בשביל להיות בטוח...

[המביט]

כותבים אתכם, לא אותכם. נכון?

כותבים ליהנות ולא להנות, נכון?

מישהו התווכח איתי...

 

[אברהם]

לגבי "אתכם" - הצדק לגמרי איתך
לגבי ליהנות - תלוי...
בכתיב מנוקד כותבים "לֵהָנוֹת" אם המשמעות היא הטייה של נהנה (כלומר קיבל הנאה) אך בכתיב מלא (וכך נוהגים כשלא מנקדים) כותבים ליהנות.
אולם אם המשמעות היא גרימת הנאה למישהו אחר (לְהַנּוֹת את) אזי בכל מקרה כותבים להנות ולא ליהנות.

 

[געוואלדיג]

התשובה של אברהם היא תשובה מעשית, וכך מנקדים.
ולי נראה, שבפועל עומד יש לנקד לַהֲנוֹת, ובפועל יוצא לְהַנּוֹת, והוא קיצור מן לְהַהֲנוֹת.
אם מישהו מהנה אותך, אתה נֶהֱנֶה, ואתה "לְהֵהָנוֹת".

 

[אברהם]

@געוואלדיג , לגבי ניקוד הלמ"ד בפתח והה"א בחטף-פתח, יכול להיות שזו עוד מחלוקת בין הנקדנים האשכנזים לספרדים?

 

[המביט]

תודה רבה לכולכם...

 

[אושר]

לַהֲנות?? יש דבר כזה - הָנָה??

 

[געוואלדיג]

געוואלדיג, לגבי ניקוד הלמ"ד בפתח והה"א בחטף-פתח, יכול להיות שזו עוד מחלוקת בין הנקדנים האשכנזים לספרדים?

לא. אני רק עוקב אחר משקל "עשות", וכפי שכבר כתבתי אין זאת כי אם הצעה שלי על פי סברא, מבלי שראיתי דנים בזה.

לַהֲנות?? יש דבר כזה - הָנָה??

"הֲנוֹת", המקור "הָנֹה".

 

[אושר]

אני מבינה היטב את הצורה הדקדוקית של בנין קל בשרשי ל"ה, אבל האם יש מקור לשימוש בשרש הנ"ה בבנין קל??

 

[אושר]

התשובה של אברהם היא תשובה מעשית, וכך מנקדים.
ולי נראה, שבפועל עומד יש לנקד לַהֲנוֹת, ובפועל יוצא לְהַנּוֹת, והוא קיצור מן לְהַהֲנוֹת.
אם מישהו מהנה אותך, אתה נֶהֱנֶה, ואתה "לְהֵהָנוֹת".

בפועל עומד יש לנקד לֵהָנות, שזה קיצור ע"ד לשון חכמים של לְהֵהָנות, (כמו לְהֵעָשׂוֹת) ובניינו נפעל.
בפועל יוצא זה לְהַנּוֹת כמו (להבדיל...) לְהַכּוֹת, לא קיצור של שום דבר אלא צורת שרשי ל"ה בבניין פיעל.
האם תחת הניק געוואלדיג מופיעים 2 בני אדם??

 

[געוואלדיג]

אדרבה, מכיון שאין מקור, לכן מן הראוי לשבץ פעל זה בבנין קל, ואכן כך מנקדים את שם פעולתו: "הֲנָאָה", ולא "הַנָּאָה".

 

[אושר]

יש עוד פעלים המופיעים בנפעל ושם הפעולה הוא בקל (לדוגמא: "נכנס" ו"כניסה", ואל תביא לי את "הכונס" להפריך את דברי, כי השימוש ב"כניסה" נובע מהצורה של "נכנס" ולא של "כונס"), אבל גם בלאו הכי אין החסרון של צורת "הַנָּאה" מסייעת לטענתך, כי אין זו צורת שם הפעולה של פיעל, אלא צ"ל הִנּוּי,ׁ(כלומר: גרימת הנאה) כמו: כִּסּוּי.

 

[עפרה]

גם הַנָּאָה יכול היה להגיע מבנין פיעל, כמו קַבָּלָה, כַּוָּנָה ודומיהם. יש יותר מצורה אחת של שם פעולה בפיעל (וגם בבניינים אחרים).

 

[געוואלדיג]

יש עוד פעלים המופיעים בנפעל ושם הפעולה הוא בקל (לדוגמא: "נכנס" ו"כניסה", ואל תביא לי את "הכונס" להפריך את דברי, כי השימוש ב"כניסה" נובע מהצורה של "נכנס" ולא של "כונס"), אבל גם בלאו הכי אין החסרון של צורת "הַנָּאה" מסייעת לטענתך, כי אין זו צורת שם הפעולה של פיעל, אלא צ"ל הִנּוּי,ׁ(כלומר: גרימת הנאה) כמו: כִּסּוּי.

נפעל עצמו הוא מבנין הקל, לא הבנתי מה זה קשור?
כלל גדול, אם יש נקודה בפ"א הפעל, הוא מבנין הכבד בכל ההטיות, לבד כאשר הדגש בא תמורת אות נופל, כמו נון.

גם הַנָּאָה יכול היה להגיע מבנין פיעל, כמו קַבָּלָה, כַּוָּנָה ודומיהם. יש יותר מצורה אחת של שם פעולה בפיעל (וגם בבניינים אחרים).

אכן הנאה יכול לבוא מבנין פיעל, אבל מה שאמרתי הוא, שאם אין לנו מקור לכך, למה שלא נשבצנו במקומו הראוי בבנין קל?

 

[אליהו פריד]

@געוואלדיג , בגרמנית למשל יש אבחנה בין פועל עומד ויוצא, בעברית של ימינו עושים את ההבחנה הזאת?
למשל
אני [פועל]
אני הולך, פועל עומד.
אני אוכל, פועל יוצא.

יש שינוי בניקוד של שניהם?????

 

[געוואלדיג]

עקרונית אין הבדל, אולם על פי רוב משתמשים בבנין קל לפועל עומד, ולפועל יוצא בבנין כבד. אבל בדוגמא שהבאת, אכל הוא פועל יוצא בבנין קל, כמו שָבע. וגם נמצא להיפך, לדוגמא מגהק, מפהק, שהם פעלים עומדים מבנין הכבד.
הפעלים העומדים שהם בבנין כבד, הם משום שהם פעולות קשות או בלתי פורמאליות. הפעלים היוצאים שהם בבנין קל, הם פעלים קלים, או שיש בהם צד עומד, למשל אכל אינו מביע רק אכילת גוף אחר (פועל יוצא), לפעמים הוא מורה על עצם האכילה והשביעה (פועל עומד).
לפעמים הפעולה כל כך מסובכת, עד שהיא יוצאת לשנים, פירוש לבנין "הפעיל". כמו שפירש"י שמות ח כה על תיבת "והעתרתי".

 

[אושר]

נפעל עצמו הוא מבנין הקל, לא הבנתי מה זה קשור?
כלל גדול, אם יש נקודה בפ"א הפעל, הוא מבנין הכבד בכל ההטיות, לבד כאשר הדגש בא תמורת אות נופל, כמו נון.
התכוונת, כנראה, לדגש בעה"פ שהוא סימנם של הבניינים הכבדים.

אכן הנאה יכול לבוא מבנין פיעל, אבל מה שאמרתי הוא, שאם אין לנו מקור לכך, למה שלא נשבצנו במקומו הראוי בבנין קל?

אם הָנִיתָ אתמול וגם כעת עתה הוֹנֶה וברצונך להמשיך ולַהֲנוֹת - מי אני שאקלקל לך את ההנאה... אני ממש נֶהֱנֵית מזה...

 

[agav]

להנות זו פעולה סבילה! משהו גורם לי הנאה. ולכן נהניתי. המשהו הזה לא הנה - בבנין קל (פועל עומד) אלא הינה (פועל יוצא) ואני נהניתי. למה לא הוניתי? קטונתי מלשפוט אולם לענ''ד הוניתי - זו פעולה סבילה במובהק, כביכול לא היתה לי כל בחירה בענין (משהו מעין, טוב לי כי עוניתי, או הוניתי...), ו- נהניתי - קצת פעילה, שהרי בנפעל יש גם פעלים שהם פעילים (נכנסתי, נשארתי - יש בהם מקצת פעילות ומקצת סבילות) אני מניחה שכנגד כל סברא כזו ניתן להביא שתי הוכחות למדניות סותרות, בכל אופן אני מנסה להסביר בצורה פשוטה ועממית מצד ההגיון של השימוש הרווח במשקל.

 

[געוואלדיג]

אם הָנִיתָ אתמול וגם כעת עתה הוֹנֶה וברצונך להמשיך ולַהֲנוֹת - מי אני שאקלקל לך את ההנאה... אני ממש נֶהֱנֵית מזה...

אתמול (שלשום) גרמתי הנאה לעצמי, הָנִיתִי את עצמי, ועל כן נהניתי, וגם כעת אני הונה ונהנה, ובבקשה לא לקלקל לי את ההנאה כי אז לא אוכל להמשיך לַהֲנוֹת את עצמי וּלְהֵהָנוֹת בעצמי, ואני שמח לְהַנּוֹת לכל אחד אחר שֶׁיְּהֻנֶּה על ידי.

 

[agav]

אתמול (שלשום) גרמתי הנאה לעצמי, הָנִיתִי את עצמי, ועל כן נהניתי, וגם כעת אני הונה ונהנה, ובבקשה לא לקלקל לי את ההנאה כי אז לא אוכל להמשיך לַהֲנוֹת את עצמי וּלְהֵהָנוֹת בעצמי, ואני שמח לְהַנּוֹת לכל אחד אחר שֶׁיְּהֻנֶּה על ידי.

ממש הונאת דברים...

עוד תיקון (בנין) קל אחד!

הנאה אינה בבנין קל - אלא בבנין הפעיל...

(רמז: ה' תחילית)

תהנו

 

[געוואלדיג]

אם הנאה מבנין הפעיל אכן יהיה לו דין אחר. אולם אינני בטוח שזה אכן כך, וזהו כל הדיון כאן. אני מחכה למישהו שיביא לי מקור או סברא לאמיתות שרש פעל זה.