קורונה בצל הקורונה יש המון חילוקי דיעות בציבור שלנו בנוגע להתמודדות עם הנגיף הבו עיצות לחיות זה לצד זה בשלום ואהבה!!!

[horseman]

בצל הקורונה יש המון חילוקי דיעות בציבור שלנו בנוגע להתמודדות עם הנגיף הבו עיצות לחיות זה לצד זה בשלום.
שהוא דבר שהוא מוזר שיהיו כאילו חילוקי דיעות קיצוניים בנושא אבל מה לעשות לא בחרנו בזה וזה קיים!
השאילה איך חיים לצד זה לכל אדם,
צד אחד שרואה את אי התחשבות בהנחיות הנוגע בסוף גם אליו
וצד שני שחושב שזה מוגזם וכו'.
הבו עצות איך לקבל את השוני על אף הקושי בדבר!

 

[משה גל]

הבו עצות איך לקבל את השוני על אף הקושי בדבר!

מי בדיוק אמור לקבל?!
המחמירים מבקשים שהמקילים לא יקלו בסביבתם
והמקילים מה מבקשים? שלא יכעסו עליהם?
אם לא יקלו בסביבת המחמירים - לא יכעסו עליהם!

מדוע אלו שכועסים על זוגות שיושבים במעורב באוטובוס מהדרין
לא חושבים שזה מכעיס לא לחבוש מסכה בקרבת אלו שמקפידים על כך?!

 

[מרחבית]

אני חושבת על זה כבר חודשים, ולצערי עד עכשיו לא מצאתי פיתרון חוץ מהרעיון העצוב, שכל קהילה תחיה בנפרד לגמרי, בערים לגמרי שונות, ללא שום דבר משותף בין הקהילות. מרחק פיזי ומנטלי מוחלט, היפרדות, ושכל אחד בתוך המקום שלו יחיה עם הקהילה שלו כפי שהוא רוצה.
אף פעם לא הייתי מאלה שחשבו כך! להפך, בדיוק להפך!
עכשיו התחושה היא, שאין מנוס מגט.

בניגוד להרבה מצבים אחרים, המצב כעת הוא לא מצב שאפשר לומר: שכל אחד ינהג כפי שהוא נוהג, וכבדו אחד את השני.
מי שאומר כך, מתעלם מהבעיה האמיתית!

אנשים רבים לא מבינים או לא רוצים להבין שהבעיה היא במה שנקרא המרחב הציבורי.
בשטיבלאך המשותפים, בחנויות, באוטובוסים, במוסדות לימוד משותפים, בקופות חולים, במשרדים, ברחובות, בעבודה, ובכל שאר המקומות שכולם נמצאים ביחד.
(שלא לדבר על בתי הכנסת והמניינים של הקהילות שכן שומרות, שגם לשם נכנסים הלא שומרים!).

יש שנזהרים, ויש שלא. כשמדובר במרחב הציבורי - אין סימטריה בעניין. מי שלא נזהר - אמור להתחשב במי שכן נזהר. והוא לא יכול להתווכח ולומר: תכבדו את דעתנו.
מי שלא הבין את זה חצי שנה, כנראה גם לא יבין הלאה. כך שחבל על ההסברים.

 

[מרחבית]

מדוע אלו שכועסים על זוגות שיושבים במעורב באוטובוס מהדרין
לא חושבים שזה מכעיס לא לחבוש מסכה בקרבת אלו שמקפידים על כך?!

וזה עדיין לא דומה. זכות הזוגות לשבת ביחד הרבה יותר גדולה מאשר זכות הלא נזהרים לפזר את הנגיף בתוך אלה שכן שומרים.

 

[דודסטו]

(שלא לדבר על בתי הכנסת של הקהילות שכן שומרות, שגם לשם נכנסים הלא שומרים).

בעיקר כשהם חולים בפועל כי לא באמת רוצים להזיק למישהו

 

[מרחבית]

ויש עוד דבר. אנשים מפרסמים באופן קבוע נתונים שקריים, לא מדויקים, חישובים לא נכונים, תיאוריות שלא מבוססות על כלום, וכדו' כדי 'להצדיק' את המנהיג שלהם.
הוא לא צריך את זה כמובן. הוא יכול להחליט מה שמחליט גם עם הנתונים האמיתיים!
אך אנשיו מרגישים צורך ל'הצדיק' אותו, ולא מעוניינים באמת בנתונים.
להתווכח חודשים על דברים פשוטים ובסיסיים, כגון על העובדה הפשוטה שריחוק בין אנשים מקטין הדבקה - זה אבסורד.
אחד מרבים.
התחושה היא, שאצל רבים אין רצון לאמת. רק להגיע למטרה מסוימת מסומנת מראש. הצורה שזה נעשה אצל חלק מהציבור - גורמת לחוסר אמון גדול, שלא מאפשר לכבד.

 

[דוקים]

הבסיס להתנהלות מהוגנת היא הידיעה שיש שני צדדים.
ברגע שצד אחד לא מכיר ברעהו אין סיכוי לאיזה שיח או הידברות ובוודאי לא לשלום.
(כשבן זוג לא מכיר בכך שיש לבן הזוג השני דעה, הוא ראשית כל אלים. ושנית הוא מוחק כל אפשרות לחיים תקינים).

אם היו מתנהלים באותו אופן בו מנהלים בחילוקי דעות אחרים, למרות שבחלקן רוב רובם של גדולי ישראל כותבים לאסור. לא משנה מה הנושא. בכל מקרה, כאן בפרוג, ברגע שיש אפילו רב אחד מתיר יש כבוד.
כמו:
תקנוני צניעות/בחירות/פאות/הכשרים/בגדים/לייס שקוף/נסיעה לחו"ל/קריאת עיתון משפחה/מקומות עבודה/סינון במחשב/אייפון.
(דפדפו באיש לרעהו והוסיפו עוד מבחר רב של נושאים)

אחריות ציבורית יש לה משמעות גם ברוחניות. ואם חושבים אחרת אז הבעיה שלנו עמוקה וחמורה בהרבה מבעיית הקורונה.

(ואל תצעקו עכשיו רוצח כי גם הצד השני יודע ומכיר את הנתונים. המחשבה שצד מסויים הוא אולי אינפנטילי או גרוע מכך מושחת היא שורש הבעיה. במילים פשוטות פחות אנוכיות. מעט בגרות. אני מחשבותי והתנהלותי=מושלם. מי שלא חושב/פועל כמוני=פגום. וצעקות הכל הפוסל ראויות להבדק טוב. מי אלו הצועקים הראשונים. שהם המוכיחים על עצמם ותו לא).

 

[יהודה וולף]

הבסיס להתנהלות מהוגנת היא הידיעה שיש שני צדדים.
ברגע שצד אחד לא מכיר ברעהו אין סיכוי לאיזה שיח או הידברות ובוודאי לא לשלום.
(כשבן זוג לא מכיר בכך שיש לבן הזוג השני דעה, הוא ראשית כל אלים. ושנית הוא מוחק כל אפשרות לחיים תקינים).

אם היו מתנהלים באותו אופן בו מנהלים בחילוקי דעות אחרים, למרות שבחלקן רוב רובם של גדולי ישראל כותבים לאסור. לא משנה מה הנושא. בכל מקרה, כאן בפרוג, ברגע שיש אפילו רב אחד מתיר יש כבוד.
כמו:
תקנוני צניעות/בחירות/פאות/הכשרים/בגדים/לייס שקוף/נסיעה לחו"ל/קריאת עיתון משפחה/מקומות עבודה/סינון במחשב/אייפון.
(דפדפו באיש לרעהו והוסיפו עוד מבחר רב של נושאים)

אחריות ציבורית יש לה משמעות גם ברוחניות. ואם חושבים אחרת אז הבעיה שלנו עמוקה וחמורה בהרבה מבעיית הקורונה.

(ואל תצעקו עכשיו רוצח כי גם הצד השני יודע ומכיר את הנתונים. המחשבה שצד מסויים הוא אולי אינפנטילי או גרוע מכך מושחת היא שורש הבעיה. במילים פשוטות פחות אנוכיות. מעט בגרות. אני מחשבותי והתנהלותי=מושלם. מי שלא חושב/פועל כמוני=פגום. וצעקות הכל הפוסל ראויות להבדק טוב. מי אלו הצועקים הראשונים. שהם המוכיחים על עצמם ותו לא).

הבעיה מתחילה כשהשני עושה עבירה רוחנית אולי אכפת לך מדין ערבות לא אכפת לך עליך אכפת לך עליו.
בנושא הקורנה. אתה הופך לאגואיסט אתה אומר שהוא לא ישמור הנחיות אבל למה להכניס אותי לבידוד/להדביק אותי
או להיפך למה להגביל אותי. אתה רוצה לשמור תשמור בבית. אני תן לי לחיות את החיים שלי.

 

[דוקים]

הבעיה מתחילה כשהשני עושה עבירה רוחנית אולי אכפת לך מדין ערבות לא אכפת לך עליך אכפת לך עליו.
בנושא הקורנה. אתה הופך לאגואיסט אתה אומר שהוא לא ישמור הנחיות אבל למה להכניס אותי לבידוד/להדביק אותי
או להיפך למה להגביל אותי. אתה רוצה לשמור תשמור בבית. אני תן לי לחיות את החיים שלי.

אחריות ציבורית יש לה משמעות גם ברוחניות. ואם חושבים אחרת אז הבעיה שלנו עמוקה וחמורה בהרבה מבעיית הקורונה.

כל הדוגמאות שהבאתי:

תקנוני צניעות/בחירות/פאות/הכשרים/בגדים/לייס שקוף/נסיעה לחו"ל/קריאת עיתון משפחה/מקומות עבודה/סינון במחשב/אייפון.

אלו נושאים שפוגעים בכלל הציבור ממש. ובוודאות מוחלטת. (לא ספק של ספק כמו בקורונה) ואם חושבים אחרת אז הבעיה שלנו עמוקה וחמורה בהרבה מבעיית הקורונה.

 

[נתל'ע]

רבי חיים מצאנז זיע"א בעל הדברי חיים נהג לומר: (שמעתי את זה גם בשם החפץ חיים)
אדם צעיר הייתי ולבי בער באהבת השם יתברך. אז חשבתי שאתקן את כל בני האדם בעולם ואחזירם למוטב, שיעבדו את השם.
כאשר ראיתי שלא עלה הדבר בידי חשבתי – לפחות אתקן את בני עירי.
לאחר שטרחתי בכך וראיתי שגם זה אי אפשר, חשבתי – לפחות אתקן את בני ביתי, שיהיו עובדי השם באמת.
שבתי והתבוננתי בדבר ואמרתי – לפחות אטרח לתקן את עצמי, שאהיה עובד את השם.
טרחתי בכך הרבה וראיתי שגם דבר זה אינו עולה בידי.

כשנאמץ את זה יהיה שינוי ! גם אם נחיה האחד בתוך השני.

כשנבין שאם זוג החליט לא לכבד את כללי המקום אז זה תיקון שלי ועל הזוג להתמודד ועליי פשוט לעצום עיניים, כשנבין שאם השכן שלי בלי מסיכה מוטלת עליי החובה להתרחק ממנו אז גם נישמר וגם נהנה מחיים רגועים ושלווים יותר.

 

[יהודה וולף]

כל הדוגמאות שהבאתי:

אלו נושאים שפוגעים בכלל הציבור ממש. ובוודאות מוחלטת. (לא ספק של ספק כמו בקורונה) ואם חושבים אחרת אז הבעיה שלנו עמוקה וחמורה בהרבה מבעיית הקורונה.

יש הבדל בין שכל לרגש.
בשכל אני יודע שיש לזה אחריות ציבורית לא פחות חשובה.
אבל הסיבה היחידה שרק בקורנה אתה תתפרץ על חבר טוב ותדבר איתו קשה. וכשלאשתו יש פאה שלא עומדת בגדרי הצניעות אתה לא. זה רק בגלל שאתה לא מרגיש באמת שהוא פוגע בך.! ודו''ק

 

[Goldidea]

יש הבדל בין שכל לרגש.
בשכל אני יודע שיש לזה אחריות ציבורית לא פחות חשובה.
אבל הסיבה היחידה שרק בקורנה אתה תתפרץ על חבר טוב ותדבר איתו קשה. וכשלאשתו יש פאה שלא עומדת בגדרי הצניעות אתה לא. זה רק בגלל שאתה לא מרגיש באמת שהוא פוגע בך.! ודו''ק

גם אם המוכיח מבין מצוין שהפאה הלא כשרה מזיקה לו, עדיין יש חוסר נעימות להוכיח.
אולי הקורונה זה סוג של מאבק ציבורי זמני (סוג של...)

 

[Goldidea]

במצב הנוכחי, שההחלטות מתקבלות בממשלה לקבינטיה ובכנסת לועדותיה, נראה שהעסק ייסחב עוד שנים רבות.
ההצעה שלי, מערך חירום לאומי שהוא ורק הוא יהיה אחראי בלעדי לכל האירוע.

 

[טינטין!]

ויש עוד דבר. אנשים מפרסמים באופן קבוע נתונים שקריים, לא מדויקים, חישובים לא נכונים, תיאוריות שלא מבוססות על כלום, וכדו' כדי 'להצדיק' את המנהיג שלהם.
הוא לא צריך את זה כמובן. הוא יכול להחליט מה שמחליט גם עם הנתונים האמיתיים!
אך אנשיו מרגישים צורך ל'הצדיק' אותו, ולא מעוניינים באמת בנתונים.
להתווכח חודשים על דברים פשוטים ובסיסיים, כגון על העובדה הפשוטה שריחוק בין אנשים מקטין הדבקה - זה אבסורד.
אחד מרבים.
התחושה היא, שאצל רבים אין רצון לאמת. רק להגיע למטרה מסוימת מסומנת מראש. הצורה שזה נעשה אצל חלק מהציבור - גורמת לחוסר אמון גדול, שלא מאפשר לכבד.

ממש כך
ואני חושבת שזה אפילו עמוק יותר.
בנ"א הגיוני שרואה מה קורה סביבו,
ומצד שני רואה שההנהגה שלו אומרת לעשות הפוך מההגיון הטבעי,
נראה לי שנוצר אצלו מנגנון הכחשה כולל על הקורונה
אין קורונה, לא מתים, אלו שמתו לא היה להם קורונה, הרופאים רצחו, הממשלה נגד קדושי ישראל וכו
הכל נוצר כדי שיוכלו להכיל בתוכם את הפרדוקס הנ"ל
זה נשמע לי מנגנון טבעי במצב קשה כ"כ של 'ההנהגה שלי לא מתנהגת כמו שהשכל שלי מבין'
אני לא באה כדי להתנגד לזה,
פשוט ראיתי יותר מידי אנשים שהם ביומיום אנשים נבונים מאוד, ופתאום שומעים מהם הזיות כאלו.
חשבתי שזה מנגנון הגנה הגיוני מאוד בנפש שלהם, במציאות שנוצרה.

ובאמת אני יכולה להבין את הקושי הגדול של הנפש שלהם במצב הזה.


לעניות דעתי אמונת חכמים אמיתית, היא לא 'להסביר' את דעת תורה,
אלא להשמע לה בלבד.
אבל טוב שלא נתנסיתי בנסיון הגדול הזה.

 

[תיקתוק]

בקורונה בשונה ממקרים אחרים, אדם שלא נשמר ומזלזל... עלול לפגוע באחרים! בבריאותם בחייהם...
מי התיר לפגוע בבריאות ובחיים של אחרים???
חייבים לעשות את ההשתדלות שלנו ומה שבידינו.

 

[מרובע]

הפתרון הכי טוב זה לא להתווכח, אבל מה לעשות שזה כיף (ההתחלה כיף אבל הסוף מרגיז מאוד).
כשמדובר בחיים אמיתיים (למשל שני אחים שנפרדו דרכיהם) אז עושים מפגשים על עוגות ופיצוחים ומפטפטים על כל העולם חוץ מעל הנושא המפריד ביניהם. וזאת מתוך הבנה שאף אחד לא ישכנע את השני וכל אחד יכבד את הדרך שהשני בחר גם אם הוא חושב שזה התאבדות.

 

[מרובע]

בקורונה בשונה ממקרים אחרים, אדם שלא נשמר ומזלזל... עלול לפגוע באחרים! בבריאותם בחייהם...
מי התיר לפגוע בבריאות ובחיים של אחרים???
חייבים לעשות את ההשתדלות שלנו ומה שבידינו.

מי שהתיר לפגוע בבריאות שלי התיר לפגוע בבריאות של השני (שלא יובן כאילו ח"ו אני בעדם, אני רק מסביר שהטיעון הזה לא יעזור)

 

[horseman]

עצוב,
שנושאים של חילוקי דעות על קורונה כאן בפרוג מתמלאים תוך דקות במאות הודעות עד שהם ננעלים ומוסרים מהאתר........
ואילו כשמדובר על אחדות אז........

 

[Goldidea]

עצוב,
שנושאים של חילוקי דעות על קורונה כאן בפרוג מתמלאים תוך דקות במאות הודעות עד שהם ננעלים ומוסרים מהאתר........
ואילו כשמדובר על אחדות אז........

אל דאגה, גם האשכול הזה בדרך...

 

[נתל'ע]

עצוב,
שנושאים של חילוקי דעות על קורונה כאן בפרוג מתמלאים תוך דקות במאות הודעות עד שהם ננעלים ומוסרים מהאתר........
ואילו כשמדובר על אחדות אז........

בציניות - כי אין אקשן.

באמת - כי כולם מסכימים על זה ואין שום סיבה לוויכוחים ודיונים וטיבם של אנשים שאוהבים להיות נוכחים במקום סוער ופחות בדרשה מעייפת למרות שבד"כ הדרשה המעייפת הרבה מלאה בתוכן טוב יותר.