דרוש מידע האם לאמריקאים יש יותר שמחת חיים או זה רק נדמה לי?

מצב
הנושא נעול.
הבדל שמאוד בלט לי כשהייתי בחתונה מאמריקה
לא היתה רמה בלבוש, מה שיש פה בארץ!!!
הופתעתי מאוד כי דמיינתי את הלבוש שם ברמה גבוהה
ולא, ממש טעיתי!! אין לנו מה להתבייש(אולי כן?)
חתונה של משפחה מכובדת אנשים ברמת חיים נורמלית,
מסודרים בדירות פאר רחבות ידיים, רמת הלבוש שלהם היתה לדעתי פחות מבארץ
ממש הופתעתי!
מה כן- החמימיות והארוח שלהם לימדו אותנו הרבה
שמחים ומכבדים כל אחד באופן מיוחד!!
 
הייתי. לא עשה רושם שזה שאפשר לחסום בכבישים הביא להם את הצחוק והאושר הנכסף.

ברור, והם לא חולים אף פעם, ותאאאמיד יש להם כסף והמון. וכובע כזה של גבירים. ולכולם יש בתים 5 קומות ומשרתת.
וכולם כשהם באים לביקור בארץ הם מביאים מתנות יקאאארות. וזהו ברור ששום דבר לא מציק להם. והם גם בחיים לא מדברים זה על זה. ואין מקובליות. וסטיגמות. ממש הדודים מאמריקע.
כןןןןןןןן
ואז הם גרים במיאמי. או בלוס אנג'לס
והם באים לחגים לישראלץ עם טלית עם עטרה של פרווה יא חתיכיםםםםםםםםםםםםםםםם
ואח שלו החסידישער. נמק בוויליאמסבורג או במאנסי ושיהסטייל גרים במונטריאול
ואין עוזרת
ואין כובע של גבירים (סאטמערער סופערס)
ויש להם בקושי חמש חדרים בבית. ואין להם כסף לבוא לארץ
ו-ט-ו-ב ל-ה-ם-!!!!!!!
כי החיים תותים....
באמת
גם בישראל....
 
יש סיפור שפעם שמעתי שישראלי שהיה בארה"ב והמתין בכביש חד סטרי וראה שאף אחד לא צופר אז הוא גם ישב וחיכה עובר דקה שתיים שלוש......... ושום כלום עד שסוף סוף הוא רואה מישהו יוצא מהרכב, הוא היה בטוח שמישהו בא לעשות כאן סדר, אבל לא פחות ולא יותר הוא דופק על חלון המוכנית שלידיו ושואל אותו אם יש לו עיתון לקריאה........
את הסיפור הזה אומרים על אמריקאי שביקר בלונדון (ולא לחינם...).
 
אז אכתוב כמה מילים מנסיון
דבר ראשון לגבי תרופות פסיכוטיות בחו''ל משתמשים הרבה יותר בפרט מלטוניל למשל שזה סה''כ לשינה רגועה אבל בחו''ל זה נמכר יותר מכאן בארץ ,ניתן לאמר שהם יותר פתוחים מבחינת מה יגידו על לבוש והתנהגות מצד שני אצלם יש סטייל מאוד גבוה בכל הענינים בפרט באירועים. הם רוצים נורא להרשים את החברים שלהם ואני כאחת שנתעסקת בעיצובי ברים יכולה להרגיש את זה מי שעושה אירוע יותר נוצץ הוא המוצלח ואויויו. יקרה שכמה ימים לאחמ''כ חבר שלו עשה אירוע יותר על רמה הוא כבר ממש מבואס. בקיצור. תחרות חברתית ממש קשה, כן יש להם יותר פתיחות ואפילו הדיבור שלהם גבוה מאוד ושמח , מאשר אנחנו המאופקים יותר, אבל ממש לא בטוחה שהם יותר שמחים
 
אי אפשר לדעת אם הדשא יותר ירוק או לא
אבל השטרות בטוח יותר ירוקים

ועכשיו שאומרים שהרפורמה תחזור
אז הם נהיים עוד יותר ירוקים

אם יש סיבה מרכזית לשמחת האמריקאים(בהנחה שעל השמחה הזו מדובר) היא השפע הכלכלי
 
בלת"ק חלקי
דעתי האישית, לאמריקאים יש הרבה יותר איכות חיים, לאו דוקא שמחת חיים
לאוו דווקא.
הם גרים לרוב בשכירות, נעים ונדים
שכ"ל עולה הון!!!
כל המשכורת הולכת למוסדות פרטיים
כל דבר עולה יקר,
אז אולי הרכב באמת מפנק ואמריקאי
אבל א"א להשתמש בתח"צ באזורים רבים (כושים וכו',)
שכר מינימום 7.5$ בלבד לשעה
(בישראל בערך אותו דבר)
בקיצור לא כל מה שיש להם היית רוצה גם.
 
כדי לענות על שאלה כזו, צריך להכיר אמריקאים.
בני הדודים השניים של האמא - לא נחשבים להיכרות עם אמריקאים.
החברותא מהישיבה שבא ממשפחה שההורים בה אמריקאים - לא נחשב להיכרות עם אמריקאים.
האח הישראלי שנסע לביקור באמריקה לחצי שנה - לא נחשב להיכרות עם אמריקאים.

בקצב הזה יש יותר סיכוי לקבל מידע מדויק יותר על אתיופים או סודנים מאשר על אמריקאים...


למען הרקע הכללי כדאי לדעת שלענין שאלת פותח האשכול "האם יש לחרדים האמריקאים יותר שמחת חיים מאשר לחרדים הישראלים", האמת היא שאין דבר כזה "החרדים באמריקה". זו הכללה של ממש.

אם כבר מכלילים, ההכללה צריכה לחלק בין התושבים העירוניים לתושבי הפריפריה. בכל מקום בעולם. מחקרים מראים שבדר"כ לתושבי הפריפריה יותר שמחת חיים מתושבים עירוניים, משלל סיבות.

הסוגיה הזו היא סוגיה רחבה הדורשת עיון ומחקר, אבל בגדול כדאי לדעת שבארה"ב, הרבה יותר מבישראל, הכל מחולק להרבה יותר חלקים וסגנונות, משתי סיבות מרכזיות:

1. יש הרבה פחות דרישה חברתית להשתייך לקטגוריה מסוימת.
בעוד שבישראל לכל דבר יש קטגוריה, וכל אדם מרגיש צורך להשתייך לקטגוריה מסוימת ולשים לעצמו טייטל מסוים, בארה"ב (ובחו"ל בכלל) יש הרבה פחות נטיה לכך. יש הרבה אזורים אפורים ואנשים שלא ניתן לשייך אותם לקטגוריה ספציפית.

2. ההשתייכות היא הרבה יותר קהילתית מאשר ציבורית.
בעוד שבישראל יש הרבה יותר נטיה להשתייך לציבור הגדול (הציבור החרדי, לענייננו) המונה עשרות אלפי משפחות (נכון, יש זרמים לכאן ולשם, אבל בגדול יש קו כללי המקובל בציבור החרדי וכל חרדי ממוצע משתדל ליישר קו איתו ברמה כזו ואחרת), בארה"ב אנשים נוטים יותר לשייך את עצמם לקהילה ספציפית שמונה כמה עשרות עד כמה מאות משפחות.
אמנם גם זה תלוי במיקום: באזורי ניו יורק והמסתעף (בגדול: ניו יורק על חמשת רבעיה ושלל שכונותיה, מונסי, לייקווד. מה שמכונה In Town) יש יותר נטייה להשתייך לקו כללי יותר (בדומה יותר לישראל, וגם זה רק באופן יחסי), לעומת אזורי הפריפריה (מה שמכונה Out Of Town) שם אנשים נוטים יותר לשייך עצמם לקהילות ספציפיות קטנות יותר.

·

לעצם הענין, אפשר אמנם לדון באופן כללי במנטליות האמריקאית לעומת המנטליות הישראלית (או מזרח תיכונית בכלל) / האירופאית / הלטינית וכדו', אבל כשנכנסים לפרטים כמו "שמים פס / לא שמים פס, לחץ חברתי או לא, רמת חיים גבוהה / נמוכה, וכו' וכו', הדברים משתנים מאוד ממקום למקום ומקהילה לקהילה.

אינה דומה קהילה חרדית סטנדרטית בפלטבוש או בקווינס, לקהילה חרדית סטנדרטית בסילבר ספרינג או באטלנטה.
אינו דומה ההווי החברתי בקהילה בדטרויט להווי החברתי בקהילה בלוס אנג'לס.
אין המרקם הקהילתי במיאמי כהמרקם הקהילתי בבולטימור.

וכמובן יש פערים גדולים בין הקהילות השונות שבכל מקום.
בלוס אנג'לס, למשל, יש עשרות אלפי יהודים דתיים המחולקים לקהילות רבות, ולכל קהילה הסגנון שלה. כנ"ל בשיקגו. כנ"ל בבולטימור. כנ"ל במיאמי. כנ"ל בעוד המון מקומות ברחבי ארה"ב (שהיא, אגב, המדינה השלישית בגודלה בעולם).

·

אמנם אם בכל זאת נרצה להכליל, נוכל לעשות הכללה גדולה שתחלק בין האזורים העירוניים (In Town) לאזורי "הפריפריה" (Out Of Town. ואזור פריפריה אין כוונתו בהכרח לאזור עם מעט תושבים, אלא לציון אזורים מרוחקים גאוגרפית מהמטרופולינים הגדולים בעלי כמות יהודים דתיים גדולה, או לענייננו - אזורי ניו יורק והמסתעף, כפי שכתבתי לעיל).

באופן כללי ניתן לומר שהאזורים העירוניים - ביחס לאזורי הפריפריה - מאופיינים בלחץ כלכלי גבוה יותר, בלחץ חברתי גבוה יותר, במירוץ חיים גבוה יותר, ביותר סטיגמות וקטלוגים וטייטלים וסטטוסים, ברמת חיים גבוהה יותר, בתחכום ובראוותנות.
והדבר הזה נכון בכל מקום בעולם, לא רק בארה"ב ולא רק בציבור החרדי. גם בישראל ניכר ההבדל בין תושבי הפריפריה לתושבים העירוניים, ואפילו בציבור החרדי ניכר ההבדל בין העירוניים לעמיתיהם שבפריפריה. זה ענין מנטלי, לא דתי...

אז נכון, יש הבדל כללי בין התרבות האמריקאית לתרבות הישראלית. למשל האמריקאים - יחסית לישראלים - נוטים יותר ללארג'יות, התנהלות ציבורית* רגועה ולהפנמת המחשבות, לעומת הצמצום, ההתנהלות הציבורית* הלחוצה והדוגריות הישראלית.
אבל מכאן ועד לומר שלאמריקאים יש יותר שמחת חיים מלישראלים? נראה לי שהדרך קצת רחוקה.

כמו שכתבתי למעלה, ההכללה שתהיה קצת יותר מדויקת, היא ההכללה שתחלק בין התושבים העירוניים לתושבי הפריפריה. בכל מקום בעולם. ובאופן כללי מחקרים מראים שבדר"כ לתושבי הפריפריה יותר שמחת חיים מתושבים עירוניים, בין היתר בשל הסיבות שהזכרתי.


*דייקתי וכתבתי התנהלות ציבורית רגועה / לחוצה, כי בכלל לא מוכרח שהאמריקאים באמת יותר רגועים מהישראלים. אחוז החרדות והלחץ בקרב האמריקאים גבוה מאוד. מחקרים שונים מראים ש 19% מהאמריקאים סובלים מחרדות, לעומת 17% מהישראלים. (אז נכון, מחקרים לפה ומחקרים לשם, אבל זה נותן תמונה).
אמנם בהתנהלות ציבורית, כחלק מאופי הפנמת התחושות והמחשבות של האמריקאים ביחס לישראלים, יש התנהלות רגועה יותר.

עם כל זה אציין נקודה למחשבה, שאולי יהיו שלא יסכימו איתי (ומן הסתם הרבה לא יאהבו לקרוא את זה), אבל זו ההתרשמות האישית שלי:
באופן כללי ניתן לומר שהציבור החרדי בחו"ל (לא רק בארה"ב) יותר מקורקע מבחינה דתית, והפער בין האידיאולוגיה למציאות ובין השאיפות לחיי היומיום קטנה יותר ממה שמצוי בציבור החרדי בישראל.
לדעתי זה גורם משמעותי בענין תחושת הסיפוק של האדם, דבר שיש לו השלכה ברורה על שמחת החיים.
 
נערך לאחרונה ב:
יש את כל סוגי האנשים
נכון
אבל בכללי יש שם יותר שמחת חיים
(ברחוב החסידי בארה"ב, לא מכיר את הליטאי או המודרני)
יש הבדל מהותי
שם הם עושים הרבה יותר את מה שהם רואים לנכון ולא מתוך אילוצים חברתיים.
החזו"א כבר אמר שהישיבות גרמו שלא יהיו עמי הארץ אבל גם גמרו את הגדולים.
אותו דבר הינו ביחס לרחוב
בארץ יש המון מחויבות לרחוב (החרדי, הטוב), עושים הרבה דברים כי כך עושים.
זה גורם שהשוליים לא יהיו גדולים אבל
הרבה מאוד לא מהשוליים עושים דברים כי חייבים
לא הכל ולא אצלי וכו' וכו' וגם בארה"ב יש וכו' אבל אחרי הכל בארץ יש יותר מחוייבות.
וזה אחד הגורמים לחוסר שמחת חיים.
(כמה בתי כנסת מלאים ביהודים בשעה 5:00 לפנות בוקר יש בארץ?
הם לא מקבלים על כך, לא דתות ולא כלום, לא בכולל המן הרשע ולא כולל ליל הסדר
שכחתי הם גם עובדים כל היום)
ראיתי באיזה גליון (לעומק נראה לי מס' 2) בכתבה על כוללים שמי שיוצא לעבוד היום הוא בקושי יהודי.
נו נו.


בארץ המחויבות הייתה תקפה עד עידן האינטרנט, כיום השוליים הם בכל מקום אותו דבר או כמעט.
 
לצערי אשכול שלם בלי זווית יהודית, איזהו עשיר השמח בחלקו, אין אחרת ולא יהיה אחרת, לא משנה היכן תגור ואיזה קהילה וכו' וכו'.
 
לצערי אשכול שלם בלי זווית יהודית, איזהו עשיר השמח בחלקו, אין אחרת ולא יהיה אחרת, לא משנה היכן תגור ואיזה קהילה וכו' וכו'.
הזווית היהודית הזו לא רלוונטית לשאלה.
לא שאלו איך ניתן לרכוש שמחת חיים, שאלו איפה תכלס' יש יותר שמחת חיים.
אתה רוצה לדון בשאלה איפה האנשים בעלי מוסר יהודי גבוה יותר השמחים בחלקם? ניחא, שמא זהו חלק מהשאלה.

נ.ב. איזהו עשיר השמח בחלקו אינו בהכרח קשור לדת, זה משהו בסיסי בנפש האדם. אדם מסופק ("שמח בחלקו") יהיה שמח יותר. (וראה מה שכתבתי בהודעתי לעיל:
עם כל זה אציין נקודה למחשבה, שאולי יהיו שלא יסכימו איתי (ומן הסתם הרבה לא יאהבו לקרוא את זה), אבל זו ההתרשמות האישית שלי:
באופן כללי ניתן לומר שהציבור החרדי בחו"ל (לא רק בארה"ב) יותר מקורקע מבחינה דתית, והפער בין האידיאולוגיה למציאות ובין השאיפות לחיי היומיום קטנה יותר ממה שמצוי בציבור החרדי בישראל.
לדעתי זה גורם משמעותי בענין תחושת הסיפוק של האדם, דבר שיש לו השלכה ברורה על שמחת החיים.
 
הזווית היהודית הזו לא רלוונטית לשאלה.
לא שאלו איך ניתן לרכוש שמחת חיים, שאלו איפה תכלס' יש יותר שמחת חיים.
אתה רוצה לדון בשאלה איפה האנשים בעלי מוסר יהודי גבוה יותר השמחים בחלקם? ניחא, שמא זהו חלק מהשאלה.

נ.ב. איזהו עשיר השמח בחלקו אינו בהכרח קשור לדת, זה משהו בסיסי בנפש האדם. אדם מסופק ("שמח בחלקו") יהיה שמח יותר. (וראה מה שכתבתי בהודעתי לעיל:
ודאי שהיהדות מגלה סוד החיים, ולכן השאלה לא הייתה במקומה מי שגר בא"י והוא שמח בחלקו והוא מאושר, לא שמח בחלקו לצערו אינו מאושר, וה"ה בשאר מקומות ואין הבדל.
 
ודאי שהיהדות מגלה סוד החיים, ולכן השאלה לא הייתה במקומה מי שגר בא"י והוא שמח בחלקו והוא מאושר, לא שמח בחלקו לצערו אינו מאושר, וה"ה בשאר מקומות ואין הבדל.
OK
לדעתך הכל תלוי אם האדם מקיים יותר מצוות או פחות.
אם כן הרי הוא מאושר ואם לא אז לא.
זכותך לחשוב כך, וזה חלק מהמוסכמות הישראליות.
לדעתי אם האדם יותר מחובר למה שהוא עושה הוא יותר מאושר.
גם כשהוא יהודי וגם כשלא.
ומה לעשות בארה"ב יותר מחוברים.
גם יותר מחוברים למעשים היהודים שלהם.
ממקום יותר אמיתי.
 
נערך לאחרונה ב:
כשאמריקאי מחמיא, הוא באמת מתכוון לזה. ישראלי בדרך כלל יתכוון משהו נוסף מעבר למחמאה.
כמה נכון!!!
אני עובדת בשירות לקוחות טלפוני
יש לנו המון לקוחות אמריקאים
וכשהם מודים
זה עם כל הלב
Thank you sooooo much
I really appreciate your help
ועוד ועוד...
 
כמה נכון!!!
אני עובדת בשירות לקוחות טלפוני
יש לנו המון לקוחות אמריקאים
וכשהם מודים
זה עם כל הלב
Thank you sooooo much
I really appreciate your help
ועוד ועוד...
חחח... אהבתי!

מה עם הגירסה הישראלית:
יואוווווו איזה מושלמיםםםםםם!!!! אין, פשוט אין ע-ל-י-כ-ם!!!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה