים בלי להזכיר את פינוק היתר של ההורים.
פתאום אי אפשר לקיים זוגיות תקינה בלי שבוע נופש חצי שנתי בחו״ל....
 
ההורים שלי אירחו המוןןןןןן את הבני דודים וגם אנחנו התארחנו אצלם והיום כנשואה זה זכור לי כחוויות שהייתי רוצה שיהיו לילדים שלי...
ובקשר לפינוקים למארחים- אל תשכחו!!!
זה נותן הרגשה כ"כ טובה, אחד הדודים שנסע לנופש והשאיר את הילדים שלו התקשר לפיצריה סמוכה והזמין פיצות וככה חסך לאמא שלי ארוחת ערב לגדוד והילדים היו בעננים---
אפשר לפנק בשוקולדים, מתנה קטנה- העיקר להביע הערכה
 
זה ממש נוח לדבר על פינוק יתר של ילדים בלי להזכיר את פינוק היתר של ההורים.
פתאום אי אפשר לקיים זוגיות תקינה בלי שבוע נופש חצי שנתי בחו״ל....
נכון,אני גם נגד לצאת כל רגע לטיול זוגי, אבל כן צריך את זה מידי פעם (לא הייתי אומרת בחו"ל...)
 
אפשר לחשוב שמדובר על נופש כל יומים, פעם בשנה- שנתיים יוצאים לאיזה שלושה- שבוע ימים, הילדים ישרדו ויהנו אצל הדודים, ששם בדר"כ מנסים לפנק אותם בדברים שיוצאים מהשגרה.

פעם היה מאד מקובל שילדים נוסעים לקמפים וכו, איך הפרידו אותם מההורים לאיזה שבועיים??? איך??? ממש פשע:mad::p, ומחנות קיץ של הבנות, מה עם זה? זה כן בסדר ? הנפש שלנו ושל הילדים צריכה אורור!! וזה הכי בריא להם!

שוב, מאד תלוי איך מבקשים את החסד הזה, צריך גם להתחשב שאם האחות מגמגמת אז פשוט לא מתאים לה
עכשיו וכו.
ולדעת להשאיר טעם של עוד, לא להעמיס יותר מידי אצל משפחה אחת או לא מידי הרבה זמן (פעם אחת שלחתי ילד לחבר 3 ימים, ו3 ימים אח"כ לאחותי) לתת איזה מתנה קטנה , לשים במזוודה של הילדים משהו טוב לילידי האורחים, בקיצור לעשות את זה בצורה נעימה .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה