- הוסף לסימניות
- #1,581
כמה שגיאות הבנה של בן השלוש:
החזקתי את התינוק שמצץ את אצבעו. בן השלוש ביקש: תן לי להחזיק אותו!
אני: אי אפשר, הוא כבד.
החמוד: הוא לא עובד, הוא אוכל! את היד שלו!
הראיתי לו תמונה של האדמו"ר שלנו באחד מהעיתונים לעולה החדש (מקסימום תמונות מינימום מלל), ושאלתי אותו: מי זה?
הוא: הרבי מבאיאן!
אני: הוא הרבה שלנו?
הוא: לא, הוא רבה רק של אבות! (לילדים יש רבה אחר בחיידר...)
כשלקחתי אותו מהחיידר, אחד ההורים בא לקחת את הילד שלו בלי כובע וחליפה, רק עם "ווסט". הילד אומר לי: הנה הרבה שלו!
אני: לא, זה אבא שלו.
הוא: לא, זה הרבה שלו! אין לו כובע, ויש לו חולצה יפה כזה, עם כפתור גדול!
(ההורים באים בדרך כלל עם כובע, הרב'עס הולכים בחיידר עם ווסט על החולצה, ובבית הוא בכלל לא רואה שלובשים ווסט).
החזקתי את התינוק שמצץ את אצבעו. בן השלוש ביקש: תן לי להחזיק אותו!
אני: אי אפשר, הוא כבד.
החמוד: הוא לא עובד, הוא אוכל! את היד שלו!
הראיתי לו תמונה של האדמו"ר שלנו באחד מהעיתונים לעולה החדש (מקסימום תמונות מינימום מלל), ושאלתי אותו: מי זה?
הוא: הרבי מבאיאן!
אני: הוא הרבה שלנו?
הוא: לא, הוא רבה רק של אבות! (לילדים יש רבה אחר בחיידר...)
כשלקחתי אותו מהחיידר, אחד ההורים בא לקחת את הילד שלו בלי כובע וחליפה, רק עם "ווסט". הילד אומר לי: הנה הרבה שלו!
אני: לא, זה אבא שלו.
הוא: לא, זה הרבה שלו! אין לו כובע, ויש לו חולצה יפה כזה, עם כפתור גדול!
(ההורים באים בדרך כלל עם כובע, הרב'עס הולכים בחיידר עם ווסט על החולצה, ובבית הוא בכלל לא רואה שלובשים ווסט).
הנושאים החמים