אני רוצה לכתוב פה תודה ענקית לכל אלו ששלחו לי למייל והודעות פרטיות. (כבר מתחילת פתיחת האשכול, אנשים מזדהים או מעירים אמירות חשובות ומבקשים סליחה, שלא אפגע).
אז להיפך, ממש לא נפגעתי, סך הכל כוונת כולנו לטובה. לא החזרתי תשובה לכולם, אבל באמת שכל מילה עודדה. תזכו למצוות!
באמת חשבתי השבוע מה קרה לי פתאום, למה יצאתי לאור וניסיתי לתהות מדוע כל הבלאגן שלי סביב הכתיבה שלי.
הגעתי למסקנות חשובות ומרתקות ואשתף אתכם, ברשותכם. לא חייבים לקרוא:
לפני כשמונה שנים הגעתי למשבר רציני בכל המישורים בחיי.
הכל התמוטט מול עיני, ואני יצאתי למלחמה לשמור על השפיות שלי...
תוך כדי חיפושים כתבתי את הספר "במה ללא קהל", ואחרי שכתבתי אותו גיליתי שהבאתי בסיפור הזה את שיטתה של ביירון קייטי - שיטה שלא הכרתי קודם לכן, אנשים שקראו אתה הספר, התקדמו ב"ה (מהמעגל הקרוב, ממי שאני מכירה).
אחר כך כתבתי את "קוד נפוליאון", ספר שכתבתי בייסורים נפשיים ממש גדולים, רק ה' יודע כמה בכיתי בכתיבה שלו, למרות שזה דווקא ספר קליל... הבנתי שאנשים מסוימים אהבו מאוד, אחרים לא היו מסוגלים לקרוא, וזה ממש בסדר.
אחר כך הצעה לסדר שנכתב לא משנה איך, כי אין לי כח להרחיב סביבו, וסדר הפוך, שהוא ספר שיכול להועיל לאנשים מסוימים.
בתהליך שלי הגעתי ברוך ה' למצב טוב, נפשית, אפילו למצב קסום בו אני מגלה את העולם מחדש.
אם אנחנו באמת בתקופת הגאולה, כפי שהרב טאובר זצ"ל כתב באחד מספריו, אז הוא כותב שם שלפני תחיית המתים תהיה "תחיית החיים", ואני הרגשתי שעברתי תהליך של תחייה, כי הייתי במצב של "מתה" נפשית.
אני חושבת שיש בעולם עדיין הרבה סבל וכאב מיותרים, הרבה קשיים שלא צריכים להיות, הייתי שם (ואני עדיין שם, במידה מסוימת, כי לא התרפאתי אלא למדתי לחיות במודעות.)
מצד שני גיליתי אוצר מדהים, והאוצר הזה לא נמצא רחוק, הוא נמצא בתוך הלב, רק צריך לנקות את הלב ולתת לאוצר להתגלות.
האוצר הזה הוא של כולם. נאמר שה' יגאל שניים מעיר ואחד ממשפחה, וזה כי הוא לא צריך לגאול את כולם, מספיק שאדם אחד במשפחה או שני אנשים בעיר יגאלו, כדי שהגאולה שלהם תצליח לחולל נפלאות.
ולהגאל זה מאוד פשוט, כולנו מחויבים לעצמנו, ולחברה תקינה יותר, לאפשר לעצמינו להגאל.
יש תוכן על הגאולה בכל מקום: מספיק לכתוב ביוטיוב או בגוגל גאולה ומשיח ויש הצפה של חומר מדהים שצריך ללמוד ולהסכים לשבור את הפסלים שגדלנו לתוכם.
זה אומר שצריך להתכנס פנימה, להקשיב.
אדם שזוכה להכנס לתהליך גאולה זוכה גם "לברק בעיניים" ולרצון להנחיל את התהליך הזה לכולם.
וזה הרצון שלי ושל אנשים נוספים שמחפשים גאולה, להעביר הלאה את המידע המדהים הזה. כל אחד מעביר את זה בצורה אחרת: פודקאסטים, שירים, ספרים, מאמרים, כתבות, ועוד.
תהליך הגאולה הפרטי של כל אחד לא סותר את התורה - ברור שהוא לא סותר.
התהליך מוביל לגלות את ה'אני' ולשים אותו במרכז לא מתוך אנוכיות אלא מתוך חיבור עמוק לבורא ולבריאה כולה, חיבור שמתבטא בשאיפה לאחדות.
אז כן, היציאה לאור שלי היתה מלווה בהרבה סבל כי הגעתי ממקום נמוך ושבור, וחיפשתי נחמה, עידוד אבל אין בחוץ נחמה ועידוד, יש רק בתוכנו את הכל, ניתן לחפש בחוץ כי זה חלק מהמסע, אבל תמיד נזכור שהכל קיים אצלנו בנפש באופן מלא, והחיפוש בחוץ הוא רק רצונו של אלוקים שנזכה להתחבר לבריאה כולה, ונגיע למקום שלם יותר, כי הכל נמצא לנו בלב פנימה.
לסיכום, כל הרצון שלי שהספר סדר הפוך יגיע לקהל הוא מתוך אותה תחושת אחדות מופלאה שמגיעה לאנשים שעוברים תהליך של חיבור לבריאה כולה ולהבנה שכולנו קולקטיב וערבים זה לזה.
מבחינה זו, אני מבינה שעלי להשתדל לשווק גם תכנים של גאולה שלא אני יצרתי, כי פחות משנה מי יוצר מה, העיקר שהיצירה של כולם מקבלת ביטוי. (זה קצת קשה לפעמים, אבל זה חלק מהמסע, כל פעם להתקדם עוד קצת בדרך לשחרור האגו).
וזה תהליך שמלווה בהתגברות על מידות כמו קנאה ותחרות, ורצון להגיע לפרגון אמיתי ואפילו, כמה שקשה להבין שזה קיים, שמחה בהצלחתו של הזולת, אפילו אם הוא מגיע למקום גבוה ממני, מתוך הבנה שכולנו שווים לחלוטין, ואם מישהו מקבל מתנה, גם אני אקבל מתנה, כי ה' לא מקפח כל בריה, ואין אצלו משוא פנים, וכל אדם מקבל את המשאבים שהוא צריך!!
שמחתי לחלוק איתכם את סיפור המסע שלי.
במהלך המסע יש גם טעויות, וזה בסדר, כי חלק מהמסע זה ללמוד לחיות עם העובדה שיש טעויות, לשחרר שליטה וללמוד להיות גמישים ולדעת להודות, לקחת אחריות, ולתקן הלאה.
כך שאני לא פוחדת כשמעירים לי שטעיתי כי זה בסדר, חלק מתהליך של התקדמות זה לטעות ועוד יותר חשוב זה לאהוב את עצמי למרות הטעויות ולחזק את עצמי כל הזמן.
חנוכה שמח ומלא באור לכולנו.