מידע שימושי ד"ר אור גורן מאיכילוב מזהיר את הציבור להישמר מכל וכל ובפרט בתקופת החגים.

  • הוסף לסימניות
  • #1
אור גורן, רופא במערך ההרדמה והטיפול הנמרץ באיכילוב ואחד האחראים על ההיערכות והטיפול בקורונה. כותב במיוחד לבני הציבור החרדי ומספר את מה שעיניו ראו וחוו במחלקות הקורונה בבית החולים, ומזהיר את הציבור להישמר מכל וכל ובפרט בתקופת החגים.

"לקראת יום כיפור יש לי שאלה ואני חושב שזה המקום הנכון לשאול אותה. בתקופה האחרונה אנחנו מוצפים. באמת מוצפים. חולים קשים מאד. גם צעירים. עם אחוז גבוה באופן לא סביר של חרדים.

מי שלא החזיק (ממוגן לחלוטין כמובן) את ידה של אשה בת 74 בריאה לחלוטין, בשעה 20:00 בערב והבין ממנה שהיא איננה רוצה להיות מונשמת וכתב לה מכתב פטירה 6 שעות אחר כך, לא מבין מה זו אימה.

מי שלא עמד מול גבר בן 45 עם מעט משקל יתר שלא מצליח לנשום, הנשים אותו ואז קבע את מותו שבוע אחר כך, לא מבין מה זו מגיפה.

מי שלא עושה שיחות טלפון עם משפחות יום יום כדי לעדכן אותם על ההדרדרות הבלתי נמנעת של קרובי המשפחה שלהם, לא מבין מהו צער.

מי שלא עבד ממוגן באופן מלא, במיגון חם ומחניק עם אדים על המשקף שעות ארוכות עד לתשישות כדי לנסות להציל עוד מישהו, אינו מבין מסירות נפש מה היא.

ראיתי המון בחיים. לאורך השנים ליוויתי אל מותם מאות אנשים. עברתי את שפעת החזירים ומיני מרעין בישין.

כזה דבר עוד לא ראינו.

אנשים צעירים שלעולם לא יגמלו מהנשמה כי המחלה הורסת את הריאות.

אנשים מבוגרים ופעילים שיכלו לחיות עוד שנים רבות, מתים במהירות מסחררת.

אני שואל ללא קינטור או רצון לניגוח – מי מכם או מכן מתכונן להתפלל ביום כיפור שלא על פי ההנחיות? ואם התשובה היא שאתם אכן אינכם מתכננים לפעול על פי ההנחיות – למה?

ולמי שחושב שהתפילה מגינה עליו- מעבר לכך שחמירא סכנתא מאיסורא – אם לא היו חלים עלי כללים של סודיות רפואית – הייתי בשמחה מספר לכם על חסידים ואנשי מעשה שנפלו שדודים בפני המחלה הזו".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
באמת שואלת, מה יהיה פה?
לצערנו, המצב באמת מחמיר.

ר' ישראל סלנטר עלה על הבימה ביום הכיפורים ועשה קידוש למרות שהיה בריא לחלוטין כדי לעודד את החולים לאכול.
אבל היום דבר כזה הוא לא פופולרי, סליחה על הביטוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
צריך לצעוק את הצעקה הזו!!!!
אנשים חכמים חושבים שהם 'יראו- מה- זה' למדינה הזו, ומתכננים איזה תירוץ להמציא לשוטר הקרוב.
על מי אתם עובדים???
אתם לא רואים מה קורה פה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה המקור של הציטוט?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מYNET - רק מניחה כאן:

השבוע טופלתי במחלקת קורונה באיכילוב. לא, אין לי קורונה, וגם לא הייתה. הגעתי לבית החולים לטובת פרוצדורה רפואית, ובגלל שהיה לי חום החליטו האחים המסורים בכניסה שסיכונים לא לוקחים. אז זכיתי להיות תייר ב"מיון קורונה", בכור המצרף הנורא הזה, בתקופת ההמתנה המתוחה לתוצאות הבדיקה כשאתה ספון במיטה, מקשיב ומפחד.

אחסוך מכם את המראות, את הפנים, וגם את רוב הרעשים, השיעולים, זעקות הכאב, החרחורים והקללות ברוסית מדיירי בית אבות שאיש לא מבין אותם. אישאר רק עם טעימה מהקריאות הבלתי פוסקות של האחיות בעמדת הכניסה, במשך ארבע השעות שהייתי שם: "עוד אחד! לא, די, אי אפשר! עשרה מאומתים בעשר דקות הבאתם לי... אי אפשר לקבל עוד, שימו אותם במקום אחר... אני צריכה עוד ידיים... קיבלנו עוד מאומת... כולם מאומתים!... מתי מגיעות כבר התוצאות... עוד אחד, ביקשתי להפסיק להביא לכאן... אני מבינה, מד"א, אבל בואו לקראתי".
ויש כמובן את הקריאות הבלתי פוסקות בכריזה: "צוות לחדר הלם", "צוות דחוף לחדר הלם", "חייבת תגבור מיידי ממחלקות אחרות", "צוות דחוף לחדר הלם", "ד-חוף לחדר הלם".

הייתי בחדרי מיון בחיי. גם שמעתי קריאות וכריזות. לא כאלה, ובטח לא בתדירות הזו. זה הזכיר סצנות של בתי חולים שדה בסרטי מלחמה. אבל כאמור, הייתי שם רק אורח.
אני משתף את החוויה המינורית שלי מסיבה אחת: כדי להגיד ישירות למי שמדקלם משפטים כמו "מתים עם קורונה, לא מקורונה", "בארץ הנגיף מתנהג אחרת", "זה סגר פוליטי", "אין טעם במסכות", "התחלואה היא בגלל החרדים" (באותו ערב, ממה שזיהיתי, אגב, לא היה חרדי אחד): אתם נוהגים בטמטום. פשוט כך.
יש מלחמה שם בחוץ, ואנשים איבדו את זה. בין אם בגלל תיעוב לממשלה שאחראית למצב הזה (תחושה שלה אני שותף), בין אם בגלל כאב אמיתי על אובדן פרנסה ובין אם בגלל פינוק וחוסר יכולת לוותר לזמן קצר מחייכם על חדרי הכושר/ נסיעות לחו"ל/ מסעדות/ חתונות/ בתי ספר/ בתי כנסת.
איבדתם את זה. איבדתם את היכולת להסתכל על עובדות ונתונים, להפריד בין ניוז לפייק, בין קונצנזוס רפואי לתיאוריות פרינג', לפקוח עיניים ולהסתכל מחוץ לקצה אפכם על המציאות ועל מה שקורה בבתי החולים. רובכם, אני משוכנע, לא קרא מילה אחת על המגפה לעומק מעבר לאיזה פוסט שרץ בפייסבוק ולא ניסה לברר מה עשו במדינות אחרות שהצליחו או נכשלו. אולי בגלל עצלנות, אולי כי אינכם מוכנים להודות בטעות.
לכולנו יש זכות להיות מטומטמים מדי פעם, רק שהפעם זה הורג. לא מעניין אותי סרטון הקונספירציה שדודה שלכם שלחה לכם ואתם חשים צורך לשתף הלאה, לא מעניין אותי שלא נוחה לכם המסכה. בבקשה, תפסיקו.
אני למחלקת קורונה לא חוזר בגללכם, וגם לא ההורים שלי. צ'או.
  • בנימין טוביאס הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
באמת שואלת, מה יהיה פה?
לצערנו, המצב באמת מחמיר.

ר' ישראל סלנטר עלה על הבימה ביום הכיפורים ועשה קידוש למרות שהיה בריא לחלוטין כדי לעודד את החולים לאכול.
אבל היום דבר כזה הוא לא פופולרי, סליחה על הביטוי.
גם אז הוא לא היה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מYNET - רק מניחה כאן:

השבוע טופלתי במחלקת קורונה באיכילוב. לא, אין לי קורונה, וגם לא הייתה. הגעתי לבית החולים לטובת פרוצדורה רפואית, ובגלל שהיה לי חום החליטו האחים המסורים בכניסה שסיכונים לא לוקחים. אז זכיתי להיות תייר ב"מיון קורונה", בכור המצרף הנורא הזה, בתקופת ההמתנה המתוחה לתוצאות הבדיקה כשאתה ספון במיטה, מקשיב ומפחד.

אחסוך מכם את המראות, את הפנים, וגם את רוב הרעשים, השיעולים, זעקות הכאב, החרחורים והקללות ברוסית מדיירי בית אבות שאיש לא מבין אותם. אישאר רק עם טעימה מהקריאות הבלתי פוסקות של האחיות בעמדת הכניסה, במשך ארבע השעות שהייתי שם: "עוד אחד! לא, די, אי אפשר! עשרה מאומתים בעשר דקות הבאתם לי... אי אפשר לקבל עוד, שימו אותם במקום אחר... אני צריכה עוד ידיים... קיבלנו עוד מאומת... כולם מאומתים!... מתי מגיעות כבר התוצאות... עוד אחד, ביקשתי להפסיק להביא לכאן... אני מבינה, מד"א, אבל בואו לקראתי".
ויש כמובן את הקריאות הבלתי פוסקות בכריזה: "צוות לחדר הלם", "צוות דחוף לחדר הלם", "חייבת תגבור מיידי ממחלקות אחרות", "צוות דחוף לחדר הלם", "ד-חוף לחדר הלם".

הייתי בחדרי מיון בחיי. גם שמעתי קריאות וכריזות. לא כאלה, ובטח לא בתדירות הזו. זה הזכיר סצנות של בתי חולים שדה בסרטי מלחמה. אבל כאמור, הייתי שם רק אורח.
אני משתף את החוויה המינורית שלי מסיבה אחת: כדי להגיד ישירות למי שמדקלם משפטים כמו "מתים עם קורונה, לא מקורונה", "בארץ הנגיף מתנהג אחרת", "זה סגר פוליטי", "אין טעם במסכות", "התחלואה היא בגלל החרדים" (באותו ערב, ממה שזיהיתי, אגב, לא היה חרדי אחד): אתם נוהגים בטמטום. פשוט כך.
יש מלחמה שם בחוץ, ואנשים איבדו את זה. בין אם בגלל תיעוב לממשלה שאחראית למצב הזה (תחושה שלה אני שותף), בין אם בגלל כאב אמיתי על אובדן פרנסה ובין אם בגלל פינוק וחוסר יכולת לוותר לזמן קצר מחייכם על חדרי הכושר/ נסיעות לחו"ל/ מסעדות/ חתונות/ בתי ספר/ בתי כנסת.
איבדתם את זה. איבדתם את היכולת להסתכל על עובדות ונתונים, להפריד בין ניוז לפייק, בין קונצנזוס רפואי לתיאוריות פרינג', לפקוח עיניים ולהסתכל מחוץ לקצה אפכם על המציאות ועל מה שקורה בבתי החולים. רובכם, אני משוכנע, לא קרא מילה אחת על המגפה לעומק מעבר לאיזה פוסט שרץ בפייסבוק ולא ניסה לברר מה עשו במדינות אחרות שהצליחו או נכשלו. אולי בגלל עצלנות, אולי כי אינכם מוכנים להודות בטעות.
לכולנו יש זכות להיות מטומטמים מדי פעם, רק שהפעם זה הורג. לא מעניין אותי סרטון הקונספירציה שדודה שלכם שלחה לכם ואתם חשים צורך לשתף הלאה, לא מעניין אותי שלא נוחה לכם המסכה. בבקשה, תפסיקו.
אני למחלקת קורונה לא חוזר בגללכם, וגם לא ההורים שלי. צ'או.
  • בנימין טוביאס הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
לבכות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מה המקור של הציטוט?
למה צריך מקור לא מספיק כל האנשים שנספו מהמגיפה הזו?
הרב הבר, ועוד אלפי אנשים טובים וצדיקים שהשאירו משפחות מאחור
כל אחד חושב שהוא יותר חכם מהשני, לכו עם מסיכות ותפסיקו לשחק בחיים של ההורים, השכנים, הסבים והסבתות שלכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
למה צריך מקור לא מספיק כל האנשים שנספו מהמגיפה הזו?
הרב הבר, ועוד אלפי אנשים טובים וצדיקים שהשאירו משפחות מאחור
כל אחד חושב שהוא יותר חכם מהשני, לכו עם מסיכות ותפסיקו לשחק בחיים של ההורים, השכנים, הסבים והסבתות שלכם
לא ענית לי, שאלתי מקור, לא שאלתי למה צריך מקור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
המגיפה הזו לא צחוק בכלל
אני מכירה אדם אישית אישית שמוסר שיעורים לאברכים ולבחורים יום יום
וחלה בקורונה התאושש אך עדיין קשה לו הדיבור הוא נחלש מהר מהדיבור
והוא אדם חרדי , מוסר שיעורים בישיבה לא בוגד ולא חרדק , והוא אמר בעצמו הלוואי שהייתי יכול להראות לבחורים ואברכים בלי מסיכה כמה אני סובל
וזה עוד אחרי שהתאוששתי כי אם הם היו רואים את הסבל שנגרם לא היו מעיזים לצפצף על ההוראות
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
צריך לצעוק את הצעקה הזו!!!!
אנשים חכמים חושבים שהם 'יראו- מה- זה' למדינה הזו, ומתכננים איזה תירוץ להמציא לשוטר הקרוב.
על מי אתם עובדים???
אתם לא רואים מה קורה פה??
אנחנו רואים בדיוק. רק לא מבינים במה הסגר אמור להועיל בעניין.
(מדגישה-ברור שחובה שמירה על ההנחיות האחרות של מסיכה, הייגנה ומרחק.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
טוב שתי דברים לסיום!

1. מי שלא שם לב בע"ה השבת הראשונה של השנה תשמר - אלמלא משמרים..:D;):)
2. מי ששמע את נתניהו יוכל להבין מבין המשפטים שיש כוונה להאריך את הסגר עד ש...
הוא אמר שאחרי שבועיים יהיה עוד שבועיים סגר עם הקלות הכל לפי מצב התחלואה...
בקיצור אם ה' יחליט שמצב התחלואה יגבר ח"ו אז ימשיך הסגר עד כי יבוא שילה...:rolleyes:

ימים יגידו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה