- הוסף לסימניות
- #161
נראה ששתי הגדולות שלך תחרותיות למדי... אז כשהן בתוך השגרה הסוערת של הסמינר הן ממש עמוק בתוך כל העסק והתחרות והמרוץ, וטוב להן עם זה, אבל ברגע שהמרוץ נעצר, טוב להן להיות בבית, להיות מחוץ לכל הלחץ החברתי, הן רואות את המצב מבחוץ והוא פתאום נראה מטורף... וחוזר להן הפחד שמא לא יצליחו להיכנס למעגל בחזרה. זה גיל סוער מאוד, וגם אלו שנראה שקל להן מאוד, עובדות קשה... הבת השלישית, לא נמצאת בתחרות מראש, לא אכפת לה לחזור לסמינר, הוא לא מהווה תחרות וצורך לנצח בה...מענין אותי לדעת האם גם אצלכם זה כך - [לא מדברת על בנים]
הבת הגדולה שלי, ביום יום תחרותית, אין מבחן פחות מ98, רק חוזרת הביתה שיעורי בית, חברות בטלפון.... 24/6 סביב הסמינר. ואופס עכשיו = מרוצה שאין לימודים... לא אכפת לה שיתחילו רק שנה הבאה [מפחיד אותה מה יהיה עם החוצים]
הבת השניה הכי חברותית בסמינר, לא צריכה ללמוד הרבה ומצליחה - ולא אכפת לה שיתחילו שנה הבאה...
הבת השלישית - ילדה חכמה וחמודה, הציונים מעניינים אותה כשלג דאשתקד, שיעורי בית רק מה שחייבים, ציונים זה לא התחום החזק שלה, יותר נהנית משעה חופשית מאשר שעה לימודית. ועכשיו - מתפללת עם דמעות שהלימודים יחזרו, ממש בכתה אתמול שאמרתי שאולי לא יחזרו בקיץ ללמוד, והמתנה לאפיקומן שביקשה - שהסמינר יחזור.
הפתיע אותי.
מנסיון עם בנות סמינר, וכן, גם עם עצמי (הייתי ממש כזאת...
הנושאים החמים
