האם תפקידם של מאיירים הוא לחנך את הציבור? (לא רק למאיירים)

  • הוסף לסימניות
  • #61
אמן זה מלאכה שצריכה מחשבה שלפעמים רק מישהו שנולד עם כשרון מסוים יכול לעשותה למשל מלאכת הציור אבל מעבר לזה האמן הוא אדם רגיל והשאלה לא אם תפקידו לחנך או לא אלא שאין לו בכלל יכולת עליונה לחנך הוא פשוט אדם רגיל . לא יאומן?
עניין של השקפה, אותי חנכו שאם יש לבן אדם כוח וכלים להשפיע אז הוא כבר לא בן אדם רגיל אלא איש/שת ציבור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
עניין של השקפה, אותי חנכו שאם יש לבן אדם כוח וכלים להשפיע אז הוא כבר לא בן אדם רגיל אלא איש/שת ציבור.
בהחלט! ואין אדם שאין לו כח וכלים להשפיע! גם אדם שלא זכה למעלה העליונה של כשרון הציור... אבל מכאן עד להצגת מאייר כאחד שנמצא במקום שיכול ל"חנך את הציבור" יש עוד כמה דרגות!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אין ויכוח על כך שבהירות הייתה (ועדיין בחלק מהעולם) סטנדרט יופי.
הדיון לא היה על זה אלא על מדוע מקדשים את הנושא הזה בכלל.

לא סותר את העובדה שבעיני חיוור זה מכוער.
אז אני אעדכן אותך שהטרנד הזה קצת השתנה.
נבחרו כמה מלכות יופי אתיופיות, הדוגמנים והדוגמניות ברובם כבר לא חיורים.
אבל בציבור החרדי זה משום מה נשאר...
אגב, אם תסתכלו רק על תווי פנים תגלו שהאתיופים הם האנשים עם תווי פנים מושלמים!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
ואין אדם שאין לו כח וכלים להשפיע!
נראה לי שהכוונה בלחנך היא להשפיע,ע"י הפעולות של האדם הוא משפיע על הסביבה, ואם הוא משפיע טוב ממילא הוא משנה את הסביבה, אז אפשר לקרוא לזה חינוך הסביבה או השפעה על הסביבה הרעיון היה שאנחנו יכולים לגרום לשינוי תודעתי בציבור.
אז אני אעדכן אותך שהטרנד הזה קצת השתנה.
נבחרו כמה מלכות יופי אתיופיות, הדוגמנים והדוגמניות ברובם כבר לא חיורים.
אבל בציבור החרדי זה משום מה נשאר...
אגב, אם תסתכלו רק על תווי פנים תגלו שהאתיופים הם האנשים עם תווי פנים מושלמים!!
באמת היום דוגלים בגיוון בדוגמנות וכו', אבל זה לא מדויק לומר שיש גזענות, בגלל שנכון שאין כמעט כושים שמצוירים בציבור שלנו מהסיבה הפשוטה יש מעט מאוד כושים חרדים והם באמת יוצאי דופן. (מי שרוצה יכול לצייר אתיופים או כושים, אבל הם באמת מיעוט. והטענה בתחילת המאמר הייתה שמפלים את הרוב.) ורוב הספרדים הם לא עד כדי כך כהים ברמה של שינוי משמעותי בצבע האור,(כן גם בעניין הזה, משרוצה לצייר מגוון גווני עור עדיף, אבל מלכתחילה יש הרבה ציירים שלא מגוונים כ"כ בגוון העור, ואז הספרדי והאשכנזי יכולים שתיהן להזדהות עם האיור, מכיון שלאף אחד מהם אין כזה גוון עור, אלא משהו דומה.)וכמו שכבר כתבה ליבי!!!
תקשיבי יעל ממש ריתקת אותי בדיוק לידי ישב עיתון קומיקס שחגג יום הולדת 200 פתחתי אותו ועברתי על כל הקומיקסים -ספרתי דמויות בלונדניות גינגיות חומות שחורות ואפורות והפלא ופלא כמו שרוב האוכלוסיה כהה כך גם בקומיקסים הרוב המוחץ היו שיער שחור או חום.
כך שאין כ"כ אפליה, תמיד כדאי לצייר קרוב יותר למציאות-כלומר גווני עור שונים. אבל זו סתם התעוררות מקצועית ולא אג'נדת חינוך.
אפליה גזענית כמו שיש על הכושים בארה"ב לא קיימת בארץ-בציבור החרדי לספרדים או לבעלי גוון עור שחום מעט. מכמה סיבות, כולנו יהודים, והכושים בארה"ב היו פעם עבדים מה שיצר את מעמדם הנמוך. וחוץ מזה יש גם אשכנזים כהים.
והשער המתולתל גם לא נוגע לכהים בלבד, כי שוב צריך לא לערבב השער של הכושים הוא שער מתולתל מסוג שדורש טיפול וטיפוח מיוחד. לאומת זאת השער של רוב האנשים שאינם כושים. לא דורש את הטיפול הזה, וחוץ מזה בימינו כל מי שיש לה תלתלים מטפחת ושומרת אותם ולא עושה החלקה. אז נכון שרוב הציורים עם שער חלק כי זה קל לציור אבל זו הסיבה. וכולם יודעים את זה. אז נכון עדיף לצייר מגוון של דמויות, שמן רזה מבני גוף שונים. אבל זה לא עניין חינוכי זה פשוט המקצוע שלנו ולכן כדאי להשקיע.

סליחה על האורך;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
אפליה גזענית כמו שיש על הכושים בארה"ב לא קיימת בארץ-בציבור החרדי לספרדים או לבעלי גוון עור שחום מעט.
יצא לי לחוות וגם לאחרים, ואם הם יתנו רשות אספר בעילום שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
בהחלט! ואין אדם שאין לו כח וכלים להשפיע! גם אדם שלא זכה למעלה העליונה של כשרון הציור... אבל מכאן עד להצגת מאייר כאחד שנמצא במקום שיכול ל"חנך את הציבור" יש עוד כמה דרגות!!
השאלה אם יש לך אחריות ציבורית או אין לך, ובאיזה רמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
יצא לי לחוות וגם לאחרים, ואם הם יתנו רשות אספר בעילום שם.
חשבתי שהנושא שרצית לעלות למודעות הוא חוסר ההבחנה של הצייר(מה שניתן לדיון בפני עצמו) לצבעים הסובבים אותנו וקיבעון לתבנית היפה של המאות הקודמות באירופה. הנושא הוא נושא יפה אם את חושבת שיש לעורר אותו, מצוין. אבל דיון ירד מהפסים והגיע לפסים אישיים(גם אני רציתי להיות מעט כהה יותר ממה שהייתי) זה לא רלוונטי. כי למרות שאת טוענת (ואת באמת לא היחידה) שיש גזענות לספרדים. זה לא קשור לצבע העור כי יש אשכנזים כהים מאוד (אולי לא הבחנת) ויש ספרדים בהירים ואפילו בלונדינים עם עניים כחולות.
כך שנושא האפליה בציבור החרדי לא קשור לצבע.
נ.ב.
ע"מ שכונתי תהיה ברורה אני יוסיף הסבר. האפליה לספרדים נוצרה בעליות הספרדים לארץ בשנות קום המדינה. והיא נוצרה מכיון שמקימי המדינה ברובם (אם לא כולם) היו האשכנזים, וכאשר הם העלו את הספרדים הם נתנו להם להשתכן במקומות מוזנחים וכו', ולכן נוצר שהרבה מהספרדים הגיעו למצב סוציואקונומי נמוך מה שאומר שהם במעמד נחות מהאשכנזים. מה שגרם שהם לא קיבלו את כל הזכויות המגיעות להם. מה שנקרא אפליה. אבל זה לא קשור לגוון עור, כי כמו שכבר כתבתי יש בהירים וכהים בשני המגזרים.

אני אומרת את דעתי, וכמובן שאת יכולה לחלוק עלי. אבל תחשבי דקה לפני שאת עונה אני מאוד יעריך. תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
האפליה לספרדים נוצרה בעליות הספרדים לארץ בשנות קום המדינה. והיא נוצרה מכיון שמקימי המדינה ברובם (אם לא כולם) היו האשכנזים, וכאשר הם העלו את הספרדים הם נתנו להם להשתכן במקומות מוזנחים וכו', ולכן נוצר שהרבה מהספרדים הגיעו למצב סוציואקונומי נמוך מה שאומר שהם במעמד נחות מהאשכנזים
האשכנזים גרמו להם למצב סוציאקונומי נמוך ואז הפלו אותם על מצבם הכלכלי?
והרי ברגע שהשכינו אותם במקומות מוזנחים כבר היתה אפליה שבאה על רקע השונות (לא שונות צבע עור)
שונות בתרבות- לבוש מנהגים שפה וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
כי למרות שאת טוענת (ואת באמת לא היחידה) שיש גזענות לספרדים. זה לא קשור לצבע העור כי יש אשכנזים כהים מאוד (אולי לא הבחנת) ויש ספרדים בהירים ואפילו בלונדינים עם עניים כחולות.
כך שנושא האפליה בציבור החרדי לא קשור לצבע.
סתרת את עצמך, או שאני לא הבנתי: זה לא קשור לעדה, כי יש אשכנזים בהירים גם? ואח"כ את אומרת שהנושא לא קשור לצבע. או שזה לא קשור לשניהם?
אגב, ברור שכהים יש בשני המגזרים. זו לא הייתה הנקודה שלי.
לא דיברתי על אפליה נגד עדות, אלא על קולוריזם וסטנדרטי יופי. מי שהסיט את הדיון לכיון הזה לא היה אני, והדוגמא שאני רציתי להביא (מחכה לאישור מבעל המעשה) הוא על בן העדה האשכנזית דווקא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
OK לאחר מה שכתבת חזרתי אחורה וקראתי בעיון את המאמר הארוך שכתבת. וגם הבנתי למה הוא פנה לכיון הלא נכון (סתם בגלל משפט קטן וזניח.)
לקוחה: סתם, הציור מיועד לקהלים רחבים, ואנחנו לא רוצים שזה יהיה עם שייכות מגזרית.
אני: *לעצמי* אבל את יודעת שגם צבע עור בהיר זו שייכות מגזרית.
באמת יפה להעלות למודעות הציבורית את הסטנדרטים החדשים של יופי כמו שאמרו לעיל
אך אפשר באמת לראות שכבר היום עוד לפני שפרסמת את המאמר הנ"ל היה גיוון בצבעי השער אמנם פחות מצבעי עור (מכיון שהציור בציבור החרדי משקף מגזר מסוים, ולא את כלל העולם.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אך אפשר באמת לראות שכבר היום עוד לפני שפרסמת את המאמר הנ"ל היה גיוון בצבעי השער אמנם פחות מצבעי עור (מכיון שהציור בציבור החרדי משקף מגזר מסוים, ולא את כלל העולם.)
אוקי, ההרגשה שלי הייתה שלא מספיק ולכן כתבתי את המאמר
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
באמת היום דוגלים בגיוון בדוגמנות וכו', אבל זה לא מדויק לומר שיש גזענות, בגלל שנכון שאין כמעט כושים שמצוירים בציבור שלנו מהסיבה הפשוטה יש מעט מאוד כושים חרדים והם באמת יוצאי דופן. (מי שרוצה יכול לצייר אתיופים או כושים, אבל הם באמת מיעוט. והטענה בתחילת המאמר הייתה שמפלים את הרוב.) ורוב הספרדים הם לא עד כדי כך כהים ברמה של שינוי משמעותי בצבע האור,(כן גם בעניין הזה, משרוצה לצייר מגוון גווני עור עדיף, אבל מלכתחילה יש הרבה ציירים שלא מגוונים כ"כ בגוון העור, ואז הספרדי והאשכנזי יכולים שתיהן להזדהות עם האיור, מכיון שלאף אחד מהם אין כזה גוון עור, אלא משהו דומה.)וכמו שכבר כתבה ליבי!!!
בעיני עיקר הנושא הוא צבע השיער והעיניים,
בזמן שרוב היהודים כהי שיער ועין - המציאות בהרבה ספרים חרדיים מאד בלונדינית
ואין לי חלילה משהו נגד בלונדיניים :) יש לי אחד כזה בבית בעצמי,
אבל כן מפריע לי שזה אידיאל יופי מטופש, ושזו תמונת הדבר היפה בספרות.
הגיוון הוא גג לכיוון החום בהיר.
גם צבע העור - מגוחך לא לבחור בצבע שזוף פה ושם, בהתחשב במציאות מסביב..
(אגב כשהסברתי לגננת של בתי את הבעיה שלי עם ציורי הגן היפים שלה, נפקחו עיניה לשים לב. קודם היא קבלה את זה באופן טבעי לחלוטין, שהבנות היפהפיות המצוירות כולן בהירות.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
בקשר לרוב... משהי כבר בדקה בשבילך:)
תקשיבי יעל ממש ריתקת אותי בדיוק לידי ישב עיתון קומיקס שחגג יום הולדת 200 פתחתי אותו ועברתי על כל הקומיקסים -ספרתי דמויות בלונדניות גינגיות חומות שחורות ואפורות והפלא ופלא כמו שרוב האוכלוסיה כהה כך גם בקומיקסים הרוב המוחץ היו שיער שחור או חום.( יש לציין משהו מוזר שהבחנתי שהגינגיות שלטו יותר מהבלונדיניות בשונה מהמציאות.)
אז לצבע שיער אין מקום לתלונה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אבל בקומיקס זה דבר שמשתנה בעלילה ובמיקום.. אי אפשר לצייר קומיקס ברוסיה עם אנשים עם שיער שחור ופנים כהות.. זה חלק מהזיהוי שלנו למיקום.
היהודים המובהקים לזיהוי ברוסיה ובארופה -היו שחומים ובעלי עינים כהות.ושער כהה גם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
כתב לי אחד המשתמשים בפרטי וחשבתי לשתף, בהסכמה כמובן:

כדי שתבינו כמה חשוב הנושא שהעליתם, וכמה המוסכמות וההשקפה הגויית חדרה אלינו, לדאבונינו.
להלן סצנות אמיתיות לגמרי לפרטי פרטים, הצרובים כמכוות אש על ליבי. (אני שחום עור נמוך ובעל מבנה גוף מלא וחלק מילדיי ג"כ)
הייתי ילד בכיתה ה', תלמיד חדש בכיתה, הגעתי מת"ת אחר קטן שנסגר, וניסיתי להשתלב בכיתה החדשה, עמדתי בחצר הגדולה מנסה להשתלב במשחק, בשיח, בחברה, קבוצת ילדים גבוהים ובהירים, 'הנהיגו' אז את הכיתה, לא היה לי סיכוי.. במיוחד שהמלמד גם איכשהו חיבב יותר את אלה 'הגבוהים' 'היפים' וכאשר ניסיתי בכל זאת לבלוט קצת עם שאלה תשובה או משחק כלשהו הם היו מגיבים במבט מתנשא.. משהו שאי אפשר אפילו להתלונן עליו למישהו.
לא שכשהיה משהו ממשי הייתי מתלונן, כי יום אחד ה'סגן' של ה'מלך' קרא לי כושי... ואני רק יכולתי להסתובב לכיוון המעקה בחצר כדי להסתיר את העינים המוצפות, ולהרגיש גוש ענק שיושב לי בחזה וממאן לעזוב אותי למשך שעות אח"כ, ואף פוקד אותי שוב ושוב בתקופות בחודשים אולי אפילו בשנים שאחרי. ולא סיפרתי לאף אחד, התביישתי בעצמי, התביישתי בחולשתי, בפגיעותי.
היו עוד הרבה בגיל הילדות והנערות, הנה עוד כמה ככה בקטנה...
בכיתה ו' המורה ללימודי חול: תגיד אתה בטוח שאתה אשכנזי?
בישיבה קטנה ביום הראשון בחור מבוגר יותר בדרך לבר בחדר האוכל: פרענק! זוז הצידה,
ישיבה גדולה, חבר קרוב 'בבדיחותא' נוגע בידי ו'בודק' אם עבר קצת צבע שחום לאצבעו.
דומה לקודם, מגיס, בעל אחותי! בעוד הוא גיס ראשון, ואני בחור צעיר ונבוך, אני מאדים כולי אך לא מתאים שאפגע כמובן...
ושימו לב! עברו כבר יותר מ20 שנה מחלק מהמקרים, היום אני ב"ה בנוי רגשית, ואיני נפגע, אך גם כיום ברור שיש עוד הרבה הערות פוגעניות כלפי צבע עורי או\ו ממדי גופי וכדו' ולמרות שאינני נפגע עוד אני רואה בעצמי מושפע מהילדות והנערות בצל הפגיעות האלה, חלק מההשפעה היא ב"ה חיובית, אני יודע כמחנך למנוע פגיעות כאלה בילדים ומאוד רגיש אליהן, וככלל נהייתי אולי בזכותן רגיש יותר למצוקות של ילדים ובני נוער, ויוע לנסות לעזור לבני שעובר את הכל בשידור חוזר...
איני יכול לתאר לכם איך הרגשתי כשהוא חזר הביתה ממרר בבכי שהמלמד מעניש אותו כי הוא מרביץ לילדים שקוראים לו כושי. הלב שלי בכה יחד איתו.
אני מאוד מקווה שהמציאות הבעייתית תשתנה ושלדבריכם הכ"כ חשובים תהי' השפעה ולו במשהו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם!
איזה כיף לחזור אליכם עם עוד חלק בסדרה שלנו על איור ראש 😆

התגעגעתם ?
כי אני כן, וממש כבר חיכיתי להביא לכם את הפוסט הזה.
ומסיבות טובות ומשמחות היו עיכובים
**פירוט והרחבה על כך בהודעה שאחרי הפוסט,
רק אומרת- שווה קריאה!


טוב, אז מה יש לנו היום?
ציר הזמן שעל הדף – איך מציירים גיל?
מכירים את זה שאתם מנסים לצייר לוחם קשוח,
ובסוף יוצא לכם ילד חמוד שנראה כאילו התחפש? (אם בפורים עסקינן)
מסתבר שהמרחק בין 'משחק ילדים' לבין 'מבוגר אחראי' על הדף,
נמדד לפעמים בעיקול בודד של קוים או חידודם.

כבר קרה לכם ששאלתם את עצמיכם:
"איך להפוך דמות מילד למבוגר בלי שזה ייראה פשוט כמו גרסה גדולה יותר של אותו דבר?"
(לפחות אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו בתחילת דרכי בעולם האיור בכלל ובאיור אנימה בפרט 😅)

אז אגלה לכם שהסוד טמון בשינויים עדינים בפרופורציות.
ככל שהדמות צעירה יותר, הפנים "נאספות" כלפי מטה,
העיניים תופסות שטח גדול יותר והקווים מעוגלים ורכים. ככל שאנחנו מתבגרים,
הפנים מתארכות, קו הלסת מקבל נוכחות, והמרחקים בין תווי הפנים גדלים.

באנימה, ההבדלים בין ראש גברי לנשי יכולים להיות דקים מאוד, אבל הם קריטיים ליצירת אפיון אמין.
בעוד שדמויות נשיות יתאפיינו לרוב בקווי מתאר רכים יותר, עיניים גדולות ומצח מעוגל,
הדמויות הגבריות ידרשו מאיתנו קצת יותר זוויות: קו לסת מודגש יותר, אף בעל מבנה ברור יותר,ותווי פנים שמשדרים יציבות.

נראה יחד איך ההבדלים האלה באים לידי ביטוי בכל גיל – מהילדות ועד לבגרות.
בפוסט צירפתי לכם טיפים פרקטיים וזוויות שיעזרו לכם להבין את מבנה ראש הדמות שלכם על ציר הזמן,
בדגש להבדל בין בנים לבנות.

לפנינו תמונה של כלל הגילאים (בהכללה), ומניחה שכבר אתם רואים כמה הבדלים.
ראשים לפי גיל.jpg
בכל גיל יש ניואנסים קטנים שעושים את כל ההבדל,
בואו נעבור יחד על כל סוג גיל ונמצא את ההבדלים:

1. חוק ה"שליש התחתון": בציור ילדים ופעוטות, רוב תווי הפנים (עיניים, אף, פה) יתרכזו בחלק התחתון של הפנים. ככל שהדמות מתבגרת,
ה"מצח" הופך קטן יותר באופן יחסי, כי שאר תווי הפנים מתפרסים ותופסים מקום על הגולגולת שמתארכת.

ראשים לפי גיל 2.jpg⚠️ האליפסה הוורודה תוחמת את שטח ריכוז איברי הפנים, והמשולש מציין את יחסי המרחק באופן מדוייק בין העיניים והפה.
המשולש הינו שווה צלעות.

2. בלחיים של ילד נחפש את הקימור העגול (לחיים של תפוח),
בעוד אצל מבוגרים נתחיל לראות את ה"שקע" שמתחת לעצם הלחי ואת הקווים הישרים יותר של הלסת.
אך שימו לב! עדיין קיים הבדל דק בין ילד לילדה גם בצורת הלחיים- אצל ילדות יהיה קו מעוקל יותר.


image (44).png



3. אצל ילדים גדולים יותר נתחיל להבחין בקווים המנחים המאופיינים למין הדמות, כמו:
רוחב ראש, קו לסת זויתי לבנים ומעוגל יותר לבנות, לבנות ראש "ביצתי" יותר.
גם הצוואר מתחיל להשתנות, אם כי לרוב בגילאים האלה מציירים גם לבנים וגם לבנות אותו עובי צוואר,
ההבדל הוא בעיקר בחיבור של הצוואר לכתפיים.

image (45).png

4. אצל נוער כבר ההבדל יהיה מאוד בולט- לסת זוויתית לבנים
ולסת מעוגלת עם סיומת מחודדת לבנות.
image (46).png


לגבי מבוגרים, אין יותר מדיי ציוני הבדלים מבנוער.
כן יבואו עוד הבדלים לידי ביטוי בתווי הפנים ובמבנה הגוף, שאלו כבר נושאים בפני עצמם.
image (47).png

ועכשיו נעבור לפרופיל ונראה דגשים נוספים וזהים איך הם באים לידי ביטויי:


הבדל בין איש לאישה.jpg

בסופו של דבר, הדיוק הזה הוא לא רק עניין טכני.
כמו שראינו בפוסטים הקודמים, כשאנחנו יודעים "מה קורה מתחת לקווים", אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות יצירתיים וחופשיים באמת.
כשאנחנו מבינים איך לבנות מבנה ראש שמתאים בדיוק לגיל ולמגדר של הדמות, אנחנו מעניקים לה את הנשמה והעומק שמגיעים לה.

אז... מה דעתכם? אתם מרגישים שקל לכם יותר לאפיין ילדים או מבוגרים?
מחכה לשמוע מכם בתגובות, וכמובן – אם תרגלתם, אשמח מאוד לראות את השיתופים שלכם! 😎


____


❓ בפינת "הידעת?" אפקט ה"נאוטניה" (Neoteny)

האם תהיתם פעם למה אנחנו מרגישים דחף מיידי לגונן על דמויות מסוימות באנימה, בעוד שאחרות משדרות לנו סמכות ומרחק?

הכל נעוץ במושג שנקרא נאוטניה – מונח שמגיע מעולם הביולוגיה ומתאר שמירה על תכונות ילדותיות אצל יצורים בוגרים.
מאיירי אנימה ומנגה הם אמנים בשימוש בפסיכולוגיה הזו, כי רבת עצמה: כשאנחנו רואים דמות עם ראש עגול, עיניים גדולות ומיקום תווי פנים נמוך, המוח שלנו מפרש אותה אוטומטית כ"טובה", "תמימה" או כזו שצריך לגונן עליה.
בעצם כשהם יוצרים דמות "חמודה" (Kawaii) או כזו שמעוררת אמפתיה, הם ישמרו לה פרופורציות של ראש של ילד (עיניים גדולות ונמוכות, מצח רחב, סנטר קטן) גם אם היא אמורה להיות בוגרת.

מנגד, ככל שמאייר רוצה לשדר ניסיון חיים, עוצמה או ריחוק, הוא יאריך את תווי הפנים ויקטין את העיניים ביחס לראש. הדיוק הזה שדיברנו עליו במדריך הוא לא רק אנטומי –
הוא כלי פסיכולוגי רב עוצמה שמאפשר לכם "לתכנת" את הרגש של הצופה כלפי הדמות שלכם עוד לפני שהוא הכיר את הסיפור שלה.

האם תהיתם פעם למה יש דמויות באנימה שנראות לנו תמיד חביבות ומעוררות אמפתיה, גם כשהן כבר מזמן לא ילדים?

דוגמה קלאסית לדמות כזו היא- קן קובו (Ken Kubo) מהאנימה האייקונית Otaku no Video.
(אין בדוגמה זו המלצה לצפות באנימה!)
neoteny.jpg

שימו לב לעיצוב שלו: למרות שהוא בחור בוגר, תווי הפנים שלו שומרים על רכות ילדותית מובהקת.
קן קובו הוא דוגמה חיה לכך שניאוטניה היא בחירה אסטרטגית. הוא לא "סתם" נראה צעיר; המראה שלו נועד לשדר את הלב הטהור של היוצר שהוא.
למרות שהוא סטודנט בקולג' (ובמהלך הסדרה הופך לאדם בוגר ומצליח), העיצוב שלו שומר על תווי פנים עגולים, עיניים גדולות ומבט "פעור" וסקרן.
הבחירה הזו של האנימטורים לא הייתה מקרית – היא נועדה להדגיש את התמימות שלו, את ההתלהבות הבלתי נגמרת ואת העובדה שבנפשו הוא תמיד יישאר "ילד" שמאוהב בעולם היצירה.
והיא זו שגורמת לצופים להתחבר להתלהבות הטהורה שלו.

וכשמצאתי את הרפרנס של קן קובו, הרגשתי שהכל פתאום מתחבר.
יש משהו במבט שלו, בשמירה על הקווים הרכים האלה למרות שהוא כבר אדם בוגר, שמזכיר לנו למה אנחנו מציירים מלכתחילה –
כדי לשמור על הניצוץ, על הסקרנות ועל הלב שתמיד נשאר צעיר.

אז הטיפ שלי אליכם:
כשאתם מעצבים דמות בוגרת, תשאלו את עצמכם – כמה "ילד" אתם רוצים להשאיר בה?
הזווית של הלסת או הגודל של האישון הם אלו שיקבעו אם הקהל שלכם ירגיש כלפיה יראה או... חיבה עמוקה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה